12th Cycle dedication

CHULIN 65 (30 Av) - Today's study material has been dedicated by Al and Sophie Ziegler of Har Nof, Yerushalayim, in honor of the Yahrzeit of Al's father Bernard B. Ziegler, Binyamin Baruch ben Avraham (and Miryam), which occurs on 30 Menachem Av.
1)

TOSFOS DH REBBI YOSSI OMER U'SHEMO CHAGAV

תוספות ד"ה רבי יוסי אומר ושמו חגב

(SUMMARY: Tosfos establishes Rebbi Yossi like the Tana Kama, and discusses various aspects of the K'lal u'P'rat.)

אומר היה הריב"ם, דרבי יוסי מפרש מילתא דתנא קמא, ולא פליג ...

(a)

Clarification: The Rivam explains that Rebbi Yossi is explaining the words of the Tana Kama, and is not arguing with him ...

כדמוכח בגמרא - דתנא דבי רבי ישמעאל דדריש כלל ופרט וכלל ומרבה כעין הפרט כל דאית ליה ד' סימנין, ודריש "חגב" 'לשמו חגב';

(b)

Proof: ... as is evident from the Gemara - where Tana de'bei Rebbi Yishmael, who Darshens 'K'lal u'P'rat u'K'lal' and includes whatever is similar to the P'rat in that it has four Simanim, and he Darshens "Chagav" to include that it must be called 'Chagav' ...

ותנא דבי רב לא דריש "חגב" 'לשמו חגב, אלא קאמר "חגב" ' זה גדיאן' ולא מרבה מידי מכעין הפרט, ובעי ה' סימנין - הנך ארבע ואין ראשו ארוך, ופסיל ראשו ארוך.

1.

Proof (cont.): ... whereas Tana de'bei Rav does not Darshen "Chagav" to require that it is called 'Chagav', only the Torah writes "Chagav", which is synonymous with 'Gadi'an', and includes nothing from what is similar to the 'P'rat', since he requires five Simanim, the four that are mentioned plus that it may not have a long head, invalidating it if it has.

ותנא דמתניתין דקתני ארבעה סימנין, ולא קתני 'אין ראשו ארוך' - ש"מ דסבר כתנא דבי רבי ישמעאל, דמכשיר אפילו ראשו ארוך.

2.

Proof (cont.): And the Tana of our Mishnah, which requires four Simanim and does not require it not to have a long head - a proof that he holds like Tana de'bei Rebbi Yishmael, who validates even a locust with a long head.

וא"ת, ל"ל דכתב רחמנא "חגב" 'לשמו חגב', תיפוק לי מכעין הפרט, כמו הנך ד' סימנין?

(c)

Question: Why does the Torah need to write "Chagav" to teach us that it must be called 'Chagav', why can we not learn it from the P'rat, like the other four Simanim?

וי"ל, לפי שאין סימן זה ד'שמו חגב' חשוב כשאר סימנין, ולא הוה מצרכינן ליה, כי היכי דלא בעינן 'אין ראשו ארוך ומרבינן אע"פ דראשו ארוך.

(d)

Answer: Because the Siman that it is called a Chagav is not as Chashuv as the other four Simanim, and we would not have required it, just as we don't require it not to have a long head, and include even those that do.

ומהאי טעמא נמי איצטריך לאשמועינן בקרא "כרעים" בהדיא.

(e)

Answer to a Similar Question #1: And it is for exactly the same reason that the Torah needs to specifically insert "Kera'ayim" (jumping legs).

אי נמי, "כרעים" איצטריך לכדדרשינן בגמרא - 'אין לו עכשיו ועתיד לגדל אחר זמן'.

(f)

Answer to a Similar Question #2: Alternatively, it needs to insert "Kera'ayim" for the D'rashah cited in the Gemara - that even if it does not have the jumping legs now, but it will grow them at a later stage ... .

א"נ, לכלל ופרט כדקאמר בגמרא "אשר לו כרעים" 'כלל'.

(g)

Answer to Other Question 3#: Or for the 'K'lal u'P'rat', as the Gemara will say later "asher Lo Kera'ayim" - 'K'lal'.

אבל אין לפרש שיש באחד ממיני ארבה או ממיני סלעם וחרגול שאין שמו 'חגב' ואין להם כרעים, ואי לאו דכתבינהו קרא בהדיא, הוה מכשרינן להו, דבכלל ארבה וסלעם וחרגול נינהו ...

(h)

Rejected Answer: One cannot however explain that there is a species of Arbeh, Sal'am or Chargol that is not called 'Chagav' or that does not have Kera'ayim, and that had the Torah therefore not inserted them, we would have validated it, since it is included in Arbeh, Sal'am or Chargol ...

דא"כ, כי קאמר בגמרא דתנא דבי ר"י ותנא דבי רב איכא בינייהו 'ראשו ארוך', לימא דאיכא בינייהו ד'אין שמו חגב' - דלתנא דבי רב שרי ולתנא דבי ר"י אסור?

(i)

Rejection: ... because if that was the case, then, when the Gemara states that the difference between Tana de'bei Rebbi Yishmael and Tana de'bei Rav lies in Rosho Aruch, why did it not cite the difference between them as 'Ein Sh'mo Chagav' - which will be permitted according to Tana de'bei Rav, and forbidden according to Tana de'bei Rebbi Yishmael.

וכן מ"כרעים" קשה, דקאמר בגמרא "אשר לו כרעים" כלל, "ארבה סלעם וחרגול" פרט.

(j)

Question: And the same question will apply when the Gemara defines "asher Lo Kera'ayim" as a 'K'lal', and "Arbeh, Sal'am and Chargol" as a 'P'rat'. ...

אדרבה הני פרטי מרבה יותר מן הכלל, דכללא ממעט כל ארבה סלעם וחרגול שאין להם כרעים, ופרטי מרבה ...

1.

Question (cont.): It emerges that the P'ratim incorporate more than the K'lal, since the 'K'lal' excludes all kinds of Arbeh, Sal'am and Chargol that do not have Kera'ayim, whereas the K'lal Includes them.

וכי האי גוונא לא אשכחן דעביד כלל ופרט.

2.

Question (cont.): And nowhere do we find a 'K'lal u'P'rat' that works in thatq way?

2)

TOSFOS DH AF-AL-PI SHE'EIN LO ACHSHAV VE'ASID LEGADEIL ACHAR Z'MAN

תוספות ד"ה אע"פ שאין לו עכשיו ועתיד לגדל אחר זמן

(SUMMARY: Tosfos discusses the significance of all the cases where the Torah writes "asher Lo", and contrasts them to other locations where the Torah writes "Lo".)

מדכתיב "לא" באלף קדריש. ולא מצי למימר "לא" שאין לו כרעים כלל קאמר...

(a)

Clarification: He Darshens this from the fact that the Torah writes "Lo" (with an 'Alef'), which one cannot explains to mean that it has no jumping legs at all ...

דאדרבה - סלעם ארבה וחרגול יש להם קרצולים, כדקתני בהדיא ב'הצד השוה שבהן ... '.

(b)

Proof: ... because, to the contrary - Sal'am, Arbeh and Chargol all have jumping legs, as the Gemara specifically states in the 'Tzad ha'Shaveh'.

וכן "אשר לא חומה" דגבי ערי חומה דריש 'אע"פ שאין לו עכשיו, והיתה לו קודם לכן' - בפ' קמא דמגילה (דף ג:) ...

(c)

Precedent #1: Similarly, regarding the Pasuk "asher Lo Chomah" (in connection with Batei Arei Chomah), the Gemara in the first Perek of Megilah (Daf 3b) the Gemara Darshens 'even though it does not have a wall now, but it had one before' ...

ולא מצי למימר שאין לו כלל קאמר, דבערי חומה מישתעי קרא.

1.

Proof: ... there too, it cannot be speaking where it never had a wall, seeing as the Pasuk is speaking about a house in 'a walled city'.

וכן "אשר לא יעדה והפדה" ומתרגמינן 'דקיימי ליה' - פי' שהיה לו לקיימה וליעדה', דמצות יעידה קודמת.

(d)

Precedent #2: And likewise the Pasuk "asher Lo Ye'adah Vehefdah", which Unklus translates as 'de'Kayma lah' - meaning 'that he (the master) ought to have retained her (the Amah ha'Ivriyah) and betrothed her, since the Mitzvah of Yi'ud takes precedence.

ומהאי קרא דרשי' ליה בפ"ק דבכורות (דף יג.) ד'מצות יעידה קודמת למצות פדייה', שנאמר "אשר לא יעדה והפדה".

1.

Proof: As a matter of fact, the Gemara in Bechoros (13a) learns from here that 'The Mitzvah of Yi'ud takes precedence over that of redemption', as the Torah writes "asher Lo Ye'adah ve'Hefdah" ...

ואע"ג דכתיב באל"ף. דרשינן כאילו כתיב בוי"ו - כלומר שהיה לו ליעדה, ואינו רוצה "והפדה".

2.

Proof (cont.): ... because even though "Lo" is written with an 'Alef', we explain it as if it was written with a 'Vav' - that "He should have performed Yi'ud with her (but didn't), so he must "enable her to be redeemed".

והיינו טעמא - דלמה ליה למכתב "אשר לא יעדה", פשיטא? דבלא יעדה מישתעי קרא, דאם יעדה היתה צריכה גט, וגם לא היתה צריכה פדיית אב, שבשעת ייעוד פקע שעבוד שפחות מינה.

3.

Precedent #2 (cont.): The basis for this is - because otherwise, why does the Torah need to write "asher Lo Ye'adah", since it is obvious that the Pasuk is talking about a case where he did not perform Yi'ud; because if he had, a. she would require a Get and b. she would not need her father to redeem her, seeing as once the master performs Yi'ud, his jurisdiction over her as a maidservant terminates.

וא"ת, בפרק כשם (סוטה לא.) דפריך 'וכל היכא דכתיב "לא" באל"ף ממש הוא, והא כתיב "בכל צרתם לא צר, ומלאך פניו הושיעם?" ואמאי לא מייתי מכל הנך קראי?

(e)

Question: In Perek K'shem (Sotah 31a) the Gemara asks whether it is true that wherever the Torah writes "Lo" with an 'Alef' it is literal; But does the Pasuk not write "be'Chol Tzarasam Lo Tzar, u'Mal'ach Hash-m Hoshi'am"? Why did the Gemara not cite all the above examples?

ויש לומר, דבכל הני איכא הוכחא מגופיה דקרא שרוצה לומר "אשר לו" בוי"ו, אע"ג דכתיב באל"ף - דארבה סלעם וחרגול יש להם קרצולים; ו"ערי חומה ביש להם חומה מיירי, וגבי "יעדה" כדפרישית, מדכתיב כלל.

(f)

Answer: Because in all of those cases there is an indication from the Pasuk itself that it really means "asher Lo" with a 'Vav', even though it is written with an 'Alef' - since Arbeh, Sal'am and Chargol all have jumping legs; Arei Chomah is speaking about towns with walls, and Ya'adah, from the fact that it inserts it in the first place, as Tosfos explained earlier ...

אבל "צרתם לא צר" לא מוכח מגופיה דקרא שהקב"ה כביכול מיצר בצרתם של ישראל אלא מקרא אחר, דכתיב "עמו אנכי בצרה".

1.

Answer (cont.): ... whereas from the Pasuk "Tzarasam Lo Tzar" itself there is no indication that Hash-m suffers with the suffering of Yisrael, only from the Pasuk "Imo Anochi be'Tzarah".

וא"ת, והיכי דרשינן הכא וגבי ערי חומה מדכתיב "לא" באלף, דבעי למימר קרא אע"פ שאין לו עכשיו, והא מסקינן בפרק כשם (גם זה שם) דאל"ף משמע הכי והכי, הן או לאו?

(g)

Question: How can the Gemara here and with regard to Batei Arei Chomah Darshen from the fact that it writes "Lo" with an 'Alef' that it wants to say 'even though it does not have them now', seeing as the Gemara in 'K'shem' (Ibid.) concludes that "Lo" with the letter 'Alef' has connotations of both 'yes' and 'no'?

ויש לומר, דמ"מ דרשינן, מדשני למכתב באל"ף יותר מכל אותם "לו" שרוצים לומר הן, שכתובין בוי"ו, ש"מ לדרשה.

(h)

Answer: We nevertheless Darshen it in this way, since the Torah changes to write it with an 'Alef' more than all the places where it writes it with a 'Vav', where it wants to say 'Yes', indicating that here it means 'No'.

ו"לא צר" נמי דרשינן במדרש דכתיב באל"ף, דכל צרה שאינה לישראל מאומות אינה צרה.

1.

Answer (cont.): In fact the Medrash too, Darshens from "Lo Tzar" - because it is written with an 'Alef' that 'Any Tzarah that does not come upon Yisrael from the nations of the world, is not a (genuine) Tzarah.

3)

TOSFOS DH EILU K'LALEI K'LALOS U'PERATEI P'RATOS

תוספות ד"ה אלו כללי כללות ופרטי פרטות

(SUMMARY: Tosfos discuses the various interpretations of 'K'lalei K'lalos and P'ratei P'ratos.)

כדדרשינן בסמוך ד"אשר לו כרעים" - כלל, "ארבה סלעם וחרגול" - פרט, "למינהו" - חזר וכלל.

(a)

Clarification: As we will Darshen shortly "asher Lo Kera'ayim" is a K'lal, Arbeh Sal'am Chargol", a P'rat and "le'Mineihu", a K'lal ...

ולאו דוקא נקט תנא דבי ר' ישמעאל "סלעם" ל'כלל ופרט וכלל', ד"סלעם" קרא יתירא למישרי ראשו ארוך, כדמסקינן בסמוך.

1.

Clarification (cont.): ... and it is La'av Davka that Tana de'bei Rebbi Yishmael includes "Sala'm" in the 'K'lal u'P'rat u'K'lal', since "Sal'am" is superfluous, and comes to permit a locust with a long head, as we will conclude shortly ...

ו"למינהו" ד"סלעם" מפרש הריב"ם דאיצטריך, דאי לא כתיב "למינהו", הוה אמינא דוקא במין סלעם שרי ראשו ארוך, אבל בשאר לא; להכי כתיב "למינהו" לרבויי בכולהו.

2.

Clarification (cont.): ... and as for "le'Mineihu" of "Sal'am", the Rivam explains that the Torah needs to insert it, because had it omitted it, we would have thought that it is specifically in connection with the species of Sal'am that the Torah permits those with a long head, but not by the other species of locust. So the Torah wrote "le'Mineihu" to include them all .

א"נ, הוה אמינא ד"סלעם" אתא לאסור מינו, קמ"ל.

(b)

Alternative: We would have thought that "Sal'am" comes to forbid other species of Sal'am; Therefore "le'Mineihu" teaches us that they are permitted.

ולא קאמר 'כללי כללות' למימר דכל אלו ראויין לדונם ב'כלל ופרט וכלל', אלא ה"ק - אלו כללות הבאין אחר כללות ופרטות הבאין אחר פרטות, וצריך לדורשם כולם כפי הראוי.

1.

Clarification (cont.): The Tana does not say 'K'lalei K'lalos' to learn that each of these is fit to teach us an individual 'K'lal u'P'rat u'K'lal'. What it does mean is - that they are K'lalos that come after K'lalos and P'ratos that come after P'ratos, and one therefore needs to Darshen them, each one as befits it.

ו"ארבה וחרגול" בלבד הם דבאים ב'כלל ופרט', כדמוכח בשמעתא; ו"סלעם" למישרי ראשו ארוך, כדמסקינן, ו"חגב" להצריך ששמו חגב; ו"למינהו" דחגב להצריך כל הסימנין הללו, כדמפרש בהדיא בברייתא.

2.

Clarification (cont.): In fact, "Arbeh" and "Chargol" alone come to teach a 'K'lal u'P'rat', as is evident from the Sugya, where "Sal'am" comes to permit locusts with a long head, as we conclude; "Chagav" to require that it must be called 'Chagav'. Whereas "le'Mineihu" of Chagav comes to require all the Simanim as the Beraisa specifically explains.

ו"למינהו" ד"סלעם" כדמפרש ליה מסברא דנפשיה, כדפרישית.

3.

Clarification (cont.): And "le'Mineihu" of "Sal'am" as the Tana Darshens, based on his own logic, as Tosfos just explained.

וא"ת, למה הוצרך לכתוב "למינהו" בכל אחד ב"ארבה" ו"סלעם" ו"חרגול", לכתוב 'למיניהן' ויהיה די בכל אחד לשלשתן בסוף?

(c)

Question: Why does the Torah need to write "le'Mineihu by each one ("Arbeh" "Sal'am" and "Chargol"). Why will it not suffice to write "le'Mineihen" at the end, with reference to all three?

ויש לומר, משום ד"ארבה" ו"חרגול" הם הם לבדם שבאין ב'כלל ופרט וכלל', כדפרישית, וראויין היו ליכתב זה אצל זה, והפסיק ב"סלעם" וכתבו באמצע בין "ארבה" ו"חרגול" לשום דרשה, דלא על חנם הוא שכתבו שלא במקומו.

(d)

Answer: Because "Arbeh" and "Chargol" alone come as a 'K'lal u'P'rat u'K'lal', as Tosfos explained earlier, so that they ought to have been paced next to one another, and the Pasuk interrupted between them with "Sal'am", placing it in the middle for some D'rashah or other (since it inserts it not in its right location for no apparent reason).

וכיון שהוצרך לכותבו באמצע בשביל שום דרשה, שוב אינו יכול לכתוב 'למיניהן' לבסוף ...

1.

Answer (cont): In any event, now that it found it necessary to place it in the middle for whatever reason, it is no longer possible to insert "le'Mineihen" at the end ...

כי זה לא יתכן ש'למיניהן' יהיה עומד על "ארבה" ו"חרגול" להיות להן כלל אחרון בפני עצמם, ועל "סלעם" לא יהא עומד לכלל אלא לדרשה אחרת, כמו שאנו דורשים עכשיו "למינהו" דסלעם.

2.

Answer (cont): ... since it would not be correct for "le'Mineihen" to act with regard to "Arbeh" and 'Chargol" as the last K'lal, and with regard to "Sal'am" to teach us some other D'rashah, as we are now Darshening it.

ולפי שיש לארבה וחרגול לכל אחד כלל בפני עצמו, ואין שניהם נידונים יחד בדין אחד של 'כלל ופרט וכלל', אלא בשנים שכל אחד ואחד נידון לבדו ב'כלל ופרט וכלל ', צריך לעשות בנין אב משניהם מ"ארבה" ו"חרגול", וללמד משניהם בהצד השוה בשניהם.

(e)

Clarification: And because "Arbeh" and 'Chargol" each have their own K'lal, and they are not learned together in one Din of K'lal u'P'rat u'K'lal', only in two separate Dinim, where each is learned independently as a 'K'lal u'Prat u'Klal', it is necessary to make a Binyan Av from both of them (from "Arbeh" and 'Chargol") and to learn from from the Tzad ha'Shaveh that pertains to both of them.

ומה שאומר 'הרי אתה דן בנין אב משלשתן?

(f)

Implied Question: And when the Tana says that one learns a Binyan Av from all three of them ...

זה לפי שלא פירש עדיין ד"סלעם" קרא יתירא הוא.

(g)

Answer: ... that is before he concludes that "Sal'am" is superfluous.

והכי פירושא דברייתא לפי המסקנא - 'הרי אתה דן בנין אב משלשתן בהצד השוה, והואיל וכן הוא, לא מצריך רק ארבעה סימנין ...

(h)

Explanation: So what the Beraisa now means, according to its conclusion is that one can now learn a Binyan Av from all three with a Tzad ha'Shaveh. That being the case, one requires only four Simanim ...

וכי מעיינת ביה שפיר ב"ארבה" ו"חרגול", סגי לעשות בנין אב משניהם, ואייתר ליה "סלעם" לרבויי ראשו ארוך.

1.

Explanation (cont.): ... and if one will examine "Arbeh" and "Chargol" carefully, it will suffice to make a Binyan Av from the two of them, rendering "Sal'am" superfluous, to include a locust with a long head.

65b----------------------------------------65b

והא דמרבינן ראשו ארוך, ולא אמרינן דמרבינן ואע"ג דלית ליה חד מהנך ד' סימנין ואין ראשו ארוך ניבעי בהדי הנך שלשה סימנים?

(i)

Implied Question: Why do we include 'Rosho Aruch', rather than a locust that does not possess one of the four Simanim, and 'Ein Rosho Aruch will be required together with the remaining three Simanim?

משום דסברא הוא לרבויי סימן דגרוע מכולהו.

(j)

Answer: Because it is logical to include the Siman that is the weakest of them all.

וריב"א מפרש שאין שום מין חגב שהוא חסר מהנך ארבעה סימנים דמתני', שלא יהא חסר כמו כן או ראשו ארוך או סימן אחר בהדיה ...

(k)

Explanation #2: The Riva however, explains that there is no species of Chagav that lacks any of the four Simanim of our Mishnah, unless it also lacks either Rosho Aruch or another Siman together with it.

אבל אפשר שחסר סימן של ראשו ארוך ויהיה לו ארבעה סימנים דמתניתין.

1.

Explanation #2 (cont.): But is it possible that it lacks the Siman of Rosho Aruch and it possesses the four Simanim of our Mishnah.

וא"ת, דהשתא משמע דלתנא דבי רבי ישמעאל ולתנא דמתניתין שרי ראשו ארוך. ובמסכת שבת בשלהי פרק רבי עקיבא (דף צ:) נמי אמרינן 'דרב כהנא מעבר שושיפא אפומא. א"ל רב "שקליה, כי היכי דלא נימרו מיכל קא אכיל ליה, וקא עבר משום "אל תשקצו את נפשותיכם".

(l)

Question: It is now implied that according to Tana de'bei Rebbi Yishmael and the Tana of our Mishnah, that Rosho Aruch is permitted.

ובמסכת שבת בשלהי פרק רבי עקיבא (דף צ:) נמי אמרינן 'דרב כהנא מעבר שושיפא אפומא. א"ל רב "שקליה, כי היכי דלא נימרו מיכל קא אכיל ליה, וקא עבר משום "אל תשקצו את נפשותיכם".משמע דליכא איסור משום חגב טמא, ולא אסר ליה אלא מפני שהוא חי;

1.

Question (cont.): In Maseches Shabbos, Perek Rebbi Akiva (Daf 90b) too, we cite the incident where Rav Kahana was passing a Shushifa (a species of locust) past his mouth, where Rav said to him 'Take it away, to avoid people saying that you ate it, thereby transgressing the prohibition of "Do not abominate yourselves" - implying that there was no Isur of eating a Tamei Chagav - only because it was still alive ...

ושושיפא הוא ראשו ארוך, כדאיתא פרק אין מעמידין (דף לז.) גבי 'העיד יוסי בן יועזר על איל קמצא, דכן' - שמפרש רב פפא ד'איל קמצא הוא שושיפא' - ופליגי יוסי בן יועזר ורבנן בראשו ארוך.

2.

Question (cont.): ... now a Shushifa has a long head, as the Gemara explains in Perek Ein Ma'amidin, where Yossi ben Yo'ezer testified that 'Eil Kamtza is Tahor. And Rav Papa there equates 'Eil Kamtza' with 'Shushifa', and explains that Yossi ben Yo'ezer and the Rabbanan argue regarding Roshan Aruch.

ורב חייא בר אמי אמר 'סוסבל' - ופליגי בכנפיו חופין את רובו אי בעינא רובא דמנכר, אבל בראשו ארוך דכ"ע לא פליגי דאסור.

3.

Question (cont.): Whereas Rav Chiya bar Ami equates it with a species called 'Susbal', in which case they are arguing over whether where the wings cover the majority of it, it needs to be a majority that is easily discernable ('Ruba de'Minkar') o not; but everyone agrees that 'Rosho Aruch' is forbidden.

וזהו תימה, דכיון דקי"ל דראשו ארוך שרי, אמאי קאמר התם רב חייא בר אמי דאסור לכולי עלמא?

4.

Conclusion: Now this is very difficult to understand; because, seeing as we rule that Rosho Aruch is permitted, why does Rebbi Chiya bar Ami say there that it is unanimously forbidden?

ונראה לר"ת דגרס התם 'דכולי עלמא לא פליגי דשרי', וכן מצא בספר ישן.

(m)

Answer: It therefore seems to Rabeinu Tam that the correct wording there is 'Everyone agrees that it is permitted'. And so he found in an old text.

4)

TOSFOS DH LO RE'I ARBEH KI'RE'I CHARGOL VE'LO RE'I CHARGOL KI'RE'I ARBEH O RE'I SH'NEIHEM KI'RE'I SAL'AM VE'LO RE'I SAL'AM KI'RE'I SH'NEIHEM

תוספות ד"ה לא ראי ארבה כראי חרגול ולא ראי חרגול כראי ארבה ולא ראי שניהם כראי סלעם ולא ראי סלעם כראי שניהם

(SUMMARY: Tosfos explains why the Tana places Sal'am at the end, even though the Torah places it before Chargol.).

מה שלוקח תחלה ארבה וחרגול, ומניח סלעם עד לבסוף, אף על פי שהוא כתוב תחלה במקרא קודם חרגול ...

(a)

Implied Question: The reason that the Beraisa first discusses "Arbeh" and "Chargol", leaving "Sal'am" for the end, even though in the Torah it precedes Chargol, is ...

זהו לפי שארבה וחרגול חלוקים זה מזה יותר ממה שחלוק כל אחד מהם מסלעם.

(b)

Answer #1: ... because the difference between Arbeh and Chargol is greater than the difference between each of them and Sal'am ...

כי כל אחד מהם אין חלוק מסלעם אלא מדבר אחד או מגבחת או מזנב, אבל ארבה וחרגול חלוקים זה מזה בשני דברים, שארבה אין לו גבחת ואין לו זנב, וחרגול יש לו שניהם

1.

Answer #1 (cont.): ... since each of them is different than Sal'am only in one point - either in that it is bald in front (Yesh lo Gabachas) or that it has a tail (Zanav); whereas Arbeh and Chargol are different in two points - since Arbeh is neither bald in front, not does it have a tail, whereas Chargol is both bald in front as well as possessing a tail.

כדמוכח בסוגיא - דחרגול יש לו גם גבחת, כשיבא לפרש דסלעם קרא יתירא הוא

(c)

Proof: And it is clear in the Sugya - that Chargol also has a Gabachas, when it comes to explain that Sal'am is superfluous.

ועוד י"ל, דלכך תפס ארבה וחרגול, לפי שהם עיקר הדרשה, כדמוכח בסמוך - דמסיק ד"סלעם" קרא יתירא הוא ואתא למשרי דראשו ארוך.

(d)

Answer #2: Another reason as to why the Gemara begins with "Arbeh" and "Chargol" is because they are the primary D'rashah, as is evident shortly, where the Gemara concludes that "Sal'am" is superfluous, and is mentioned to permit locusts with long heads.

5)

TOSFOS DH VE'CHI TEIMA KEIVAN DE'SHAVU BE'ARBA SIMANIN MAYSINAN VE'LO PARCHINAN

תוספות ד"ה וכי תימא כיון דשוו בארבע סימנין מייתינן ולא פרכינן

(SUMMARY: Tosfos discusses whether the first or second K'lal has the main impact on a K'lal u'P'rat u'K'lal, and how that affects the explanation of our Gemara.)

דסבירא ליה כללא בתרא דוקא, כמו שפי' בקונטרס.

(a)

Clarification: Because he holds that the last K'lal is specific (determines the nature of the general rule regarding what is included), as Rashi explains.

ולהכי לא איצטריך להו לכולהו צדדין ...

1.

Clarification (cont.): ... and that explains why it need not be similar in all respects (to the first K'lal, as the opinion that the last K'lal is specific understands what is included must only be somewhat similar to the first K'lal) ...

כדאמר בפ' בכל מערבין (עירובין כח.), ד'למאן דאית ליה כללא בתרא דוקא, מרבינן כל דדמי ליה בשני צדדין'.

(b)

Source: ... as the Gemara states in Perek ba'Kol Me'arvin (Eruvin 28a) that, according to the opinion that considers the last K'lal specific, we include whatever is similar to the P'rat in two regards ...

אבל מאן דאית ליה כללא קמא דוקא - לא מרבינן עד דדמי ליה משלש צדדין.

1.

Source (cont.): ... whereas those who hold that the first K'lal is specific, will only include what is similar to the P'rat in three regards.

אי הכי, חרגול דאית ליה זנב נמי לא ליכתוב ...

2.

Source (cont.): In that case, Chargol that has a tail would not need to be written.

אלא על כרחך, מדאיצטריך למכתב "חרגול", משום דלא הוה ילפינן ליה מארבה וסלעם, לפי שיש לו זנב, אם כן סבירא ליה דכללא קמא דוקא.

(c)

Conclusion: We must therefore say that, since the Torah sees fit to write "Chargol", due to the fact that we would not otherwise learn it from Arbeh and Sal'am (because it has a tail), the Tana must therefore consider the first K'lal specific ...

ולהכי מצריך שיהא דומה בכל הצדדין, הואיל ובו גם צד שאין ראשו ארוך נצריך שיהא בו.

1.

Conclusion (cont.): ... and that is why it needs to be similar in all respects, since we also require that its head should be long (before we can include it in this teaching).

וא"ת, ואפילו יסבור דכללא קמא דוקא, לא יצריך יותר משלשה סימנין?

(d)

Question: Even if the Tana would hold that the first K'lal is specific, why should we require more than three similarities to the P'rat ...

דהא בפרק בכל מערבין (שם כח.) לא מצרכינן אלא רק שלשה צדדין, אפילו למאן דאית ליה דכללא קמא דוקא?

(e)

Source: ... seeing as in Perek ba'Kol Me'arvin (Ibid. 28a) we only rit to be similar in three respects, even according to the (more stringent) opinion that considers the first K'lal specific.

והוה מצי לשנויי דהכא נמי לא ילפינן מפרט אלא שני סימנים דארבעה כנפים וכנפיו חופין את רובו, אבל סימן דקרצולים ורגלים כתיב בהדיא "אשר לו כרעים ממעל לרגליו", ולא אתו מפרטא.

(f)

Answer #1: One could answer that here too we only learn from the P'rat two characteristics - namely that it has four wings and that its wings cover most of it. However, the similarity of (two) jumping legs and (four) regular legs is written explicitly, as the Pasuk states, "which has Kera'ayim (jumping legs) above its legs" (Vayikra 11:21) - and these characteristics are not derived from the P'rat.

הלכך אי אמר כללא קמא דוקא, מצריכי נמי או זנב או אין ראשו ארוך.

1.

Answer #1 (cont.): Consequently, if he holds that the first K'lal is specific, we will need a third similarity (as per the Gemara in Eruvin ibid.) which would either be that it has a tail or that its head is not long.

והשתא לא ילפינן מן הפרטות רק שלשה צדדין, כמו בעירובין (ג"ז שם).

(g)

Conclusion: It will then transpire that we only require three similarities due to the P'rat (although we require two more similarities due to the explicit Pasuk regarding the two types of legs), just as the Gemara does in Eruvin (Ibid.)

ומיהו לא צריכינן לשנויי הכי, אלא אפי' יהיו קרצולין כאן בחשבון הג' צדדין ונאמר שלא נכתבו כדי להוסיף ...

(h)

Answer #2: It is not necessary to answer like this however, because, even if the jumping legs are counted here in the three similarities and we will say that that they are not written in order to add ... (cont. on the next page)