THE STRINGENCIES OF KODESH OVER TERUMAH (Yerushalmi Perek 3 Halachah 1 Daf 14b)
מתני' חומר בקודש מבתרומה שמטבילין כלים בתוך כלים בתרומה אבל לא בקודש אחוריים ותוך ובית צביעה בתרומה אבל לא בקודש הנושא [דף טו עמוד א] את המדרס נושא את התרומה אבל לא את הקודש בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש
(Mishnah): [The following] are stringencies of Kodesh over Terumah. We may immerse Kelim inside Kelim for Terumah, but not for Kodesh. [We distinguish] the inside and outside [of a Kli] and Beis Tzevi'ah (a cavity in the wall through which one can hold the Kli) for Terumah, but not for Kodesh (any place on the Kli is Metamei the entire Kli for Kodesh). One who carries a Midras (Mishkav of a Zav) may carry Terumah, but not Kodesh. Clothes of Ochlei Terumah are [considered] Midras for Kodesh.
לא כמידת הקודש מידת התרומה שבקודש מתיר [צ''ל ומנגב - קרבן העדה] ומטביל ואחר כך קושר ובתרומה קושר ואח''כ מטביל:
The Midah of Kodesh is unlike the Midah of Terumah. For Kodesh, one unties [a garment] and dries it, and afterwards he immerses it. For Terumah, one may tie and afterwards immerse it.
גמ' ר' חייא בשם ר''י מפני שאוכלי תרומה זריזין ואוכלי קודש אינן זריזין
(Gemara - R. Chiya citing R. Yochanan): [We are more stringent for Kodesh, because] Ochlei Terumah are zealous (they regularly eat it), but Ochlei Kodesh are not zealous.
א''ר חנניה קומי ר' מנא והדא היא מעלה אילו דבר שהוא שוה בזה ובזה טמא בזה וטהור בזה ודא היא מעלה
Question (Chananyah, to R. Mana): [If so,] is this a Mailah (a stringency of Kodesh due to its severity?! Only) if something was equal [concern for transgression] in this and this, and this we are Metamei, and this we are Metaher, this is a Mailah!
א''ל תיפתר במזוקק לקדש
Answer (R. Mana): We can say that [it is a Mailah] for one who needs [to regularly eat] Kodesh. (Even though he is as zealous as Ochlei Terumah, we are more stringent about Kodesh.)
ר' לא בשם ר''י אם היה דבר טמא כבד כליטרא אין מטבילין אותו
(R. La citing R. Yochanan): If something was the weight of a Litra (almost half a kilo), we may not immerse it [in another Kli, even for Terumah].
אבא שאול אומר אף בתרומה אין מטבילין אותו אלא סל וגרגותני בלבד
Aba Sha'ul says, even for Terumah we may not immerse [in another Kli] only a basket and a big wicker basket. (They are light, porous and have big openings.)
א''ר יוחנן אבא שאול ור' שמעון שניהם אמרו דבר א'
(R. Yochanan): Aba Sha'ul and R. Shimon both said the same matter;
דתנינן תמן האוחז באדם ובכלים ומטבילן טמאים וכשהוא מדיח את ידיו טהורין
(Mishnah): If one holds a person or Kelim and immerses them, they are Temei'im (there is a Chatzitzah where he holds them). If he rinsed his hands [beforehand], they are Tehorim (the water on his hands joins with the Mikveh water).
רבי שמעון אומר ירפם עד שיבוא בהן המים
R. Shimon says, he must loosen [his grip on them] until water comes to them.
א''ר יוחנן מסתברא רבי שמעון יודה לאבא שאול אבא שאול לא יודי לר''ש
Retraction (R. Yochanan): Presumably, R. Shimon agrees to Aba Sha'ul (that even for Terumah we permit Kli b'Soch Kli only for a basket and a big wicker basket). Aba Sha'ul does not agree with R. Shimon (Aba Sha'ul holds that the water on his hands joins to the Mikveh. We explained this like PNEI MOSHE.)
רבנן דקיסרין בשם ר' יוחנן הלכה כאבא שאול
(Rabanan of Kisarin citing R. Yochanan): The Halachah follows Aba Sha'ul.
ותני כן הלכה כדבריו
Support (Beraisa): The Halachah follows [Aba Sha'ul's] words.
א''ר יונה מתניתא דר''מ אבל דברי חכמים עושין כן אפי' בקודש
(R. Yonah): Our Mishnah is like R. Meir, but Chachamim say that we do so (immerse Kli b'Soch Kli even for Kodesh).
שאין בית צביעה תוך כלי קודש כולן תוך
[The law of Beis Tzevi'ah is different for Terumah,] for it is not [like] the inside (rather, it is like the outside). A Kli Kodesh is totally inside (there is no distinction. We explained this like PNEI MOSHE, SHA'AREI TORAS ERETZ YISRAEL.)
רבי יונה בשם רבי חייה בר בא מעשה שנכנסו שבעה זקינים לעבר את השנה בבקעת רימון ומי היו רבי מאיר ורבי יהודה ורבי יוסי ור''ש רבי נחמיה ורבי ליעזר בן יעקב ורבי יוחנן הסנדלר
(R. Yonah citing R. Chiya bar Aba): A case occurred in which seven Chachamim entered to be Me'aber the year in the valley of Rimon. Who were they? R. Meir, R. Yehudah, R. Yosi, R. Shimon, R. Nechemyah, R. Eliezer ben Yakov and R. Yochanan ha'Sandlar;
אמרו [דף טו עמוד ב] כמה מעלות בקודש ובתרומה רבי מאיר אומר שלש עשרה רבי יוסי אומר שתים עשרה
They said, how many Mailos are in Kodesh [over] Terumah? R. Meir says, there are 13. R. Yosi says, there are 12.
א''ר מאיר כך שמעתי מרבי עקיבה שלש עשרה
R. Meir: So I heard from R. Akiva, 13!
אמר לו רבי יוחנן הסנדלר שימשתי את ר''ע עומדות מה שלא שימשתו ישיבות
R. Yochanan ha'Sandlar: I served R. Akiva standing (haphazardly) more than you served sitting (in a fixed way, and I never heard this from him)!
אמרו רבי יוחנן הסנדלר אלכסנדרי לאמיתו הוא
They said, R. Yochanan ha'Sandlar is from Alexander, and his words are true.
ועמדו משם בנשיקה
[Even though R. Yochanan ha'Sandlar spoke sharply,] they kissed when they left.
וכל מאן דלא ה''ל גולה הוה חבריה קטע פלגא דגולתיה ויהב ליה
Anyone who did not have a Talis, his colleague cut half of his Talis, and gave to him.
ולמה הוון עבדין כן דהוון כולהון דרשין הדין פסוקא מן שבע שבע אפין [ישעי' ה א] אשירה נא לידידי שירת דודי לכרמו
Why did they do so? All of them expounded the following verse in seven ways (and it is improper to expound without a Talis) - "Ashirah Na li'Ydidi Shiras Dodi l'Charmi.''
וקלסון לאחרייא מה אשכח אפוי בגוה אמרין ר''ש בן יוחי הוה
They praised the last one, that he found new ways to expound it. They say that R. Shimon ben Yochai [was last].
ולמה הוון דחקין מעתה הדא מילתא
Question: What pushed them to do so (be Me'aber the year in Chutz la'Aretz)?
דהוון דרשין מימר [שמות לד יז] אלהי מסכה לא תעשה לך מה כתוב בתריה את חג המצות תשמור אמרין כל מי שספיקה בידו לעבר את השנה ואינו מעברה כאילו עובד עכו''ם
Answer: They expounded "Elohei Masechah Lo Sa'aseh Lach'' - what is written after it? "Es Chag ha'Matzos Tishmor'' (be Me'aber years in order that Pesach will be at the start of spring). Anyone who could be Me'aber the year, and is not Me'aber it, it is as if he serves idolatry.
מי אתי מיזל לון אמרון אתון נחוי עובדינן והוה חמי חד כיף דשייש והוה כל חד וחד נסיב חד מסמר וקבע ליה בגויה והוא נחת ושקע כהדין לייש עד כדון מיתקרי כיפא מסמרא
When it was time to go, they said "let us make a commemoration of our deeds''. They saw a big rock. Each one took a nail and inserted it in it. [Miraculously,] it sunk in, like into a dough. Until today, it is called the rock of nails. (YEFEI MAR'EH)