TOSFOS DH I NAMI B'CHAVILEI Z'MOROS
תוס' ד"ה אי נמי בחבילי זמורות
(Summary: Tosfos discusses the significance of the bundles of branches.)
פי' בקונטרס משכחת לה להגבהת פיל בחבילי זמורות הגבוהים מן הארץ שלשה ומעלהו עליהן...
Explanation #1: According to Rashi, one lifts up an elephant using bundles of branches that are three Tefachim high and makes the elephant climb up on to them ...
דהגבהת ג' הגבהה היא, דנפיק לה מתורת לבוד.
Reason: Since lifting something three Tefacim comprises 'Hagbahah' - because it tales it out of the realm of 'L'vud'.
ולפירושו -בכלים לא מצי למימר דליקני מדין הגבהה, שיניח כלים תחת רגליו, דסתמייהו אין בעוביין שלשה טפחים.
Explanation #1 (cont.): According to him, the Gemara could not have said that one acquires via Hagbahah by placing vessels underneath its feet, because S'tam vessels are not three Tefachim tall.
ולפי' ר"ת דמפרש דהגבהה בטפח קני, צ"ל סתם כלים אין בעוביין טפח.
Explanation #2: Whereas according to Rabeinu Tam, in whose opinion Hagbahah of one Tefach acquires (See Masores ha'Shas), we are forced to say that S'tam vessels are not one Tefach thick.
וקשה, אמאי נקט 'חבילי זמורות?' לנקוט אבנים או עצים?
Question: But why does the Gemara mention 'bundles of branches' and not stones or wood?
ומפרש הרב משולם דלהכי נקט 'חבילי זמורות' לפי שהן מאכל פיל...
Answer: R. Meshulam therefore explains that it mentions 'bundles of branches' because they are elephant-fodder ...
כדאמרינן פרק מפנין (שבת דף קכח.) 'מטלטלין חבילי זמורות בשבת מפני שהן מאכל לפילין' ...
Source: As the Gemara says in Perek Mefanin (Shabbos, Daf 128a), which permits moving them on Shabbos because they are elephant-fodder ...
ומגביהין לפיל חבילי זמורות למעלה ,והוא קופץ ומגביה את עצמו מן הארץ ואוכלן.
Explanation #3: One raises bundles of branches high up, and the elephant jumps up from the ground and eats them.
ואין לתמוה אי חשיבא הגבהה בהכי ...
Implied Question: Nor is there a problem with considering this to be Hagbahah ...
דכה"ג אשכחן בפרק שילוח הקן (חולין דף קמב.) 'כי היכי דליגבינהו ולקנינהו '.
Answer: Because we find the same concept in Perek Shilu'ach ha'Kein (Chulin, Daf 142a) - 'in order that they (the birds) are raised and he acquires them'.
TOSFOS DH AMAR K'RA SADOS B'KESEF YIKNU
תוס' ד"ה אמר קרא שדות בכסף יקנו
(Summary: Tosfos explains why the Gemara declines to cite the Pasuk regarding Efron.)
הא דלא אייתי מקרא דכתיב גבי עפרון (בראשית כג) ...
Implied Question: The Gemara does not cite the Pasuk regarding Efron (Bereishis, 23 [See Hagahos ha'Bach]) ...
משום דדילמא ה"מ מנכרי שכל קנינו בכסף.
Answer: Because that Pasuk may well be confined to a Nochri, who only acquires with Kesef (above, 14b).
TOSFOS DH AL HA'N'YAR O AL HA'CHERES
תוס' ד"ה על הנייר או על החרס
(Summary: Tosfos refers to his explanation earlier in the Perek.)
פי' לעיל (דף ט.).
Reference: Tosfos already explained this earlier (on Daf 9a, DH 'Af-al-Pi' & DH 'Kasav').
TOSFOS DH V'LAMAH KASAV BI'LESHON MECHER K'DEI L'YAPOS KOCHO
תוס' ד"ה ולמה כתב בלשון מכר כדי לייפות כחו
(Summary: Tosfos discusses why he needs to write a Lashon of Matanah.)
וא"ת, ולמה כתב לו בלשון מתנה? בשלמא מכר משום אחריות, אלא מה יפוי כח יש במתנה...
Question: Why does he write him a Lashon of Matanah? A Lashon of Mecher he writes on account of the Achrayus that he undertakes, but what does he (the recipient) gain by the Lashon of Matanah ...
אי משום דבמתנה לית ביה משום 'דינא דבר מצרא ?הא אמר בפרק המקבל (ב"מ דף קח:) דמתנה דאית בה אחריות אית בה משום 'דינא דבר מצרא' ?
Question (cont.): If it is because by Matanah the Din of bar Metzra does not apply? But the Gemara says in Perek ha'Mekabel (Bava Metzi'a (Daf 108b) that 'A Matanah that contains Achrayus is subject to the Din of Bar Metzra'?
וי"ל, דשני שטרות כותב לו -אם צריך לאחריות מראה של מכר, ואם צריך ל'דינא דבר מצרא' מראה של מתנה ומצניע של מכר.
Answer #1: He actually writes him two Sh'taros - In the event that he needs Achrayus, he produces the Sh'tar of sale, whereas if he needs the Din of Bar Metzra, he produces the Sh'tar of Matanah and hides the one of Mecher.
[ת"י - ועוד נראה, דמיירי שפיר בשטר אחד, והא דכתב ליה בלשון מתנה לפי שהאמת הוא כך ...'].
Answer #2: Tosfos Yeshanim - Furthermore, it can even speak by one Sh'tar, and the reason that he writes a Lashon Matanah is because that is what it is ... '.
ובירושלמי בפירקין מפרש דיפוי כח של מתנה היינו לגבי בור ודות ...
Answer #3: And the Yerushalmi in this Perek (Halachah 5) explains that the advantage of inserting 'Matanah' concerns pits and exclosures ...
דמוכר שדה בסתם לא מכר בור ודות, אבל מתנה בעין יפה נותן הכל.
Answer #3 (cont.): Since someone who sells a field S'tam does not sold its pits and enclosures, whereas a person who gives a gift, gives generously, and includes everything.
TOSFOS DH KARKA KOL SHEHU CHAYEVES B'PE'AH
תוס' ד"ה קרקע כל שהוא חייבת בפאה
(Summary: Tosfos proves that Kol she'Hu is Davka.)
בירושלמי דמסכת פאה פריך על הך משנה 'עד שלא קצרה אינה חייבת בפאה, ומשקצרה אין כאן שיור?
Question: The Yerushalmi in Maseches Pe'ah asks on this Mishnah - Before he cuts it, it is not Chayav Pe'ah, and once he has cut it, there is nothing left?
ומשני 'תפתר שהיה שם קנה א' ובו חמשה שיבולות' .
Answer: And it answers 'It speaks where there is one stem containing five kernels'.
מדדחיק לומר כן, משמע דבכל שהוא ממש חייבת בפיאה.
Inference #1: Since the Yerushalmi pushes to answer like that, it implies that literally a 'Kol Shehu' is Chayav Pe'ah.
וכן משמע בסמוך דדחיק לאוקמא במחט ותלה בה מרגליות...
Inference #2: And this is also implied shortly, when the Gemara pushes to establish the case by a needle on which one hung pearls ...
ובפרק לא יחפור (ב"ב דף כז:) מוקי לה בחטה, דאי באילן, לא מיחייב בבכורים אא"כ היה לו י"ו אמה לכל רוח- כשיעור יניקה.
Inference #2 (cont.): And which the Gemara in 'Lo Yachpor' (Bava Basrs, Daf 27b) establishes by wheat, because if it was a tree, it would not be Chayav Bikurim unless there were sixteen Amos in all directions - the Shi'ur that is required to nurture.
ותימה, דהא חטה נמי יונקת שלשה טפחים, כדמוכח בשמעתא ד'ערוגה' בפרק ר' עקיבא (שבת דף פה.)?
Question: Wheat too, requires a Shi'ur of three Tefachim to nurture, as is evident in the Sugya of 'Arugah', in Perek Rebbi Akiva (Shabbos, Daf 85a)?
וי"ל, אע"ג דיניקה עד שלשה טפחים, מ"מ אין עיקר יניקתה אלא כנגדו.
Answer: Although the Shi'ur of nurturing is three Tefachim, the basic Shi'ur is in the immediate vicinity of the plant.
וכה"ג אשכחן גבי אילן גופיה, אע"ג שהשרשים מתפשטים חוץ לי"ו אמה, כדמוכח בלא יחפור (ב"ב שם), אפ"ה לא בעי אלא י"ו אמה, דכך הוא עיקר יניקתו.
Precedent: In fact, we find the same concept by a tree itself, wheava Basra, Ibid.), it only requires sixteen Amos, the basic Shi'ur that it needs to nurture.
TOSFOS DH U'B'VIDUY
תוס' ד"ה ובוידוי
(Summary: Tosfos discusses 's omission of the word 'u'be'Viduy'.)
פי' בקונטרס דל"ג 'בוידוי' דאף מי שאין לו קרקע מתודה על המעשר...
Clarifying Text: Rashi omits the word 'u'be'Viduy', because, even someone who does own land recites Viduy over Ma'aser ...
ויכול לומר 'וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו' ...
Reason #1: And he is able to say 'And bless Your people Yisrael and the land that You gave to us ...
ולא דמי לבכורים דבעי למימר 'אשר נתת לי' .
Reason (cont.): Unlike Bikurim, where one needs to say 'that You gave to me".
וכן פר"י דל"ג 'ובוידוי' ...
Support: The Ri too, learns that one does not read 'u'be'Viduy' ...
ולא מטעם דרש"י אלא משום דבירושלמי (דפאה פ"ג) פריך אהא מילתא גופא 'אמאי לא תני ובוידוי"? -אלמא משמע דלא גרסינן ליה.
Reason #2: Only not for the reason that Rashi gives, but because the Yerushalmi (Pe'ah, Perek 3) asks on this very point 'Why does the Tana omit 'u'be'Viduy?' - a proof that it is not in the text.
וגם משמע מי שאין לו קרקע אינו מתודה- כגון פירות לקוחין.
Halachah: It also implies that somebody who does not own land - such as someone who comes with fruit that he has bought - does not recite Viduy (See Hagahos ve'Tziyunim).
26b----------------------------------------26b
TOSFOS DH V'LICHTOV ALEHAH P'RUZBUL
תוס' ד"ה ולכתוב עליה פרוסבול
(Summary: Tosfos explains why a P'ruzbul can only be written if the borrower owns land - even a minimal amount.)
דאמר במסכת גיטין (דף לז.) 'אין כותבין פרוסבול אלא על הקרקע, אבל א'מטלטלין, לא, מפני שיכול לכלותן.
Source: Because the Gemara says in Maseches Gitin (Daf 37a) 'One can only write a P'ruzbul on Karka, but not on Metalt'lin, since they can be destroyed.
אבל אם יש לו קרקע כל שהוא ללוה, כותבין עליו פרוסבול, אף מחוב גדול, ושוב לא תשמטנו שביעית; וכי אין לו קרקע, אין כותבין עליו ...
Source (cont.): But if the borrower has a Kol Shehu of land, one can write a P'ruzbul, even if the debt is a large one - and Sh'mitah will no longer cancel the debt; Whereas one does not write a P'ruzbul on someone who does not own any land ...
משום מלתא דלא שכיח שמלוין לאדם שאין לו קרקע, ו'מלתא דלא שכיח, לא עבדו רבנן תקנתא' .
Reason #1: Because it is unusual to lend someone who does own land, and 'The Rabbanan did not institute Takanos in unusual situations'.
ור"ת פי' דהיינו טעמא שכותב פרוסבול על הקרקע - משום דראוי לגבות חובו.
Reason #2: Rabeinu Tam, however, explains that one writes a P'ruzbul on Karka - because one can claim one's debt from it ...
ואע"ג דליכא אלא קרקע כל שהוא...
Implied Question: Even on a minimal plot of land ...
חזי לגבות כל חובו ...
Answer: One can claim one's entire debt ...
כי ההיא ד'קטינא דאביי' -דכתובות בפרק מי שהיה נשוי (דף צא:)- דגבי והדר גבי.
Source: Like the case of 'The small plot of land of Abaye' - in Perek Mi she'Hayah Nasuy (Kesuvos, Daf 91b), where he claimed it again and again.
TOSFOS DH HACHI GARSINAN ELA MAI LI'DEMEI NIKNINHU NEHELEIH BI'MESHICHAH D'LEISEIH LI'MEKABEL MATANAH V'NIKNINHU NEHELEIH AGAV ACHER LO SAMCHAH DA'ATEIH SAVAR SHAMIT V'ACHIL
תוס' ד"ה ה"ג אלא מאי לדמי נקנינהו ניהליה במשיכה דליתיה למקבל מתנה ונקנינהו ניהליה אגב אחר לא סמכה דעתיה סבר שמיט ואכיל
(Summary: Tosfos queries Rashi's text and presents another one.)
וכן הגיה רש"י בפירוש כתיבת ידו ...
Text #1: And this is how Rashi amends the text in his manuscript ...
ולפי גירסא זו ,בא לקיים 'הכי נמי מסתברא' -דלעולם מיירי 'לדמי' ובעינא צבורים ...
Clarification: According to this text, it is coming to uphold the 'Hachi Nami Mistavra' - that it is speaking about money and that the Metalt'lin must be on the Karka ...
דאי בחביות, נקנינהו בחליפין אגב אחר? ...
Clarification (cont.): Because if it was speaking about the barrels (themselves) why could he not give it to him with Chalipin via a third person? ...
דליכא למימר 'שמיט ואכיל' ,כיון שלא יבואו לידו, אבל המעות שצריך שיבואו לידו למשוך, יכול לומר 'אשמרם' ,ושמיט ואכיל .
Clarification (concl.): Without needing to worry that 'He may take it and eat it', since it would get to him, unlike the money, which will get to him when he makes a Meshichah on it, and he will then volunteer to look after it, and take it and eat it.
אבל ברוב ספרים כתוב גירסא אחרת ' -אלא מאי לדמי- ליקנינהו ניהליה במשיכה! ...
Text #2: In most Sefarim however, there is another text which reads - 'But what then, with money? Let him acquire it with Meshichah! ...
אלא מאי אית לך למימר ,דליתיה למקבל מתנה דליקניה? הכא נמי דליתיה למקבל מתנה דליקנינהו בחליפין.
Text #2 (cont.): What will you say, that the recipient of the gift is not there to acquire it? Here too, the r3ecipient of the gift is not there to acquire it with Chalipin.
וניקנינהו ניהליה אגב אחר? לא סמכה דעתיה' .
Text #2 (concl.): So let him be Makneh it via a third person? He does not trust him.'
ולפי גירסא זו אינה עומדת 'הכי נמי מסתברא' .
Clarification: According to this text, the 'Hachi Nami Mistavra' does not remain.
ומכאן מדקדק ה"ר שמעי' דאין מועיל קנין סודר אלא בפני הקונה...
Halachah: And from here R.Sh'maya learns that Kinyan Sudar is only effective in the presence of the recipient ...
שלכך לא הקנה לו בחליפין ע"י אחר שלא היה מועיל כלום, כיון דליתיה למקבל מתנה בפנינו.
Source: Since the reason that he was not Makneh it to him with Chalipin via a third person is because it would not have helped, seeing as the recipient of the gift was not there.
ופלא גדול היא בעיני ריב"ן -שהרי מעשים בכל יום שקונין בסודר שלא בפני הקונה המקבל מתנה?
Question #1: The Rivan however, found this incredible - bearing in mind that we find on a daily basis that one acquires with a Kinyan Sudar even not in the presence of the recipient of the gift?
ועוד תדע, שבכל הגמרא משמע שמועיל קנין סודר שלא בפני הקונה ע"י אחר ...
Question #2: Moreover, throughout Shas it implies that a Kinyan Sudar is effective via a third person, even not in the presence of the recipient ...
שהעדים קונין מן המקנה עבורו, כדאמר 'וקנינא מיניה במנא דכשר למיקניא ביה' (ב"מ דף מז.)?
Question #2: Where the witnesses acquire from the owner on his behalf, as the Gemara says in Bava Metzi'a (Daf 47a) 'And I acquired from him (See Hagahos ve'Tziyunim) with a Keili with which one can acquire'?
ובכמה דוכתין אמרי' 'שקנו מידו' ' ,והוא דקנו מידו' ,משמע בכל מקום שהעדים רגילין לקנות מן המקנה לצורך הקונה...
Question #3: And in many places the Gemara states 'They acquired from him', and 'It speaks where he acquired from him', always implying that the witnesses were accustomed to acquire from the owner on behalf of the recipient ...
ואם אין מועיל קנין העדים אלא בפניו, למה עשאוהו עיקר והניחו קנין הקונה דמועיל לעולם, אבל של עדים אין מועיל אלא כשיעשה בפני הקונה?
Question #3 (cont.): And if the Kinyan of the witnesses would only be effective in his presence, why did they always mention the witnesses acquiring rather than the recipient himself whose Kinyan is always effective, whilst the witnesses will only acquire in the presence of the recipient?
וגם למה הורגלו לעשות בסודר של עדים, כיון שאין מועיל כלום אלא בפני הקונה, ואז הוא יכול לעשות כמו עדים?
Question #4: Moreover, why did they generally use the Sudar belonging to the witnesses, seeing as it is only effective in front of the recipient, in which case, he could have performed the Kinyan himself, just as well as the witnesses?
ומיהו יש ליישב גירסא זו לפי מה שפירש בקונטרס דפי' 'ה"נ דליתיה למקבל מתנה' ...
Resolving Text #2: One can however, resolve this text according to Rashi's explanation on 'Here too, the recipient of the gift is not there' ...
'ולכך לא הקנה לו בחליפין ע"י אחר, שלא היה שם שום אדם שהיה חפץ בהנאתו של קונה ליתן סודרו עבורו, משום דאי בעי, מקנה פסיק ליה' ...
Resolving Text #2 (cont.): 'He was not Makneh it to him with Chalipin via a third person, because there was nobody there who was interested in the benefit of the recipient to whom to give the Sudar to on his behalf. since if the owner would have wanted, he could have cut it off (See Masores ha'Shas).
אבל אמת הוא אי הוה משכח, הוה מהני.
Conclusion: But granted, had he found someone, it would have been effective.
TOSFOS DH MA'ASEH B'RABAN GAMLIEL U'ZEKEINIM
תוס' ד"ה מעשה ברבן גמליאל וזקנים
(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)
פי' בקונטרס 'רבן גמליאל לא תרם, ושכח ולא נתן רשות לתרום, והיה ממהר לתרום בעודו בספינה, שהיה ירא שמא יאכלו בני אדם ממנו ויסמכו עליו, וסבורים שתרם ...
Explanation #1: Rashi explains that Raban Gamliel did not separate T'rumah, and he forgot to authorize anyone to do so; so he hurried to take T'rumah whilst he was still on the ship, because he was afraid that perhaps people would eat from it, relying on him, on the assumption that that he took T'rumah ...
ד'חזקה על חבר שאינו מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן' .
Reason: Based on the Chazakah that 'A Talmid-Chacham does not leave anything that has not been Ma'asered'.
וקשה, דא"כ, מה היה מועיל תיקונו? אדרבה, גרע טפי- שמא יאכלו בני ביתו הכל, ואף העישור עצמו?
Question: In that case, what would he have achieved by Ma'asering it now? If anything, he made it even worse, since his family may now eat the entire batch, even the Ma'aser itself?
מיהו יש לתרץ שלא היה לו חששא בכך, שהיה הרבה תבואה בכרי, והיה יודע שלא יאכלו בני ביתו הכל קודם שיבא, ומן המותר יפריש מעשר.
Answer: One can however, answer that this was not a problem, since the pile contained a large amount of produce, and he knew that they would not manage to eat it all before his return, and from what was left, he would separate Ma'aser.
ומיהו קשה, איך יצא מביתו עד שלא תיקנו ושלא הודיעם שאינו מתוקן? והא אמרינן 'חזקה על חבר שאין מוציא מתחת ידו דבר שאינו מתוקן' ?
Question #1: But how could Raban Gamliel leave his house without Ma'asering and without informing them that it was not Ma'asered, bearing in mind the aforementioned Chazakah?
ועוד קשה, למה היה צריך ליתן להם ולהשכיר להם מקום; בקריאת שם סגי?
Question #2: Moreover, why did he see fit to give it to them and to rent them a place, when declaring it T'rumah would have sufficed?
ועוד קשה, והלא לא עשה כלום, כיון שלא אמר שיהא מעשר?
Question #3: Furthermore, since he didn't say that it should become Ma'aser, he didn't do anything?
ועוד, היה לו לפרש כמה מעשר...
Question #4: And he should also have stated how much was Ma'aser? ...
כי ההיא ד'הלוקח יין מבין הכותים' (דמאי פ"ז מ"ד) -דאמר 'עשרה מעשר ראשון, תשעה מעשר שני' ?
Precedent: Like the case of 'Someone who purchases wine from among the Kutim' (D'mai, 7:4) where he said 'ten is Ma'aser Rishon, and nine, Ma'aser Sheini'.
ועוד קשה, [דבסיפא] תני 'א"ר יהושע "תרומת מעשר שאני עתיד למוד, נתון לר' אלעזר בן עזריה שהיה כהן" ... '
Question #5: Another Kashya is from the Seifa, where Rebbi Yehoshua declared that 'the T'rumas Ma'aser that he was going to measure would go to Rebbi Elazar ben Azarya, who was a Kohen ...
למה הוצרך לזה, והלא לא היה לו לירא שמא יאכלו בני ביתו ממנו, שהרי התבואה היתה בבית רבן גמליאל, ולא היו יודעים שנתנו לו?
Question #5 (cont.): Why was this necessary? He did not need to be afraid that the members of his household would eat from it, since the produce was in Raban Gamliel's house, and they were not aware that it had been given to him?
ועוד קשה, כיון שלא קבע מקום לצפונו או לדרומו, מה הועיל בהפרשתו? דהא תניא בתוספתא 'מעשר שני שבחפץ זה מחולל על איסר זה' ,ולא קבע לו מקום...
Question #6: Moreover, since he did not fix a place on the north or on the south (of the produce), What did he gain by designating it, when we learned in the Tosefta of Ma'aser Sheini (3:17) If someone declares 'The Ma'aser Sheini which is in this receptacle, is redeemed on this Isar', but he does not fix a location ...
חכמים אומרים "לא קרא לו שם עד שיקבע לו מקום לצפונו או לדרומו ... "
Question #6 (cont.): The Chachamim say that his designation is not valid unless he fixes a location on the north or on the south" ' ...
ומייתי עלה ההיא עובדא ד'רשב"ג ור"י ור' יוסי שנתארחו אצל בעל הבית; אמרו "נראה היאך מעשר בעה"ב הזה פירותיו... "
Question #6 (cont.): And it cites the episode of Raban Shimon ben Gamliel Rebbi Yehudah and Rebbi Yossi who stayed with a certain Balabos and who said 'Let us see how this Balabos Ma'asers his fruit' ...
והיה אומר 'פירות שבכלי זה יהיו מחוללין על מעות שבדלוסקמא .' אמרו לו "צא ואכול מעותיך, השתכרת מעות ואיבדת נפשות! "
Question #6 (concl.): When he declared 'The fruit in this vessel will be redeemed on the money in the pouch', they said 'Go and eat your money! You have gained money but destroyed souls!'
ואמר ר"ת, ששנת הביעור היה, שהיה צריך לבער מעשרותיו מתוך ביתו וליתנם לבעליהן.
Explanation #2: Rabeinu Tam therefore learns that it was the year of Biy'ur (following the Sh'mitah-year), and Raban Gamliel needed to clear out his Ma'asros from his house and give them to their respective owners.
וכן משמע בתוספתא דמסכת מעשר שני דקתני 'כיצד מצות ביעור? נותנין תרומה ותרומת מעשר לכהן, מעשר ראשון ללוי, ומעשר עני לעני, מעשר שני ובכורים מתבערין בכ"מ ...
Proof: And this is also implied in the Tosefta of Masechtas Ma'aser Sheini (See Maharsha) - 'How is the Mitzvah of Bi'ur carried out? One gives the T'rumah and T'rumas Ma'aser to the Kohen and Ma'aser Rishon to the Levi, and Ma'aser Sheini and Bikurim must be destroyed wherever they are ...
ור"ש אומר 'הבכורים נותנים לכהן כתרומה ... ' )וקתני בתר הכי מי שהיו פירותיו צבורים ורחוקים(
Proof (cont.): Rebbi Shimon says 'One gives the Bikurim to a Kohen like T'rumah ... (cont. on the following page).