שלום וברכה!
קרבן מוסף של שבת בשעה ששית
מבואר בברכות כו' ע''א ובברייתא בעמוד ב' - דעת ר' יהודה שקרבן מוסף אינו קרב אלא עד שבע שעות ולדעת חכמים מוסף קרב כל היום.
והנה לשון הברייתא ברכות כו' ע''ב - ומפני מה אמרו של מוספין כל היום שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום רבי יהודה אומר עד שבע שעות שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות.
ואחרי העיון, טרם ראיתי מקור וביאור מה נקודת המחלוקת בין ר' יהודא לחכמים, לעניין זמן הקרבת הקרבן לכתחילה או בדיעבד.
ובתוס' כח' ע''א ד''ה ושל מוספין - מחלק תוס', בין מוספי שבת ור''ח, שהוקרבו לכתחילה בשעה שש, לבין מוספי רגלים ויוה''כ שהיו נקרבים לכתחילה עם התמיד. ובדיעבד בכל הימים כשר הקרבת המוסף כל היום. ע''פ מגן אברהם רפא' ב' ומחצית השקל שם.
ומבואר בפסחים נח' ע''א שבין לר' ישמעאל ובין לר' עקיבא זמן קרבן מוסף שבת הוא בשעה שש. ומבואר ברש''י שם ד''ה ר' ישמעאל - שזה נלמד מהפסוק - 'דבר יום ביומו' [ויקרא כג' לז']
וביומא דף ע' מבואר שמוספי חג היו נשחטין עם התמיד, שנאמר - 'מלבד עלת הבקר' [במדבר כח' כג']
ובלבושי שרד [סי' רפא'] גורס ברש''י שנלמד מ'וביום השבת'.
ואם כן מה נקודת המחלוקת בין ר' יהודה לחכמים? הרי לכו''ע מוספי החג נשחטין ביחד עם קרבן התמיד, ומוסף של שבת נשחט לכתחילה בשעה שש.
ומה יש מקום למחלקותם לעניין זמן תפילת מוספים?
וטרם ראיתי מי שיבאר נקודת ושורש המחלוקת.
וחשבתי מדוחק הקושיא אולי לומר [אמנם בדוחק] ולדייק דיוק [קלושא] בלשון הגמ' -
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כו עמוד ב
ומפני מה אמרו של מוספין כל היום - שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום; רבי יהודה אומר: עד שבע שעות, שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות.
האם יש מקום לדייק לשון חכמים - 'קרבן של מוספין'; ואילו לשון ר' יהודה היא - 'שהרי קרבן מוסף'.
והיינו שחכמים לומדים שעת תפילת מוסף [היינו כל תפילת המוספין כולל ר''ח, יו''ט, וגם של שבת] משאר הקרבנות כולם , ואילו ר' יהודה לומד זמן תפילת [כל] המוספים מקרבן שבת דווקא.
והיינו שלכו''ע אין זמן לעיכובא לקרבנות הרגל, וכל הדין שאמנם צריכים להקריבם בבוקר נלמד מ-'מלבד עולת התמיד', שצריכים להצמיד מוסף הרגלים לתמיד של שחר. אבל אין זמן עצמי להקרבת מוספי הרגל.
ואילו מוסף שבת יש זמן עצמי שנאמר 'דבר יום ביומו' [ויקרא כג' לז'] שצריכים להקריבה בשעה ששית, כמבואר ברש''י ד''ה ר' ישמעאל פסחים נח' ע''א.
וחכמים לומדים זמן תפילת מוסף מהקרבת מוספי הרגל שבעצם היא כל היום, ור' יהודה לומד ממוסף שבת שהיא בשעה ששית.
אריאל אברהמס
כולל קהילתי רעננה
שלום וברכה ויישר כח על הדברים,
לכאורה אפשר לבאר ביתר פשיטות, שלפי חכמים זמן התפילה נקבע לפי מסגרת הזמן הכשרה לקרבן ואילו לר"י לפי הזמן שלכתחילה. וכיון שמוסף (של שבת עכ"פ) קרב לכתחילה בשש, לכן תקנו בכל תפילות המוספין עד שבע לר"י.
וכשם שנחלקו חכמים ור"י בענין זמן המנחה אם עד פלג המנחה - כפי שהיו נוהגים לכתחילה בתמיד של בין הערביים, כדי שיישאר זמן להקטרת אימורים, לנסכים, לשירה ולקטורת - או עד סוף הזמן האפשרי.
וא"ת אם כן מדוע לר"י זמן שחרית עד ד' שעות ולא בהנץ, שהוא זמן הקרבת התמיד לכתחילה? י"ל שלא רצו חכמים לתקן זמן מצומצם כל כך, לכן כאן תיקנו כל הבוקר.
יוסי בן ארזה