1)

TOSFOS DH LE'MACHAR AYSI LI MEKORAIHU

תוס' ד"ה למחר אייתי לי מקורייהו

(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara in Kesuvos.)

משמע דגופני עדיפי מדיקלי.

(a)

Inference: This implies that vines are more valuable than date-palms.

ותימה, דבהאשה שנפלו לה נכסים (כתובות עט. ושם ד"ה אילני) אמר גבי 'נפלו לה כספים, ילקח בהן קרקע; דיקלי ואילני, דקלי; אילני וגופני, אילני' .

(b)

Question: The Gemara in 'ha'Ishah she'Naflu lah Nechasim' (Kesuvos, Daf 79a [See Tosfos there, DH 'Ilni']) states that if a woman inherits money, one purchase Karka with it. If one has a choice of date-palms or other fruit-trees - date-palms take precedence; fruit-trees and vines - fruit-trees take precedence'.

אלמא גופני גריעי, אפילו מאילני דגריעי מדיקלי?

1.

Question (cont.): So we see that vines are inferior even to fruit-trees which in turn, are inferior to date-palms?

וי"ל, דבגפנים, כשאדם טורח לזמר ולתקן הכרם, יש בהן ריוח גדול...

(c)

Answer #1: If one takes the trouble to prune and prepare one's vineyard, then the profits are substantial ...

אבל בנכסי אשתו, אם היה קונה גפנים, מתוך שצריכים הוצאה מרובה, לא היה הבעל חושש להוציא על נכסי' ,והיו הולכין לאיבוד...

1.

Answer #1 (cont.): But regarding one's wife's property, if he was to purchase vines, he would not take the trouble to enter into the large expense that vines entail, in which case, they would go to waste ...

לפיכך טוב לקנות דקלים, שאין צריכין יציאה, וממילא אתי בהו שבחא, וטוב הוא לשניהם.

2.

Answer #1 (concl.): ... which is why it is preferable to purchase date-palms, which do not entail any expense and the gains will come in automatically, in which case both parties will benefit.

ועוד מפרש ר"ת בהמוכר את הספינה (ב"ב פב. ושם ד"ה מתקיף) דדיקלא מתקיימין טפי מאילני וגופני, ובנכסי מלוג של אשה בעינן דבר המתקיים יותר.

(d)

Answer #2: Furthermore Rabeinu Tam explains in 'ha'Mocher es ha'Sefinah' (Bava Basra, Daf 82a [See there Tosfos DH 'Maskif']) that date-palms last longer than other trees and vines, and that is what is more important regarding the woman's Nechsei Milug.

2)

TOSFOS DH KA'ASHER AMAR AVRAHEM EL AVIMELECH

תוס' ד"ה כאשר אמר אברהם אל אבימלך

(Summary: Tosfos clarifies what the Gemara means.)

לאו בהריון משתעי ...

(a)

Refuted Explanation: The Gemara is not referring to the pregnancy ...

שהרי המלאכים בישרו את שרה מפסח שלפניו...

1.

Refutation: ... seeing as the angels informed Sarah of this the Pesach before (See Tosfos, Rosh ha'Shanah 11a, DH 'Ela' ...

אלא ילדה בריוח כמו שהתפלל על אבימלך.

(b)

Authentic Explanation: ... It is referring to her having an easy birth, just as he Davened for Avimelech.

3)

TOSFOS DH EILU HA'NICHPALIN BE'SHEIMOS

תוס' ד"ה אלו הנכפלין בשמות

(Summary: Tosfos cites a Midrash that says the opposite.)

בבראשית רבה יש איפכא, שהנכפלים גבורים היו, כמו יהודה שנכפל.

(a)

Alternative Explanation: The Bereishis Rabah presents the opposite opinion - that those whose names are doubled were actually the stronger ones, like Yehudah whose name is doubled.

4)

TOSFOS DH MI GARAM LI'REUVEN SHE'HODEH YEHUDAH

תוס' ד"ה מי גרם לראובן שהודה יהודה

(Summary: Tosfos reconciles this with the Midrash.)

אע"ג דאמר במדרש "וישב ראובן אל הבור" -מלמד ששב משקו ומתעניתו, שבלבל יצועי אביו...

(a)

Implied Question: Even though the Midrash (See Hagahos ve'Tziyunim), commenting on the Pasuk "Vayashav Reuven el h'Bor", explains that he returned from his sack-cloth and fasting - for having interfered in his father's private affairs ...

וזה היה קודם מעשה תמר?

1.

Implied Question (cont.): ... and this took place before the episode with Tamar?

מכל מקום לא הודה ברבים עד אחר שהודה יהודה.

(b)

Answer: Nevertheless, he did not confess publicly until after Yehudah's confession.

92b----------------------------------------92b

5)

TOSFOS DH SHITIN REHUTI RAHIT

תוס' ד"ה שיתין רהוטי רהוט

(Summary: Tosfos refutes Rabeinu Meshulem's explanation.)

פירש הר"ר משולם שיש בשנה ששה עתים- זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף...

(a)

Explanation #1: ha'Rav R. Meshulem explains that there are six seasons in the year - Planting, harvesting, cold, heat, summer and winter ...

ומפרש בפרק המקבל (ב"מ דף קו:) שכל אחד שני חדשים והם ס' יום.

1.

Explanation #1 (cont.): ... and the Gemara in Perek ha'Mekabel (Bava Metzi'a, Daf 106b) explains that each one lasts two months, which is equivalent to sixty days.

ובחנם דחק, דאורחא דגמרא בהכי...

(b)

Refutation: This 'pushed' explanation is unnecessary however, since it is the way of the Gemara to mention sixty ...

כמו 'שיתין תיכלי מטי לככא' דבסמוך.

(c)

Example #1: ... like we find in the Gemara shortly 'Shitin Tichli Mati le'Kacha'.

ובאלו טריפות (חולין דף נח:) שיתין מאני דפרזלא תלו ליה בקורנסיה.

(d)

Example #2: ... and in the Gemara in Chulin (Eilu T'reifos, Daf 58b) 'Shitin Mani de'Parz'la Talu leih be'Kurneseih'.

6)

TOSFOS DH CHAMRA LE'MAREIH VE'TIVUSA LE'SHAKYEIH

תוס' ד"ה חמרא למריה וטיבותא לשקייה

(Summary: Tosfos explains the mantra.)

כלומר -המשקה נותן בעין יפה למי שהוא רוצה...

(a)

Clarification: That is to say, one who serves drinks does so generously to whoever he wishes to give to ...

כדאמר במדרש טוב עין יבורך זה משה רבינו ע"ה - שא"ל הקב"ה "וסמכת ידך, " והוא סמך בב' ידיו...

1.

Source (Medrash): ... as the Midrash, commenting on the Pasuk, "Tov Ayin Yevorach" explains - 'This refers to Moshe Rabeinu, a'h, whom Hakadosh Baruch Hu told to bestow Semichah on Yehoshua with one hand, yet he did so with both hands ...

כדכתיב "ויסמוך ידיו עליו"

2.

Source (Pasuk): ... as the Torah writes "Vayismoch Yadav alav".

ובקונטרס פי' בע"א.

(b)

Alternative Explanation: However, Rashi explained this differently.

7)

TOSFOS DH GABI KINA DE'SARCHI

תוס' ד"ה גבי קינא דשרכי

(Summary: Tosfos clarifies the mantra, and cites a difference of opinion regarding the Hadasim on Succos.)

כלומר- מקום הבטלנים.

(a)

Clarification: In other words - a place of idle people.

ופי' 'קינא' היינו מקום' , כמו 'תלתא תאלי בחדא קינא' דהכונס (לעיל דף נח:).

1.

Clarificfation (cont.): The translation of 'Kina' is a place/location', like 'Chada Ta'ali be'Chad Kina' ('three date-palms in one location'), in Perek ha'Koneis (Daf 58b.

וכן מפרש בסוכה (דף לב: ושם) 'תלתא טרפי בחד קינא' - 'במקום אחד' .שלשה עלין סמוכין זה על זה, שכן דרך ההדסים.

(b)

Precedence: And this is also what it means in Succah (Daf 32b [See Tosfos there, DH 'Shitin']).

ובקונט' פי' שכל ג' עלים בקנה אחד.

(c)

Alternative Explanation: Rashi however, explains that all three leaves must emerge from the same bud.

ואם כן, לא ימצא לעולם הדס כשר!

(d)

Question: ... in which case, one will never be able to find a Kasher Hadas!

8)

TOSFOS DH DE'SARCHI

תוס' ד"ה דשרכי

(Summary: Tosfos cites two versions of the text, each with its own explanation.)

בטלנים.

(a)

Explanation #1: Idle people.

וכן 'בשרכא' בסוף יש נוחלין (ב"ב דף קלט. ושם)...

1.

Precedent: And this is also the meaning of 'be'Sarcha', at the end of 'Yesh Nochlin' (Bava Basra, Daf 139a [See Tosfos there, DH 'Masnisin']).

כמו "איש יודע ציד" (בראשית כה) ומתרגמינן 'גברא נחשירכן, ' ומפ' ר"ת נח ובטל.

2.

Support: It is similar to 'A man who knew how to hunt (with reference to the idle Eisav)' (Bereishis 25), which Unklus translates as 'Gavra Nachshirchan'.

ובערוך גורס שידכן' בדלי"ת, ומפרש לשון 'שקט' ...

(b)

Explanation #2: The Aruch however, has the text 'Shidchan' (with a 'Daled'), which he translates as 'Shakeit (quiet)' ...

"ותשקוט הארץ תרגומו 'ושדוכת ארעא' (שופטים ה) [עי' תוס' ב"ב קלט.].

1.

Support: ... as in the Pasuk (in Shoftim, 5) "va'Tishkot ha'Aretz ('and the land was quiet'), which Targum Yonasan translates as 'u'Sheduchas Ar'a' (See Tosfos, Bava Basra Daf 139a DH 'Masnisin')

9)

TOSFOS DH MESHULASH BA'KESUVIM

תוס' ד"ה משולש בכתובים כל עוף כנף למינו ישכון

(Summary: Tosfos clarifies the source of this Pasuk and of the Pasuk "Sals'lah u'Seromimcha".)

אין זה מקרא בכל התורה?

(a)

Implied Question: There is no such Pasuk in the entire Torah?

ושמא בספר בן סירא הוא.

(b)

Answer: Perhaps it appears in Seifer ben Sira.

וכן "סלסלה ותרוממך, ובין נדיבים תושיבך".

1.

Precedent: And the same applies to the Pasuk "Sals'lah u'Seromimcha, u'Bein Nedivim Toshivecha" (B'rachos, 48a [See Hagahos ve'Tziyunim]).