TOSFOS DH Ela Orcha d'Milsa Kamah
תוספות ד"ה אלא אורחא דמילתא כמה
(SUMMARY: Tosfos brings two opinions about whether we discuss Talmidim or workers.)
פי' בקונטרס שלא ישא עליו חטא ואפי' הוא יכול לפתותה
Explanation #1 (Rashi): [What is the proper amount] so he will not bear sin, even if he can entice her.
וא"ת והיאך יצא ר"ע וכל הנהו דלקמן
Question: How was R. Akiva able to go [to learn for so many years], and also all those [brought] below?
וי"ל דהתם בלא פתוי היו שמחות שהיו בעליהן הולכין ללמוד תורה ולהיות תלמידי חכמים ואדרבה אדעתא דהכי נשאו שילכו ללמוד תורה
Answer: There, without enticement they were happy that their husbands go to learn Torah and be Talmidei Chachamim. In fact, they married with this intent, that they go to learn Torah!
ונראה לר"י דאפועלים קאי ולא אתלמידים דהא אפי' שלא ברשות יוצאין לעולם ל' יום ויחזור לביתו יום אחד
Explanation #2 (Ri): We discuss workers, and not Talmidim, for even without permission, [a Talmid] may always go for 30 days and return to his house for one day;
והכא קרא קאמר חדש בביתו או ב' חדשים למ"ד דאע"פ שהוא ברשות אלא אפועלים קאי
Here, the verse says that [after a month away] he must be a month in his house, or two months according to [the latter] opinion, even though he has permission! Rather, it refers to workers.
וקרא נמי דמייתי בפועלים איירי
Support: Also the verse that we bring discusses workers.
וא"ת והיכי קאמר בסמוך שאני התם דאית להו רווחא פועלים דמתני' נמי אית להו רווחא
Question: Why does it say below "there is different, for there is extra money"? Also workers in our Mishnah have extra money [when they go away to work]!
וי"ל רווחא דהתם דמלאכת המלך נפיש.
Answer: The extra money there, for one who works for the king, is greater.
TOSFOS DH She'ani Shemu'as Beis ha'Mikdash d'Tekifa Tuva
תוספות ד"ה שאני שמועת בית המקדש דתקיפא טובא
(SUMMARY: Tosfos points out that also the first verse refers to the Churban, and resolves this.)
וא"ת והא האי קרא דואתה בן אדם האנח בשברון מתנים גבי בהמ"ק כתיב
Question: This verse "v'Atah Ben Adam He'anach b'Shivron Masnayim" is written regarding the Beis ha'Mikdash!
דכתיב בתרי' והיה כי יאמרו אליך על מה אתה נאנח ואמרת (להם) אל שמועה כי באה ונמס כל לב
Proof: It says after it "v'Hayah Ki Yomru Elecha Al Mah Atah Ne'anach v'Amarta El Shemu'ah Ki Va'ah v'Namas Kol Lev"!
וי"ל דההוא קרא קודם חורבן כתיב
Answer: That verse was before the Churban;
וכן היה אומר נביא לישראל שהיה נאנח על שמועת בהמ"ק שעתיד ליחרב ואז ונמס כל לב מתוך האנחה שתהי' אחר החורבן על שמועת בית המקדש.
The Navi told Yisrael that he was sighing on hearing about the future Churban of the Beis ha'Mikdash, and then every heart will melt amidst the sighing there will be after the Churban due to hearing about [Churban] Beis ha'Mikdash.
TOSFOS DH Tayalin
תוספות ד"ה טיילין
(SUMMARY: Tosfos explains this word.)
על שם שדרכם בטולא דאפדנייהו.
Explanation: They are called so because they are regularly in the shade of their houses.
TOSFOS DH Menadedos Sheinah me'Einiehem
תוספות ד"ה מנדדות שינה מעיניהם
(SUMMARY: Tosfos explains that their husbands learn in their city.)
בתלמידים הלומדים בעירם קאי דאי בעיר אחרת אמאי מנדדות שינה הא אין דרך ליכנס בעיר בלילה.
Explanation: We discuss Talmidim who learn in their city. If they learn in another city, why do [their wives] lose sleep? It is not normal to enter the city at night!
TOSFOS DH veha'Tanya ha'Po'alim Achas b'Shabbos
תוספות ד"ה והתניא הפועלים אחת בשבת
(SUMMARY: Tosfos explains why we did not ask from the Mishnah.)
מרישא דקתני הפועלים שבת אחת לא מצי למיפרך
Implied question: Why don't we ask from the Reisha, which says that workers [may go out for] one week?
דרישא לאו בדין עונה מיירי אלא אדרבה אשמועינן דשרי לשנות ולבטל עונה ממה שהיה מנהגם תחלה
Answer: The Reisha does not discuss Onah. Just the contrary, it teaches that one may change and be Mevatel the Onah from their initial custom;
אבל מברייתא פריך שפיר דאיירי בדין עונה האמורה בתורה ולא ביציאה שלא ברשות
However, it is a proper question from the Beraisa. It discusses the Torah law of Onah, and not leaving without permission.
מדקתני אחת בשבת ולא קתני שבת אחת כמו במתני'
Proof: The Beraisa says "once a week." It does not say "one week", like [the Reisha of] our Mishnah.
ומשני דבעושה מלאכה בעיר אחרת איירי והיה דרכם ומנהגם כך
Answer (cont.): The Gemara answers that the Beraisa discusses one who works in another city. This was their custom.
וא"ת מאי איריא כשמנהגם כך אפי' לשנות יכולין שבת אחת כדפרישית במתני'
Question: Why does it discuss when this was their custom? Even to change, a worker may [leave for] a week, like I explained on the Mishnah!
וי"ל דבברייתא קמ"ל דאע"פ שמנהגם כך לעשות מלאכה בעיר אחרת אם רוצי' לשנות ולשהות יותר אין הרשות בידם
Answer: The Beraisa teaches that even if their custom is to work in another city, if they want to change and delay longer, they may not.
ור"י בר' ברוך היה אומר דג' מדות בפועלי' דהעושין מלאכה בעירן שתים בשבת כדתנן במתני'
Explanation #1 (Ri b'Ribi Baruch): There are three laws of workers. Those who work in their city, their Onah is twice a week, like our Mishnah teaches;
וברייתא בעושין מלאכה בעיר אחרת וחוזרין בכל יום לביתם אחת בשבת לפי שיש להם טורח הדרך
The Beraisa discusses those who work in another city and return to their houses every day. Their Onah is once a week, because they have toil of traveling;
אבל אותם שאין חוזרין לביתם בין היה מנהגם בין לא היה כמו רישא דמתני' דקתני יוצאין שבת אחת
Those who do not return to their houses, whether or not this was their custom, the Reisha of our Mishnah teaches that they may go out for one week;
משמע שהן כל ז' בחוץ וחוזרין בכל יום שמיני
Inference: They are away all seven days, and return every eighth day.
אבל ר"י לא פירש אלא ב' מדות שתים בשבת ואחת בשבת כדפרישנא.
Explanation #2: The Ri explained that there are only two laws of workers. [For some,] the Onah is twice a week, and [for some it is] once a week, like I explained.
62b----------------------------------------62b
TOSFOS DH Rotzah Ishah b'Kav v'Tiflus v'Chulei
תוספות ד"ה רוצה אשה בקב ותיפלות כו'
(SUMMARY: Tosfos resolves this with what we said about working for the king.)
תימה דאמרינן לעיל שאני התם דאית להו רווחא
Question: We said above that there is different (one may go to work for the king every other month), because there is extra money!
ושמא עבודת המלך איכא רווחא טפי.
Answer: Perhaps working for the king brings more extra money [than the difference between a donkey-driver and a camel-driver].
TOSFOS DH mi'Tish'ah Kavin v'Prishus Garsinan
תוספות ד"ה מתשעה קבין ופרישות גרסי'
(SUMMARY: Tosfos explains the source to say nine times as much.)
דהמשרה אשתו ע"י שליש תנן (לקמן סד:) דנותן לה שני קבין ואינו פורש מתשמיש
Explanation: Regarding one who feeds his wife through a third party, the Mishnah (64b) says that he gives to her two Kavim (of wheat) and does not refrain from relations;
והמורד על אשתו מתשמיש מוסיפין על כתובתה ג' דינר (לקמן סג.) ולפי חשבון ד' סאין בסלע הוי ג' דינר י"ח קבין כן פי' בערוך.
One who rebels against his wife regarding [refraining from] relations, we increase her Kesuvah three Dinarim [per week - 63a]. According to the calculation that four Sa'im [24 Kabim] sell for a Sela (four Dinarim), three Dinarim [buy] 18 Kabim. The Aruch explained like this.
TOSFOS DH ha'Chut ha'Meshulash Lo vi'Meherah Yinasek
תוספות ד"ה החוט המשולש לא במהרה ינתק
(SUMMARY: Tosfos explains that this is when they saw each other.)
לפי ששלשתן ראו זה את זה כדאמרי' בעלמא (בב"ב נט.) שאמר ר' אושעיא דבר ואתו ושאלו לר' ביסא
Explanation: This is because the three of them saw each other, like we say elsewhere (Bava Basra 59a) that R. Oshaya said something, and they asked R. Bisa about it;
לכך קרי עלייהו החוט המשולש לא במהרה ינתק כלומר לא ינתק מזרעו לעולם
Therefore, he applied to them "ha'Chut ha'Meshulash Lo vi'Meherah Yinasek", i.e. it will never be uprooted from his seed;
כדאמרי' בעלמא (ב"מ דף פה.) כיון שאדם לומד הוא ובנו ובן בנו מכאן ואילך תורה חוזרת על אכסניא שלה ודריש מואני זאת בריתי וגו' [וע"ע תוספות ב"ב נט. ד"ה החוט
This is like we say elsewhere (Bava Basra 85a) once a man learns, and his son and his son's son, from now and onwards Torah returns to its host. We expound from "va'Ani Zos Brisi [...u'Devarai... Lo Yamushu mi'Picha umi'Pi Zar'acha umi'Pi Zera Zar'acha... Ad Olam]." (See also Tosfos Bava Basra 59a.)
TOSFOS DH d'Hava Tzeni'a v'Ma'ili
תוספות ד"ה דהוה צניע ומעלי
(SUMMARY: Tosfos resolves this with R. Akiva's initial hatred of Chachamim.)
והא דאמר באלו עוברין (פסחים מט:) אמר ר"ע כשהייתי עם הארץ הייתי אומר מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור
Implied question: It says in Pesachim (49b) that R. Akiva said that when he was an Am ha'Aretz, he used to say "who will give to me a Talmid Chacham, and I will bite him like a donkey!"
משמע דלא הוה מעלי
Inference: He was not virtuous!
איכא למימר דהתם לאו משום שהיה שונא תלמידי חכמים אלא משום שהי' סבור שמתגאין על עמי הארץ מפני תורתן והיו תלמידי חכמים שונאים אותם
Answer: He did not say so because he hated Talmidei Chachamim, rather, because he thought that they are haughty over Amei ha'Aretz due to their Torah, and they hated Amei ha'Aretz;
וגם משום שלא היו מניחין אותם ליגע בהם כדאמרינן (חגיגה דף יח:) בגדי עם הארץ מדרס לפרושים
Also, [he said so] because [Chachamim] did not let [Amei ha'Aretz] touch them, like we say (Chagigah 18b) "garments of Amei ha'Aretz are Medras (Tamei) to Perushim";
אבל מכל מקום שומר מצות היה, רבינו תם.
However, in any case he guarded the Mitzvos (R. Tam).