[1] תחומין נקרא החלק שמול העיר לכל צד, ולמשל אם היתה העיר רחבה אלפים אמה בצד צפון - כנגד כל האלפים האלה עד משך אלפים אמה צפונה נקרא תחומין, ומצד ימין ושמאל לתחומין נקרא בשם קרנות, וכן בשאר כל הצדדים.

[2] רש"י פירש (בד"ה רבינא אמר), דבמתא שהיא תרי אלפי על תרי אלפי אמה, עושים לה מגרש ששטחו י"ב אלף אמה (אלפים לכל תחום, ועוד ד' אלפים בקרנות), אלא שבדברי ר' אליעזר ברבי יוסי שאמר "נמצא מגרש רביע" - מדובר רק על החלק של המגרש הנמצא תוך התחומים ולא על החלק הנמצא בקרנות, (אכן ע' בחידושי המאירי כיצד פירש לפירש"י).

[3] דלכל עיר נותנים קרפף בפני עצמה כשהנידון לצרף ב' עיירות, ולכן אפי' יש בין ב' העיירות קמ"א אמה ושליש הם מצטרפות.

[4] פי', שהיו ב' כפרים אחד מול השני, מהמזרח למערב, והיה כפר שלישי ביניהם אלא שהיה משוך לצפון כשיעור דלהלן. אכן אם נראה את הכפר השלישי כאילו הוא ביניהם, אין בין כל כפר לכפר קמ"א ושליש, ולקמן יתבאר באיזה אופנים רואים ובאיזה לא.

[5] וביאור החילוק, דבעיר העשויה כקשת אפי' שרחוק היתר מאמצע הקשת יותר מאלפים, מ"מ יכול להגיע לאמצע היתר דרך צידי הקשת, משא"כ בג' כפרים המשולשים שאם היה האמצעי רחוק יותר מאלפים אי אפשר להגיע אליו.

[6] וכל שנכנס האמצעי ביניהם ואין קמ"א אמה ושליש בין כפר לכפר מותר. וביאור החילוק, דבעיר העשויה כקשת אם רחוקים שני צידי הקשת יותר מד' אלפים אמה שאינו יכול לבוא לאמצע היתר מצידי הקשת בזה אי אפשר למדוד מן היתר, דאין לנו מה לחבר את התחומין, דאין איזה כפר שיכולים לומר שהוא ראוי להכנס ביניהם, [וביארו התוס' (בד"ה התם), ג' ביאורים למה הבתים שבקשת אי אפשר לומר לגבם מלי - ולהכניסם במקום היתר, (וע"ע בחידושי המאירי)], משא"כ בג' כפרים המשולשים דאפשר למלאות את השטח שבין ב' הכפרים ע"י שנעשה רואים, שנראה את האמצעי כאילו הוא ביניהם, בזה מהני אפי' יש ביניהם יותר מד' אלפים.