חולין דף קכו. א
הכלב שאכל בשר המת ומת הכלב [1] ומוטל אל פתח הבית, מתי הדין כדלהלן?
| הבית טמא | הבית טהור | ||
| לר' מאיר | כשצוארו לפנים [2] ויש בו רוחב טפח אפי' אין בחללו טפח [3] |
כשאין בצואר רוחב טפח | |
| לר' יוסי |
תנאי א. | כשצוארו לפנים ממקום חבטת הדלת | כשהוא מן השקוף ולחוץ |
| תנאי ב. | כשיש בצואר חלל טפח | כשאין בצואר חלל טפח | |
| לר' אלעזר | כשאחוריו לפנים הבית - ששם היה יציאתה | כשאחוריו לחוץ אף שפיו בפנים | |
| לר' יהודה ב"ב | כשאו פיו או אחוריו לפנים הבית | כשאין אחד מהם לפנים הבית | |
חולין דף קכו: א
באיזה מקרים נוהגות הטומאות דלהלן ובאיזה לא - לר' שמעון?
| במשא | באהל | במגע | |
| מלא תרוד רקב | מטמא | אינו מטמא [4] | |
| עצם כשעורה | מטמא | אינו מטמא | מטמא |
| גולל ודופק | אינו מטמא | מטמא | |
עכבר שחציו בשר וחציו אדמה שמת, האם הנוגע בו נטמא טומאת שרצים?
| כשהשריץ על פני כולו [5] | כשלא השריץ על פני כולו | |||
| מאן דמתני לריב"ל ארישא |
נגע בבשר | טמא | טהור | |
| נגע באדמה |
לת"ק | טהור | טהור | |
| לר' יהודה | טמא | טהור | ||
| מאן דמתני לריב"ל אסיפא |
נגע בבשר | טמא | טמא | |
| נגע באדמה |
לת"ק | טהור | טהור | |
| לר' יהודה | טמא | טהור | ||
-------------------------------------------------
[1] אבל כל זמן שהוא חי הוי טומאה בלועה, ולא מטמא את הבית גם אם נכנס כולו.
[2] ואין צריך שיהיה ממקום השקוף ולפנים, אלא אפי' ממקום השקוף ולחוץ ג"כ טמא (דר"מ ור' יוסי פליגי בתרתי).
[3] וביארו התוס' דס"ל לר"מ דחוקקין להשלים, ולכן כיון שיש בצואר מקום לחוק חלל טפח סגי.
[4] כיון שאי אפשר לנגוע בכולו, ור' יוסי פליג עליה וס"ל שטומאת אהל כנגיעה, וא"כ מטמא גם משום שם נגיעה.
[5] דהיינו שכבר נתהווה חציו הימני או חציו השמאלי כולו (קודם שמת) מהאדמה.
-------------------------------------------------