TOSFOS DH KABEID ES HASH-M ME'HONCHA
תוס' ד"ה כבד את ה' מהונך
(Summary: Tosfos explains the word "me'Honach" and elaborates.)
בירושלמי דורש "מהונך" כמו 'מחונך' .
Clarification: The Yerushalmi Darshens "me'Honanach like 'me'Chonach'.
משמע שהקפיד הקב"ה על כיבוד אב ואם יותר מכבודו...
Inference: This implies that Hakadosh-Baruch-Hu is more particular about Kibud Av va'Eim than He is about His own Kavod ...
שבכבודו הוא אומר "כבד את ה' מהונך" דהיינו 'מחונך' -דמשמע ממה שחננך...
Inference (cont.): ... since by His Kavod, He says 'Kabeid es Hash-m me'Honach" - 'me'Chonach', implying 'from what He graced you' ...
כלומר אם יש לו ממון, חייב; ואם לאו, פטור...
Explanation: ... meaning that if you have money, you are Chayav, otherwise, not ...
ובכיבוד אב ואם נאמר "כבד את אביך ואת אמך" ,דמשמע בין שיש לו ממון ובין שאין לו...
Explanation (cont.): ... whereas by Kibud Av va'Eim the Torah says "Kabeid es Avicha ve'es Imecha", implying whether one has money or not ...
והיכא דלית ליה, חייב לחזר על הפתחים לזון את אביו ואת אמו.
Conclusion: If he doesn't have, then he is obligated to go from door to door to sustain his father and mother (See Masores ha'Shas).
TOSFOS DH KOL HA'OVER AVEIRAH B'SEISER K'ILU DOCHEK RAGLEI HA'SHECHINAH
תוס' ד"ה כל העובר עבירה בסתר כאילו דוחק רגלי שכינה
(Summary: Tosfos clarifies the statement.)
היינו דמצי כייף ליצריה, וכדמוכח פרק קמא דחגיגה (דף טז.).
Clarification: This speaks where he is able to overcome his Yeitzer ha'Ra, as is evident in Chagigah (Daf 16a).
TOSFOS DH V'HAYAH MIFTE'ACH MUNACH TACHAS ME'RA'ASHOSAV SHEL AVIV
תוס' ד"ה והיה מפתח מונח תחת מראשותיו של אביו
(Summary: Tosfos clarifies the case.)
בירושלמי יש שהיו רגליו פשוטות על התיבה, ולכך לא שיברה.
Clarification: The Yerushalmi explains that his feet were stretched on top of the box, which explains why he (Dama ben Nesinah) did not break it open.
TOSFOS DH GADOL HA'METZUVEH V'OSEH
תוס' ד"ה גדול המצווה ועושה
(Summary: Tosfos explains why that is.)
נראה דהיינו טעמא דמי שמצווה ועושה עדיף -לפי שדואג ומצטער יותר פן יעבור, ממי שאין מצווה...
Reason: The reason that the one who is commanded is greater is because he worries and is more anxious that he may transgress more than someone who does not have a Mitzvah ...
שיש לו 'פת בסלו' ,שאם ירצה יניח.
Reason (cont.): ... who has 'his bread in his basket', seeing as he can desist at will.
TOSFOS DH D'LO MAFKIDNA V'AVIDNA
תוס' ד"ה דלא מפקידנא ועבדינא
(Summary: Tosfos extrapolates from here that women recite a B'rachah over Mitzvos Asei she'ha'Zeman G'rama'.)
מכאן מדקדק ר"ת דנשים מברכות על מצות עשה שהזמן גרמא, ...
Halachah: Rabeinu Tam learns from here that women can recite a B'rachah over a Mitzvas Asei that is time-bound ...
אע"ג דפטורות לגמרי, דאפילו מדרבנן לא מיחייבי, כדמוכח פרק מי שמתו (ברכות דף כ:)...
Implied Question: ... even though they are completely Patur from performing it, and are not Chayav even mi'de'Rabbanan, as is evident in Perek Mi she'Meiso (B'rachos, Daf 20b) ...
מ"מ יכולות הן לברך, ואין כאן משום "לא תשא את שמו לשוא" (שמות כ) ,משום מברכות ברכה שאינה צריכה ...
Answer: ... nevertheless, they are permitted to recite a B'rachah, and are not subject to the La'av of "Lo Sissa ... ", which entails reciting an unnecessary B'rachah ...
דאי לאו הכי, היכי שמח רב יוסף, והלא מפסיד כל הברכות כולן?
Proof: ... because otherwise, why did Rav Yosef rejoice, seeing as he lost all the B'rachos?
TOSFOS DH U'VAS IMO V'KARA'TO
תוס' ד"ה ובאת אמו וקרעתו
(Summary: Tosfos clarifies the case.)
יש במדרש שהיתה מטורפת מדעתה.
Clarification: The Medrash informs us that she was demented.
TOSFOS DH YESH MA'ACHIL L'AVIV PISYUNI
תוס' ד"ה יש מאכיל לאביו פסיוני
(Summary: Tosfos defines 'Pisyoni'.)
פירוש עוף חשוב -והיינו מין שליו שיש במדבר.
Clarification: This a valuable bird - a species of quail that they had in the desert.
TOSFOS DH V'TORDO MIN HA'OLAM
תוס' ד"ה וטורדו מן העולם
(Summary: Tosfos clarifies the statement and explains why that is.)
פירוש, שנענש עליו -שמראה לו צרות עין על סעודתו.
Clarification: This means that he is punished for what he did - since he demonstrated his miserliness over his father's meal.
'ויש מטחינו בריחים' -שהיא מלאכה קשה, 'ומביאו לחיי העולם הבא - 'שמכבדו בדברים טובים ונחומים.
Clarification (cont.): 'And it is possible to cause him to grind in the mill' - which is a tough assignment, yet 'It brings him to life in the World to Come' - because he honors him with kind and comforting words.
ובגמרת ירושלמי (פאה פ"א) גרסינן מעשה בשניהם...
Illustration: The Yerushalmi in Pe'ah, Perek 1) illustrates both sides of the coin with a story ...
'מעשה באחד שהיה מאכיל לאביו פסיוני...
Story #1: A man used to feed his father 'Pisyuni' ...
פעם אחת אמר לו אביו "מאין לך כל אלה"? אמר לו "סבא, מאי איכפת לך? עד דטחון ואכול! ' "כלומר לעוס ואכול -כעין כלבים דמדשין ואוכלים...
Story #1 (cont): Once, when his father asked him from where he obtained them all, he replied 'What difference does it make to you, old man? You chew and eat!' - like dogs which break up their food and eat it ...
א"כ, הראהו שקשה עליו.
Story #1 (concl.): ... This demonstrated that he found it difficult.
ושוב מעשה באחד שהיה טוחן בריחים ואב זקן היה לו. ואתא ציווי לטוחנין פירוש מצות המלך בשביל אביו לבא לעבודת המלך ...
Story #2: And it tells another story of a man who worked grinding in a mill, who had an old father. On one occasion, when a royal edict ordered his father to go and work for the king ...
א"ל בנו "טחון! ואני אלך תחתיך לעבודת המלך שאין לה קצבה...
Story #2 (cont.): ... his son said to him 'You grind! and I will take your place and work for the king - which has no time limit ...
אם לבזיונך טב לך, ואם למלקי טב לך .' "
Story #2 (cont.): ... and this is to your advantage regarding both your dignity and the beatings from which you will be spared.
31b----------------------------------------31b
TOSFOS DH ISTA'YA MILSA
תוס' ד"ה איסתייעא מילתא
(Summary: Tosfos presents a number of ways of explaining this.)
בעודו גחין לפניו שהבין ודרש "מזמור לאסף; אלהים באו גוים בנחלתך" שלא היה מבין בו מקודם לכן, ודרשו.
Explanation #1: Whilst he was still bending down in front of him, he understood how to Darshen "Mizmor le'Asaf; Elokim Ba'u Goyim be'Nachalasecha", which he had not known previously, and he Darshened it.
וי"מ, שמקרא זה לבד דרש "מזמור לאסף" ...
Explanation #2: Others explain that it was just the Pasuk "Mizmor le'Asaf" that he Darshened ...
'קינה לאסף' מיבעי' ליה ?
Question: ... inasmuch as it ought to have written 'a Kinah (a lamentation) of Asaf'?
ודרש שאמר אסף שירה על שכילה הקב"ה חמתו על העצים ועל האבנים שבביתו...
Answer: So he explained that Asaf was actually singing because Hakadosh-Baruch-Hu poured out all His wrath on the wood and stones of His house ...
ומתוך כך הותיר פליטה מישראל; שאלמלא כך, לא נשתייר משונאי ישראל שריד ופליט ...
Explanation #2 (cont.): ... and as a result, He left over a remnant of Yisrael; because had He not done so, not a single refugee would have remained of 'the enemies of' Yisrael ...
וכן הוא אומר "כלה ה' את חמתו ויצת אש בציון" .כך פירש בקונטרס.
Support: And so the Pasuk writes (in Eichah, 4) "Hash-m poured out all His wrath on Tziyon" This is how Rashi explained it.
אך יש במדרש שאסף אמר שירה על שטבעו בארץ שעריה...
Explanation #3: The Medrash however, explains that Asaf sang Shirah on its gates that sunk into the ground ...
משל לשפחה שהלכה לשאוב מים מן הבאר ונפל כדה לבאר, והיתה מצטערת ובוכה- עד שבאתה שפחת המלך לשאוב ובידה כלי של זהב, ונפל אותו כלי שם ...
Explanation #3 (cont.): A Mashal to a maidservant who went to draw water from the well and whose pitcher fell into the well. She became distraught and began to cry - until the king's maidservant came to draw water carrying a golden pitcher, and it too, fell into the well ...
התחילה הראשונה לשורר ואמרה 'עד עכשיו לא הייתי סבורה שיוציא שום אדם כדי שהוא של חרס מן הבאר, שאינו נחשב...
Explanation #3 (cont.): At which point the first maidservant began to sing. 'Till now', she exclaimed, I didn't think that anybody would retrieve my cheap earthenware pitcher from the well ...
ועכשיו מי שיוציא אותו של זהב, יוציא כדי עמו ... '!
Explanation #3 (cont.): ... but now, whoever retrieves the golden pitcher, will retrieve my pitcher as well!'
כך בני קרח שהיו בלועים, כשראו שטבעו בארץ שעריה אמרו שירה אמרו 'מי שיוציא השערים יוציא גם אותנו! '
Explanation #3 (concl.): In the same way, when the sons of Korach, who were swallowed up inside the earth, saw how the gates of the Beis-ha'Mikdash sunk into the ground, proclaimed 'Whoever rescues the gates will also rescue us!'
לכך אמר אסף מזמור ,שהוא ממשפחת קרח.
Conclusion: That explains why Asaf, who was from the family of Korach, said 'Mizmor' (and not 'Kinah').
TOSFOS DH REBBI TARFON HAVYA LEIH IMA
תוס' ד"ה ר' טרפון הויא ליה אמא
(Summary: Tosfos cites the Yerushalmi, which presents two illustrations regarding Kibud Eim.)
יש בירושלמי- 'פעם אחת אמיה דר' טרפון אבדה פזמקי דידה בחצירה, ויצאתה ממטתה לבקשו, ושם ר' טרפון ידו תחת רגליה על הקרקע שלא תטנף רגליה; והיתה דורסת על ידיו.
Illustration #1: The Yerushalmi (on Daf 20a) relates the full story concerning Rebbi Tarfon's mother, who once lost her sock in the courtyard. When she got out of bed to go and look for it, Rebbi Tarfon placed his hand underneath her feet as she walked, to avoid her getting them dirty; and so she walked along, stepping on his hands.
ועוד איתא בירושלמי -דאמיה דר' ישמעאל כל שעתא ושעתא דהוה אתי רבי ישמעאל מבי מדרשא, היתה רוחצת את רגליו והיתה שותה את המים...
Illustration #2: In another episode, the Yerushsalmi tells how, whenever Rebbi Yishmael returned from the Beis ha'Medrash, she would wash his feet and drink the water ...
כששמע רבי ישמעאל שהיתה עושה כך, היה מסרב בדבר- עד שבאת לפני חכמים והיתה קובלת על ר' ישמעאל בנה שלא היה מקיים מצות כיבוד ...
Illustration #2 (cont.): When Rebbi Yishmael heard that she did that, he refused to allow her to continue - until she complained to the Chachamim that her son did not fulfill the Mitzvah of Kibud Eim ...
ונבהלו חכמים בדבר; ושאלו לרבי ישמעאל, וספר להם המעשה, וצוו לו שיניחנה לעשות רצונה; ובענין זה הוא כיבוד.
Illustration #2 (concl.): The Chachamim, who were stunned to hear that, asked Rebbi Yishmael about it; and when he told them what happened, they instructed him to let her do as she pleased, as that constituted Kibud Eim.