עירובין דף מז. א

המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת (ולא נשתתף בעירוב), האם ביתו אוסר לטלטל?

כשההולך הוא ישראל כשההולך הוא נכרי
לר' מאיר אוסר - כיון שיש לו רשות בחצר ולא עירב
לר' יהודה אינו אוסר - כיון שאינו נמצא בעיר
לר' יוסי אינו אוסר - כי לא יחזור בשבת אוסר - דיש לחוש שמא יחזור בשבת
לר' שמעון אינו אוסר - אפי' כשלא הלך לעיר אחרת (וכיון שהלך לשבות אצל בתו - סגי)

בתולות או בעולות שנתאלמנו או נתגרשו, האם מותר להם להתארס או להנשא תוך ג' חדשים [1]?

כשנתאלמנו או נתגרשו מהאירוסין כשנתאלמנו או נתגרשו מהנישואין
לת"ק - ר' מאיר אסורות
לר' יהודה מותר להן אפי' להנשא [2] מותר להן רק להתארס
לר' יוסי לגרושות: מותר רק להתארס [3]
לאלמנות: מותר להתארס רק אחר ל' יום

האם מותר לכהן להטמא בטומאת ארץ העמים או בטומאת בית הפרס דרבנן, כדי ללמוד תורה?

כשמוצא ללמוד מרב כאן כשלא מוצא ללמוד מרב כאן
לר' יהודה לא יטמא יטמא
לר' יוסי יטמא יטמא

עירובין דף מז: א

האם חפצי נכרי קונים שביתה, ואין להם אלא אלפים אמה, או לא?

אליבא דר' יוחנן בן נורי אליבא דרבנן
לרב יהודה אמר שמואל להו"א: אין קונים [4]
למסקנא: קונים שביתה כחפצי הפקר
אין קונים -
מכ"ש מחפצי הפקר
לרב חייא אמר ר' יוחנן קונים שביתה - גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל

-------------------------------------------------

[1] עד זמן זה יש לחוש שמא היא נתעברה מבעלה הראשון סמוך לגירושין או המיתה, ואם תבעל שוב לשני תוך ג' חדשים, ותלד לסוף שבעה חדשים, יהיה לנו ספק האם הוא בן ט' לראשון או בן ז' לאחרון. ואיסורים רבים יכולים להיוולד ימ-אני מעדיף לכתוב להולד עם נקודות. ותעשה כרצונך. מזה שלא יודעים מי אביו.

[2] מלבד הארוסות שביהודה שלבו גס בה - ויש לחוש שנתרצתה לו, שדינה כמו אשה נשואה, שמותר לה רק להתארס ולא להנשא.

[3] כן פירש"י (בד"ה כל הנשים יתארסו). אכן רש"י ביבמות (דף מב: ד"ה הלכה), פירש את דעת ר' יוסי כר' יהודה, ורק בא לחלוק באלמנה שאסורה משום האיבול.

[4] דכיון שאין לבעליהם שביתה דינם כבעליהם, ודוקא חפצי הפקר שאין להם בעלים - הם קונים שביתה.

עוד חומר לימוד על הדף