1)

TOSFOS DH DE'IKA DAYNA BE'AR'A

תוס' ד"ה דאיכא דיינא בארעא

(Summary: Tosfos Clarifies the statement.)

ובימי שרה היה ב"ד של שם קיים.

(a)

Clarification: And in the days of Sarah, the Beis-Din of Shem existed.

2)

TOSFOS DH ECHAD HA'TZO'EK VE'ECHAD HA'NITZ'AK

תוס' ד"ה אחד הצועק ואחד הנצעק

(Summary: Tosfos cites and explains the Sifri, which has a different text.)

אומר רבינו שמואל דבסיפרי מתני בע"א: 'אחד הצועק ואחד שאין צועק במשמע... '

(a)

Alternative Text: Rabeinu Shmu'el quotes the Sifri, which cites a different text - 'It implies whether one cries out or not' ...

פירוש בין אותו שהעני צועק עליו בין אותו שאין העני צועק עליו, שניהם נענשים עליו...

(b)

Clarification: In other words, whether the poor man cries out against him or not, either way, he is punished for what he did to him.

מסברא כיון שאין מחזיר עבוטו זה כמו זה

1.

Clarification (cont.): This is logical, seeing as either way, he did not return his pledge ...

אלא דלהכי כתיב "והיה כי יצעק אלי ושמעתי - " שממהרי' לצועק יותר ממי שאינו צועק.

2.

Clarification (concl.): And the Torah only writes "And it will be, if he cries out that I will listen" - to teach us that the one that cries out is answered sooner then the one who doesn't.

ולפי גירסא זו, לא נפק משרה, כמו שפי' בקונטרס לפי גירסת הספרים.

(c)

Extrapolation: According to this text, we do not learn it from Sarah in the way that Rashi explained according to the text in our Sefarim.

3)

TOSFOS DH MISHUM P'GAM MISHPACHAH

תוס' ד"ה משום פגם משפחה

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

ומשלם הכל אפילו צער.

(a)

Clarification: And he pays everything, even for the pain.

4)

TOSFOS DHVE'REBBI YOCHANAN AMAR YESH LA'AV SHE'HU KE'HEIN VE'YESH HEIN SHE'HU KE'LA'AV

תוס' ד"ה ורבי יוחנן אמר יש לאו שהוא כהן ויש הן שהוא כלאו

(Summary: Tosfos presents two interpretations of Rebbi Yochanan's statement.)

לשנויי מתני' קאתי- מ"ש רישא ומ"ש סיפא?

(a)

Clarification: He comes to resolve the Mishnah, to explain the difference between the Reisha and the Seifa.

ופירש בקונט' בין רישא ובין סיפא, אם א"ל 'לאו' בתמיה הוי 'כהן, ' ואם א"ל 'הן' בתמיה הוי כ'לאו... '

(b)

Explanation #1: Rashi explains both the Reisha and the Seifa that if he says 'No?' in question form, it is as if he said 'Yes', and vice-versa ...

והו"מ למיתני ברישא תרוייהו נזקי גופו וממונו, וכן בסיפא...

(c)

Implied Question: And the Tana could have learnt both cases, both in the Reisha and in the Seifa, with regard to either Nizkei Gufo or Nizkei Mamono ...

אלא אורחא דמילתא נקט שדרך למחול על נזקי ממון, ואין דרך למחול על נזקי גוף.

(d)

Answer: Only the norm is to forego damages to one's property, but not damages to one's body.

ודוחק הוא!

(e)

Refutation: But this a Dochek.

אלא נראה לפרש דנזקי גופו אפי' א"ל 'הן' שדומה כאומר בניחותא, מסתמא בתמיה קאמר, ובנזקי ממונא אמר ליה 'לאו' ודומה כאומר בניחותא, מסתמא בתמיה קאמר ...

(f)

Explanation #2: It therefore seems that by damages to his body, even if he says 'Yes' in a manner that suggests a statement, he probably meant it as a question (surprise), and likewise by damages to his property, where he says 'No' in a manner that suggests a statement, he probably meant it as a question (surprise) ...

כיון שמתחילה א"ל 'קרע את כסותי' 'ושבור את כדי'

1.

Reason: ... seeing as initially he specifically told him to tear his garment or to break his jar.

וי"ס שכתוב בהן 'כיצד... '

(g)

Refute Text: There are some texts that read 'How is that?'

ול"ג ליה.

(h)

Refutation: But we do not have that text.

5)

TOSFOS DH U'RE'MINHI LISHMOR VE'LO LE'ABEID LISHMOR VE'LO LI'KERO'A

תוס' ד"ה ורמינהי לשמור ולא לאבד לשמור ולא לקרוע

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not differentiate between the Shomer being negligent and actually destroying the article with his hands.)

תימה, מאי קפריך? נהי דפטר ליה קרא מפשיעה, לא מצינו שפטרו אם קרע ואיבד בידים?

(a)

Question: What is the Gemara's Kashya? The Torah may well exempt him from negligence, but where does it exempt him if he tears or destroys it with his hands?

וי"ל, דדייק מדקתני 'ולא לקרוע' ...

(b)

Answer #1: The Gemara deduces it from the Lashon 've'Lo Likro'a' ...

דאי לא בעי אלא לפטור כשנאבד בפשיעה, מאי אריא דא"ל 'ע"מ לקרוע' ,אפילו לא א"ל 'ע"מ לקרוע' ,אלא שלא אמר ליה בלשון שמירה, פטור...

1.

Answer #1 (cont.): ... because if it was coming to exempt him when it is merely lost through carelessness, then he should be Patur even if he did not say 'al-M'nas Likro'a', as long as he did not tell him to look after it ...

כדדריש במכלתא "לשמור- " 'ר"ש אומר עד שיפקיד אצלו ויאמר "הילך ושמור לי" ,אבל אם אמר ליה "עיניך בו, " פטור' .

(c)

Precedent: ... as Rebbi Shimon (or Rebbi Yishmael) Darshens in the Mechilta ' ... until he deposits the article by him and says "Take it and guard it for me!"; but if he merely says "Keep an eye on it", he is Patur'.

ומשני 'מתני' בדאתא לידיה' ...

1.

Answer #1 (cont.): ... and the Gemara answers that the Mishnah is speaking where it came to his hand ...

וכי קתני 'ע"מ לפטור' פטור' , ה"ה בלא 'על מנת' הו"מ לאשמועינן דפטור בדלא אתא לידיה...

(d)

Implied Question: And when the Mishnah continues 'In order to be Patur, he is Patur', it could have taught us that he is Patur even without 'the condition, where it did not yet come to his hand ...

אלא כל עיקר התנא לא בא אלא להשמיענו דבנזקי ממונו מהני 'ע"מ לפטור' ,ובנזקי גופו לא מהני.

1.

Answer #1: ... only the Tana is currently specifically coming to teach us that by Nizkei Mamon the stipulation is effective, but not by Nizkei Gufo.

ור"י מפ' דה"פ- "לשמור" ' ,ולא לקרוע' -פי' כשנתן לו לשמור ולא הרשהו לא לקרוע ולא לאבד, אז חייב בכל דין שומר...

(e)

Answer #2: Whereas the Ri explains "Lishmor", 've'Lo Likero'a' to mean that he gave him the article to look after but not to tear or to destroy, in which case he has the full Din of a Shomer ...

אבל אם הרשהו לקרוע ולאבד אם ירצה, אין עליו דין שומר להתחייב בכלום במה שמקבלו לשמור...

1.

Answer #2 (cont.): ... whereas if he would authorize him to tear or to destroy it, he does not have the Din of a Shomer at all, merely because he undertakes to guard the article ...

כיון שנותן לו רשות גם לקרוע ולאבד אם ירצה.

2.

Reason: ... seeing as he gave him permission to tear or to destroy it should he so wish.

ואם נתינת רשות לקרוע אין פוטרתו מן הקריעה, א"כ היה לו ליחשב שומר כשנתן לו רשות גם לקרוע כאילו לא נתן לו אלא לשמור סתם.

(f)

Answer #2 (concl.): And if allowing him to tear it does not exempt him should he in fact tear it, then he ought to be considered a Shomer when he grants him permission to tear it as if he had only given it to him to guard S'tam (without stipulating).

'הא דאתא לידיה - 'פי' מתני' שנתן לידו וא"ל 'שמור, ואם תרצה לקרוע עשה כרצונך... '

(g)

Explanation #1 (Rav Huna): 'One speaks where it came to his hand' - This refers to our Mishnah where he gave it to him and said 'Guard it, and if you wish to tear it, then go ahead' ...

דכיון שחס על החפץ שלא א"ל 'קרעו"! עד שבא לידו, שהפקידו אצלו תחילה...

1.

Reason: ... because seeing as he is concerned about the object, since he did not not say directly 'Tear it!' until it reached his hand ...

מה שנותן לו רשות לקרעו בסיום דבריו, אין אומר כן כדי לפטרו, אלא פטומי מילי הוא דהוי כדי שישמור לו ברצון...

2.

Reason (cont.): ... when he subsequently authorizes him to destroy it, he does not do so in order to exempt him, but rather to convince him to look after the object willingly ...

ולא ידאג שמא ידקדק עמו יותר מדאי אם תקרע ויעמוד בדין הוא דקא"ל ...

3.

Reason (concl.): ... and to deter him from worrying that he might come down on him excessively hard and take him to court should he tear it.

ואע"ג דאתא לידיה בתורת קריעה, שא"ל בשעת נתינה, חייב על הקריעה.

4.

Conclusion: Consequently, even though it came to his hand with a 'concession' to tear it, as the owner stipulated when he handed it to him, he is nevertheless Chayav should he actually do so ...

וברייתא בדלא אתא לידיה, שא"ל 'טול חפץ פלוני המונח שם תשמרהו לי; ואם רצונך, תקרעהו' ...

(h)

Clarification (cont.): ... whereas the Beraisa speaks where it did not yet come to his hand - where he said to him 'Take the object that is lying over there and guard it for me, and if you want, you may tear it' ...

ואח"כ נטלו וקרעו...

1.

Clarification (cont.): ... and he then took it and tore it.

דכיון שאינו חס עליו, אלא שנותן לו רשות קודם שיתנהו לידו, אם כן אין חושש אם יאבדהו, ולפוטרו לגמרי נתן לו רשות.

2.

Reason: ... because, since he does not care about the object, but allows him to tear it even before it reaches his hand, he clearly does not mind if he destroys it, and the authorization was in order to exempt him.

א"ל רבה "לשמור" 'דאתא לידיה משמע... '

(i)

Question: 'Rabah asked him (Rav Huna) But "Lish'mor" implies that it has already come to his hand ...

דהכי משמע קרא שנתן לו רשות לשמור בלבד; אבל נתן לו גם לאבד, אין עליו דין שומר?

1.

Clarification: ... since the Pasuk implies that he granted him permission to guard it only, but that if he also allowed him to tear it, he does not have the Din of a Shomer?

אלא אמר רבה -מתני' בדאתא לידיה בתורת שמירה בלבד ושוב נמלך ונתן לו רשות לקרוע...

(j)

Explanation #1 (Rabah): Therefore Rabah explains that the Mishnah speaks where it came to his hand only to guard it, and only afterwards did he change his mind and authorize him to tear it ...

שכיון שמתחילת נתינתו נתנו לו לשמור ולא לקרוע, והנפקד קיבל עליו, מה שאומר אח"כ לקרוע אם ירצה, אינו אלא משטה ופטומי מילי...

1.

Reason: ... because, since he initially gave it to him exclusively to guard, and not to tear, and the Nifkad undertook to do so, when he subsequently permits him to tear it should he do wish, he is merely pulling his leg and making small talk ...

וברייתא בדאתא לידיה בתורת קריעה, שמשעת נתינה א"ל כן ...

(k)

Rabah's Explanation: ... whereas the Beraisa speaks where it came to his hand in order to tear it - where as he gave it to him, he permitted it ...

דכיון שאומר לו כן קודם שנעשה שומר, אין חושש אם יקרע.

1.

Reason: Consequently, since he said it to him before he became a Shomer, he doesn't mind if he actually tears it.

וכ"ש אם לא עשאו שומר אלא א"ל 'קרע כסותי ושבור כדי המונח לפניך' ,שהוא פטור.

(l)

Conclusion: ... and all the more so in the event that he doesn't even appoint him a Shali'ach, but just says to him 'Tear the garment' or 'Break the jar of mine that is lying in front of you!', will he be Patur.

93b----------------------------------------93b

6)

TOSFOS DH HA'GOZEL EITZIM: TANA DIYDAN TANA SHINUY DE'RABANAN

תוס' ד"ה הגוזל עצים: תנא דידן תנא שינוי דרבנן

(Summary: Tosfos reconciles Rabah with our Mishnah.)

וא"ת, ולרבה דאית ליה אפילו שינוי החוזר לברייתו הוי דאורייתא, כדפי' במרובה (לעיל דף סה: ושם), היכי משני מתניתין...

(a)

Question: How will Rabah - who holds that even a Shinuy that can revert to its original state is d'Oraysa, as he explained in 'Merubeh' (above, on Daf 65b & 66a) - explain our Mishnah, seeing as ...

כדאביי לא מצי לשנויי, וכרב אשי נמי לא...

1.

Question (cont.): ... neither can he cannot learn like Abaye, nor can he learn like Rav Ashi ...

דרב אשי מוקי לה דוקא בשינוי שאין חוזר?

2.

Reason: ... who establishes it specifically by a Shinuy which is irreversible?

ויש לומר, דהוה משני דמתני' לרבותא נקט 'עצים משופים ועשאן כלים' לאשמועינן דאפי' שינוי החוזר לברייתו קני...

(b)

Answer: Rabah will explain that the Mishnah mentions 'wood that has been planed and made into Keilim' to teach us that even a Shinuy that can revert to its original state acquires ...

וברייתא קמשמע לן דשינוי בעלמא הוי שינוי, אף על פי שאין שם כלי עליהן.

1.

Answer (cont.): ... whereas the Beraisa teaches us that any Shinuy acquires, even if it cannot be classified as a K'li.

7)

TOSFOS DH EITZIN VE'AS'AN KEILIM BUCHNI

תוס' ד"ה עצים ועשאן כלים בוכני

(Summary: Tosfos explains why the Gemara specifically mentions 'pestles'.)

דוקא שיפוי כי האי שנעשה בכך בוכני, מועיל...

(a)

Clarification: Specifically an improvement such as this, where he made it into a pestle, is effective ...

דחשיב שינוי מעשה; וכן כשורא ועבדיה נסרים נמי מהני...

1.

Reason: ... because it is considered a Shinuy Ma'aseh; and the same applies to a beam which one made into planks ...

אבל שיפוי שאין משתנה שמו בכך, לא מהני.

2.

Clarification (cont.): But an improvement where the name of the object does not change, is not effective ...

וכן אמרינן לקמן (דף צו.) 'גזל דיקלא וקטליה, לא קני; דיקלא ועבדיה גובי, לא קני ...

(b)

Proof: ... as the Gemara states later (on Daf 96a) 'If someone steals a date-palm and chops it down, he does not acquire it; a date-palm and he chopped it into plain logs, he does not acquire it ...

דגובי דדיקלא מקרי.

1.

Reason: ... since they are simply called 'logs of a date-palm'.

אבל 'גובי ועבדינהו כשורי, קני...

(c)

Proof (cont): ... But if he steals plain logs and manufactures them into beams, he acquires them ...

מעיקרא 'גובי' והשתא 'כשורי'.

1.

Reason: ... since before they were called 'logs', and now they are called 'beams'.

8)

TOSFOS DH LO HISPIK LITNO LO A SHE'TZAV'O

תוס' ד"ה לא הספיק ליתנו לו עד שצבעו

(Summary: Tosfos refers to his explanation elsewhere.)

פירשתי במרובה (לעיל דף סו.).

(a)

Reference: As Tosfos explained in 'Merubeh' (above, on Daf 66a).

9)

TOSFOS DH TAV'O VE'ARGO

תוס' ד"ה טוואו וארגו

(Summary: Tosfos explains why 'Argo' does not incorporate 'Tav'o'.)

וא"ת' ארגו, תיפוק ליה משום טוויה?

(a)

Question: 'He wove it?' Why did he not already acquire it when he spun it?

וי"ל, מאי אריגה, תיכי...

(b)

Answer: Because the weaving here was performed with un-spun cords.

דכה"ג מפרש בסוף מכילתין (דף קיט:).

(c)

Precedent: ... as the Gemara explains at the end of the Masechta (Daf 119:).

10)

TOSFOS DH HA DE'CHAVREIH CHAVRI VE'HA DE'KAVREIH KAVRUYI

תוס' ד"ה הא דחווריה חוורי והא דכווריה כוורויי

(Summary: Tosfos elaborates (mainly) on the opinion of Rebbi Chiya bar Avin.)

ותרוייהו אליבא דכ"ע, ד'חווריה חוורי' אפילו לר"ש לא הוי שינוי, ו'כווריה כווריי' אפי' לרבנן הוי שינוי.

(a)

Clarification: Both cases go according to all opinions: the former (where he bleached it), is not considered a Shinuy even according to Rebbi Shimon, whereas the latter (where he treated it with chemicals) is a Shinuy even according to the Rabanan.

ורבא לא רצה לתרץ כן...

(b)

Clarification (cont.): Rava however, declined to learn like that ...

דקסבר 'כווריה כווריי' לא מקרי ליבון אלא צביעה.

1.

Reason: ... because, he maintains, 'Kavreih Kavru'i' is not called 'bleaching', but 'dyeing'.

והא דלא נקט רבי חייא בר אבין 'הא דנפציה נפוצי הא דכווריה כווריי... '

(c)

Implied Question: And the reason that Rebbi Chiya bar Avin does not answer that 'One speaks where he shook it, and the other, where he treated it with chemicals' ...

דהא בנפיצה אפילו ר"ש מודה דלא הוי שינוי, כדמוכח במילתיה דרבא ...

1.

Source: ... since even Rebbi Shimon concedes that shaking it is not considered a Shinuy, as is evident in Rava's answer.

יש לומר, אורחא דמילתא נקט כל חד וחד...

(d)

Answer: ... is because it mentions the normal case of each one ...

דקודם סירוק עושין ניפוץ ואין משהין זה אחר זה, אלא מיד מסרקין וקודם כווריה עושין חיוורי

1.

Answer (cont.): ... since one shakes it immediately before combing it, without waiting between one and the other; one combs it straightaway and then before treating it with chemicals one bleaches it.

והשתא בנפוצי וחיוורי לכ"ע לא הוי שינוי, ובכוורי לכולי עלמא הוי שינוי, ובסירוק פליגי.

(e)

Conclusion: It now transpires that shaking and bleaching are not considered a Shinuy, according to either Tana, and treating it with chemicals is; whereas their bone of contention is over combing.

וי"ס שכתוב בהן במילתיה דרבי חייא בר אבין 'הא והא רבנן'

(f)

Alternative Text: There are some texts that read, in the answer of Rebbi Chiya bar Avin 'Both (the Mishnah and the Beraisa) go according to the Rabanan

ולגיר' זו צריך, לומר דבחיוורי נמי פליגי כמו בסרוקי.

1.

Explanation #2: According to this text, we will have to say that they also argue over bleaching as well as over combing.

ותימה, למה לא העמיד תרוייהו ככ"ע, והא דנפציה נפוצי והא דכווריה כווריי?

(g)

Question: Why does he not establish them both unanimously, one where he shook it, and the other, where he treated it with chemicals?

ושמא קסבר רבי חייא בר אבין בדנפוצי נמי פליגי.

(h)

Answer: Apparently, Rebbi Chiya bar Avin holds that the Tana'im also argue over where one shook it.

11)

TOSFOS DH HASHTA TZAV'O LE'REBBI SHIMON LO HAVI SHINUY

תוס' ד"ה השתא צבע לר"ש לא הוי שינוי

(Summary: Tosfos cites a question that the Gemara might well have asked on Rava.)

לרבא דשני 'הא והא כר"ש' הוי מצי למיפרך מ'צבע' א'צבע'.

(a)

Potential Question: According to Rava, who establishes both like Rebbi Shimon, the Gemara could have asked from 'Tzava' on to 'Tzava'.

12)

TOSFOS DH BE'KALA ILAN DE'LO AVAR

תוס' ד"ה בקלא אילן דלא עבר

(Summary: Tosfos explains the different opinions regarding the difference between dyeing and bleaching.)

והא דמפליג בין ליבון לצביעה, בצביעה גופא הו"מ לפלוגי בין עוברת לשאין עוברת...

(a)

Question: And the reason that he differentiates between Libun and Tzevi'ah, when he could have drawn a distinction in Tzevi'ah itself between where it can be removed and where it can't ...

אלא דעדיפא ליה לאיפלוגי בין קלא אילן לליבון, דתרוייהו לא הדרי לברייתן.

(b)

Answer: ... is because he prefers to differentiate between Kala Ilan and Libun, which are both irreversible.

ולרבא, לרבי שמעון עדיף ליבון דלא הדר מצבע דהדר...

(c)

Answer (cont.): According to Rava, on the other hand, Rebbi Shimon considers Libun, which is irrevesible, stronger than Tzava which can be reversed ...

ורבנן עדיף להו צבע אע"ג דהדרא...

1.

Answer (concl.): Whereas the Rabanan consider Tzava stronger, even though it is reversible, ...

לפי שהוא שינוי מרובה, מליבון שהוא שינוי מועט, אע"ג דלא הדר.

2.

Reason: ... since it is a bigger Shinuy than Libun, which is a weaker Shinuy, even though it is irreversible.

13)

TOSFOS DH REBBI SHIMON BEN YEHUDAH HA DE'AMARAN

תוס' ד"ה רבי שמעון בן יהודה הא דאמרן

(Summary: Tosfos explains why 'Amru Davar Echad' is La'av Davka.)

תימה, הא 'בטוואו' 'וארגו' מודה, ולא פליג אלא ב'צבעו' משום דלא חשיב ליה שינוי, לפי שלא נשתנה גוף הצמר?

(a)

Question: This is a Kashya, since he concedes by 'Tav'o' and 'Argo', and only argues by 'Tzav'o' because, since the actual wool has not changed, he does not consider it a Shinuy?

וי"ל, דלאו דוקא 'אמרו דבר אחד' אלא כלומר בשיטה אחת הן.

(b)

Answer: 'Amru Davar Echad' is not meant literally, only that they share a common opinion.

וכה"ג איכא בכמה דוכתי.

1.

Precedent: And we find this idea in many places.