[1] איסור דאורייתא אין, דדרשינן "את הגמל כי מעלה גרה הוא" - "הוא" טמא ואין חלב מהלכי שתים טמא.

[2] אבל קודם כ"ד חודש מותר בכל ענין אפי' פירש מלינק ממנה ג' ימים.

[3] פירשו התוס' (בד"ה רבי), שהכוונה ארבע שנים לילד בריא וחמש שנים לילד כחוש, ושיעור זה הוא כשיעור שהולך ברחוב וחבילתו על כתיפיו.

[4] ס"ל דגם אם תתעבר אין החלב נעכר אלא אחר ג' חדשים, ולכך יש להוריד ג' חדשים ממה שאמרו.

[5] דאין לחוש שמא תחזור בה המינקת ולא תרצה להניק יותר, כיון שהם אנשים שפחדם מוטל על הכל, ולא תעיז המינקת לחזור בה.

[6] כן מפורש בתוס' (בד"ה ואמר), שרב נחמן ס"ל שהלכה כר"מ בגזירותיו וגזרינן במת שמא תהרגנו, ונתנה בנה להניק שמא תחזור בה וגמלתו שמא תגמלנו קודם הזמן שצריך לגמול אותו.

[7] דיש לחוש שמא תהרגנו כדי שתוכל להנשא, והביא שכך היה מעשה שאחת חנקה את בנה, ודוחה הגמ' שההיא היתה שוטה (ואין מביאים ראיה מן השוטים).