[1] פי', שהיה בצד המזרחי של העיר בקצה הימני שלה פיגום אחד ובקצה השמאלי שלה עוד פיגום אחד, והיו הפיגומים תוך שבעים אמה ושיריים לעיר, שהוא כעין עיר העשויה כקשת.

[2] כלומר, כיון שיכול להגיע משני ראשי הקשת לכל מקום בעיר, דאם יוצא מראש הקשת הימנית אלפים אמה - מגיע תוך אלפים לראש הקשת השמאלית, הכל נחשב כעיר אחת, דיש כאן הבלעת תחומים. ומותחים חוט משני ראשי הקשת ומודדים אלפים אמה מן החוט, וכל שלפנים מן החוט חשוב כעיר אחת - ודינו כד' אמות.

[3] דהיינו מהבתים הנמצאים בקשת ולא הקילו בה את הקולא הנ"ל למדוד מהיתר. אכן כתבו התוס' (בעמוד ב' בד"ה ואם) שאין הכוונה מן הקשת ממש, אלא ממקום שיש בין צידי הקשת קצת פחות מד' אלפים אמה מותחים שם חוט ומשם מודד.

[4] ביארו התוס', דכיון שהפיגומים אינם חלק מחלקי העיר, א"כ הם בטלים לעיר, ומודדים מהם גם בלא שתהיה הבלעת תחומים, ודוקא גבי עיר העשויה כקשת שצידי הקשת הם חלק מהעיר וחשובים הם ולא בטלים לעיר, לכן צריך שיהיה שם הבלעת תחומים ביניהם, ואם הם יותר מד' אלפים לא מודדים מהיתר.

[5] משום דבעי שיהיו תחומים מובלעים מכל צד, דהיינו דלא סגי מה שהם מובלעים מבין צידי הקשת, דצריך שיהיו מובלעים גם מאמצע הקשת אל מקום היתר.

[6] דסו"ס יכול לבוא אל מקום היתר דרך צידי הקשת, ולכן לא צריך שיהיה מאמצע הקשת עד היתר אלפים אמה, וסגי שיהיו מובלעים התחומים אפי' במקום אחד.

[7] כן ביארו התוס', דלפי סברתו שסגי שיהיו מובלעים התחומים במקום אחד, ה"ה בכה"ג שיש יותר מד' אלפי אמה בין צידי הקשת, דהרי יכול לבוא אל אמצע היתר מאמצע הקשת דאין ביניהם אלפים אמה.

[8] סתם מערה אינה חשובה בית דירה, ולכן אינה מתעברת עם העיר, אמנם מערה שיש לה בית בפתחה - שהוא בית דירה מועיל לה להתעבר עם העיר ומודדים את התחום מהמערה. ומה שצריך את המערה אם יש כבר בית, הוא להשלים לשיעור ד' אמות, וכגון שלא היה בבית ד' אמות. עוד פירשו התוס' (בד"ה לא), שהחידוש במערה שמודדים את התחום מסוף המערה ולא מסוף הבית.