CHULIN 31-43 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

1)

TOSFOS DH MOLCHO YAFEH YAFEH U'MADICHO YAFEH YAFEH

תוספות ד"ה מולחו יפה יפה ומדיחו יפה יפה

(SUMMARY: Tosfos discusses why the Tana omits the first Hadachah, and whether he is talking about boiling or roasting.)

הא דלא אדכר הדחה קמייתא ...

(a)

Implied Question: Why does the Tana not mention the first Hadachah?

כגון ד'חלליה בי טבחי' - כדאמר בפרק כל הבשר (לקמן דף קיג.).

(b)

Answer #1: Because he is speaking where the butcher already washed it, as we will learn in 'Kol ha'Basar' (on Daf 113a).

אי נמי, משום דאיירי בבשר בית השחיטה, ולא הוצרך להזכיר, ולקדירה איירי.

(c)

Answer #2: Alternatively, because it is talking about the flesh of the Beis ha'Shechitah, which obviously needs washing, as it is talking about meat for the pot.

אי נמי, מיירי לצלי.

(d)

Answer #3: Alternatively, it is talking about meat for roasting (which does not require the first Hadachah) ...

אף ע"ג דלצלי לא בעי מליחה ...

(e)

Implied Question: Even though flesh for roasting does not require salting either ...

שאני הכא, שנחתך קודם שתצא נפשה מבית השחיטה, ועדיף מבישרא דאסמיק, בפ' כיצד צולין (פסחים דף עד:).

(f)

Answer: ... here is different, since it was cut off from the neck before the soul had left it, since it is worse than the case of 'flesh which turned red', in Perek Keitzad Tzolin (Pesachim 74b)

2)

TOSFOS DH ECHAD OVEID KOCHAVIM V'ECHAD YISRAEL MUTARIN BO

תוספות ד"ה אחד עובד כוכבים ואחד ישראל מותרין בו

(SUMMARY: Tosfos discusses the principle that 'there is nothing that is permitted to a Yisrael that is forbidden to a Nochri' and various Sugyos seemingly connected with it.)

משמע דטעמא משום דליכא מידי דלישראל שרי, ולעובד כוכבים אסור.

(a)

Inference: It implies that the reason for this is due to the principle 'There is nothing that is permitted to a Yisrael that is forbidden to a Nochri'.

ותימה, דבפרק ארבע מיתות (סנהדרין דף נט.) פריך 'והא איכא יפת תואר?' ומשני, 'שאני עובדי כוכבים דלאו בני כיבוש נינהו'.

(b)

Question (Part 1): The Gemara in Arba Miysos (Sanhedrin 59a) queries this from the case of a 'Y'fas To'ar', and answers that Nochrim are different inasmuch as they are not subject to the Din of 'Kibush' (conquering [with which the Torah links the Din of Y'fas To'ar]) ...

וה"נ נימא 'שאני עובדי כוכבים דלאו בני שחיטה נינהו', כדאמר לעיל?

(c)

Question (Part 2): Then why does the Torah not answer here too that 'Nochrim are different, since they are not subject to the Din of Shechitah?

ואין להקשות מהא דאמר פרק ד' מיתות (שם דף נח:) 'עובד כוכבים ששבת חייב, וכן העוסק בתורה ...

(d)

Refuted Question: One cannot however, ask from the ruling cited in 'Arba Miysos' (Ibid. 58b) which declares Chayav a Nochri who desists from work on Shabbos or who studies Torah ...

דבדבר שהוא מצוה לישראל לעשות לא שייך למימר 'מי איכא מידי דלישראל שרי ... '.

(e)

Refutation: ... because, the statement 'Is there anything that is permitted to a Yisrael' does not apply to something that is a Mitzvah for a Yisrael to do.

ואע"ג דאמר אפילו ששבת בשני בשבת, חייב?

(f)

Objection of Refutation: ... and even though the Gemara declares him Chayav even if he stops working on Monday (which seems to render the sin of the Nochri unconnected to Yisrael's Mitzvah) ...

מכל מקום לא דמי - הואיל ויש מצות שביתה לישראל כמו בשבת.

(g)

Objection Overruled: ... it is nevertheless not comparable (to the principle) seeing as there is a Mitzvah for Yisrael to rest on Shabbos.

ואע"ג דבן נח נהרג על העוברים, כדאמר התם, וישראל אינו נהרג ...

(h)

Implied Question: Why is there not a Kashya on the principle from the fact that a Nochri is Chayav for killing a fetus, whereas a Yisrael is not?

נהי דפטור, מ"מ לא שרי.

(i)

Answer: Because even though a Yisrael is not Chayav Misah for killing a fetus, he is nevertheless not allowed to do so.

וא"ת, דבפרק גיד הנשה (לקמן דף קב.) דפליגי אם נוהג אבר מן החי בטמא, ואמרינן 'מחלוקת בישראל, אבל בבני נח, דברי הכל מוזהרין על הטמאין כטהורין.

(j)

Question (Part 1): In Perek Gid ha'Nasheh (Daf 102a), the Gemara confines the Machlokes as to whether Eiver min ha'Chai by a non-Kasher animal applies to a Yisrael, but as for a ben No'ach, they agree, is warned against eating it.

בשלמא לרבנן, אע"ג דאין ישראל מוזהר על אבר מן החי דטמא, מ"מ אסיר ליה משום טמא, ולא אשכחת דלישראל שרי ולעובד כוכבים אסור.

(k)

Reservation: According to the Rabbanan, there is no problem, seeing as even though a Yisrael is not warned (with a La'av) against eating Eiver min ha'Chai of a non-Kasher animal, he is nevertheless prohibited from eating it because it is not Kasher. Consequently, it does not fall under the category of something that is permitted to a Yisrael, but forbidden to a Nochri.

אלא לר' מאיר דאמר ד'אין נוהג אלא בבהמה טהורה בלבד', והא איכא אבר מן החי דחיות ועופות הטהורין, דלישראל שרי, ולעובד כוכבים אסור?

(l)

Question (Part 2): According to Rebbi Meir however, who confines the prohibition (on a Yisrael) to Kasher animals, we now have a case where Eiver min ha'Chai of Chayos and Kasher birds is permitted to a Yisrael, but forbidden to Nochrim?

וכי תימא דלא חיישינן כיון דשם אבר מן החי אסור לישראל ...

(m)

Suggested Answer: And if one tries to answer that this does not bother us, seeing as the concept of Eiver min ha'Chai does apply to a Yisrael ...

א"כ, מאי פריך התם בפ' ארבע מיתות (סנהדרין דף נט.) מ'גזל דפחות משוה פרוטה'?

(n)

Refutation: ... then how can the Gemara (there on Daf 59a) ask from a case of someone who steals something that is worth less than a Shaveh P'rutah (for which a Nochri is Chayav even though a Yisrael if Patur - seeing as the prohibition applies to a Yisrael by an article that is worth a P'rutah?

וי"ל, דמכל מקום אסור אבר מן החי דידהו, משום דבעיא שחיטה.

(o)

Answer: In fact, Eiver min ha'Chai does apply to a Yisrael, even vis-a-vis non-Kasher animals, in that they require Shechitah.

ואע"ג דעובד כוכבים אסור במשהו בשר וגידים ועצם, וישראל לא מיתסר אלא בכזית בשר ...

(p)

Implied Question: And even though a Nochri is forbidden to eat a Mashehu of meat, nerves and bones, whereas a Yisrael is only forbidden to eat a k'Zayis ...

הא אמר ר' יוחנן דחצי שיעור אסור מן התורה.

(q)

Answer #1: ... Rebbi Yochanan has already taught us that Chatzi Shi'ur is Asur min ha'Torah to a Yisrael - even though it is not subject to Malkos).

ולריש לקיש דאמר חצי שיעור מותר מן התורה, דלמא לית ליה ההוא כללא, אלא סבר לה כמ"ד הכא 'אין מזמנין עובדי כוכבים על בני מעיים'.

(r)

Answer #2: And as for Resh Lakish, who holds that Chatzi Shi'ur is permitted min ha'Torah, perhaps he does not hold of the principle, but rather like the opinion that forbids here inviting a Nochri to partake of the intestines.

3)

TOSFOS DH HA'SHOCHET BEHEIMAH CHAYAH V'OF V'LO YATZA ETC.

תוספות ד"ה השוחט בהמה חיה ועוף ולא יצא כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why their blood falls into the category of "al ha'Aretz Tishp'chenu ka'Mayim", even though it requires Kisuy.)

משמע דדם חיה ועוף מכשירין.

(a)

Inference: This implies that the blood of a Chayah and a bird are Machshir.

וקשה להר"ר יעקב מאורליינ"ש, דבגמרא דריש דדם קדשים אינו מכשיר, מדכתיב "על הארץ תשפכנו כמים" - 'דם הנשפך כמים מכשיר ... '?

(b)

Question (Part 1): Rebbi Ya'akov from Orleans queries this however, from the Gemara which Darshens that the blood of Kodshim is not Machshir, since the Pasuk writes "al ha'Aretz Tishp'chenu ka'Mayim", implying that 'blood that is spilt like water (exclusively) is Machshir ...

ובפרק כסוי הדם (לקמן דף פד.) אמרינן ד'לא אמרינן בהמה בכלל חיה לכסוי משום דכתיב "על הארץ תשפכנו כמים" - מה מים לא בעי כסוי, אף האי נמי לא בעי כסוי' ...

(c)

Question (Part 2): And in Perek Kisuy ha'Dam (later on Daf 84a) the Gemara states that Beheimah cannot be included in Chayah as regards Kisuy, since the Torah writes "al ha'Aretz Tishp'chenu ka'Mayim" - 'just as water does not require Kisuy, neither does the blood of Shechitah' ...

אלמא בדם חיה ועוף דכתיב כסוי, לא הוי בכלל "תשפכנו כמים"?

(d)

Question (Part 3): ... from we see that the blood of a Chayah and a bird, by which the Torah writes Kisuy, is not included in "Tishp'chenu ka'Mayim"?

ויש לומר, דכל דם הנשפך על הארץ, שאין מקבלים אותו בכלי כגון דם חיה ועוף הוקשה למים בין לענין הכשר בין לענין פטור כסוי ...

(e)

Answer (Part 1): All blood that is poured on the ground, that has not been received in a receptacle, such as the blood of a Chayah and a bird are compared to water, regarding both Hechsher and Kisuy ...

אלא דלענין כסוי גלי רחמנא דדם חיה ועוף בעי כסוי, אבל מכל מקום הוקש למים לענין הכשר כיון דנשפך על הארץ.

(f)

Answer (Part 2): Only the Torah reveals that a Chayah and a bird are Chayav Kisuy, leaving intact the comparison to water regarding Hechsher, seeing as their blood is poured on the ground.

4)

TOSFOS DH V'NE'ECHALIN B'YADAYIM MESO'AVOS

תוספות ד"ה ונאכלין בידים מסואבות

(SUMMARY: Tosfos explains why the meat did not become Muchshar through Hadachah.)

לצלי איירי, דלא בעי הדחה.

(a)

Explanation #1: It is talking about meat that is for roasting, which does not require Hadachah.

אי נמי, לקדירה - והודחו במי פירות.

(b)

Explanation #2: Alternatively, it is for cooking, and it is speaking where the meat was washed with fruit-juice (which is not Machshir).

5)

TOSFOS DH DAM SHE'EINO NISHPACH KA'MAYIM EINO MACHSHIR

תוספות ד"ה דם שאינו נשפך כמים אינו מכשיר

(SUMMARY: Tosfos explains why Heter Hana'ah that we learn from "al ha'Aretz ... " extends to the blood of Kodshim even though the blood of Kodshim is not compared to water.)

הקשה הר"ר יעקב מאורליינ"ש, דבפרק כל שעה (פסחים דף כב.) פריך 'והרי דם דכתב רחמנא "וכל נפש מכם לא תאכל דם" - ותנן 'אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרים לגננין לזבל'?

(a)

Question (Part 1): Rebbi Ya'akov from Orleans asks from the Gemara in Perek Kol Sha'ah (Pesachim 22a) where the Gemara asks (on the Sugya there) from blood, about which the Pasuk writes "ve'Chol Nefesh Mikem Lo Sochal Dam" - and we learned in a Mishnah how the various bloods mixed in the Amah (the stream that passed through the Azarah) and flowed to the Valley of Kidron, where they were sold to the gardeners as manure?

ומשני 'אמר קרא "על הארץ תשפכנו כמים", מה מים מותרין בהנאה אף דם מותר בהנאה' ...

(b)

Question (Part 2): And the Gemara answers there that the Torah writes "al ha'Aretz Tishp'chenu ka'Mayim" - 'just as water is Mutar be'Hana'ah, so too is blood'.

והשתא היכי דייקי היתר הנאה מהאי קרא לדם קדשים, הא לא איתקש למים?

(c)

Question (Part 3): How can the Gemara now learn that the blood of Kodshim is Mutar be'Hana'ah from this Pasuk, seeing as the blood of Kodshim is not compared to water?

ויש לומר, דמכל מקום, כיון דדם חולין שרי בהנאה, אם כן 'אכילה' דכתיב גבי דם הויא אכילה ממש [וע"ע תוספות פסחים דף כב. ד"ה מה].

(d)

Answer: The fact remains however, that, since the blood of Chulin is Mutar be'Hana'ah, the 'Achilah' ("Lo Sochal Dam") that is mentioned in connection with blood means literally eating (see also Tosfos, Pesachim Daf 22a DH 'Mah').

33b----------------------------------------33b

6)

TOSFOS DH V'DILMA AD KAN LO PELIGI ELA B'ACHILAH

תוספות ד"ה ודלמא עד כאן לא פליגי אלא באכילה

(SUMMARY: Tosfos proves that in spite of the word 'Dilma', this statement is correct.)

אע"ג דנקט לשון 'דלמא', נראה שכן הוא האמת.

(a)

Clarification: Despite the Lashon 'Dilma' (perhaps), it seems that this statement is correct.

וברייתא מוכחת כן, ד'אוסרין במעשר' משמע באכילה.

(b)

Proof: Indeed, the Beraisa itself clearly holds like that, since 'Osrin be'Ma'aser' implies 'eating'.

ובפרק אין דורשין (חגיגה דף יח:) לא גריס 'ודלמא' בשום ספר.

(c)

Conclusion: In fact, in Perek Ein Dorshin (Chagigah 18b), not one text contains the word 've'Dilma'.

7)

TOSFOS DH U'V'ACHILAH D'CHULIN LO PELIGI

תוספות ד"ה ובאכילה דחולין לא פליגי

(SUMMARY: Tosfos explains why the Gemara sees fit to mention this here.)

לא היה צריך כאן לאכילה דחולין ...

(a)

Implied Question: It was not necessary to mention here 'Achilah de'Chulin' ...

אלא אגב דנקטיה במס' חגיגה (ג"ז שם) נקטיה הכא.

(b)

Answer: ... and the Gemara only mentioned it because it needed to do so in Chagigah (Ibid.)

8)

TOSFOS DH V'HA NEGIAH HI MI'D'KATANI V'NE'ECHALIN

תוספות ד"ה והא נגיעה היא מדקתני ונאכלין

(SUMMARY: Tosfos explains why we would not have known that it is forbidden to touch it with Tamei hands had the Tana written 'Ochlin'.)

וא"ת, ואפילו אם היה תנן 'אוכלין', יכול לדקדק דבנגיעה איירי ...

(a)

Question: Even if the Mishnah had said 'Ochlin', it could have extrapolated that it is talking about touching ...

דאי בנגיעה שרי, אמאי לא יאכל כשיצא מהן דם, כיון דאין גופו טמא ומותר ליגע?

(b)

Proof: ... because if touching was permitted, why should one not be permitted to eat it when blood oozes from it, seeing as its body does not become Tamei and one is permitted to touch it?

ויש לומר, דהוה אמינא דהחמירו חכמים שלא לאכול כשיש לו ידים מסואבות, אף על גב דמותר ליגע.

(c)

Answer: We would nevertheless have thought that the Chachamim are strict, and forbid eating it with Tamei hands, even though one is permitted to touch it.

9)

TOSFOS DH D'KULI ALMA BIAH B'MIKTZAS SHEMAH BIAH

תוספות ד"ה דכולי עלמא ביאה במקצת לא שמה ביאה

(SUMMARY: Tosfos Tosfos establishes this even according to Resh Lakish.)

ואפילו לריש לקיש דאמר (זבחים דף לב:) 'טמא שהכניס ידו לפנים לוקה' ...

(a)

Clarification (Part 1): And even according to Resh Lakish who says in Zevachim (Daf 32b) that a Tamei person who places his hands inside the Azarah receives Malkos ...

היינו דוקא במקדש, דדרשינן מדכתיב "בכל קדש לא תגע ואל המקדש לא תבא עד מלאת ימי טהרה", מה נגיעה במקצת שמה נגיעה, אף ביאה במקצת במקדש שמה ביאה.

(b)

Clarification (Part 2): ... that is confined to the Beis-ha'Mikdash, which we learn from the Pasuk "be'Chol Kodesh Lo Siga, ve'el ha'Mikdash Lo Savo, ad M'los Yemei Taharah" - just as touching slightly is considered is if one has touched completely, so too, is entering slightly considered as if one has entered completely (but does not extend to other areas of Halachah).

10)

TOSFOS DH HANI MILI B'TUM'AH D'ORAYSA AVAL B'TUM'AH D'RABBANAN LO

תוספות ד"ה הני מילי בטומאה דאורייתא אבל בטומאה דרבנן לא

(SUMMARY: Tosfos explains how Rebbi Asi [or Rav Asi] in Sotah disagrees with our Sugya, which differentiates between Tum'ah d'Oraysa and Tum'ah de'Rabbanan.)

תימה, דבפרק ה' דסוטה (דף ל.) 'א"ר אסי, רבי מאיר ורבי יהושע סברי "אין שני עושה שלישי בחולין"; רבי מאיר דתנן 'כל הטעון ביאת מים מדברי סופרים ... , ומותר בחולין'.

(a)

Question (Part 1): In the fifth Perek of Sotah (Daf 30a) 'Rebbi Asi (the Gemara there actually quotes Rav Asi, the Talmid of Rav) quoting Rebbi Meir and Rebbi Yehoshua states that a Sheini does not make a Shelishi by Chulin; Rebbi Meir, as we learned in the Mishnah 'Whatever requires Tevilah mi'de'Rabbanan ... and is Mutar by Chulin.

ומאי ראיה מייתי מיניה, הא רבי עקיבא מודה בטומאה דרבנן, כדאמר הכא - דמשמע דאתא לאפוקי מדר' עקיבא, דאמר התם לעיל 'שני עושה שלישי בחולין'?

(b)

Question (Part 2): What sort of a proof is this? Rebbi Akiva (who holds that a Sheini does make a Shelishi by Tum'ah d'Oraysa) concedes by Tum'ah de'Rabbanan, like we say here - where it implies that it is coming to preclude from the opinion of Rebbi Akiva who states earlier there that a Sheini makes a Shelishi by Chulin.

וי"ל, דרבי אסי לית ליה דיחוי דהכא.

(c)

Answer: Rav Asi does not concur with the answer given in our Gemara.

והשתא לרבי אסי ההיא דפרק קמא דשבת (דף יג:) ד'אלו פוסלין את התרומה' דמשמע תרומה ולא חולין, אתא דלא כר"ע, דאפילו בטומאה דרבנן סבר דשני עושה שלישי בחולין.

1.

Conclusion: According to Rebbi Asi, it transpires, the Gemara in the first Perek of Shabbos (13b) lists the things that render Terumah Pasul, implying, but not Chulin - does not go according to Rebbi Akiva, since, according to him, even by Tum'ah de'Rabbanan a Sheini makes a Shelishi by Chulin.

11)

TOSFOS DH HA'OCHEL OCHEL RISHON RISHON

תוספות ד"ה האוכל אוכל ראשון ראשון

(SUMMARY: After citing the reason for this Halachah, Tosfos discusses why the food needs to be a Rishon, and not a Sheini.)

בפ"ק דשבת (דף יד.) מפרש טעמא משום דזימנין דאכיל אוכלין טמאים' ושקיל משקין דתרומה ושדי בפומיה.

(a)

Clarification: The Gemara in the first Perek of Shabbos (14a) attributes this to the fear that one might eat Tamei food and then take a Terumah beverage and drink it (whilst the food is still in his mouth).

וא"ת, ואמאי הוי ראשון, בשני סגי?

(b)

Question: Why does the food then need to be a Rishon? Why will it not suffive if it is a Sheini?

וכ"ת משום מעשר שני, דאין שני פוסלו ...

(c)

Suggested Answer: And if you will try to answer that this is on account of Ma'aser Sheini, which does not become Pasul via a Sheini ...

והלא אפילו משקים חולין נעשים ראשונים על ידי שני?

(d)

Refutation: ... but surely liquid Chulin become a Rishin even via a Sheini?

ויש לומר, דרבי אליעזר משוה מדותיו לעשות אוכל כמאכל לגמרי.

(e)

Answer: Rebbi Eliezer holds across the board that food renders the person who eats it like the food itself (in which case, if he eats a Sheini, he will become a Sheini).