1)

TOSFOS DH Lamah Memashkenin me'Ikara

תוספות ד"ה למה ממשכנין מעיקרא

(SUMMARY: Tosfos explains how we can answer the previous question, after we answer this question.)

הקשה ה"ר אלחנן ולמה חוזרים וממשכנין

(a)

Question (R. Elchanan): Why do we return to take a security? (Even without this, he can collect it after Shemitah, and from the borrower's children.)

וי"ל כדי שלא יוכל הלוה לכפור וגם ימהר לפרוע חובו ולבקש מעות כי מתבייש שבכל יום ויום יחזירו משכונו

(b)

Answer: It is so the borrower cannot deny [owing]. Also, he will rush to pay his debt and seek coins, for he is ashamed that every day they return his security.

ומ"מ לא רצה הגמרא לתרץ כן כשאומר למה ממשכנו מעיקרא

(c)

Question: Why didn't the Gemara answer so when it asks why he takes a security initially?

דעדיפא מיניה משני ליה:

(d)

Answer: It gave a better answer.

2)

TOSFOS DH Almanah Bein she'Hi Aniyah...

תוספות ד"ה אלמנה בין שהיא ענייה...

(SUMMARY: Tosfos discusses Shmuel's Chidush, and which Tana'im he can hold like.)

וא"ת אמאי לא פריך מהכא לשמואל דמשמע הא אחרים ממשכנין

(a)

Question: Why don't we challenge Shmuel from here? This connotes that from others, we take a security from the borrower's house!

וליכא למימר דהאי אין ממשכנין דהיינו אין מנתחין הא אחרים מנתחין

1.

Suggestion: "Ein Memashkenin" means "we are not Menate'ach (to take a security from the borrower in the market)." We infer that we are Menate'ach others.

דהא לא תחבול כתיב דמשמע בבית ומנלן לאסור ניתוח

2.

Rejection: It says "Lo Sachavol", which implies in the house. What is the source to forbid Nitu'ach?

דמדרבנן ליכא למיגזר בשליח ב"ד גזירה שמא יכנס בביתה (הגהה במהדורת עוז והדר)

3.

Suggestion: We decree mid'Rabanan to forbid a Shali'ach Beis Din [to be Menate'ach a widow], lest he enter her house!

דבשליח ב"ד ליכא למיגזר מדשרי בעלמא לנתח ולא גזרינן ואין סברא לגזור באלמנה יותר משום דאית בה תרי לאוין

4.

Rejection: Regarding a Shali'ach Beis Din we need not decree, since normally he is allowed to be Menate'ach, and we do not decree. It is unreasonable to decree more about a widow because there are two Lavim for her [to take from her house].

וי"ל דלכך לא פריך ממתניתין דהכא משום דאיכא למידחי אין ממשכנין אותה משום לאו דלא תחבול הא אחרים לית בהו האי לאו לכך עדיפא ליה למיפרך מברייתא

(b)

Answer: This is why we did not ask from our Mishnah here, for we could reject that we are not Memashken her due to the Lav of "Lo Sachavol". Others do not have this Lav. Therefore, he prefers to ask from the Beraisa.

ור"ש דקאמר בגמ' עשירה ממשכנין אותה

(c)

Implied question: In the Gemara, R. Shimon says that one may be Memashken a rich [widow]. (This is unlike Shmuel!)

איכא למימר נמי דסבר כשמואל וממשכנין היינו מנתחין דלדידיה ענייה דקאמר אין ממשכנין אותה היינו אין מנתחין

(d)

Answer #1: He could hold like Shmuel. "Memashkenin" means Menatchin, for according to him, the poor [widow] whom he says that we are not Memashken her, he means that we are not Menate'ach her;

דטעמא דאתה משיאה שם רע בשכנותיה שייך אפילו בניתוח

1.

The reason "you give to her ill repute among her neighbors" applies even to Nitu'ach.

והא דכתב רחמנא לא תחבול ולא כתיב לא תנתח

2.

Implied question: Why did the Torah write "Lo Sachavol", and not "Lo Senate'ach"?

היינו כדי לחייב על משכון שני לאוין

3.

Answer: This is to make one who is Memashken liable for two Lavin.

אבל קשה דאי סבר ר"ש כשמואל ולא שרי בעשירה אלא ניתוח ות"ק שרי ניתוח בין בעשירה בין בענייה א"כ מחמיר ר"ש יותר מת"ק

(e)

Objection: If R. Shimon holds like Shmuel, who permits only Nitu'ach for a rich [widow], and the first Tana permits Nitu'ach both for a rich and poor [widow], if so, R. Shimon is more stringent than the first Tana!

ולשון הברייתא משמע שבא להקל ולהתיר בעשירה מה שאסר ת"ק

1.

The words of the Beraisa connote that he comes to be lenient, and permit for a rich widow what the first Tana forbids!

לכך נראה דר"ש לית ליה דשמואל ומתיר למשכן עשירה ושאר בני אדם

(f)

Answer #2: It seems that R. Shimon holds unlike Shmuel, and he permits to be Memashken a rich widow and other people.

וה"מ למפרך שפיר לשמואל מר"ש

(g)

Implied question: [If so,] we could have properly challenged Shmuel from R. Shimon!

אלא דלא איירי ר"ש במתני' אלא בבריית' ושפיר פריך מברייתא אחריתי

(h)

Answer #1: R. Shimon is not in our Mishnah. He is only in a Beraisa. We properly asked from another Beraisa.

ועוד נראה לפרש דלכ"ע לא יחבול ריחים ולא תחבול בגד אלמנה אתא קרא לאסור בה ניתוח דשרי בעלמא

(i)

Answer #2: All agree that "Lo Yachavol Reichayim" and "v'Lo Sachavol Beged Almanah" come to forbid Nitu'ach, which is normally permitted;

והא דאפקיה בלשון חבלה ולא בלשון ניתוח

1.

Implied question: Why did the Torah use the expression of Chavalah, and not Nitu'ach?

כדי לעבור במשכון בשני לאוין

2.

Answer: This is to make one who is Memashken liable for two Lavin.

ולהכי לעיל כי אקשינן מינייהו לשמואל איצטריך לשנויי לעבור בשני לאוין ולא קאמר לאסור ניתוח משום דהוה קשה ליה אמאי אפקיה בלשון חבלה

3.

Support: This is why above, when we asked from them against Shmuel, we needed to answer "so he will transgress two Lavin", and we did not say to forbid Nitu'ach, for it was difficult why it was said in an expression of Chavalah.

ואע"ג דאיצטריך לשני לאוין לשמואל

(j)

Implied question: (Since Chavalah connotes Memashken, why do we establish it to forbid Nitu'ach?) We need it so he will transgress two Lavin according to Shmuel!

מ"מ מיסתבר דעיקר קרא אתא לאסור ניתוח דשרי בעלמא ולא ללאו יתירא לחוד

(k)

Answer: In any case, it is reasonable that the verse primarily comes to forbid Nitu'ach, which is normally permitted, and not only for an extra Lav.

והשתא לא קשה לשמואל מידי מפלוגתא דרבי יהודה ור"ש דהשתא אין ממשכנין אותה היינו אין מנתחין אותה

(l)

Support: Now it is not difficult at all for Shmuel from the argument of R. Yehudah and R. Shimon, for now "we are not Memashken her" means "we are not Menate'ach her";

ולהכי לא פריך מיניה דפשיטא דכי היכי דמשנינן לא ימשכננו אלא בב"ד לא ינתחנו דה"נ איכא לשנויי הכא

1.

Therefore, we do not ask from it, for obviously, just like we answer (113a) "he may be Memashken him only through Beis Din" means "he may be Menate'ach [him only through Beis Din]", we can answer similarly here.

ופי' זה נראה עיקר דאסור גם לשמואל אפי' ניתוח (הגהה בגליון, מהרש"א) בכלים שעושין בהן אוכל נפש

(m)

Support: This Perush seems primary, that also Shmuel forbids even Nitu'ach with Kelim used for Ochel Nefesh;

דלפי' קמא דלא אתא לשמואל אלא ללאו יתירא ולא לאסור ניתוח לא אתי שפיר

1.

According to the first Perush, that Shmuel comes only for an extra Lav and not to forbid Nitu'ach, this is difficult;

דלמאן דפליג עליה נראה דבריחים ורכב אסור אפי' ניתוח דכיון דשליח ב"ד בדברים אחרים מותר אפילו למשכן ובריחים ורכב אסור

2.

According to the one who argues with him, it seems that for millstones, even Nitu'ach is forbidden, since a Shali'ach Beis Din is permitted even to be Memashken other matters, and millstones are forbidden;

ה"ה אפילו ניתוח דשרי בעלמא אפילו למלוה דאסור בריחים ורכב דמיסתבר לאסור כל משכונו' (כן הוא בדפוס ויניציה) שמישכן בשוה

i.

Likewise, even Nitu'ach, which is normally permitted even for the lender, is forbidden regarding millstones, for it is reasonable to forbid equally all securities taken from the house.

אבל לשמואל שאינו מתיר למשכן לשליח ב"ד בדברים אחרים אלא ניתוח יש לנו לומר דבריחים ורכב נמי דוקא משכון הוא דאסור כמו שכתוב ולא ניתוח

ii.

However, according to Shmuel, who does not permit a Shali'ach Beis Din to be Memashken other matters, only Nitu'ach, we can say that also millstones, only to be Memashken is forbidden, like is written (Yachavol), but not Nitu'ach.

ונמצא ששמואל דמשמע דבא להחמיר מיקל יותר לענין ריחים ורכב שמתיר לנתח ומאן דפליג עליה אסר כדפרישית:

3.

It turns out that Shmuel, whom it seems comes to be stringent, is more lenient regarding millstones. He permits to be Menate'ach, and the one who argues with him forbids, like I explained.

3)

TOSFOS DH v'Chayav Mishum Beis Kelim

תוספות ד"ה וחייב משום ב' כלים

(SUMMARY: Tosfos explains that this is even through one warning.)

פי' אפילו בהתראה אחת אם חבל בפעם אחת ריחים ורכב והתרו בו משום שלא יחבול ריחים ורכב לוקה שתים

(a)

Explanation: Even in one Hasra'ah, if he took a security at once of Reichayim va'Rachev, and they warned him for "Lo Yachavol Reichayim va'Rachev", he is lashed twice;

דאי בשתי התראות אפי' ריחים וריחים חייב כדאמר גבי נזיר (מכות דף כא.) אמרו לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחד ואחד

1.

If there were two Hasra'os, even for Reichayim and Reichayim he is liable [twice], like it says regarding a Nazir (Makos 21a), if they told him "do not drink. Do not drink", he is liable for each one.

ואין לומר לעולם איירי בשתי התראות וקא משמע לן דריחים ורכב אינם כלי אחד שלא להתחייב אלא עד שיחבול שניהם

(b)

Suggestion: Really, we discuss two Hasra'os. The Chidush is that Reichayim va'Rachev are not one Kli, so that one would not be liable unless he takes both!

דא"כ ה"ל למיתני החובל ריחים או רכב בלא תעשה כו' ותו לא

(c)

Rejection: If so, it should have taught that one who takes Reichayim or Rachev transgresses a Lav, and no more;

אלא ודאי אתא לאשמועינן דבהתראה אחת חייב שתים

1.

Rather, surely it comes to teach that through one Hasra'ah, he is liable twice.

וכן משמע בהדיא בגמ' דחייב שתים בריחים ורכב בהתראה אחת דאמר רב הונא חבל ריחים ורכב לוקה ג' והיינו בהתראה אחת

(d)

Support: The Gemara explicitly connotes that he is liable twice for Reichayim va'Rachev through one Hasra'ah, for Rav Huna taught that if one took Reichayim va'Rachev he is lashed three times, i.e. through one Hasra'ah;

דאי בשתי התראות לוקה שתים על הריחים ושתים על הרכב

1.

If there were two Hasra'os, he is lashed twice for Reichayim, and twice for Rachev!

וכיון דבהתראה אחת איירי א"כ חייב שתים דקתני היינו שתי מלקיות

2.

Since we discuss through one Hasra'ah, "he is liable twice" that was taught means two [sets of] lashes.

ותימה דהיכי לקי והא חשיב לה בגמרא (דף קטז.) לאו הניתק לעשה מדאמר ליה אביי זיל אהדר

(e)

Question: How is he lashed? The Gemara considers it a Lav ha'Nitak l'Aseh, since Abaye said "go return it!"

וכי תימא דמש"ה א"ל לאהדורי דכל מילתא דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני

1.

Suggestion: He said "go return it", for whatever the Torah said "do not do it", if he did it, it did not help!

הא אביי גופיה קאמר בפ"ק דתמורה (דף ד:) דאי עביד מהני

2.

Rejection: Abaye himself said in Temurah (4b) that if he did it, it helped!

ואין לומר דהאי דלקי היינו כגון ששבר הריחים ואת הרכב דשוב אינו ניתק לעשה שאינו יכול להחזיר הריחים ולהכי לקי

3.

Suggestion: "He is lashed" in a case that he broke the Reichayim and the Rachev. Now it is no longer Nitak l'Aseh, for he cannot return the Reichayim, therefore he is lashed;

כדאמרינן בפרק שילוח הקן (חולין דף קמא.) דאם הרג את האם שוב לא חשיב ניתק לעשה ולקי

i.

This is like it says in Chulin (141a) that if [he took eggs under the mother], if he killed the mother, it is no longer considered Nitak l'Aseh, and he is lashed.

הא ליכא למימר דשאני הכא כיון (מכאן מעמוד ב) דמפסיד בחובו כנגד הריחים הרי כאילו החזיר הריחים עצמו והוי לעולם ניתק לעשה

4.

Rejection #1: We cannot say so, for here is different. Since he loses from his loan corresponding to the Reichayim, it is as if he returned the Reichayim itself, and it is always Nitak l'Aseh!

115b----------------------------------------115b

כדאמר בפרק בתרא דמכות (דף טז.) אהשבת העבוט דהוי ניתק לעשה אפילו נאבד לו העבוט משום דכיון דאיתיה בתשלומין לא לקי

i.

It says so in Makos (16a) about returning the security. It is Nitak l'Aseh even if the security was lost, for since he pays, he is not lashed.

ועוד דלא משכחינן במכות ביטלו ולא ביטלו בשום לאו הניתק לעשה כמו בשילוח הקן ובפאה שלא הפריש ואכל הכל

5.

Rejection #2: In Makos, we do not find [other cases in which lashes depend on] Bitlo (if he made it impossible for himself to fulfill the Aseh that is Menatek the Lav, he is lashed) or Lo Bitlo, in any Lav ha'Nitak l'Aseh, like [we find] regarding Shilu'ach ha'Kan (sending away the mother bird) Pe'ah in which he did not separate, and he ate everything;

ואם הלאו דחבלת ריחים חשיב ניתק לעשה ואם שיבר לוקה ה"ל למיחשבי' נמי התם

i.

If the Lav of taking a security is considered Nitak l'Aseh, and if he broke it, he is lashed, it should have listed also this there!

וע"ק דהיכי חשיב ליה אביי ניתק לעשה הא לא אשכחן דנתקו הכתוב כדאשכחן גבי השבת העבוט דלא תבא אל ביתו לעבוט עבוטו

6.

Rejection #3: How can Abaye consider it Nitak l'Aseh? We do not find that the Torah was Menatek it (said that the Aseh corrects the Lav), the way we find regarding returning a security "Lo Savo El Beiso La'avot Avoto";

דהתם ודאי נתקו הכתוב דכתיב השב תשיב מ"מ אפי' משכנו באיסור ולהכי חשיב בפרק בתרא דמכות (שם) לאו הניתק לעשה

i.

There, surely the verse was Menatek it, for it says "Hashev Tashiv" - in any case, even if he was Memashken b'Isur. Therefore it is considered in Makos Lav ha'Nitak l'Aseh!

וי"ל דטעמא דאביי דא"ל לאהדורי משום דאי עביד לא מהני כיון שהיה שוגג

(f)

Answer: Abaye's reason is because we tell him to return it, for if he did (transgressed), it did not help, since he was Shogeg;

שאם היה יודע שהוא אסור לא היה חובלו והוה ליה זכייה בטעות וחוזרת:

1.

Had he known that it is forbidden, he would not have taken the security. This is a mistaken acquisition, and it returns.

4)

TOSFOS DH she'Ne'emar Lo Yachavol Reichayim va'Rachev (pertains to Mishnah on Amud A)

תוספות ד"ה שנאמר לא יחבול ריחים ורכב (שייך למשנה בעמוד א)

(SUMMARY: Tosfos explains how R. Yoshiyah and R. Yonason learn.)

וא"ת לר' יאשיה מנלן דחייב על כל אחת בפני עצמו כיון דמצריך או לחלק

(a)

Question: According to R. Yoshiyah, what is the source that one is liable for each one by itself, since he needs "Oh" to divide?

ולר' יונתן נמי דלא מצריך לחלק מנלן דחייב שתים משום ב' כלים כיון דבלאו אחד נאמרו

1.

And according to R. Yonason, who does not need [a verse] to divide, what is the source that he is liable twice, for two Kelim, each one by itself, since they were said in one Lav?

דהכי אמרינן בסוף גיד הנשה (חולין דף קב: ושם ד"ה לר"י) לר' יוחנן (הגהת הרש"ש) דלא לקי אלא חדא אם אכל בשר מן החי ובשר מן הטריפה משום דתרוייהו בלאו אחד נאמרו

2.

We say so in Chulin (102b) according to R. Yochanan that he is lashed only once if he ate flesh of a Chai and flesh of a Tereifah, because both were said in one Lav.

ומיהו לר' יאשיה י"ל כיון דכתיב ורכב ולא כתיב ורכב (הגהת מהרש"א) הוי כאילו כתיב או רכב

(b)

Answer #1 - part 1: According to R. Yoshiyah, we can say that since it says "va'Rachev", and not v'Rachev (with a Sheva), it is as if says "Oh Rachev."

וכן בנא ומבושל כתיב ממנו דמשמע אפילו באחד מהן

1.

Similarly, regarding "Na u'Mevushal" (the Isur to eat Pesach half-roasted, or cooked in water), it is written "Mimenu", which connotes even from one of them.

וכן גבי שאור ודבש דאמרינן בפרק כל המנחות (מנחות דף נח: ושם ד"ה אין) דלוקה על כל אחד בפני עצמו דכתיב לא תקטירו ממנו

2.

Similarly, regarding "Se'or u'Devash" (the Isur to burn Chametz and sweet fruits on the Mizbe'ach), we say in Menachos (58b) that he is lashed for each by itself, for it says "Lo Saktiru Mimenu."

וגבי חרצן וזג כתיב ועד דמשמע שפיר לחלק

3.

Regarding Chartzan v'Zag (the Isur for a Nazir to eat grape peels or pits), it says "v'Ad Zag", which properly connotes to divide.

ועוד דגבי ריחים ורכב אי לא מיחייב אלא על שניהם יחד לשתוק קרא מרכב ולא לכתוב אלא ריחים דמשמע שניהם ביחד

(c)

Answer #2: Also, if one were liable for Reichayim va'Rachev only both together, the verse should have omitted Rachev, and written only Reichayim, which connotes both together.

אבל קשה לר' יאשיה מנלן דחייב שתים כיון דבלאו אחד נאמרו

(d)

Question: According to R. Yoshiyah, what is the source that he is liable twice, since they were written in one Lav?

אבל לר' יונתן מדאיצטריך (הגהת לחם אבירים) חילוק בכולהו חייב על כל אחד

1.

However, according to R. Yonason [this is not difficult], for since [a Drashah] was needed to divide, [due to the Drashah], in all of them he is liable for each.

ושמא יש לומר דגם לר' יאשיה כיון דאיכא קראי בכולם לחלק חייב על כל אחד דלא דמי לבשר בשדה טריפה דליכא שום חילוק

(e)

Answer #1: Also according to R. Yoshiya, since there are verses in all of them to divide, he is liable for each, for it is unlike "Vasar ba'Sadeh Tereifah", in which there is no division.

א"נ יש לומר כיון שהאיסורין מפורשין קאי לאו אכל אחד ואחד כדפי' בקונטרס בפרק בתרא דמכות (דף יח.) גבי לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך וגו' דלא חשיב לאו שבכללות אפילו הוה כתיב לא תוכל לאכלם

(f)

Answer #2: Since their Isurim are explicit, the Lav applies to each one, like Rashi explained in Makos (18a) regarding "Lo Suchal Le'echol bi'She'arecha Masar Degancha..." It would not be considered Lav she'Bichlalos, even if it were written Lo Suchal Le'achlam.

ואם אכל מכולם היה חייב על כל אחד ואחד דלא דמי לבשר בשדה טריפה

1.

If he ate from all of them, he would be liable for each one, for it is unlike Basar ba'Sadeh Tereifah.

ולא תאכל הנפש עם הבשר דמשמע דליכא אלא חדא מילתא

(g)

Distinction: "Lo Sochal ha'Nefesh Im ha'Basar" connotes that there is only one matter;

אע"ג דדרשינן מניה תרי מילי כיון דכתיב בלשון איסור אחד אין חייב אלא אחת

1.

Even though we expound from it two matters, since it is written in an expression of one Isur, he is liable only once.

והא דמצרכי' קרא לחלק בין אלמנה שהיא גרושה לכ"ג בפרק עשרה יוחסין (קדושין עז:)

(h)

Implied question: Why do we need a verse to divide between a widow who is divorced [regarding her Isur] to a Kohen Gadol, in Kidushin (77b)?

היינו משום דבגוף אחד אין לחייב שתים בלא פסוק ולכך צריך יתור לחייב שתים באשה אחת

(i)

Answer: That is because in one body we cannot obligate twice without a verse. Therefore, we need something extra to obligate twice for one woman.

וא"ת דבפ"ק דכריתות (דף ד.) אמרינן דבחלב שור וכשב ועז לא לקי אלא חדא וכן לחם קלי וכרמל וכן מעשר דגן ותירוש ויצהר לא הוי לקי אלא חדא אי לאו דאיכא קראי יתירי בפ"ק דכריתות

(j)

Question: In Kerisus (4a), we say that if one ate Chelev of an ox, sheep or goat, he is lashed only once, and similarly regarding one who ate (Chadash) bread, parched grain and Karmel (moist grain that was cut up), and Ma'aser of grain, wine and oil. He would be lashed only once, if not that there are extra verses in Kerisus!

וי"ל דזג וחרצן שני שמות נינהו וכן ריחים ורכב וכן כולם

(k)

Answer: Zag and Chartzan are two Shemos (Isurim), and similarly Reichayim va'Rachev and all of them;

אבל חלב שור וכשב ועז שם חלב אחד הוא וכן שם חדש (הגהת מעשה נסים, בספר מעשה רק"ם, וכן הוא בתוס' הרא"ש) וכן שם מעשר אחד הוא:

1.

However, Chelev of an ox, sheep or goat, [all] Chelev is one Shem. Similarly Chadash is one Shem, and Ma'aser is one Shem.

i.

Note: Our text "bread is one Shem" is very difficult. Lechem v'Kali v'Karmel are three Isurim. We conclude that we could learn Kali from Lechem and Karmel (Kerisus 5a)!

5)

TOSFOS DH Leima Abaye v'Rava bi'Plugta d'Rav Huna v'Rav Yehudah ka'Mipalgei

תוספות ד"ה לימא אביי ורבא בפלוגתא דרב הונא ורב יהודה קמיפלגי

(SUMMARY: Tosfos points out that we already said that this is not true.)

וא"ת טעמא דרב יהודה הוי משום דכי נפש הוא חובל לשאר דברים הוא דאתא ולא משום לאו שבכללות כדקאמר אביי

(a)

Question: Rav Yehudah's reason is because "Ki Nefesh Hu Chovel" comes for other things, and not for Lav she'Bichlalos, like Abaye says!

וי"ל שכן דרך הגמ' דאע"ג שכבר פירש הטעם אומר לימא דכשנאמר הלימא בבית המדרש עדיין לא נודע להם טעם המפורש

(b)

Answer: The Gemara is wont to do so. Even though it already explained the reason, it says Leima (let us say), for when Leima was said in the Beis Midrash, they did not yet know the reason;

אלא היה סבור דטעמא דרב יהודה משום דאין לוקין על לאו שבכללות ולרב הונא לוקין

1.

Rather, it thought that Rav Yehudah's reason is because one is not lashed for Lav she'Bichlalos, and according to Rav Huna one is lashed.

וכה"ג איכא נמי בפרק החולץ (יבמות דף לח.) גבי ספק ובני יבם שבאו לחלק בנכסי יבם

(c)

Support: We find like this in Yevamos (38a) regarding a Safek (a woman did Yibum within three months of the death. We are unsure if the baby is the son of the Mes, or of the Yavam) and [Vadai] children of the Yavam who come to divide the Yavam's property;

דאחר שכבר פירש דטעמא של אדמון ורבנן כמו שמפרש לבסוף כשדוחה הלימא שלא נחלקו בקם דינא והדר דינא

1.

After it already explained the reason of Admon and of Rabanan, like it explains at the end when it rejects the Leima, that they do not argue about whether Kam Dina (the previous ruling stands), or Hadar Dina (we judge the case from the beginning)...

אמר אחרי כן לימא דמ"ד קם דינא כרבנן ומ"ד הדר דינא כאדמון:

2.

It says afterwards "Leima that the one who says Kam Dina holds like Rabanan, and the one who says Hadar Dina holds like Admon!"

6)

TOSFOS DH Amar Lecha Rava Ana d'Amrei Afilu l'Rav Yehudah v'Chulei

תוספות ד"ה אמר לך רבא אנא דאמרי אפי' לרב יהודה כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why here is different than Nazir.)

תימה והא גבי זג וחרצן נמי נחלקו בפ' ג' מינין (נזיר דף לח:) ובפרק כל שעה (פסחים דף מא:)

(a)

Question: Also regarding Zag and Chartzan, they argue in Nazir (38b) and Pesachim (41b);

דרבא אמר אכל זג וחרצן לוקה ג' משום זג וחרצן ומשום כל אשר יעשה אע"ג דמכל אשר יעשה אתא לשאר דברים דמרבה בפרק ג' מינים

1.

Rava says that if one ate Zag and Chartzan, he is lashed three times - for Zag, and Chartzan, and "Kol Asher Ya'aseh [mi'Gefen ha'Yayin]", even though mi'Kol Asher Ya'aseh comes to teach other matters that we include in Nazir!

וי"ל דמכל אשר יעשה משמע שהוא בלשון לאו יותר מכולם ולהכי מוקמינן ליה ללאו אזג וחרצן אע"ג דצריך נמי לשאר דברים

(b)

Answer #1: "Mi'Kol Asher Ya'aseh" connotes an expression of a Lav more than all of them. Therefore, we establish it for a Lav on Zag and Chartzan, even though we need it also for other matters.

א"נ כי נפש הוא חובל משמע דלא אתא אלא לשאר דברים ולא לאטפויי לאוי על ריחים ורכב

(c)

Answer #2: "Ki Nefesh Hu Chovel" connotes that it comes only for other matters, and not to add Lavim to Reichayim va'Rachev;

דודאי אי הוה כתיב כל נפש הוא חובל כדכתיב (במדבר ו) מכל אשר יעשה הוה קאי נמי אריחים ורכב

1.

Surely, had it written 'Kol Nefesh Hu Chovel", like it says mi'Kol Asher Ya'aseh, it would apply also to Reichayim va'Rachev.

וא"ת אביי מ"מ לא יוכל לדחות אזג וחרצן כמו שדוחה הכא אפלוגתא דנא ומבושל ע"כ לא קאמר רב הונא אלא משום דכי נפש הוא חובל קרא יתירא הוא

(d)

Question: Abaye, in any case he cannot reject regarding Zag v'Chartzan like he rejects here regarding the argument about Na and Mevushal, that Rav Huna said only [here that he is lashed for the Klal], because "Ki Nefesh Hu Chovel" is extra...'

ופ' בקונטרס וכי היכי דאתא לשאר דברים אתא נמי לריחים ורכב

1.

Rashi explained that just like it comes for other matters, it comes also for Reichayim va'Rachev;

וא"כ בזג וחרצן נמי נימא לילקי ג' דכי היכי דאתא לשאר אתא נמי לזג וחרצן

2.

If so, also for Zag v'Chartzan, we should say that he is lashed three times. Just like it comes for other matters, it comes also for Zag v'Chartzan!

וי"ל דלא נפרש כפירוש הקונט' אלא הכי פי' נפש הוא חובל קרא יתירא הוא ולא צריך לשאר דברים דשמעינן להו מריחים ורכב

(e)

Answer #1: We do not explain like Rashi. Rather, it means as follows. "Nefesh Hu Chovel" is extra. We do not need it for other matters, for we learn them from Reichayim va'Rachev;

דלא הוו ב' כתובים הבאים כאחד דהא איצטריכו לחייב עליהם משום ב' כלים

1.

They are not Shnei Kesuvim ha'Ba'im k'Echad (two verses, one of which teaches something that we could have learned from the other verse), for we need them to obligate for two Kelim;

ולא איצטריך כי נפש הוא חובל לשאר דברים טפי מלריחים ורכב ולהכי שדייה נמי אריחים ורכב

2.

We do not need "Ki Nefesh Hu Chovel" for other matters more than for Reichayim va'Rachev. Therefore, we apply it also to Reichayim va'Rachev;

אבל כל אשר יעשה מגפן היין לשאר דברים דוקא הוא דאתא דלא שמעינן להו מזג וחרצן

i.

However, "Kol Asher Ya'aseh mi'Gefen ha'Yayin" is only for other matters. We do not learn [other matters] from Zag v'Chartzan.

ומיהו גם על פי' הקונט' לא קשה דלהכי לא הביא ההוא דזג וחרצן לפי שאינו יכול לדחות ואינו מביא אלא דבר שיכול לדחות

(f)

Answer #2: Also for Rashi this is not difficult. This is why he did not bring the case of Zag v'Chartzan, because he cannot reject it, and he brings only something that he can reject;

וכן דרך הגמ' שאינו מתחיל אלא כדי להוכיח ולהראות דמהכא ליכא למשמע מינה

1.

This is the Gemara's style. It begins only to prove and show that we cannot learn from here.

וכי דחי נמי דרב הונא כאביי היינו במאי דקאמר אביי אכל נא ומבושל לוקה שתים ואינו לוקה משום כי אם צלי אש דכי אם צלי אש אתא לכדתניא

2.

When we reject that Rav Huna holds like Abaye, this refers to Abaye's teaching that if one ate Na and Mevushal he is lashed twice, and he is not lashed for "Ki Im Tzli Esh", for Ki Im Tzli Esh comes to teach like the Beraisa (that the Isur to eat Pesach Na applies only when there is a Mitzvah to eat it roasted);

אבל במאי דמפרש טעמא דאביי משום דאין לוקין על לאו שבכללות לא מצי סבר כרב הונא דהא כי נפש הוא חובל הוי נמי לאו שבכללות ולקי עליה לרב הונא

i.

However, according to what we explain Abaye's reason because we do not lash for Lav she'Bichlalos, he cannot hold like Rav Huna, because also "Ki Nefesh Hu Chovel" is Lav she'Bichlalos, and Rav Huna holds that he is lashed for it.

וא"ת ואמאי איצטריך אביי הכא טעמא דאין לוקין משום כי אם צלי אש משום דהוי לאו שבכללות תיפוק ליה דאיצטריך לכדתניא

(g)

Question: Why does Abaye need the reason here that he is not lashed for "Ki Im Tzli Esh" because it is Lav she'Bichlalos? It should suffice that he needs it to teach like the Beraisa [so it is not extra to teach extra lashes]!

וי"ל דגמ' הוא דקמפרש ומפרש ההוא טעמא אליביה משום דידע גמרא דאביי אית ליה הכי בעלמא גבי זג וחרצן ושאור ודבש

(h)

Answer #1: The Gemara explains that reason (Lav she'Bichlalos) according to [Abaye], for it knows that Abaye holds like this elsewhere regarding Zag and Chartzan, and Se'or and Devash.

א"נ אביי לדבריו דרבא דקאמר וה"ק

(i)

Answer #2: Abaye addresses Rava according to Rava's words. He says as follows;

לדידי לא אתי כי אם צלי אש ללאו אלא להקישא נכתב אלא אפי' לדידך דללאו אתא אין לוקין על לאו שבכללות

1.

I (Abaye) hold that Ki Im Tzli Esh does not come for a Lav, rather, for a Hekesh. However, even according to you that it comes for a Lav, one is not lashed for Lav she'Bichlalos.

ומטעמא דאמר אביי אין לוקין אלאו שבכללות קאמר בסוף פרק כל שעה תרתי הוא דלא לקי חדא מיהא לקי

2.

Due to the reason that Abaye said, that one is not lashed for Lav she'Bichlalos, he said in Pesachim that he is not lashed twice, but he is lashed once.

אבל לטעמא דמפרש כאן אביי אליבא דרב הונא דכי אם צלי אש לכדתניא אפי' חדא לא לקי:

3.

However, according to the reason that Abaye explains here according to Rav Huna, that Ki Im Tzli Esh comes to teach like the Beraisa, he is not lashed even once.

7)

TOSFOS DH Aval Hacha Ki Im Tzli Esh l'Mai Asa

תוספות ד"ה אבל [הכא] כי אם צלי אש למאי אתא

(SUMMARY: Tosfos discusses what Abaye and Rava learn from this.)

וא"ת והא איצטריך לכדתניא כדקאמר אביי

(a)

Question: We need it to teach like the Beraisa, like Abaye said!

וי"ל דרבא עביד הקישא מצלי אש דכתיב בקרא דלקמיה צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו (שמות יב) וסמיך ליה אל תאכלו ממנו נא וגו'

(b)

Answer: Rava makes the Hekesh from Tzli Esh in the verse below "Tzli Esh u'Matzos Al Merorim Yochluhu", and next to this it says "Al Tochlu Mimenu Na..."

אע"ג דבברייתא פ' כל שעה (פסחים דף מא:) נקיט קרא דכי אם צלי אש

(c)

Implied question: The Beraisa in Pesachim (41b) mentions the verse Ki Im Tzli Esh [because we expound from it]!

לאו משום דמיניה דריש אלא ניחא ליה למנקט קרא גופיה דנא ומבושל

(d)

Answer: This is not because we expound from it. Rather, we prefer to mention the verse itself of "Na u'Mevushal";

ואביי סבר דדוקא נקט ליה ברייתא כי אם צלי אש אבל קרא אחריתי לא סמיכה הוא

1.

Abaye holds that the Beraisa specifically mentioned the verse Ki Im Tzli Esh, but another verse (Tzli Esh u'Matzos...) is not Samuch.

וא"ת והא אכתי איצטריך כי אם צלי לחי ומבושל בחמי טבריא דרבא גופיה קאמר בסוף פ' כל שעה (שם.) מאי חייב דקאמר משום כי אם צלי אש גבי מבושל בחמי טבריא

(e)

Question: We still need Ki Im Tzli Esh for Chai (totally raw) and cooked in hot springs of Tiverya. Rava himself said in Pesachim (41a) that [a Beraisa teaches that] he is liable, i.e. for "Ki Im Tzli Esh", when it was cooked in hot springs of Tiverya!

וי"ל דאינו לוקה בחי ומבושל בחמי טבריא

(f)

Answer: He is not lashed for eating it Chai or cooked in hot springs of Tiverya. (Maharsha - regarding Chai and cooked in hot springs, Ki Im Tzli Esh is an Isur Aseh. Therefore, he is not lashed);

כדתניא התם יכול יהא לוקה

1.

Source - Citation (41a - Beraisa) Suggestion: Perhaps one is lashed (for eating it Chai)!

ת"ל נא ומבושל נא ומבושל אמרתי לך ולא חי

2.

Citation (cont.) Rejection: "Na u'Mevushal" - the Torah said [that one is liable] for "Na u'Mevushal", but not for Chai.

בשמעתין ה"ק רבא כי אם צלי אש למאי אתא פי' לאיזה לאו ללקות אם לא לטפויי לאוי על נא ומבושל

3.

In our Sugya, Rava asks "for what does Ki Im Tzli Esh come?", i.e. to be lashed for which Lav, if not to add Lavim for "Na u'Mevushal"?

וא"ת הא כי נפש הוא חובל (הגהת הב"ח) לרב יהודה קאמר רבא דאתא לדברים אחרים ללקות עליהם ולא אמרי' ריחים ורכב אמרתי לך ולא שאר דברים

(g)

Question: "Ki Nefesh Hu Chovel", according to Rav Yehudah, Rava says that it comes for other matters, to lash for them. We do not say "the Torah said only Reichayim va'Rachev, and not other matters"!

וי"ל דכי נפש הוא חובל מזכיר האיסור שעושה שחובל לכך אתי לשאר דברים ללקות עליהם

(h)

Answer: "Ki Nefesh Hu Chovel" mentions the Isur that he does. He is Chovel (takes a security). Therefore, it comes for other matters, to lash for them;

אבל כי אם צלי אש אינו מזכיר שם איסור ולכך לא אתי ללקות על דברים אחרים כי אם אנא ומבושל שכתב בהן לאו בהדיא

1.

However, Ki Im Tzli Esh does not mention the Isur. Therefore, it does not come to lash for other matters, only for Na and Mevushal, in which there is an explicit Lav;

השתא משמע הכא דאפילו (מכאן מדף הבא) לרבא אין לוקין אחי ומבושל בחמי טבריא מדקאמר אלא כי אם צלי אש למאי אתא

(i)

Inference: Now it connotes here that even according to Rava, one is not lashed for Chai, or cooked in hot springs of Tiverya, since he said "rather, what does Ki Im Tzli Esh come for?"