TOSFOS DH K'GON DE'OD'INHU LE'DIDEIH VE'OD'INHU NAMI LE'SAHADI
תוס' ד"ה כגון דאודעינהו לדידיה ואודעינהו נמי לסהדי
(Summary: Tosfos explains why it is now necessary to request a Sh'tar from the Resh Galusa.)
תימה, אם כן, אמאי צריך לדחוק את ריש גלותא שיכתוב לו שטר, יכתבו לו עדים, כיון שיודעין שהוא קונה לעצמו?
Question: If so, why does one need to coerce the Resh Galusa to write a Sh'tar, let the witnesses write it, seeing as they know that he is purchasing it for himself?
וי"ל, כגון דלא בעו עדים למיכתב ליה שטרא אחרינא.
Answer: It speaks where the witnesses do not want to write another Sh'tar.
TOSFOS DH YAHAV ZUZI A'KISNA
תוס' ד"ה יהב זוזי אכיתנא
(Summary: Tosfos explains what the Gemara initially thinks.)
השתא ס"ד דאיירי דמשך נמי, ופקדון בעלמא הוא דהוי גבייהו.
Clarification: The Gemara currently thinks that he also made a Kinyan Meshichah, and it (the money) was merely a Pikadon by them.
TOSFOS DH KE'MA'AN KI'BENEI MA'ARVA DE'AMRI MI HODI'O LE'BA'AL CHITIN ETC.
תוס' ד"ה כמאן כבני מערבא דאמרי מי הודיעו לבעל חטין כו'
(Summary: Tosfos explains the Gemara's statement.)
כלומר -ומשום הכי אי לאו דאודעיה ללוקח כי קמזבין דהאי כיתנא דכהנא הוא...
Clarification: And that explains why, had he not informed the purchaser that the flax that he was selling belonged to Kahana ...
נמצא דכהנא לא קני להנהו מעות, דאינהו לאו אדעתא דהכי יהבו ליה המעות...
Clarification (cont.): Kahana would not have acquired the money, since they did would not have paid it with him in mind ...
ואי שקיל כהנא מידי דמרוותייהו ה"ל כאילו מדידהו יהבו ליה, ומחזי כרבית.
Clarification (concl.): And if Kahana would have taken anything from the owner, it would have been as if they were giving him of their own, which resembles Ribis.
TOSFOS DH HASAM AMANAH HU
תוס' ד"ה התם אמנה הוא
(Summary: Tosfos discusses Rashi's explanation.)
פי' בקונטרס, שנתן להם המעות באמנה ולא היה להם פשתן כשקבלו המעות.
Clarification: Rashi explains that he gave them the money on trust, and they did not have flax when they received it.
וקשה, דאם כן, היכי מסיק 'רב לטעמיה' ,והא בכה"ג אפילו רבי ינאי מודה דאסור לקבל המעות, כיון שלא היה לו פירות באותה שעה שהוא פוסק עמו... ?
Question: How can the Gemara then conclude that Rav follows his reasoning, seeing as under such circumstances, even Rebbi Yanai concedes that one is forbidden to receive the money, since he did not have fruit at the time of the agreement? ...
דהא דאמר ר' ינאי 'מה לי הן מה לי דמיהן' ? היינו דוקא כשיש לו פירות באותה שעה שהוא פוסק עמו, ורב אפילו בכה"ג אוסר לקבל מעות אלא פירות דוקא...
Reason: Because when Rebbi Yanai said 'Mah li Hein, Mah li Demeihen?' that speaks specifically where he has fruit at the time of the agreement, whereas according to Rav, he is forbidden to accept money even in such a case ...
דהא בפרק איזהו נשך (ב"מ דף סג. ושם) מייתי דרבי ינאי א'ברייתא דרבי אושעיא ד'היה נושה בחבירו מנה והלך ועמד על גורנו ואמר לו "תן לי מעות שאני רוצה ליקח בהן חטין" ...
Source: Because the Gemara in Perek Eizehu Neshech (Bava Metzi'a, Daf 63a, See Tosfos there, DH 'de'Amar') cites Rebi Yanai in connection with the Beraisa of Rebbi Oshaya where Reuven, who lends Shimon a Manah, goes and stands in his granary and asks for money in order to purchase with it wheat ...
אמר ליה "חטין יש לי" ... ... 'עד 'וכולן -יש לו מותר, אין לו אסור.' וקאמר התם 'ש"מ איתא לר' ינאי דאמר "מה לי הן מה לי דמיהן " ...
Source (cont.): To which Shimon responds that he has wheat ... - The Tana rules there that all the cases are permitted, as long as he has the commodity, but not if he hasn't. And the Gemara concludes that this is a proof for Rebbi Yanai who says 'Mah li Hein, Mah li Demeihen' ...
משמע דלר' ינאי דוקא כי יש לו, מותר, ובכה"ג פליג רב.
Source (concl.): This implies that, according to Rebbi Yanai, it is exclusively where he has the commodity that it is permitted, and that is where Rav disagrees.
ומיהו יש ליישב פי' הקונטרס -דהתם דוקא דאיירי בהלואה לא שרי רבי ינאי אלא כשיש לו פירות דוקא, אבל זביני אמר התם ד'פוסקין על שער שבשוק אפילו אין לו- ' והיינו אמנה בפירות.
Answer: One can however resolve Rashi's explanation - inasmuch as the Gemara there is speaking specifically about a loan, that is where Rebbi Yanai requires him to have the commodity, but regarding a sale, the Gemara says there (Daf 62b) that one may fix payment according to the current market price, even if he doesn't have' , and that is the case of 'credit on fruit'.
ומה שפירש בקונטרס [התם] דרבי ינאי מתיר דמיהן, שאין מעות ממש אלא דוקא פירות ...
Introduction to Question: And Rashi's explanation there that Rebbi Yanai permits their value, as long as it is not specifically money but fruit ...
דומיא דההיא דברייתא -'יין דמי חטים וכן שמן דמי יין וכן יין דמי שמן , דלא מחזי כרבית' ,אבל מעות אסור ...
Source: ... similar to the Beraisa there 'Wine to the value of wheat, oil to the value of wine and vice-versa', which does not resemble Ribis, but money is forbidden.
אין נראה, דהכא בשמעתין מוכחא דאפילו זוזי מותר לקבל.
Refutation: This is incorrect, since here in our Sugya, it is evident that he may accept even money.
והלכה כרבי ינאי, כדמוכח התם.
Halachah: And the Halachah is like Rebbi Yanai, as is evident there.
TOSFOS DH HA'GOZEL ME'CHAVERO SHAVH P'RUTAH VE'NISHBA ETC.
תוס' ד"ה הגוזל מחבירו שוה פרוטה ונשבע כו'
(Summary: Tosfos presents two possible ways of explaining the Mishnah.)
כגון שנשבע מעצמו ...
Explanation #1: It speaks where he swore on his own initiative ...
דאין ב"ד משביעין אלא בטענת שתי כסף והודאה שוה פרוטה.
Reason: ... since Beis-Din do not make a person swear unless it is a claim of two silver Ma'ah and an admission to the value of a P'rutah (Shevu'os, Daf 38b) ...
ואפילו בשבועת עצמו מיחייב חומש...
Explanation #1 (cont.): And the obligation of an extra fifth applies even to one's own Shevu'ah ...
כדמוכח בשילהי פירקין.
Proof #1: As is evident in this Perek (Daf 106a).
ובמס' שבועות (דף לו:) תנן נמי 'שבועת הפקדון נוהגת באנשים ובנשים, בפני ב"ד ושלא בפני ב"ד' -[מפי עצמו].
Proof #2: And in Maseches Shevu'os too (Daf 36b) the Mishnah states that Shevu'as ha'Pikadon applies to both men and women, in front of Beis-Din and not in front of Beis-Din (on his own initiative).
א"נ, מיירי בטענו שתי כסף והודה לו שוה פרוטה.
Explanation #2: Alternatively, it speaks where they claimed two silver Ma'ah, and he admitted to the value of a P'rutah.
TOSFOS DH AVAL NOSEIN LI'SHELI'ACH BEIS-DIN
תוס' ד"ה אבל נותן לשליח ב"ד
(Summary: Tosfos discusses Rashi's explanation in detail.)
פי' הקונטרס מפני תקנת השבים, שלא נחייבנו להוציא מנה בהוצאת הדרך ...
Explanation #1: Rashi explains that it is on account of Takanas ha'Shavim, in order not to obligate him to spend a Manah on traveling expenses.
משמע מתוך פירושו דנותנו לשליח ב"ד, והוא שומרו בידו עד שיבא הנגזל.
Inference: This implies that he gives it to the Shali'ach Beis-Din, who looks after it until the Nigzal arrives.
ואין נראה, חדא דלישנא לא משמע הכי, דאמאי נקט 'שליח ב"ד' , הל"ל 'אם יש ב"ד שם, נותן לב"ד' ?
Refutation #1: But this is not correct - firstly, because the Lashon does not imply that, since instead of mentioning the 'Shali'ach Beis-Din', it should rather have said 'If there is a Beis-Din there, then he hands it to them'?
ועוד, דאמר בגמ' (דף קד.) 'שליח ב"ד פסיקא ליה מילתא, ל"ש עשאו נגזל ל"ש עשאו גזלן להוליך לנגזל' ?
Refutation #2: Moreover, the Gemara (on Daf 104a) says 'the the Din of a Shali'ach Beis-Din is clear, irrespective of whether he is appointed by the Nigzal or by the Gazlan to take to the Nigzal'?
ועוד, אמאי קאמר בגמ' דלא מיתוקמא מתני' כר' טרפון... ?
Refutation #3: Furthermore, why does the Gemara say that the Mishnah does not go like Rebbi Tarfon? ...
והא בפרק המפקיד (ב"מ דף לז: ושם) פריך א'מילתא דר' טרפון 'ושקלי ליה כולהו ואזלי? 'ומשני 'תני "ויניח ... ' "
Refutation #3: ... seeing as the Gemara, in Perek ha'Mafkid (Daf 37b & 38a) asks on Rebbi Tarfon 'Do they all take it and go?', and answers 'Read - "and he leaves it" ' ...
וע"כ ביד בית דין קאמר, כי הא דר' אלעזר בר צדוק דמסיק אליבא דר' טרפון.
Proof #1: ... by which he must mean in the hands of Beis-Din (See Maharsha), like the case of Rebbi Elazar b'Rebbi Tzadok, who, the Gemara concludes, goes according to Rebbi Tarfon.
ועוד, בגמ' אמאי איצטריך לאתויי דרבי אלעזר, ממתניתין ה"מ לאתויי?
Refutation #4: And finally, why does the Gemara see fit to cite Rebbi Elazar (b'Rebbi Tzadok), when it could just as well have cited the Mishnah?
ע"כ נראה, דמתני' איירי לענין אחריות הדרך, דמיפטר כשיתן לשליח ב"ד.
Explanation #2: It therefore seems that the Mishnah is speaking with regard to the responsibility during the journey - that he is Patur if he gives it to the Shali'ach of Beis-Din ...
ויש לו כפרה מיד, ואין צריך לו להמתין עד שיגיע ליד הנגזל, כיון שקבלו שליח ב"ד...
Explanation #2 (cont.): He also obtains a Kaparah immediately, and need not wait until it reaches the hand of the Nigzal - seeing as the Shali'ach Beis-Din received it ...
אבל בתקנתא זו לא איירי מתניתין כלל.
Conclusion: Only the Mishnah is not speaking about that Takanah.
TOSFOS DH VE'IM YACHZIR LE'BANAV
תוס' ד"ה ואם מת יחזיר לבניו
(Summary: Tosfos clarifies the Chidush.)
נראה דאתא לאשמועינן דאפילו ליורשים יוליך למדי.
The Chidush #1: This comes to teach us that the Gazlan is obligated to go to Madai even in order to return it to the heirs.
א"נ, אתא למימר דאין חילוק בין שהנגזל קיים בין שהוא מת לענין קרן חומש ואשם...
The Chidush #2: Alternatively it teaches us that there is no difference whether the owner is alive or dead regarding Keren, Chomesh and Asham ...
כי היכי דיש חילוק בגזלן בין הוא לבניו -דבניו אין משלמין חומש על גזל אביהם
The Chidush #2 (cont.): In the way that there is a difference between the Gazlan and his sons - in that his sons do not pay the extra fifth on the theft of their father (later, on Daf 104b) ...
קמ"ל דלענין נגזל אין חילוק.
The Chidush #2 (concl.): Therefore the Tana teaches us that with regard to the owner there is no difference.
103b----------------------------------------103b
TOSFOS DH MENI'ACH GEZEILAH BEINEIHEM U'MISTALEK
תוס' ד"ה מניח גזילה ביניהם ומסתלק
(Summary: Tosfos clarifies the word 'Beineihem'.)
בפרק המפקיד (ב"מ לז:) מוקי לה דלאו דוקא 'ביניהם' -דשקלי להו כולהו ואזלי...
Refuted Explanation: In Perek ha'Mafkid (Bama Metzi'a, Daf 37b) the Gemara explains that 'Beineihem' does not mean specifically that they (are free to) take it and go ...
אלא יניח עד שיתברר הדבר מי הם הבעלים.
Authentic Explanation: ... but that he puts it down until the identity of the owner becomes known.
TOSFOS DH DIVREI REBBI TARFON
תוס' ד"ה דברי רבי טרפון
(Summary: Tosfos explains why the current Machlokes between Rebbi Tarfon and Rebbi Akiva applies irrespective of whether 'Bari ve'Shema Bari Adif' or 'La'av Bari Adif').
ואפילו לרב הונא ולרב יהודה דאמרי בהגוזל בתרא (לקמן דף קיח.) גבי 'מנה לי בידך, והלה אומר איני יודע, חייב - 'ד'שמא וברי ברי עדיף' ומפקינן ממונא...
Chidush #1: Even according to Rav Huna and Rav Yehudah, who say in ha'Gozel Basra (later, on Daf 118a) in connection with 'Manah li be'Yad'cha, ve'ha'lah Omer Eini Yode'a, Chayav' - because 'Shema u'Bari, Bari is stronger' even to extract money ...
הכא מודו דאין צריך לשלם לכל אחד, דהא לדידיה נמי ברי שארבעה משקרין, שבודאי לא גזל אלא האחד; הלכך ברי דידהו לא חשיב לגבי שמא דידיה לאפוקי ממונא.
Reason: ... they will agree here that he is not obligated to pay each one, because he too is sure that the four of them are lying, since he definitely only stole from one of them. Consequently, their 'Bari' is not sufficiently strong against his 'Shema' to extract money.
ואפילו רב נחמן ורבי יוחנן דאמרי התם 'פטור' ,דלאו ברי עדיף אלא מוקמינן ממונא בחזקת מריה, מצו סברי הכא אפילו כרבי עקיבא דאמר 'עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד' ...
Chidush #2: And on the other hand, even Rav Nachman and Rebbi Yochanan, who say there 'Patur' - because 'La'av Bari Adif' and we therefore place the money in the R'shus of the owner, could well hold here even like Rebbi Akiva, who says 'until he pays to each and every one' ...
דהכא מיהא מנה מודה דאית ליה לשלומי, אבל התם לא מודי מידי.
Reason: ... seeing as here he admits that he is Chayav a Manah, whereas there he admits nothing.
TOSFOS DH LE'OLAM REBBI AKIVA
תוס' ד"ה לעולם ר"ע
(Summary: Tosfos explains why the Gemara opts to establish the Machlokes like Rebbi Akiva and not like Rebbi Tarfon.)
משום הכי מוקי פלוגתייהו בנשבע וכר"ע, ולא מוקי לה בשלא נשבע ותיתי כר' טרפון ...
Implied Question: The Gemara establishes the Machlokes where he swore and like Rebbi Akiva and not where he did not swear, and like Rebbi Tarfon ...
משום דבכל דוכתא מהדרי לאוקמי מתני' כר' עקיבא...
Answer: ... because it always tries to establish a Mishnah like Rebbi Akiva ...
כדאשכחן בסוף השוכר את האומנין (ב"מ דף פב.) דפריך 'אי הכי קמה לה מתני' דלא כרבי עקיבא'!
Source: ... like we find at the end of 'ha'Socher es ha'Umnin' (Bava Metzi'a, Daf 82a) where the Gemara asks 'In that case, the Mishnah is not like Rebbi Akiva?'
TOSFOS DH VE'REBBI TARFON AF-AL-GAV DE'NISHBA AVUD RABANAN TAKANTA ETC. (See Hagahos ve'Tziyunim)
תוס' ד"ה ורבי טרפון אע"ג דנשבע עבוד רבנן תקנתא כו'
(Summary: Tosfos discusses the opinions of Rebbi Tarfon and Rebbi Akiva at length.)
תימה, דמשמע הא אין הוצאת הדרך יתירה, מוליכה אחריו למדי ...
Inference: This implies that if the travel-expenses are not excessive, he must take it after the owner to Madai ...
ואמאי, והאמר ר' טרפון 'מניח גזילה ביניהם ומסתלק' ?
Question: ... But why? Did Rebbi Tarfon not say that 'He places the Gezeilah among them and departs'?
וכ"ת ה' בני אדם היינו הוצאה מרובה על הקרן...
Refuted Answer: And you cannot answer that (to pay) five people is a case of where the expenses exceed the Keren (the amount that he is actually obligated to pay) ...
הא בשנים נמי קתני לקמן בברייתא דחסיד.
Refutation: ... seeing as the Beraisa in connection with the Chasid will shortly issue the same ruling where there are only two people.
ושמא השתא אכתי לא שמיע ליה.
Answer: Perhaps the Gemara is not yet aware of that Beraisa.
ומיהו תימה, כיון דמודה ר' טרפון היכא דאין הוצאה יתירה, אמאי קאמר 'ר"ע היא' ?כר' טרפון נמי אתיא ...
Question: The question remains however that, seeing as Rebbi Tarfon concedes where the expenses are not excessive, why does the Gemara say that it goes like Rebbi Akiva, since it also goes like Rebbi Tarfon ...
דאפילו למאן דמוקי לה כר"ע, לא מיתוקמא מתניתין אלא באין הוצאה יתירה?
Question (cont.): ... because even those who establish it like Rebbi Akiva, learn that it speaks specifically where the expenses are not excesssive?
וי"ל, דמתני' איירי אפילו בהוצאה יתירה, שצריך להוליך עד מדי, כשאינו מוצא ב"ד עד מדי, אע"ג דלא שכיח ...
Answer: The Mishnah speaks even where the expenses are excessive, and he needs to take the article to Madai assuming that he cannot find a Beis-Din all the way there, even though this is not common ...
ולא נקט מתניתין 'מדי' אלא לפרושי דאפילו בהוצאה יתירה איירי - וצריך להוליך עד מדי או עד מקום ב"ד אם יש קרוב יותר, אע"ג דהוצאה יתירה עד שם.
Answer (cont.): As a matter of fact, the Mishnah only mentions 'Madai' to teach us that it is speaking even where the expenses are excessive - and he is obligated to take it to Madai, or to a Beis Din if it is closer, even though the expenses are greater to go there.
ומש"ה מתוקמא כר"ע ולא כר' טרפון...
Answer (concl.): And this explains why the Gemara establishes it like Rebbi Akiva and not like Rebbi Tarfon ...
דלר' טרפון אפילו כי אין מוצא ב"ד לעולם, אין צריך לעשות הוצאה יתירה על הקרן, אלא מניח בידו עד שמוצא ב"ד במקום קרוב.
Reason: ... because, according to Rebbi Tarfon, even if he cannot find a Beis-Din, he is not obligated to spend more than the value of the article, only he holds on to it until he finds a Beis-Din close by.
וא"ת, מנלן דס"ל הכי לרבי טרפון, דלמא כשאין ב"ד, מודה?
Question: From where do we know that Rebbi Tarfon holds like this and that he does not concede (to Rebbi Akiva) there where is no Beis-Din?
וי"ל, דסברא הוא, דאי הוה מצריך הולכה למדי כשאין ב"ד, כ"ש ב'גזל אחד מחמשה' -דלא הוי סגי במסירה לב"ד...
Answer #1: It is a S'vara, because if he required taking the article to Madai there where there is no Beis-Din, how much more so would he hold that in the case where someone stole from one of five people - and it would not suffice to hand it to Beis-Din ...
כיון דלא הדר ממונא למריה אלא עד שישלם לכל אחד ואחד.
Reason: ... seeing as the money is not considered returned to the owner until he has paid to each and every one.
והוה מצי ר"א בן צדוק לאשמועינן רבותא -שאם הוצאה יתירה עד ב"ד, דמניח בידו...
Implied Question: Rebbi Eliezer b'Rebbi Tzadok could actually have taught us a Chidush - that if the expenses up to the Beis-Din are excessive, he holds on to the article ...
אלא אתא לאשמועינן כשב"ד קרוב, טוב יותר להניח בידם.
Answer: ... only he prefers to teach us that if the Beis-Din is near, it is better to leave it with them.
ועוד י"ל, דודאי מדלא תני תקנתא במתני' ,שמע מינה דליכא תקנתא כלל בנשבע...
Answer #2: One can also answer that, certainly, since the Mishnah does not mention any Takanah, one can learn that in a case where he swears there is none ...
הלכך דוקא מוקי לה כר"ע ולא כר' טרפון דאית ליה תקנתא ....
Answer #2 (cont.): ... which is why the Gemara establishes it according to Rebbi Akiva, and not according to Rebbi Tarfon, who holds of a Takanah ...
ור"ע לית ליה תקנתא אפילו בגזל מאחד, היכא דנשבע.
Answer #2 (concl.): Whereas Rebbi Akiva does not hold of a Takanah once one has made a Shevu'ah, even where one steals from one person ...
והא דקאמר ר"ע 'כי עבוד רבנן תקנתא היכא דידע ... '
Implied Question: And when he says that the Rabanan only instituted a Takanah there where he knows ...
לדבריו דר' טרפון קאמר -כלומר 'לדידי לית לי תקנתא כלל בנשבע...
Answer: ... he said that according to the opinion of Rebbi Tarfon - meaning 'In a case of Nishba, I don't hold of a Takanah at all ...
אלא אפילו לדידך דאית לך דרבי אלעזר בר' צדוק אפילו בנשבע, אכתי איכא למימר הני מילי היכא דידע למאן גזל.
Answer (cont.): ... but even according to you who holds like Rebbi Elazar b'Rebbi Tzadok even by Nishba, it is still possible to say that that speaks specifically where he knows from whom he stole'.
TOSFOS DH KOL HEICHA DE'NISHBA LO SAGI DE'LA'AV HODEH
תוס' ד"ה כל היכא דנשבע לא סגי דלאו הודה
(Summary: Tosfos clarifies the statement.)
וכיון שהודה, מסתמא בא לצאת ידי שמים, כיון שלא תבעוהו.
Clarification: And since he admitted, presumably he wants to fulfill his moral obligation, seeing as nobody claimed from him.
וה"נ צריך להוליכו למדי, כי היכי דצריך ליתן מנה לכל אחד ואחד.
Clarification (cont.): Nevertheless, he needs to take it after him to Madai, just as he needs to pay a Manah to each and every one.