TOSFOS DH Aval Hacha Ki Im Tzli Esh l'Mai Asa (cont.)
תוספות ד"ה אבל [הכא] כי אם צלי אש למאי אתא (המשך)
וכ"ש לאביי דאמר אין לוקין על לאו שבכללות ומוקי כי אם צלי אש לכדתניא
Inference (cont.): All the more so according to Abaye (one is not lashed for Chai or cooked in hot springs of Tiverya), for he says that one is not lashed for Lav she'Bichlalos, and he establishes Ki Im Tzli Esh like the Beraisa (that the Isur to eat Pesach Na applies only when there is a Mitzvah to eat it roasted)!
ומכאן קשה על פירוש הקונט' דפי' בפרק כל שעה (פסחים דף מא.) דההיא ברייתא דקתני נא ובשל אמרתי לך ולא חי אתא כמ"ד אין לוקין על לאו שבכללות
Question #1: This is difficult for Rashi, who explained in Pesachim (41a) that the Beraisa that teaches "you are liable for Na u'Mevushal, but not for Chai" is according to the opinion that one is not lashed for Lav she'Bichlalos. (Our Sugya connotes that it is even like Rava!)
ועוד דתיקשי מיניה לרבא דאמר לוקין
Question #2: [According to Rashi, the Beraisa] is difficult for Rava, who says that one is lashed [for Lav she'Bichlalos]!
ועוד פירש בקונט' אהא דקאמר התם תרתי הוא דלא לקי לאביי דאמר אין לוקין על לאו שבכללות חדא מיהא לקי
Question #3: Rashi explained that it says there "he is not lashed twice, according to Abaye, who says that one is not lashed for Lav she'Bichlalos, but he is lashed once";
ופירש על נא אינו לוקה שתים משום נא ומשום כי אם צלי אש אבל במילתא אחריתי דלא שייך אלא כי אם צלי אש כגון חי ומבושל בחמי טבריא לוקה
[Rashi] explained that he is not lashed twice for Na and Ki Im Tzli Esh, but something else, which applies only to Ki Im Tzli Esh, e.g. Chai or cooked in hot springs of Tiverya, he is lashed for it;
והשתא נראין דבריו כסותרין זה את זה דהשתא ברייתא לא אתיא אפילו כאביי
It seems that he contradicts himself! Now, the Beraisa is not even like Abaye!
לכך נראה דברייתא אתיא לכ"ע ולא לקי בשום ענין אחי ומבושל בחמי טבריא כדפרישית לעיל
Explanation (unlike Rashi): The Beraisa is like everyone. He is never lashed for Chai or cooked in hot springs of Tiverya, like I explained above.
והא דקאמר חדא מיהא לקי
Implied question: Why does it say that he is lashed once?
מפרש ר"ת תרתי לא לקי דאם התרו בו משום נא ומשום כי אם צלי אש אינו עובר אלא משום נא וכן במבושל
Answer (R. Tam): He is not lashed twice. If they warned him for Na and for Ki Im Tzli Esh, he transgresses only Na. The same applies to Mevushal;
אבל היכא דלא התרו בו אלא משום כי אם צלי אש כשאוכל נא ומבושל לוקה
However, when they warned him only for Ki Im Tzli Esh, when he eats Na or Mevushal, he is lashed.
TOSFOS DH v'Tzemed Shel Paros
תוספות ד"ה וצמד של פרות.
(SUMMARY: Tosfos explains that this refers only to the yoke.)
פי' בקונטרס ב' פרות חורשות עם צמדם
Explanation #1 (Rashi): This refers to two plowing cows with their yoke.
ואין נראה לר"י דבפרות לא מיירי.
Rebuttal (and Explanation #2 - Ri): We do not discuss cows! (Rather, it is only the yoke.)
TOSFOS DH v'Tanya Idach
תוספות ד"ה ותניא אידך
(SUMMARY: Tosfos rejects this text.)
לפי מה שפירש בקונטרס דמקמייתא ליכא לאוכוחי
Explanation (Rashi): We cannot prove from the first Beraisa [like Rav Yehudah, that one is not liable for "Ki Nefesh Hu Chovel"].
קשה לר"י דא"כ מבתרייתא נמי ליכא להוכיח דאיכא למימר שלא בא ללמד אלא שחייב על זה בעצמו ועל זה בעצמו אבל לא שלא (הגהת הב"ח) לחייב שלש
Objection #1 (Ri): If so, also from the latter Beraisa we cannot prove so, for we can say that it comes to teach only that he is liable for each one by itself, but not that he is not liable three times!
ועוד דמקמייתא איכא לאוכוחי שפיר כדרב יהודה דלרב הונא אי חייב שתים ע"כ חייב שלש
Objection #2: We can prove properly from the first like Rav Yehudah, for according to Rav Huna, if he is liable twice, you are forced to say that he is liable three times;
דכיון דיליף מריחים ורכב ליתן בהן לאו של ריחים ורכב ולכך חייב שתים אחת משום ריחים ואחת משום רכב א"כ חייב נמי מלקות שלישי משום כי נפש הוא חובל
Since he learns from Reichayim va'Rachev, to apply to them the Lav of Reichayim va'Rachev, and therefore he is liable twice, once for Reichayim and once for Rachev, if so, he is liable a third set of lashes due to "Ki Nefesh Hu Chovel."
ואי לא יליף ליתן בהן לאו של ריחים אלא לאו של כי נפש הוא חובל לחודיה א"כ לא יחייב אלא אחת דמכי נפש הוא חובל לא מיחייב אפילו בריחים ורכב אלא אחת
If he does not learn to apply the Lav of Reichayim, rather, only the Lav of "Ki Nefesh Hu Chovel", he will be liable only once by itself, for Ki Nefesh Hu Chovel obligates only once even for Reichayim va'Rachev!
ע"כ נראה לר"י דגרס תניא אידך בלא וי"ו וכן גרס ר"ח
Alternative text (Ri and R. Chananel): The text says "Tanya Idach" without a Vov. (We can prove from the first Beraisa itself.)
TOSFOS DH Kelim she'Osim Bahem Ochel Nefesh
תוספות ד"ה כלים שעושין בהם אוכל נפש
(SUMMARY: Tosfos explains that the Isur is only for Kelim.)
נראה לר"י דוקא כלים אבל אוכלים עצמן מותר לחבול
Assertion (Ri): This is only regarding Kelim, but one may take a security of food itself.
TOSFOS DH v'Ha Rava Afik Zuga d'Sarbela v'Sifra d'Agadata v'Chulei
תוספות ד"ה והא רבא אפיק זוגא דסרבלא וספרא דאגדתא כו'
(SUMMARY: Tosfos discusses when one is believed through a Migo that he could have said that he lent his Seforim.)
ותימה דהכא משמע מטעם דעשויין להשאיל ולהשכיר לחוד אינו נאמן לומר לקוחין הן בידי
Question: Here it connotes that just for the reason of matters normally lent or rented, he is not believed to say "I bought them";
ובפרק כל הנשבעים (שבועות דף מו:) גבי ראוהו שהטמין כלים תחת כנפיו ואמר לקוחין הן אינו נאמן
In Shevuos (46b), regarding one whom they saw that he hid Kelim under his garment, and he claimed that he bought them, he is not believed...
קאמר ולא אמרן אלא בבעל הבית שאינו עשוי למכור כליו וכלים שאין דרכן להטמין ובאיניש דלא צניע אבל ליכא כל הני נאמן
Citation (46b): This is only regarding a Ba'al ha'Bayis (i.e. not a merchant) who does not normally sell his Kelim, and Kelim that it is not normal to hide, and an immodest person, but if one of these is lacking, he is believed.
ולא אמרן אלא בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר
Citation (cont.): This is only for matters normally lent or rented.
משמע אפילו בדברים העשויין להשאיל ולהשכיר בעי כל הני
Inference: Even for matters normally lent or rented, we require all these [conditions]!
ונראה לר"ת כגרסת הספרים ישנים וכן ר"ח ובכולהו לא אמרן אלא בדברים שאין עשויין להשאיל ולהשכיר אבל עשויין אין נאמן אפילו ליכא חדא מכל הני
Alternative text (R. Tam, R. Chananel): The text should say like it says in old Seforim "all of these apply only to matters not normally lent or rented, but for matters normally lent or rented, he is not believed, even if there is not one [of the other reasons to assume that he stole them]."
וא"ת דהכא משמע דספרים עשויין להשאיל ולהשכיר אפילו ספרא דאגדתא כל שכן שאר ספרים כדאמר בכתובות (דף נ.) וצדקתו עומדת לעד זה הכותב ספרים ומשאילן לאחרים
Question: Here it implies that Seforim are normally lent or rented, even a Sefer of Agadata, and all the more so other Seforim, like it says in Kesuvos (50a) "v'Tzidkaso Omedes la'Ad" refers to one who writes Seforim and lends them to others;
וקשה דתנן בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיד: ושם) המכיר כליו וספריו ביד אחר אם יצא לו שם גניבה בעיר ישבע כמה נתן ויטול
Contradiction (Bava Kama 114b - Mishnah): If David recognizes his Kelim or Seforim with Ploni, if there is publicity in the city that that someone stole from [David, Ploni] swears how much he paid, and he receives [this amount from David, and returns the Kelim or Seforim];
ואם לאו לאו כל הימנו שאני אומר מכרם לאחר ולקחם זה הימנו
Citation (114b): If not (there is no publicity of a theft, David) is not believed. I can say that [David] sold them to someone else, and Ploni bought from him!
ואמאי יהיה נאמן זה לומר נגנבו לי במגו דאי בעי אמר השאלתיו לך
Summation of question: What is the reason? [David] should be believed through a Migo, since if he wanted, he could have said 'I lent it to you'!
ואף על גב דקאמר בפרק כל הנשבעין דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן ואין נאמן לומר גנובים במגו דאי בעי אמר שאולים
Implied question: It says in Shevuos that we do not establish people to be thieves, and he is not believed to say that Ploni stole them, Migo (since) he could say that he lent them!
היינו היכא דאמר גנבת לי אבל היכא דאמר גנב אחר גנבם לי ומכרם לך לאו היינו אחזוקי אינשי בגנבי דהא כמה גנבי איכא בשוקא
Answer: That is when he says "you stole from me." However, when he says "someone else stole from me and sold to you", this is not establishing [a particular person] to be a thief, for [we know that] there are many thieves in the market.
ונראה לרבינו תם דהתם איירי במכירים שאין בעל הספרים רגיל להשאיל לאותן (הגהת הב"ח) שהם בידו
Answer #1 (R. Tam): There, we know that David does not normally lend his Seforim to Ploni, who now has them.
ולמורי ה"ר דודי נראה לתרץ דמגו להוציא לא אמרינן
Answer #2 (Tosfos' Rebbi and uncle): We do not take [from a Muchzak] based on a Migo.
ומיהו למ"ד בחזקת הבתים (ב"ב דף לב: (הגהת ר"ב פרנקל)) דאמר מגו להוציא צ"ל כפירוש ר"ת
Disclaimer: According to the opinion in Bava Basra (32b) that we take [from a Muchzak] based on a Migo, we must answer like R. Tam.
וא"כ אפילו לא יצא לו שם גניבה בעיר נאמן לומר גנובים היכא דמצי למימר השאלתים לך
Consequence: Even if there is no publicity in the city that someone stole from him, he is believed to say that they were stolen, when he could say "I lent them to you."
116b----------------------------------------116b
TOSFOS DH v'Lichzi bi'Reshus d'Man Kaimei v'Chulei
תוספות ד"ה וליחזי ברשות דמאן קיימי כו'
(SUMMARY: Tosfos resolves this with the Gemara in Bava Basra.)
וא"ת דהכא פשיטא ליה דאיירי בנפל לרשות דחד מינייהו שכן רגילות הוא שאינו נופל בצמצום בשוה
Question: Here it is obvious to [the Makshan] that they fell to the Reshus of one of them, for normally, it does not fall exactly evenly;
ובריש בבא בתרא (דף ד.) פריך פשיטא דאם נפל הכותל דהוי של שניהם ומשני לא צריכא דנפל לרשות דחד
In Bava Basra (4a), we ask "obviously, if the wall fell, [the rocks] belong to both of them!", and we answer that the case [about which the Mishnah must teach] is, it fell to the Reshus of one of them!
וי"ל משום דאוקי לה הכא דמונחים בשל זה כמו בשל זה פריך התם פשיטא דהוה משמע ליה לאוקמיה דומיא דהכא שנשנית לפניה בסמוך
Answer #1: Because here we establish that they are resting [equally] in this one's Reshus like in this one's, there we ask "this is obvious!", for it seems [proper to the Makshan] to establish it similar to here, which was taught beforehand, close to it.
Note: It seems that this is according to the opinion that Bava Kama, Bava Metzia and Bava Basra are all one Maseches.
ועוד דהתם מפורש (הגהת הב"ח) מתוך הסוגיא דשפיר פריך פשיטא
Answer #2: There, it is explicit in the Sugya that we properly ask "this is obvious!"
Note: It seems that the Makshan thought that even if they fell to one's Reshus, obviously they divide. The Tartzan answered that in this case, one might have thought that the one to whose Reshus they fell is Muchzak.
TOSFOS DH Leima Tihavi Tiyuvta d'Rav Nachman
תוספות ד"ה לימא תיהוי תיובתא דר"נ
(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)
דאמר פטור
Explanation: [Rav Nachman] says that he is exempt.
ואע"ג דטעמא דר"נ משום דאוקי ממונא בחזקת מריה והכא אוקימנא דקיימי ברה"ר או בחצר (הגהת מהר"ב רנשבורג) של שניהם שאין האחד מוחזק יותר מחבירו
Implied question: Rav Nachman's reason is because we establish money in the Chazakah of the one holding it, and here we establish that [the rocks] are in Reshus ha'Rabim or their joint Chatzer. Neither is more Muchzak than the other!
מ"מ בהכי חשיב מוחזק שאנו יודעין שהחצי שלו לכך פריך שפיר
Answer #1: In any case he is considered Muchzak due to this, for we know that half are his. Therefore, we ask properly.
ועוד דבפ' השואל (לעיל דף צז: ד"ה לימא (הגהת ב"ש)) פירשנו (הגהת בארות המים) דכל ממון המוטל בספק חשיב כאילו שניהם מוחזקים בו
Answer #2: Above (97b DH Leima), we explained that every case of Safek Mamon is considered as if both of them are Muchzak in it.
TOSFOS DH Savar Rava Lemeimar l'Fi Cheshbon Shevuros
תוספות ד"ה סבר רבא למימר לפי חשבון שבורות
(SUMMARY: Tosfos explains that he does not take all broken rocks.)
נראה לר"י שר"ל לפי חשבון שבורות ושלימות כמו שהן מעורבות שם במקום שנפלו
Assertion (Ri): This means according to the number of broken and whole [rocks], like they are mixed in the place that they fell. (I.e. if a third of the rocks are whole, the other takes the same number of rocks, a third whole and two thirds broken.)
דמה סברא הוא לומר שיברור ולא יקח כי אם שבורות דוקא כנגדו
Source: It is totally unreasonable to say that [the one who recognizes] will select [whole rocks], and the other will take specifically broken rocks corresponding to them!
TOSFOS DH ha'Bayis veha'Aliyah Shel Shenayim
תוספות ד"ה הבית והעלייה של שנים
(SUMMARY: Tosfos discusses whether this text is possible.)
בקונט' לא גרס של שנים
Version #1: Rashi's text does not say "of two [people]."
ולר"ת נראה דאע"ג דמוקי לה בגמ' בשוכר ומשכיר מ"מ שייך למיתני של שנים כיון דקתני בה בעל הבית ובעל עלייה
Version #2 (R. Tam): Even though the Gemara establishes it to discuss a tenant and a landlord, in any case the text can say "of two", since it teaches Ba'al ha'Bayis and Ba'al ha'Aliyah;
ובגמרא דמוקי לה בשוכר ומשכיר משום דבאחין שחלקו אין על התחתון לבנות תקרה
The Gemara establishes it to discuss a tenant and a landlord, because if brothers divided, the owner of the bottom need not build a ceiling.
אבל קשה אי אין עליו לבנות מאי קאמר בגמר' תחתון שבא לסכך בארזים שומעין לו למה בא לסכך כיון דאין מוטל עליו דבאחין שחלקו מיירי
Question: If he need not build, why does the Gemara say (117b) "if the bottom one comes to make a roof with cedar, we heed him"? Why does he come to make a roof, since it is not incumbent on him? There, we discuss brothers who divided!
Note: There, the Mishnah says that it is of both of them. Also, the Gemara says that if they sell [the house and Aliyah], the one who lives in the Aliyah gets a third!
TOSFOS DH Iy d'Amar Lei Aliyah Zu v'Nafal Azda Lei
תוספות ד"ה אי דא"ל עלייה זו ונפל אזדא ליה
(SUMMARY: Tosfos explains why this is unlike a donkey that died during the journey.)
ויתן לו שכרו שכבר דר שאם דר חצי יתן חצי כדאמר בהאומנין (לעיל דף עט.) גבי שוכר את החמור ומת לו בחצי הדרך נותן לו שכרו של חצי הדרך
Explanation: He gives to him rental for what he already lived there. If he lived for half the time, he gives half the rental, like it says above (79a) regarding one who rented a donkey and it died in the middle of the journey. [The renter] gives to him the rental of half the journey.
ושם [ד"ה ואם] פירשתי אמאי לא אמר הכא ובסוף השואל (לעיל דף קג.) גבי המשכיר בית לחבירו ונפל אם יש בדמים ליקח יקח ולשכור ישכור כדאמר גבי חמור
There, I explained why here and above (103a) regarding one who rented a house to his friend, and it fell, we do not say that if the money [of the fallen house] suffices to buy [another house], we buy, and if it suffices to rent, we rent, which we do say regarding a donkey. (There, the house is not destined to be sold, rather, to add to it and rebuild it like initially.)