1)

TOSFOS DH VE'AF'AH VE'HIFRISH MIMENAH CHALAH

תוס' ד"ה ואפאה (והרים) [והפריש] ממנה חלה

(Summary: Tosfos discusses the fact that the Chiyuv Chalah takes effect already from the time of kneading.)

משעת גלגול מתחייב בחלה...

(a)

Implied Question: The Chiyuv Chalah begins from the time of kneading . ...

אלא רבותא קמ"ל -דאע"פ שעשה כל השינויים הללו, אין זה אלא 'מנאץ' .

(b)

Answer #1: ... only the Tana is coming to teach us either that, even though he has made all these changes, he is still considered a 'Mena'etz' (one who angers Hash-m) ...

א"נ, משום דהיכא דאין תחילתו עיסה, אין מתחייב בחלה עד אחר אפייה, נקטה הכי.

(c)

Answer #2: ... or that, there where it was not a dough to begin with, the Chiyuv Chalah does not take effect until after it has been baked (See Hagahos ve'Tziiyunim).

2)

TOSFOS DH LO HIFRISH MIN HA'KAMAH YAFRISH MIN HA'OMRIM

תוס' ד"ה לא הפריש מן הקמה יפריש מן העומרים

(Summary: Tosfos clarifies the opinions of Abaye and Rava.)

אביי לטעמי' דאמר בריש תמורה (ד' ו. ושם ד"ה אמר) 'כל דאמר רחמנא "לא תעביד", אי עביד, מהני. '

(a)

Clarification: Abaye follows his reasoning, when he said at the beginning of Temurah (Daf 6a & 6b) that 'Whenever the Torah says "Don't do something", and one does it, it is effective'.

ומפרש התם דטעמא דיפריש מן העומרים משום "תעזוב" יתירא...

1.

Clarification (cont.): And, as the Gemara explains there, the reason that he must separate Pe'ah from the sheaves is due to the extra word "Ta'azov" ...

דבלא "תעזוב" יתירא לא היה מיחייב, דכיון דעבר על "לא תכלה," הוה אמינא דאהני ופטור.

(b)

Reason: ... without which he would not be Chayav because, we would have thought that the fact that he transgressed (the La'av of) "Lo Sechaleh" would be effective and he would be Patur.

ולהכי אצטריך אביי בשמעתין ע"כ לר' ישמעאל למימר 'שינוי במקומה עומדת' .

1.

Clarification (cont.): And that is why Abaye needs to state that according to Rebbi Yishmael, Shinuy remains in its place (is not Koneh).

אבל לרבא דאמר התם 'כל דאמר רחמנא "לא תעביד" ,אי עביד, לא מהני' ,בלא "תעזוב" יתירא מפריש מן העומרין...

(c)

Clarification (cont.): According to Rava, on the other hand, who holds there that when the Torah says don't do something, and one does it, it is not effective - he will be obligated to separate from sheaves without the extra "Ta'azov" ...

ולא מבעי ליה "תעזוב" יתירא אלא למפקיר כרמו או לרבי ישמעאל אי שינוי קונה, אצטריך דמפריש מן העיסה.

1.

Clarification (concl.): ... from which he therefore learns to render Chayav somebody who declares his vineyard Hefker or according to Rebbi Yishmael, if he holds that Shinuy is Koneh, that one (nevertheless) needs to separate from the sheaves.

ואם תאמר, לאביי דאצטריך "תעזוב" יתירא לחייב מן העומרים, מפקיר כרמו, מנליה דחייב בפאה?

(d)

Question: From where does Abaye, who needs the extra "Ta'azov" to render the sheaves Chayav, know that someone who declares his vineyard Hefker, is Chayav be'Pe'ah?

וי"ל, דתרתי ש"מ...

(e)

Answer: We learn both things from there ...

וכן צ"ל לרבא אליבא דרבי ישמעאל, אי סבר רבי ישמעאל ד'שינוי קונה', ודריש "תעזוב" יתירא לחייב מן העיסה, אם כן, 'המפקיר כרמו' מנליה? ...

1.

Answer (cont.): And that is also how we will have to answer Rava according to Rebbi Yishmael, assuming the latter holds that 'Shinuy is Koneh', and that he Darshens the extra "Ta'azov" to obligate separating Pe'ah from the dough - in which case, from where will he learn that 'ha'Mafkir Karmo' is Chayav? ...

דמשמע דההיא דרשה אתיא ככ"ע...

2.

Answer (cont.): ... because it seems that that D'rashah is unanimous ...

מדדייק בפרק בא סימן (נדה ד' נא. ושם ד"ה מין) דהא דתנן התם 'כל שחייב בפאה, חייב במעשר', היינו כל מין שחייב בפאה חייב במעשר...

3.

Source: ... from the fact that the Gemara in Perek Ba Si'man (Nidah Daf 51a & 51b (See Tosfos there DH 'Miyn') explains the Mishnah there 'Kol she'Chayav be'Pe'ah Chayav be'Ma'aser' to mean that every species that is subject to Pe'ah, is subject to Ma'aser...

דאי לאו הכי, הרי 'מפקיר כרמו' דחייב בפאה ופטור מן המעשר...

4.

Source (cont.): Because otherwise, there 'Mafkir Karmo' would be Chayav Pe'ah but Patur from Ma'aser ...

ומאי ראיה היא, דלמא מתני' כרבי ישמעאל, דמוקי "תעזוב" יתירא לחייב מן העיסה, ולא מייתר למדרש שיתחייב 'מפקיר' בפאה?

5.

Source (cont.): ... and what proof is that, when perhaps that Mishnah goes according to Rebbi Yishmael, who establishes the extra "Ta'azov" to obligate taking Pe'ah from the dough, in which case it will not be superfluous to render 'Mafkir' Chayav?

אלא ודאי ליכא דפליג אההוא תנא ד'מפקיר כרמו ' ,ותרתי ש"מ, כדפרישית.

6.

Conclusion: We must therefore say that nobody argues with the Tana of 'Mafkir Karmo', and that we learn both things from it, as Tosfos explained.

3)

TOSFOS DH MERCHO ME'ASER VE'NOSEIN LO

תוס' ד"ה מרחו מעשר ונותן לו

(Summary: Tosfos clarifies the ruling and explains why the Tana omits the Chiyuv T'rumah.)

ואפילו למאן דאית ליה ברירה ...

(a)

Implied Question: Even according to the opinion that holds 'Yesh B'reirah' (on 89a) ...

כל זמן שלא הפריש פאה ולא בררה, היה הכל שלו ונתחייב הכל במעשר, ושוב לא יפטר.

(b)

Answer: ... because as long as he had not separated Pe'ah and had not selected it, it all belonged to him, and it was all subject to Ma'aser, from which it cannot become Patur.

ואם תאמר, תרומה נמי לתני שתורם ונותן לו?

(c)

Question: Why does the Tana not mention that he must also separate Terumah and give it to the Kohen?

ואין לומר דתרומה בלאו הכי יפריש העני, דכל פאה חייבת בתרומה...

(d)

Refuted Answer: One cannot answer that since all Pe'ah is subject to Terumah, the Ani will separate it anyway ...

חדא, דא"כ מקדים מעשר לתרומה גדולה!

(e)

Refutation #1: ... Firstly, because this would mean that one gives Ma'aser before Terumah.

ועוד, דתנן במסכת תרומות בפ"ק (מ"ה) 'אין תורמין מן הלקט ומן השכחה ... ' .

(f)

Refutation #2: And secondly, because the Mishnah states in the first Perek (Mishnah 5) of T'rumos that Leket, Shikchah and Pe'ah are not subject to Terumah'.

ונראה לפרש משום דתרומה דבר קל לתרום, לא חש להזכיר.

(g)

Answer #1: It therefore seems that it is because Terumah is so easy to give that it is not necessary to mention it.

ויש מפרשים דלהכי אין תורם, משום דבגורן רגילין לתרום...

(h)

Answer #2: Some commentaries explain that the reason that he does not need to separate Terumah, is because it is customary to separate it already in the granary ...

כדתנן במסכת מעשר /מעשרות/ (פ"ב) 'מצא פירות ממורחין בשדה -מכונסין, אסורים משום גזל; מפוזרין, מותרין משום גזל...

1.

Source: As we learned in the Mishnah in Maseches Ma'aser (Perek Sheini) 'If one finds fruit that has been flattened (after winnowing) in the field - if it is piled up, taking it constitutes Gezel; if it is scattered, it is permitted' ...

בין כך ובין כך, חייבין במעשר ופטורין מן התרומה, לפי שאי אפשר לגורן שתעקר אלא אם כן ניטלה תרומה גדולה.

2.

Source (cont.): ... Either way, it is subject to Ma'aser but Patur from T'rumah, because it is inconceivable for the work in the granary to have been completed and for Terumah Gedolah not to have been separated.

94b----------------------------------------94b

4)

TOSFOS DH U'TENAN LO HISPIK LIT'NO LO ETC.

תוס' ד"ה ותנן לא הספיק ליתנו לו כו'

(Summary: Tosfos explains why the Gemara cites this Mishnah and not the Mishnah on Daf 96.)

תימה, דלא מייתי מתני' ד'גזל בהמה והזקינה, עבדים והזקינו' דמשלם כשעת הגזילה, לקמן (דף צו:), ואפי' ר"מ לא פליג אלא 'בעבדים ... '

(a)

Question: Why does the Gemara not cite the Mishnah (on Daf 96b) 'Gazal Beheimah ve'Hizkinah, Avadim ve'Hizkinu Meshalem ke'Sha'as ha'Gezeilah', where even Rebbi Meir argues exclusively by 'Avadim' ...

דליכא למימר דלדבריהם דרבנן קאמר להו, כדבעי למימר לקמן (דף צה.)

(b)

Refuted Answer: One cannot answer that he is only speaking according to the Chachamim (but that he disagrees with them, as the Gemara attempts to say later) ...

דהא ר"מ אית ליה ד'שינוי קונה' גבי 'נותן צמר לצבע' (לקמן ק:)

(c)

Refutation #1: .. seeing as Rebbi Meir specifically holds that 'Shinuy is Koneh', in the case of 'Someone who gives wool to a dyer' (later, on Daf 100b).

ועוד, הא קתני 'גזל מטבע ונסדק, משלם כשעת הגזילה (לקמן צו:).

(d)

Refutation #2: Moreover, the Mishnah continues 'Gazal Matbe'a ve'Nisdak, Meshalem ke'Sha'as ha'Gezeilah'.

וי"ל, דכל הני הוי מצי למימר דהוה סתם ואח"כ מחלוקת, דפליגי לקמן (ק:) ר"מ ור"י ב'צבעו לו אדום וצבעו שחור' .

(e)

Answer: In all of these cases one could answer that it is a S'tam ve'Achar-kach Machlokes, since Rebbi Meir and Rebbi Yehudah argue later (on Daf 100b) over a case where one was supposed to dye it red but dyed it black ...

ואע"ג דטעמא דר' יהודה לא משום דסבר 'שינוי אין קונה' כמו שאפרש לקמן ...

(f)

Implied Question: ... and even though Rebbi Yehudah's reason is not because he holds 'Shinuy Ein Koneh', as Tosfos will explain later ...

מ"מ, היינו יכולים לדחות כן.

(g)

Answer: ... nevertheless, we could have refuted the Kashya by saying that it is.

אבל ההיא ד'לא הספיק ליתנו' אין לדחות...

(h)

Implied Question: Whereas the proof from the Mishnah 'Lo Hispik Litno' (which the Gemara does cite) we cannot refute in this way ...

דאפי' הוי סתם בחדא מסכת ומחלוקת במסכת אחריתי, אית ליה לר' יוחנן 'הלכה כסתם משנה' .

(i)

Answer: ... because even in the case of a S'tam in one Masechta and a Machlokes in another, Rebbi Yochanan holds 'Halachah ki'S'tam Mishnah'.

5)

TOSFOS DH BI'YEMEI REBBI NISHNIS MISHNAH ZU

תוס' ד"ה בימי רבי נשנית משנה זו

(Summary: Tosfos proves that Rebbi's Takanah was confined to his generation, that it applied neither before him or after him.)

אור"ת, דלא לפניו ולא לאחריו אלא לדורו דוקא תקן, משום מעשה שהיה ולא לדורות הבאין...

(a)

Clarification #1: Rabeinu Tam explains that Rebbi only instituted the Takanah for his generation, not for those before him and not for those after him ...

דהא מעשים בכל יום שמקבלים מן הגזלנים, ודנין דיני גזילות...

(b)

Proof #1: ... since we see that every day there are cases where one accepts from Gazlanim and judges Dinei Gezeilos ..

כי 'ההוא דגזל פדנא דתורא' לקמן (דף צו:)...

1.

Example #1: Such as that of someone who stole a pair of oxen (later on Daf 96b) ...

ו'ההוא נרשאה דגנב סיפרא' (לקמן דף קטו.)...

2.

Example #2: ... that of 'the Narsha'ah who stole a Seifer' (later on Daf 115a) ...

ו'ההוא רעיא' דבפ"ק דב"מ (דף ה.)...

3.

Example #3: ... that of 'a certain shepherd' (in the first Perek of Bava Basra,

ו'נסכא דרבי אבא' (ב"ב דף לג:).

4.

Example #4: ... and the case of the piece of silver of Rebbi Aba' (Ibid, on Daf 33b).

ואמר נמי באיזהו נשך (ב"מ דף סא:) ד'רבית קצוצה יוצאה בדיינין' ...

(c)

Proof #2: And the Gemara also states in Eizehu Neshech (Daf 61b) that 'Ribis Ketzutzah (fixed interest) is extracted through Beis-Din'.

ולכך לא פריך לקמן אלא מברייתות דהוה שונה ר' חייא שהיה תלמידו של רבי, ולא הקשה ממתני' דקתני 'משלם כשעת הגזילה' ...

(d)

Explanation #1: And that explains why the Gemara only asks later from the Beraisos that Rebbi Chiya taught, who was a Talmid of Rebbi, and not from the Mishnah which rules that one pays the value of the article at the time that it was stolen ...

לפי שהמשניות היו קודם רבי אלא שרבי סדרם, אבל ברייתות היה שונה ר' חייא מה שהיה מוסיף רבי על המשניות.

1.

Explanation #1 (cont.): Since the Mishnayos preceded Rebbi, and Rebbi merely arranged them, whereas the Beraisos Rebbi Chiya added, based on what Rebbe added to the Mishnayos.

ור"י אומר, דממתני' לא ה"מ למפרך -דלא תקן רבי דאין מקבלים אלא מאותן בני אדם שרוב עסקם ומחייתם בכך, והיו ניזונים בגזל ורבית ומתפרנסים בכך כל ימיהם...

(e)

Clarification #2: The Ri however, ecplains that the Gemara could not have asked from the Mishnah - because Rebbi only instituted that one cannot accept from the sort of people whose main occupation and income is stealing, whose entire livelihood all their lives depends on robbing or lending on interest ...

כדקתני 'הגזלנין ומלוי ברבית' ...דמשמע שאומנותם בכך, וכן רועים וכל הנהו דמייתי...

1.

Proof: ... as the Mishnah states there 'ha'Gazlanim u'Malvei be'Ribis' ... implying that that is their source of income, and so it is with the 'shepherds' and all the other cases that the Gemara cites there.

אבל ממתניתין לא פריך שלא עשו תקנה מלקבל מאדם שגוזל ומלוה ברבית באקראי בעלמא.

2.

Clarification #2 (cont.): ... and it does not ask from our Mishnah, because he did not institute the Takanah not to take from someone who steals or lends on interest only on the odd occasion.

אבל אין לפרש דלהכי לא פריך ממתני' משום דרבי לא תיקן אלא באותם שעשו תשובה, וברייתא דמוכח מינה מיירי בעבד תשובה...

(f)

Refuted Answer: But one cannot explain that the Gemara does not ask from our Mishnah because Rebbi confined the Takanah to those who performed Teshuvah, which is how the Beraisa from which the Gemara asks is speaking ...

מדקתני 'וחייבים להחזיר מפני כבוד אביהם' ...

1.

Proof: ... since the Mishnah states that they are Chayav to return it because of Kavod Avihem.

מכ"מ ההיא ד'גזלנים ומלוי ברבית' לא משמע דאיירי בעבדי תשובה.

(g)

Refutation #1: In any event the case of 'ha'Gazlanim u'Malvei be'Ribis' does not seem to be speaking in such a case.

ועוד, שכל אדם יכול להערים שיעשה תשובה ויחזור מעצמו, ולא יקבלו ממנו.

(h)

Refutation #2: Moreover, anyone can pretend to do Teshuvah and then return the article, which the owner will then decline to accept.

וכן ההיא דכל הכלים (שבת דף קכג:) דאמר ר' חנינא 'בימי נחמיה בן חכליה נשנית משנה זו' ,וההיא דסוף אלו מציאות (ב"מ דף לג:) דקאמר 'בימי רבי נשנית משנה זו' ...

(i)

Clarification #1 (cont.): Similarly, the case in 'Kol ha'Kelim' (Shabbos, Daf 123b) where Rebbi Chanin states that in the days of Nechemyah ben Chachalyah this Mishnah was learned, and the case at the end of 'Eilu Metzi'os' where the Gemara says that this Mishnah was learned in the days of Rebbi' ...

הכל מפרש ר"ת דלא נשנית אלא לההוא דרא. וכן ההיא דהוריות (דף יג:). ואין להאריך.

1.

Clarificaation #1 (concl.): All of them, Rabeinu Tam explains, only refer to that generations. And the same applies to the Sugya in Horiyos (Daf 13b). But here is not the place to elaborate.

6)

TOSFOS DH HA AVIHEM CHAYAV LEHACHZIR

תוס' ד"ה הא אביהם חייב להחזיר

(Summary: Tosfos explains why the Tana cannot be referring to the fulfillment of his moral obligation.)

ואם תאמר, דילמא לצאת ידי שמים קאמר?

(a)

Question: Perhaps it means to fulfill his moral obligation?

ויש לומר, דדייק מדנקט לשון 'חייבין' ,דהוה ליה למימר 'אין מחזירין' -דהוה משמע הא אביהן מחזיר לצאת ידי שמים.

(b)

Answer: The Gemara extrapolates (that it doesn't from the Lashon 'Chayavin', when it ought otherwise to have said 'Ein Machzirin', which would imply that their father would have to return it to fulfill his moral obligation.

7)

TOSFOS DH I ASAH TESHUVAH ETC.

תוס' ד"ה אי עשה תשובה כו'

(Summary: Tosfos clarifies the Sugya.)

וא"ת, ולימא כגון שלא קיבלו ממנו, דאין מקבלין מהם?

(a)

Question: Why does the Gemara not answer that, in compliance with the Halachah, one does not accept it from them?

וי"ל, דאם החזיר ולא קיבלו ממנו, לא מחייבין בנים להחזיר מפני כבוד אביהן...

(b)

Answer #1: Because in that case, we would not obligate his children to return it ...

דתו ליכא גנאי.

1.

Reason: ... seeing as there would then be no shame involved.

א"נ, בדבר המסוים ומקבלין מהן מפני כבודו.

(c)

Answer #2: Alternatively, it speaks by a specified article, which one accepts from them due to his Kavod .

ומשני 'בשלא הספיק להחזיר עד שמת' ...

(d)

Clarification of Sugya: And the Gemara answers 'Where he did not manage to return before he died' ...

לפיכך חייבים בנים להחזיר מפני כבוד אביהן...

1.

Clarification of Sugya (cont.): Which is why his sons are obligated to return it in honor of their father ...

ומקבלין מהן, דלא שייכא תקנה גבי בנים.

2.

Reason: ... and they accept it, since the Takanah does not apply to the children.

ועי"ל, 'מאי בעי גביה? 'דאיבעי ליה למוכרו או להוציא מתחת ידו, ומדלא חשש לכבודו, א"כ אמאי חייבין בנים להחזיר?

(e)

Answer #3: 'What is it doing by him?' He ought to have sold it or got rid of it in another way; And since he is not concerned about his Kavod, why should his sons be obliged to return it?

וכן צ"ל באיזהו נשך (ב"מ דף סב. ושם ד"ה תנאי), דשם לא יתכן לפרש בע"א...

(f)

Sugya in Eizehu Neshech: And this is how we have to answer in 'Eizehu Neshech' (Bava Metzi'a, Daf 62a, See Tosfos there DH 'I Asah Teshuvah' & 'Tana'i'), where there is no other way to explain it ...

דפריך מהא ברייתא למ"ד 'רבית קצוצה אין יוצאה בדיינין' , דמשמע הא אביהן חייב להחזיר? ומשני כי הכא; ופריך אי עבד תשובה, מאי בעי גביה?

1.

Sugya in Eizehu Neshech (cont.): Since the Gemara asks there from this Beraisa according to the opinion that holds 'Ribis Ketzutzah Yotz'ah be'Dayanin', implying that their father is Chayav to return it; And it answers like it does here - 'If he did Teshuvh, what is it doing by him?'

ומאי קושיא, אי רבית קצוצה אין יוצאה בדיינין, אין חייב להחזירה אפילו לצאת ידי שמים, כדמוכח התם.?

2.

Sugya in Eizehu Neshech (cont.): Now what is the Kashya, seeing as if 'Ribis Ketzutzah Ein Yotz'ah be'Dayanin', he will not be required to return it even to fulfill his moral obligation, as is evident there?

דפריך מההיא דמייתי בסמוך 'הגזלנים ומלוי רביות אע"פ שגבו, מחזירין? ' ומשני 'תנאי היא' ,ולא משני 'בבא לצאת ידי שמים' כדמשני הכא בסמוך...

(g)

Proof: When it asks from the case that it cites shortly 'ha'Gazlanim u'Malvei be'Ribis af-al-pi she'she Gavu, Machzirin?' And it answers 'Tana'i Hi', and not that it speaks where he comes to fulfill his moral obligation', as it will answer shortly.

דכיון דדרשינן 'למיתה ניתן ולא להשבון', או 'למורא ניתן ולא להשבון, ' אפי' לצאת ידי שמים לא מחייב.

1.

Proof (cont.): And since we Darshen that the Torah decrees 'death and not to return it', or 'to be afraid and not to return it', he does not need to return it even to fulfill his moral obligation.

ולא כפי' ריב"ן שפירש 'למורא ניתן -הירא את ה' והחרד מיראתו, ולא להשבון על פי ב"ד' .

(h)

Refutation of Rivan: But not as the Rivan explains there' 'The Torah decrees fear' - Someone who is afraid of Hash-m and trembles out of fear of Him returns it, and not via Beis-Din.

אלא צ"ל דהכי פריך 'מאי בעי גביה? 'דכיון דלא חשש למוכרה ולהוציאה או להחזירה מפני כבודו, תו לא מחייבי בנים משום כבוד אביהן.

(i)

Conclusion: We must therefore explain 'What is it doing by him?' to mean that, since he did not bother to sell it or to get rid of it or return it in deference of the owner's honor, his children are no longer Chayav to return it in his honor either.

8)

TOSFOS DH LE'TZEIS Y'DEI SHAMAYIM

תוס' ד"ה לצאת ידי שמים

(Summary: Tosfos reconciles this Sugya with the Sugya in 'Eizehu Neshech'.)

בפרק איזהו נשך לא ה"מ לשנויי הכי, למ"ד 'רבית קצוצה אינה יוצאה בדיינין' ...

(a)

Implied Question: In Perek Eizehu Neshech (Daf 62a) the Gemara could not have given this answer - according to the opinion there that holds 'Ribis Ketzutzah Einah Yotz'ah be'Dayanin' ...

דלדידיה אפי' לצאת ידי שמים לא מחייב, כדפרישית.

1.

Answer: ... since, according to him, he is not Chayav even from a moral standpoint, as Tosfos explained earlier ...

וסוגיא דהכא כמ"ד 'רבית קצוצה יוצאה בדיינין' אלא דתיקנו דאין מקבלין מדרבנן.

2.

Clarification: ... whereas the Sugya here holds 'Ribis Ketzutzah Yotz'ah be'Dayanin', only the Rabanan instituted that the borrower should not accept it from him.

ולא שייך לשנויי הכא 'תנאי היא' כדמשני התם...

(b)

Implied Question: Nor is it possible to answer here that it is a Machlokes Tana'im - as it answers there ...

דהנהו תנאי דהתם קדמו.

(c)

Answer: ... because the Tana'im that are mentioned there lived earlier (before the Takanah [See Tosfos there DH 'Tana'i Hi']).