1)

TOSFOS DH EIN BA'ALEI UMNIYOS RASHA'IN LA'AMOD ETC.

תוס' ד"ה אין בעלי אומניות רשאין לעמוד כו'

(Summary: Tosfos discusses the Lashon 'Resha'in'.)

תימה, מה לשון 'רשאי' שייך, דמשמע דאיכא איסורא?

(a)

Question: What is the significance of 'Rashai', implying that there is an Isur?

וי"ל, דמיירי בעוסקין במלאכת אחרים, והשתא שייך לשון 'רשאים.'

(b)

Answer #1: It is speaking about people who are employed to work for others, in which case, the Lashon 'Rashai' is applicable.

ומיהו י"ל, 'רשאים' כמו 'חייבין' ...

(c)

Answer #2: It is possible to interpret 'Resha'im' as 'Chayavim' ...

כי ההיא דתנן בערכין פרק המקדיש שדהו (דף כח:) 'כמה רוצה אדם ליתן בשור זה לעולה' אע"פ שאינו רשאי 'פי' אע"פ שאינו חייב.

1.

Precedent: Like we find in the Mishnah in Perek ha'Makdish Sadeihu (Erchin, Daf 28b) 'How much a person want to give to purchase this ox as an Olah - even though he is not 'Rashai' - meaning even though he is not Chayav.

והשתא ניחא דמיירי שפיר בעוסקין במלאכת עצמן.

2.

Answer #2 (cont.): In that case, it can even be speaking about a person who is working for himself (See Masores ha'Shas).

2)

TOSFOS DH SH'NEI CHUMSHIN

תוס' ד"ה שני חומשין

(Summary: Tosfos discusses the word 'Chumashin'.)

פי' בקונט' לשון 'חומש הספר' .

(a)

Explanation #1: Rashi explains that this a Lashon of 'a fifth of the Seifer'.

וי"מ חמשה חומשין יש בו כמו בשל תורה ...

(b)

Explanation #2: Others however, explain that like the Torah, Tehilim comprises five Sefarim ...

"אשרי האיש" (תהלים א), "כאיל תערוג על אפיקי מים" (שם מב), "אך טוב לישראל" (שם עג), "תפלה למשה" (שם צ). "יאמרו גאולי" (שם קז) ...

1.

Explanation #2 (cont.): "Ashrei ha'Ish" (Tehilim, 1), '"ka'Ayal Ta'arog al Afikei Mayim" (Ibid. 42), "Ach Tov le'Yisrael" (Ibid. 73), 'Tefilah le'Moshe" (Ibid. 90) and 'Yomru Ge'ulei Hash-m" (Ibid. 107) ...

וכל אחד מן הספרים אלו מסיים ב"אמן" ,לבד מן האחרון, שהוא סוף תהלים.

2.

Explanation #2 (cont.): Each of which ends concludes with the word "Amen", except for the last one, which is the conclusion of Tehilim.

3)

TOSFOS DH SEMA BAHEN YOSHEIV U'MEHARER ETC.

תוס' ד"ה שמא בהן יושב ומהרהר כו'

(Summary: Tosfos explains why he inserted the word 'bahen'.)

לא היה צריך לומר 'בהן' ,דה"ה בשאר ד"ת ...

(a)

Implied Question: He did not need to say 'bahen' (in them), since the same would apply if he would have been engrossed in any other Divrei Totah ...

אלא הא דקאמר הכי "סוד ה' ליראיו" ...

(b)

Answer: And he said it based on the Pasuk in Tehilim (25) "Sod Hash-m li'Yere'av" - because it was revealed to him that that is what he was studying) ...

כדאיתא בב"ר דאמר ר' חייא 'יבא עלי אם לא הייתי מסתכל בספר תהלים כו', ת"י].

1.

Precedent: As it says in Bereishis Rabah (33) 'It will come on me if I was looking in Seifer Tehilim ... (Tosfos Yeshanim).

33b----------------------------------------33b

4)

TOSFOS DH EIN TALMID CHACHAM RESHA'I LA'AMOD MIPNEI RABO ELA SHACHRIS V'ARVIS

תוס' ד"ה אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית

(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara earlier on Daf 32b.)

תימה, למה איקפיד רבא לעיל? שמא קמו מפניו שחרית וערבית ולאו אדעתיה?

(a)

Question: Then why was Rava angry above (on Daf 32b)? Perhaps they (his Talmidim) stood up for him in the morning and in the evening without him having been aware of it? ...

ונראה לפרש דדין זה אינו נוהג אלא באותם הדרין בבית הרב, דמסתמא עמדו שחרית וערבית...

(b)

Answer: The current Din is confined to Talmidim who reside in the Rav's house, who presumably stood up in the morning and evening ...

אבל תלמידים אחרים חייבין לעמוד אפי' מאה פעמים ביום, שמא יראה אחר ויחשדם...

1.

Answer (cont.): But other Talmidim are Chayav to stand up even a hundred times a day, in case people spot them and suspect them ...

ואפילו אותם שדרין בבית הרב נמי אם באו פנים חדשות, צריכין לעמוד.

2.

Answer (cont.): And even those who reside in the Rav's house are obligated to rise, in the event that new people arrive.

5)

TOSFOS DH EIN TALMID CHACHAM ETC.

תוס' ד"ה אין ת"ח כו'

(Summary: Tosfos explains the statement.)

תימה, וכי כל הני דלעיל מיירי בלא קמו שחרית וערבית?

(a)

Question: Does this mean that all those mentioned above did not rise morning and evening.)

וצ"ל 'אינו רשאי' אינו חייב -כדפי' לעיל], ת"י.

(b)

Answer: 'Eino Rashai' means that he is not obligated to rise - as Tosfos explained earlier (at the beginning of Amud Alef)] Tosfos Yeshanim.

6)

TOSFOS DH V'EIMA MORA MISHKALOS

תוס' ד"ה ואימא מורא משקלות

(Summary: Tosfos discusses the connection between Mishkolos and Mora.)

פירש בקונטרס גבי משקלות כתיב (דברים כה) "אבן שלמה וצדק יהיה לך" .

(a)

Explanation #1: Rashi explains that by weights, the Torah writes (in Devarim 25) "You shall have complete and righteous weights".

וקשה, דלא מצינו בשום מקום דכתיב בהו 'מורא' בהדיא?

(b)

Question: Nowhere do we find however, any mention of 'fear' in the Torah in connection with them?

ויש גורסים 'מכשולות' -דכתיב (ויקרא יט) "ולפני עור לא תתן מכשול, ויראת" .

(c)

Alternative Text: Some commentaries have the text 'Michsholos' (stumbling-blocks) - by which the Torah writes (in Vayikra 19) "And before a blind man do not place a stumbling-block , and you shall fear ... ".

וא"ת, א"כ, מאי משני "פני" "פני" גמר, גבי מכשול נמי כתיב "לפני עור לא תתן מכשול" ?

(d)

Question: In that case, why does the Gemara answer that 'He learns a Gezeirah-Shavah "P'nei" "P'nei", seeing as by Michshol itself, the Torah writes "Lif'nei Iver Lo Sitein Michshol"?

וי"ל, דלא דמי, דעמידה מפני זקן שייך ליראה מפני השם, כדאמרי' (ב"ק דף מא:) "את ה' אלהיך תירא" ' ,לרבות ת"ח' .

(e)

Answer: They are not comparable, since with regard to standing before a Zaken (specifically) the concept of fearing Hash-m is applicable, as the Gemara explains in Bava Kama (Daf 41b) "Es Hash-m Elokecha Tiyra", 'to include Talmidei-Chachamim'.

ור' יצחק מפרש דמצינו מורא במשקלות -כדאמרי' במדרש "זכור את אשר עשה לך עמלק ...ואתה עיף ויגע ולא ירא אלהים" ,היינו בשביל המשקלות ...

(f)

Answer to original Question: R. Yitzchak explains that we do, in fact, find 'fear' mentioned in connection with Mishkolos - as the Medresh (Tanchuma 491) explains regarding the Pasuk - "Zachor es asher Asah l'cha Amalek ... ve'Atah Ayef ve'Yage'a, ve'Lo Yarei Elokim" - that is because of weights ...

ועל עון זה בא עמלק, דבתר פרשת משקלות כתיב "זכור את אשר עשה לך עמלק" בפרשת כי תצא...

1.

Reason: Because it is on account of this sin (i.e. weights & measures) that Amalek came, since, it is following the Parshah of weights, in Ki Seitzei, that the Torah writes "Remember what Amalek did to you!" ...

והיינו דכתיב במשלי (יא) "מאזני מרמה תועבת ה' ,ואבן שלמה רצונו" ,וסמוך ליה "בא זדון ויבא קלון" -כלומר שעל עון זה בא זדון וקלון של עמלק.

(g)

Support: And that is what the Pasuk writes in Mishlei (11) "Deceitful scales are the abomination of Hash-m; a perfect weight is His desire", after which it writes "When a wilful sin comes, there comes shame" - in other words because of this sin, came the evil and the shame of Amalek