hebrew
1)

What did Hashem mean when He told Avraham that He would a. bless him, b. aggrandize his name?

1.

Rashi: Hashem meant that He would a. bless him with wealth 1 , and b. add a letter to his name (and change it from Avram to Avraham).


1

And that is also what "Yevarechecha" in Birchas Kohanim means.

2)

What is the significance of the three promises that Hashem made to Avraham - regarding becoming a great nation, wealth and fame?

1.

Rashi #1: Because traveling generally minimizes all three; Hashem therefore promised him that this would not happen here.

2.

Rashi #2: The three Berachos represent 'Elokei Avraham, Elokei Yitzchak and Elokei Yakov' 1 that we say in the Amidah. 2


1

Shabbos 55a says that the meit of the Avos ended! Moshav Zekenim answers that through Tefilah, it returns.

2

See also Ba'al ha'Turim.

3)

What did Hashem mean when He said to Avraham "Be a Berachah"?

1.

Rashi #1: This refers to 'Magen Avraham' 1 , with which we conclude the Berachah.

2.

Rashi #2: He meant that the Berachos were now handed over to Avraham, to bless whomever he sees fit. 2

3.

Ramban #1: That all the nations of the world will be blessed through the merit of Avraham (and not due to their own merit).

4.

Ramban #2: That everybody will use Avraham as an example and say to one another 'May Hashem make you like Avraham!'

5.

Seforno: By seeking perfection and teaching the people knowledge (how to go in the ways of Hashem), Avraham would enable Hashem to rejoice with His creations.

6.

Targum Onkelus and Targum Yonasan: Hashem meant that Avraham will be blessed.

7.

Da'as Zekenim: Hashem told him to get others to recognize Hashem and bless Him.

8.

Hadar Zekenim: The Brachah to Shem (Bereishis 11:27, vi'Hi Kena'an Eved Lamo) will not be for all his descendants, rather, just for you.


1

Da'as Zekenim: Hashem said, your Brachah will precede mine (Mechaye Mesim).

2

We find that Noach blessed Shem and Yefes (Bereishis 9:26-27)! Avraham was the first who could give his merits to help the recipient (R. Uziel Milevski Ztz"l).

4)

רש"י: ממעטת פריה ורביה וכו': לעיל פירש רש"י שההליכה היא לטובתו, וכאן פירש שהקב"ה רק הבטיחו שלא ינזק ממנה?

1.

גור אריה: אכן רש"י לא פירש כמדרש הזה, אלא שקשה למה צריך לומר לך להנאתך, והרי הפסוק ממשיך במפורש שהוא ירוויח? ותירץ רש"י שמהפסוק כאן הייתי לומד רק שהוא לא ינזק מההליכה, ולכן אמרה התורה שההליכה תהיה לטובתו. 1

2.

גור אריה: מ"לך לך" למדנו שרק בא"י הוא יזכה לבנים, אבל מכיון שהדרך ממעטת פריה ורביה אפשר שהוא יזכה רק לבנים מועטים, ולכן הבטיחו שיהיה לגוי גדול. 2 וכן מה שפירש רש"י שיודיע טבעו בעולם ומאידך כתב שנזקק לברכה על השם כי הדרך ממעטת את השם, שני הדברים אמת: אין אדם מכובד אלא במקומו וחשיבות זאת פוחתת בדרך, אבל כבודו מתרבה במקומות שאליהם הוא הולך שלא היה נודע שם לפני כן, והבטיחו ה' שיודיע טבעו בעולם כאילו היה בביתו.


1

והוסיף הגור אריה שברכת הממון לא מפורשת בפסוק, ולכן כתב רש"י "ואברכך, בממון", ומכיון שכך, גם "והיה ברכה" מתפרש בפני עצמו שריבוי הברכה יגרום שגם אחרים יתברכו ממך.

2

והוסיף הגור אריה שרש"י הקדים לפרש את "ואעשך לגוי גדול" ללמדך היכן רמוז ב"לך לך" שיש כאן ברכה על הבנים והגדלת השם. נראה מהגור אריה שדברי רש"י בפסוק א'- "ושם אעשך לגוי גדול...ועוד שאודיע טבעך בעולם" בנויים על דבריו כאן ב"ואעשך לגוי גדול...ואגדלה שמך", שלשניהם הוא זוכה רק אם ילך.

5)

רש"י: דבר אחר ואעשך וכו': למה הוסיף רש"י עוד פרוש?

1.

גור אריה: קשה לרש"י על פרושו הראשון שאין לפרש "ואברכך" בממון, כי אין סיבה שברכת הממון תהיה תלויה בארץ. 1


1

נראה מדבריו שמ"לך לך" להנאתך למדנו שהובטח כאן בדבר שלא היה ראוי לו בחו"ל, ואין סיבה שלא יוכל לזכות בממון בחו"ל.

6)

רש"י: שאומרים אלוקי אברהם: כיצד מ"גוי גדול" למדו לומר 'אלוקי אברהם'?

1.

גור אריה: רק משום שתצא ממנו אומה גדולה אפשר לומר ['אלוקי אברהם'] כי אין הקב"ה מייחד שמו על היחיד. 1


1

כלומר- האבות אינם אנשים פרטיים אלא הם שורש האומה.

7)

רש"י: שאומרים אלוקי יצחק...אלוקי יעקב: כיצד נרמז כל אב במילה אחרת?

1.

גור אריה: כל מילה היא תוספת ברכה, ולכן דרשו גם על יצחק ויעקב.

2.

גור אריה: מידת הגדולה שייכת לאברהם, הברכה מכח יצחק שהרי הרוצה להעשיר יצפין, וגדלות השם שייכת ליעקב לעשות לו שם תפארת. 1


1

שהרי 'גדולה' היא חסד שזו מידת אברהם, וצפון הוא שמאל, וכן מידתו של יצחק היא גבורה שמקומה בשמאל, ואילו יעקב מידתו תפארת. ע"ע במהר"ל בנצח ישראל (פנ"ב) בביאור מידות האבות. וע"ע במהר"ל (חידושי אגדות ח"ד עמ' ס ד"ה ואני אומר, הוריות דף יב.) שמידת הגדולה של אברהם היא באיכות, ומידת הברכה של יצחק היא בכמות, ומידתו של יעקב שיכרתו שונאיו מחמת ברכתו העליונה [ונראה שזו גדולת השם והתפארת של יעקב].

8)

רש"י: בך חותמין: למה החתימה היא רק באברהם?

1.

גור אריה: אין חתימה בשתים, ואברהם הוא הראשון ושאר האבות באים מכחו. 1


1

נראה קצת מתוך לשון הגור אריה שעומק הדבר, שכל המידות כלולות במידת החסד של אברהם ולכן בו חותמים [כי מחמת הרצון להיטיב נוהג ה' במידת הגבורה ובמידת התפארת].

9)

רש"י: התרחק...וצא: למה כפל את הלשון 'התרחק וצא'?

1.

גור אריה: כיון שכבר יצא מאור כשדים נכון לומר 'התרחק עוד משם', אבל מבית אביו שעדין לא יצא, נכון לומר 'צא'.

10)

רש"י: כבר יצא משם עם אביו: מדברי רש"י יוצא שאור כשדים היא מולדתו, ואילו כששלח אברהם את אליעזר לחרן הוא קרא לה "ואל מולדתי"?

1.

גור אריה: בזמן המדובר כאן רק תרח עזב לחרן ואילו 'מולדתו' [-משפחתו] של אברהם עדין נשארו באור כשדים, ולאחר מכן עברו שאר בני משפחתו של אברהם לחרן. 1


1

ע"ע בגור אריה למה לקמ' (כד,ז) אומר אברהם לאליעזר "אשר לקחני...ומארץ מולדתי" ופירש שם רש"י שהכוונה לאור כשדים אף שמשפחתו כבר הייתה בחרן.

11)

רש"י: לחבבה בעיניו, ולתת לו שכר: לכאורה חיבת הארץ מקילה את הניסיון ואז אדרבא שכרו פוחת?

1.

רא"ם: דברי רש"י מתפרשים כך- "לא גילה לו הארץ מיד" אלא אמר לו תחילה "מארצך וממולדתך ומבית אביך" כדי לחבב עליו את הארץ ממנה הוא יוצא, ובכך יגדל הנסיון ויגדל שכרו. 1 ומה שהעלים הקב"ה היכן הארץ והיכן ההר ואת הקריאה לנינוה, זה כדי להרבות שכרם על ריבוי צערם, ויש כאן שתי סיבות נפרדות להרבות את שכרו.

2.

גור אריה: ברש"י משמע שהכל ענין אחד וחיבוב הארץ אליה הוא הולך הוא המרבה שכרו, והכוונה שכאשר ה' לא מגלה לו מיד הוא מצטער אחר המצוה ואז הוא מקבל באהבה כל דיבור ודיבור ויש לו שכר על כך. כך יש לפרש כאן, וב"את בנך...יחידך" וכן ב"על אחד ההרים". עיי"ש.


1

והוסיף הרא"ם שכך בעקידה נאמר את בנך וגו' לחבב עליו את יצחק ולהגדיל את הנסיון.

Chumash: Perek: Pasuk:
Month: Day: Year:
Month: Day: Year:

KIH Logo
D.A.F. Home Page
Sponsorships & Donations Readers' Feedback Mailing Lists Talmud Archives Ask the Kollel Dafyomi Weblinks Dafyomi Calendar Other Yomi calendars