1)

TOSFOS DH HA LAN HA L'HU

תוס' ד"ה הא לן והא להו

(Summary: Tosfos proves his explanation of 'Ha Lan Ha L'hu' and elaborates.)

וכן מצינו בפ"ק דשבת (דף ט:) גבי 'מאימתי התחלת אכילה? רב אמר משיטול ידיו ורבי חנינא אמר משיתיר חגורו ...

(a)

Support: And so we find in the first Perek in Shabbos, (Daf 9b) where, in connection with 'When is considered the beginning of a meal?', Rav says 'When one washes one's hands', and Rebbi Chanina, 'when one loosens one's belt'.

ומפרש התם 'הא לן והא להו' -וע"כ רבי חנינא, אע"ג שהיה מארץ ישראל, היה מדבר לתלמידים שלפניו מבבל...

1.

Support (cont.): And the Gemara says there 'Ha Lan, Ha L'hu' - and although Rebbi Chanina was from Eretz Yisrael, he was definitely speaking to Talmidim from Bavel ...

כדאמרי' התם 'הני חברין בבלאי כיון דשרו המנייהו, לא מטרחי להו' -משמע דבני בבל היו רגילין בהתרת חגורה.

2.

Support (concl.): As the Gemara says there 'Once our Babylonian colleages loosen their belts, we do not trouble them (to Daven Ma'ariv)' - implying that the B'nei Bavel used to loosen their belts.

ומיהו קשה מהא דאמר בפרק כיצד מברכין (ברכות דף מד.) דקאמר רב חסדא 'על הארץ ועל פירותיה' ,ורבי יוחנן אמר 'על הארץ ועל הפירות' ...

(b)

Introduction to Question: There is a Kashya however, from the Gemara in Keitzad Mevorchin (B'rachos, Daf 44a) where Rav Chisda says 'al ha'Aretz ve'al ha'Peirosehah', and Rebbi Yoichanan, 'al ha'Aretz ve'al ha'Peiros' ...

ופריך עלה דרב חסדא 'אינהו אכלי, ואנן מברכים'? ומשני -איפוך.

1.

Introduction to Question (cont.): And where, in answer to the Kashya on Rav Chisda 'They (the B'nei Eretz Yisrael) eat and we recite the B'rachah?' the Gemara answers 'Reverse the opinions'.

ומאי קושיא? דלמא רב חסדא שהיה מבבל מדבר לתלמידים שהיו לפניו מא"י, ור' יוחנן לבני בבל, כמו בכל דוכתי?

2.

Question: What is the Kashya? Perhaps, although Rav Chisda was from Bavel, he was speaking to Talmidim from Eretz Yisrael, and Rebbi Yochanan, to the B'nei Bavel, like in all the other places?

וי"ל, דקים להו דלא הוו באותה שעה תלמידי דרב חסדא מתלמידי א"י.

(c)

Answer: The Gemara knew that on that occasion, Rav Chisda had no Talmidim from Eretz Yisrael learning by him.

ומיהו נראה לה"ר יצחק דמההיא דכיצד מברכין ל"ק מידי...

(d)

Refutation of Question: It appears to ha'Rav Yitzchak however, that the Kashya from Keitzad Mevorchin is not a problem ...

דשאני ענין אכילה וברכות, דדין הוא לכל אדם שיברך לפי המנהג של מקום שהוא שם, אפי' לא היה מאותו מקום...

1.

Refutation of Question (cont.): Because when it comes to eating and B'rachos, the Din requires everybody to recite the B'rachos according to the local Minhag, even if he is not a resident of that place ...

ולהכי מתמה גמרא אליבא דרב חסדא שהיה מבבל 'ולמה מברכין "על פירותיה" , 'דמשמע היינו פירות של א"י?

2.

Refutation of Question (concl.): And that explains why the Gemara asks why Rav Chisda, who was from Bavel, said the 'al Peirosehah", which apparently, refers to the fruit of Eretz Yisrael?

2)

TOSFOS DH YESER ALAV TEHILIM SHEMONAH ETC. (This Dibur belongs further on after DH 'Nikre'u')

תוס' ד"ה יתר עליו תהלים שמונה כו'

(Summary: Tosfos queries the statement.)

תימה, דע"כ בחומש יש יותר, דאפילו אם יהיו פסוקי תהלים מג' תיבות בלבד, אינו כ"כ כמו שיש בחומש, ת"י].

(a)

Question: It is clear that the Chumash has more Pesukim, because, even if every Pasuk in Tehilim comprised three words, there would not be as many Pesukim as in the Chumash? (Tosfos Yeshanim)].

3)

TOSFOS DH LO TZ'RICHA L'YOMI

תוס' ד"ה לא צריכא ליומי

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation:

פירש בקונטרס 'ימי השבת -כלומר שני ימים מקרא ושני ימים משנה ושני ימים גמרא' .

(a)

Explanation #1: Rashi explains that 'This refers to the days of the week - two days Mikra, two days Mishnah and two days Gemara'.

ולא נהירא, דא"כ, אכתי הוה מצי למיפרך 'מי ידע כמה חיי? ?' The

(b)

Refutation: This is not correct however, because in that case, the Gemara could still ask 'Who knows how long he will live?'?

ונ"ל לפרש בכל יום ויום עצמו ישלש.

(c)

Explanation #2: The explanation must therefore be that one mustt divide each day into three.

על כן תיקן בסדר רב עמרם גאון כמו שאנו נוהגים בכל יום, קודם פסוקי דזמרה לומר מקרא ומשנה וגמרא.

1.

Minhag #1: That is why Rav Amram Ga'on instituted the current Minhag that, every day, before Pesukei de'Zimrah, one recites some Mikra, some Mishnah and some Gemara.

ור"ת פי' שאנו סומכין א'הא דאמרינן בסנהדרין (דף כד.) 'בבל בלולה במקרא במשנה ובגמרא, דגמרת בבל בלול מכולם.

2.

Minhag #2: Rabeinu Tam however, maintains that we rely on the Gemara in Sanhedrin (Daf 24a) that 'Bavel is a mixture of Mikra, Mishnah and Gemara, since the Talmud Bavli is a mixture of all of them.

4)

TOSFOS DH NIKR'U SOFRIM

תוס' ד"ה נקראו סופרים

(Summary: Tosfos cites two explanations.)

פי' בקונטרס כדכתיב "ומשפחות סופרים יושבי יעבץ" .

(a)

Explanation #1: Rashi explains by quoting the Pasuk in Divrei ha'Yamim 1, chapter 2) "And the families of Sofrim who dwelt in Ya'abetz".

ובירושלמי (שקלים פ"ה) מפרש שעשו כל התורה כולה מספרות...

(b)

Explanation #2: However, the Yerushalmi in Shekalim (Perek 5 explains that they tended to turn the entire Torah into numbers ...

כגון 'אבות מלאכות ארבעים חסר אחת' (שבת דף עג.), ו'ארבעה אבות נזיקין' (ב"ק דף ב.), וכיוצא בהם.

1.

Examples: Such as 'The Avos Melachos number thirty-nine (Shabbos, Daf 73a) and 'Four Avos Nezikin' (Bava Kama, Daf 2a), and other similar cases.

5)

TOSFOS DH AL TEGAMGEM V'TOMAR LO

תוס' ד"ה אל תגמגם ותאמר לו

(Summary: Tosfos reconciles this with the Sugya in Eilu Metzi'os.)

והא דאמר באלו מציאות (ב"מ דף כג:) ד'צורבא מרבנן משני בדיבוריה במסכת' ...

(a)

Question: When the Gemara in Bava Metzi'a (Daf 23b) states that 'A Talmid-Chacham may deviate from the truth regarding Masechta' ...

אומר ר"ת דהיינו אם שואלים אותו 'אם למדת מסכת זו' ,אל יתגאה לומר שלמדה, כלומר 'למדתי הרבה... '

(b)

Answer: Rabeinu Tam explains this to mean that if one asks is asked whether one has learned a specific Masechta, he should not answer proudly that he has, as if to show how much he has learned ...

אבל אם שואלים אותו דבר הלכה או שצריכין ללמוד ממנו מסכ', צריך שיהיו מחודדים בפיו, שלא יגמגם בדבר .

1.

Answer (cont.): But if he is asked a D'var Halachah or someone needs him to teach them a Gemara, his answer should be on the tip of his tongue, without stamerring.

ולא דמי להא דאמר מר (מסכת ד"א =דרך ארץ= זוטא פ"ג) 'למד לשונך לומר "איני יודע" ,שמא תתבדה ותאחז ...

(c)

Implied Question: Nor can this be compared to the statement of Mar (in Maseches Derech Eretz Zuta, 3) og getting into the habit of saying 'I don't know'', to avoid getting caught out and proved to be a liar' ...

דהיינו במילי דעלמא.

(d)

Answer: Since that is referring to secular knowledge.

ואפילו בדברי תורה לא יאמר 'יודע אני דבר' להתפאר בו בכך; אלא מה שיודע יורה וילמוד לתלמידים.

(e)

Conclusion: Though even when it comes to Divrei Torah, one should not boast that one knows something, only what knows, one should instruct and teach to one's Talmidim.

30b----------------------------------------30b

6)

TOSFOS DH IM BARZEL HU MISPOTZETZ

תוס' ד"ה אם ברזל הוא מתפוצץ

(Summary: Tosfos clarifies this statement and a similar statement in Sanhedrin.)

תימה, דהא קרא משמע שהפטיש מפוצץ סלע ומשברו?

(a)

Question #1: The Pasuk implies that it is the hammer that fragments the rock and breaks it?

וכן קשה בפרק דיני ממונות (סנהדרין דף לד.) דקאמר 'מה פטיש מתחלק לכמה ניצוצות, אף דברי תורה מתחלק לכמה טעמים?

(b)

Question #2: And similarly, in Perek Dinei Mamonos (Sanhedrin, Daf 34a) when the Gemara says 'Just as a hammer divides into many sparks, so too, do words of Torah divide into many concepts?

ושם גריס רשב"ם 'מחלק' ול"ג 'מתחלק' .

(c)

Answer to Question #2: The Rashbam however, has the text 'Mechalek' (divides others) and not 'Mischalek' (is divided).

ויש שגורס כאן 'אם ברזל הוא, מפעפע, ואם סלע הוא, מתפוצץ, שנאמר "הלא כה דברי כאש, וכפטיש יפוצץ סלע" -שהאש מפעפע הברזל, והפטיש מפוצץ את הסלע.

(d)

Answer #1 to Question #1: Some commentaries have the text here 'If it is iron, it melts, and if it is a rock, it fragments, as the Pasuk says "Are My words not like fire, and like a hammer that fragments the rock" - in that the fire melts metal and the hammer breaks up the rock.

ור"ת מפרש שהסלע משבר את הברזל, וה"ק ו'כפטיש יפוצץ מכח סלע... '

(e)

Answer #2 to Question #1: But Rabeinu Tam explains that it is the rock that fragments the iron, and what the Pasuk means is that 'the hammer is fragmented from the force of the rock' ...

כדאמר במדרש 'מעשה באחד שלקח סנפירינון לבודקו; נתנו על הסדן והכה בקורנס; נשבר הקורנס ונחלק הסדן- והסנפירינון לא זז ממקומו.'

(f)

Proof: Like the story cited by Medrash (Rabah in Eichah) - of Someone who took a saphirre to examine it; He placed it on an anvil and struck it with a mallet; The mallet broke and the anvil shattered - but the sapphire remained intact' (See Masores ha'Shas).

7)

TOSFOS DH SHE'YESH R'SHUS ACHERIM ALEHAH

תוס' ד"ה שיש רשות אחרים עליה

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

ואע"ג דמעשה ידיה לבעלה מדרבנן בעלמא ...

(a)

Implied Question: Even though the fact that the work of her hands goes to her husband is only mi'de'Rabbanan (Kesuvos, 58b) ...

מ"מ אינה מצויה אצל אביה אלא אצל בעלה.

(b)

Answer: The fact remains that she is not under her father's jurisdiction, but under that of her husband.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF