גמ' פג. - פו.
כל הראוי למזבח אם עלו לא ירדו [לרש"י - היא (בהוייתן) העולה על מוקדה]
ולא: 1) קומץ בלי קידוש כלי
2) לר' יהושע - דם ונסכים [לאו בר מוקדה] ור"ג חולק
3) לר"ש - בנסכים, במנחה הבאים עם הזבח (אפי' למחר) ירדו
[לאו כעולה הבאה מחמת עצמה] (בפנ"ע לא ירדו)
4) לריה"ג - עולת עוף [כבשים] ור"ע חולק
5) לריה"ג ור"ע - מנחה
6) אין פסולו בקדש
7) לר"י - שחיטת לילה, נשפך דמה ויוצא דמה [זאת היא העולה] ור"ש חולק
8) חיים
9) עולת נקבה, 10) דוקין שבעין לפני ההקדש אפי' לר"ע
11) קטורת [אינו ראוי לחיצון]
12) לרבי - צמר, עצמות, גידין, וכו' שפרשו מעולה [ועשית עולותיך הבשר והדם]
וכן אם ירדו לא יעלו אא"כ משלה האור
כז: - ר' אלעזר - מזבח הפנימי מקדש אפי' אינו ראוי לו [כלי שרת]
מחזירין פוקעין [על מוקדה, אשר תאכל האש] ולא עיכולי קטרת, ולא עיכולי גידין ועצמות
ר' יוחנן - מודה ר"י דחייב אהעלאת חוץ דשחיטת לילה בפנים [לא גרע משוחט בחוץ]
עולא, ר' יוחנן - אפי' אימורי ק' קלים לפני זריקה אם עלו לא ירדו [לחמו של מזבח] אע"פ דעדיין אין בהן מעילה
שחט עולה בראש המזבח יעשה הפשט וניתוח בראש המזבח
[כמ"ד דמותר, בנפסל אחר זריקה ולא ירדו ועורה לכהן כר"א בר"ש]
יש נרבע בעופות
ר' זירא - פירשו גידין ועצמות דק' עולה כלפי מעלה (רש"י - לצד המערכה) לא ירדו אפי' לרבי [נתקרב לאש]
רבה - פירשו עצמות וכו' לפני זריקה - מותר להדיוט [ג"ש לו יהיה לאשם]
פרשו לאחר זריקה הוי קדשים פסולין
פרשו לאחר זריקה הוי קדשים פסולין
ר' אלעזר - לפני זריקה מועלין (לרש"י - לעולם)
לאחר זריקה - לא נהנין מדרבנן ולא מועלין [ג"ש לו יהיה]
(לרש"י - מח' אליבא דרבי)
רש"י פה. - פו.
חיים כשרים ירדו דהא חוזרין ועולין בשחיטתן
לרבנן דרבי מקטירין עצמות שפרשו מעולה - לרש"י - לכתחלה יעלו
גמ' פו. - פח:
עצמות וגידין (רש"י - ופסולין שלא ירדו) וגחלת שפקעו מעל המזבח לא יחזיר (לרש"י - א"צ להחזיר)
אברים כשרים שנתקשו (שרירי) מאש - פקעו קודם חצות יחזור לפני חצות
[רב - כל הלילה והקטיר, כל הלילה והרים (1/2 1/2)]
וחצות עושה עיכול (אפי' כשהן על הקרקע) ואם החזיר אח"כ אין נהנין (לרש"י - מדרבנן)
בשמנים: החזיר לאחר חצות - רב חסדא - עמוד השחר עושה עיכול
רבה - חצות שני עושה עיכול
לאחר עמוד השחר - רב חסדא - אין עיכול עד שיעשו דשן, רבה - חצות שני
מותר להרים דשן קודם חצות (מעוכלין לגמרי) [ר' יוחנן - כל הלילה עד הבקר - בקר לבקרו]
רבה - אין לינה פוסלת בראש המזבח, ורבא חולק
לרש"י - אף כלי שרת מקדש להפקיע מידי פדיון
(לרש"י לר' יוחנן - אף לזרוק דם פסול לכתחלה להכשיר איברין (ור"ל לרש"י חולק) (וכל הפסולין דלא יעלו איירי שישנן עתה בכלי חול)
ספק אם אויר מזבח (או כבש) כמזבח דמי, אבל ודאי כמזבח דמי ביד כהן [רש"י - הנחת גופו כהנחת קרבן]
מחשבת חוץ לזמנו לא פוסלת אם יקטירו למחר ע"י אם עלו לא ירדו
מדות הלח לא מקדשין היבש וכן להיפך אבל כשרים ליפסל בטבול יום ולינה (ויוצא לרש"י)
כלי שרת מקדש רק שלימין, שיעור מלא או דעתו להשלים, ומח' בבירוצי מדות
גונזים כלים שנפגמו, בגדי כהונה שנתגעלו הרבה [אין עניות במקום עשירות]
מח' אי ע"ב או ל"ו פעמונים במעיל
כתונת מכפרת על שפיכות דמים (במזיד בלי התראה), מכנסים על ג"ע, מצנפת על גסי רוח, אבנט על הרהור, חושן על דינין, אפוד על ע"ז, מעיל על לשה"ר בפרהסיא (קטרת על בצינעא), ציץ על עזות פנים
רש"י פו. - פח.
לרש"י - פסולין שמשלה האור פורתא או נתעכלו קצת אם ירצה יעלו
לרש"י - שרירי (נתקשו) ראויין לתרומת הדשן אחר חצות
ממשקה ישראל לרש"י ממעט תרומה