עירובין דף נח. א

במה מודדים או קושרים דברים דלהלן?

במה מודדין או קושרים?
מדידת תחום שבת לרב אסי: בחבל אפסקימא (סיב יחידי שגודל על הדקל)
לתני רב יוסף: בחבל של פשתן
מדידת שערי משכן יחזקאל בקנה המדה (היות שהם קטנים - מודדים בקנה)
קשירת הפרה קודם שחיטתה בחבל המגג (חבל העשוי מקנה סוף [1])
קשירת בגדי הסוטה בחבל של נצרים (לפי' א' ברש"י חבל העשוי מערבה קלפוה
לפי' ב' ברש"י חבל העשוי מסיבי דקל)

המודד גיא מה יעשה?

יבליעו בחבל נ' מקדר [2] מודד רק את הקרקעית
גיא כשהגיא פחות מנ' אמה [3] בגיא מעוקם [4] כשחוט המשקולת יורד כנגדו [5]

המודד כותל מה יעשה?

מבליעו בחבל נ' אומדו בליבו בלי למדוד
כותל גדר והר בניחא תשמישתיה [6] זקוף דלא ניחא תשמישתיה [7]

עירובין דף נח: א

גיא שהיה עמוק כדלהלן (ורחב פחות נ') האם יכול להבליעו או צריך לקדר, לל"ק דרב יוסף?

פחות מק' אמה עד אלפים אמה יותר מאלפים אמה
לת"ק מבליע מקדר מקדר
ולאחרים מבליע מבליע מקדר

גיא שהיה עמוק כדלהלן (ורחב פחות נ') האם יכול להבליעו, או צריך לקדר לל"ב דרב יוסף?
[תוד"ה איכא].

באין חוט המשקולת יורד כנגדו בחוט המשקולת יורד כנגדו
אפי' יותר מאלפים אמה
פחות מק' אמה עד אלפים אמה
לת"ק מבליע מקדר [8] מודד
מדידה יפה [9]
לאחרים מבליע

המודד הר (וה"ה כותל) מה יעשה לשיטת רש"י [תוד"ה אבל]?

במתלקט
י' טפחים
מתוך ה' אמות
במתלקט
י' טפחים
מתוך ד' אמות
כשזקוף יותר
מהשיעור הנ"ל
אין חוט המשקולת
נוטה יותר מד"א
לל"ק דרבא [10] מודדו עם מדרונו מבליע או מקדר אומדו בלבד מודד בלי שיפוע
לרב הונא ברבא מבליע או מקדר אומדו בלבד מודד בלי שיפוע

-------------------------------------------------

[1] דמעשה פרה עושים בדברים שאינם ראוים לקבל טומאה. וכתבו התוס' (בד"ה בחבל), דהגם ששום חבל אינו ראוי לקבל טומאה, מ"מ סיבי שאר דברים שעושים מהם חבל אם יארגם ויטוֵם יקבלו טומאה, לכך משום מעלה דפרה לא משתמשים בהם.

[2] פי', לוקח חבל של ד' אמות, והמודד הגבוה נותן את החבל כנגד רגליו, וחברו הנמוך ממנו (מחמת שיפוע ההר) נותן את החבל כנגד לבו.

[3] ואם הגיא יותר מנ' אמה, ויכול ללכת לימין הגיא או לשמאלו באופן שלא יצא מתחומי שבת במקום ההוא, מודד שם, וצופה היכן נגמר הגיא, וחוזר למידתו במקום שמסתיים הגיא. (והטעם שאסרו לו למדוד במקום שיוצא מהתחומין, משום שיש לחוש שמא יראנו אדם שם, ויאמר מידת התחומין הגיע עד כאן).

[4] וב' פירושים פירש בזה רש"י: א) שהיה גיא נוח להלוך, וכיון שכן לא הקילו להבליעו אלא הצריכו למדוד אותו בקידור. ב) באופן שהיה הגיא יותר מנ' אמה (שלא יכול להבליעו) בצד מערב הולך ומתעקם לצפון, שאינו יכול ללכת למקום אחר למדוד כנגדו.

[5] דהיינו באופן שהיה שיפוע הגיא פחות מד' אמות, שאם יתן חוט המשקולת בקנה ד' אמות שירד לתוך הגיא, לא תנקף המשקולת על המדרון, אז יורד למטה ומודד רק את קרקעית הגיא. אולם אם המשקולת תנקף על המדרון - דהשיפוע יותר מד' אמות, בזה אמרו שמקדרין אם לא יכול להבליע.

[6] שהיה הכותל מתלקט לגובה עשרה טפחים מתוך ד' אמות, וכגון בגדר שנפלה שעשית עתה גל אבנים שאפשר ללכת עליו, אז צריך להבליעו ע"י שימתח חבל מעל עמודים, והוא כאילו שהיה נוקב את הכותל כדי למודדו.

[7] והיינו שמחשב כמה עובי הכותל עם שיפועיו. אכן כתבו התוס' (בד"ה אין), שמיירי באופן שאינו זקוף יותר מדאי שאין חוט המשקולת נוקפת עליו, דבכה"ג אין מחשב את השיפוע, רק את עובי הכותל. וקולא זו נאמרה דוקא גבי כותל שטורח לעלות עליו, אולם גבי גיא מעוקם אף שאי אפשר להבליעו, צריך לטרוח ולמודדו בקידור.

[8] דכיון שקצת ראוי הוא להילוך דאינו זקוף לגמרי, בזה החמירו חכמים שצריך לקדר.

[9] כתבו התוס' (בד"ה איכא), דלמסקנא דהכא גם אינו מבליע, אלא יורד למטה ומודדו מדידה יפה, כדאמר לעיל. וחידוש שאפי' יותר מאלפים אמה יכול למדוד רק את תחתית הגיא,ולא מתחשב במדרון כלל כיון שהוא זקוף כל כך שאין חוט המשקולת מנקף עליו תוך ד' אמות.

[10] כתבו התוס' (בד"ה אבל), דנמצא לדעה זו ארבעה חילוקי דינים בכותל ובהר, א) במתלקט י' מתוך ה' אמות - מודדו עם מדרונו. ב) במתלקט י' מתוך ד' אמות - מקדר או מבליע. ג) כשזקוף יותר מהשיעור הנ"ל אינו צריך למדוד כלל אלא אומדם. ד) כשזקופים לגמרי שאין חוט המשקולת נוטה עליהם יותר מד' אמות, אומד רק את עובי הכותל בלי השיפוע כלל.

עוד חומר לימוד על הדף