[1] דהוקשה לרש"י על הלשון הראשון, דהרי דרך תלמידי חכמים להקפיד על מאכלם ועל מבלושיהן - שיהיו דרך גדולה וכבוד.

[2] רב ששת הוקשה לו על פירוש רב שיזבי, שזה לא נקרא רמאי, אלא נקרא שוטה שלומד הרבה ולא חוזר שודאי לא יועיל כלום, ואילו לשון רמאי הוא ערמומי שעושה שהדבר יתקיים בידו. ולכן מפרש רב ששת אחרת.

[3] וכהדוגמא שמביאה הגמ', שכל עוף שצד הוא משבר את כנפיו עד שלא יכול לעוף ממנו, כך כל מסכת שלומד הוא חוזר עליה הרבה עד שמתקיימת בידו.