BAVA KAMA 69 - Two weeks of study material have been dedicated by Ms. Estanne Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.

1)

TOSFOS DH CHAYAV ATAH LITEIN LO ETC.

תוס' ד"ה חייב אתה ליתן לו כו'

(Summary: Tosfos reconciles the Gemara in the first Perek of Sanhedrin with the implication of this ruling.)

משמע ד'חייב אתה ליתן לו' לא הוי גמר דין עד שיאמרו 'צא תן לו.'

(a)

Implication: This implies that 'You are obligated to give it to him!' is not the conclusion of the Din until they say 'Go and give it to him!'

והא דאמר בפרק קמא דסנהדרין (ד' ו: ושם ד"ה 'נגמר') 'נגמר הדין, אי אתה רשאי לבצוע... '

(b)

Implied Question: ... and when the Gemara says in the first Perek of Sanhedrin (Daf 6a, See there Tosfos DH 'Nigmar') 'Once the Din has been concluded, Beis-Din is no longer permitted to aim at a compromise' ...

ומפרש 'היכי דמי גמר דין? פלוני אתה זכאי! פלוני אתה חייב'! ...

1.

Implied Question (cont.): ... and in reply to the question 'what is the defnition of 'G'mar Din' (conclusion of the Din), the Gemara explains there 'P'loni you are Chayav!' or 'P'loni you are Patur!' ...

אע"ג דלא הוי גמר דין ממש, כיון שקרוב הדין לגמור, אסור להטעות את הזכאי [ועי' תוס' ב"מ יז. ד"ה חייב].

(c)

Answer: Even though it is not the real 'G'mar-Din', since the Din has almost been concluded, Beis-Din is forbidden to 'trick' the litigant who (Beis-Din already know) is innocent (See Maharam).

2)

TOSFOS DH KEREM R'VAI ETC.

תוס' ד"ה כרם רבעי כו'

(Summary: Tosfos queries the order of the cases in the Mishnah.)

ק"ק, דלא נקט ערלה תחלה.

(a)

Question: It is a little difficult as to why the Tana does not mention Orlah first.)

3)

TOSFOS DH CHARASIS

תוס' ד"ה חרסית

(Summary: Tosfos queries Rashi's translation of the word.)

פירש הקונטרס 'כתותי רעפים'.

(a)

Clarification: Rashi translates it as 'broken pieces of tile'.

וקשה, דבפרק כסוי הדם (חולין דף פח. ושם ד"ה חרסית) חשיב 'חרסית ולבינה כתושה?'

(b)

Question: But in Perek Kisuy ha'Dam (Chulin, Daf 88a, See Tosfos DH 'Charasis') the Gemara reckons 'Charasis and ground tiles'?

4)

TOSFOS DH MAH CHARASIS DE'LEIS BEIH HANA'AH

תוס' ד"ה מה חרסית דלית ביה הנאה

(Summary: Tosfos reconciles this statement with the Gemara in Kisuy ha'Dam which permits Charasis to be used for Kisuy ha'Dam.)

תימה לר"י, דבסוף כסוי הדם (שם:) אומר ד'אין מכסים אלא בדבר שזורעים בו ומצמיח' ...

(a)

Question: The Ri queries this from the Gemara at the end of 'Kisuy ha'Dam' (Ibid.) which confines covering the blood to something with which one plants and it grows ...

ומשמע התם דמכסין בחרסית?

1.

Question (cont.): And it implies there that one may cover with 'Charasis'?

ותירץ ר"ת, דחרסית זורעים בו ומצמיח, אבל אין מוציאה כדי נפילה, לכך קרי ליה חרסית 'דלית ביה הנאה... '

(b)

Answer: Rabeinu Tam answered that what one plants in Charasis grows, only it does not produce more than what one plants (See Mesores ha'Shas), which is why it refers to it as 'Charasis that is not subject to benefit'.

ואפילו מוציאה יותר מכדי נפילה, הואיל ופירותיה מועטים חשיב ליה בה הנאה.

1.

Answer (cont,): And even if it does produce more than what one plants, it is still referred to as 'not subject to benefit', since the fruit that it produces is such a small amount.

5)

TOSFOS DH VE'HA'TZENU'IN MANICHIN ES HA'MA'OS ETC.

תוס' ד"ה והצנועין מניחין את המעות כו'

(Summary: Tosfos clarifies the case.)

אי שביעית נוהג בכרם רבעי ,כדמשמע [דא'מילתיה] דת"ק [קאי] ...

(a)

Clarification: Assuming that Kerem R'vai is subject to Shevi'is, as is implied by the fact that Raban Shimon ben Gamliel is referring to the words of the Tana Kama (See Hagahos ve'Tziyunim) ...

צריך לומר דצנועין א'שאר שני שבוע קיימי ...

1.

Clarification (cont.): We will have to say that the Tzenu'in are referring to the other years of the cycle ...

דאי א'שביעית, כיון שהיו זוכים מן ההפקר, לא היו יכולים לחלל.

2.

Clarification (cont.): ... because if they were referring to Shevi'is, the pickers would acquire the fruit from Hefker, in which case the Tzenu'in could no longer transfer the Kedushah.

6)

TOSFOS DH KOL HA'NILKAT MI'ZEH YE'HEI MECHULAL

תוס' ד"ה כל הנלקט מזה יהא מחולל

(Summary: Tosfos discusses as to exactly when the Tzenu'in said this and elaborates.)

תימה, מתי היו אומרים?

(a)

Question: When did they say this?

דלמה שמלקטים אחר אמירה לא היה מועיל, ואם כן, וכי בכל שעה היו אומרים כן בלי הפסק?

1.

Question: Bearing in mind that the statement would not have been effective with regard to what the pickers picked after it was said, they would have had to keep on saying it non-stop without a break?

וכ"ת שבכל ערב היו אומרים כן, כמו גבי עניים בסמוך ...

(b)

Refuted Answer: And if you will suggest that they said it every evening, like the case of the poor that the Gemara will discuss shortly ...

מ"מ לא היתה תקנה למה שאכלו קודם אמירה?

(c)

Refutation: ... that is not a solution regarding what the pickers ate before the statement.

ואור"י, ד'כל הנלקט' לאו דוקא ממש אחר לקיטה...

(d)

Answer: The Ri therefore explains that " 'Kol ha'Nilkat' does not mean literally immediately after the picking ...

אלא מניח מעות בעוד שלא נלקט ואומר 'כרם רבעי זה לכשיהיה נלקט יהיה מחולל אחר הלקיטה'.

1.

Answer (cont.): ... but that they put down the money before the fruit has been picked and declare 'After the fruit of this Kerem R'vai has been picked, it shall be Mechulal (on this money)'.

והא דקאמר ר' דוסא 'לעיתותי ערב , אפילו מן השחרית היה יכול לעשות כן, כמו שפירשתי' ...

(e)

Implied Question: And when Rebbi Dosa will shortly say (in connection with the case of the poor) 'in the evening', one could just as well do it in the morning, as I just explained' ...

אלא עצה טובה קמ"ל, שלא יתפקרו עניים ללקט הרבה כיון שהפקיר.

(f)

Answer #1: Only he is giving a good piece of advice, to prevent the poor from 'going to town' and picking a lot, seeing as the owner declared it Hefker (already in the morning).

אי נמי, 'לעיתותי ערב' דוקא...

(g)

Answer #2: Alternatively, he meant specifically 'the evening' ...

אבל שחרית גזרינן שמא לא יפרש דלאחר לקיטה יחול ההפקר.

1.

Answer #2 (cont.): ... but in the morning, we forbid it, for fear that he will fail to declare that the Hefker only takes effect after they have picked it (in which case it will not take effect due to 'B'reirah').

וא"ת, וכיון שיש חילול במחובר לקרקע, כדמשמע בסמוך, למה היו הצנועים דוחקים? למה לא היו מחללים כל הכרם בבת אחת?

(h)

Question: Seeing as Chilul applies to what is attached to the ground, as is implied in the Gemara shortly, why did the Tzenu'in do it so awkwardly? Why were they not Mechalel the entire orchard in one go?

וי"ל, דשמא היו רוצים להוליך שאר הפירות לירושלים, לפיכך לא היו רוצים לחלל הכל בבת אחת.

(i)

Answer #1: Perhaps they had in mind to take the rest of the fruit to Yerushalayim, and that is why they did not want to be Mechalel it all in one go.

אי נמי, לפי שלא היה מועיל חילול למה שיגדל אחרי כן.

(j)

Answer #2: Alternatively, because the Chilul would not have helped with regard to what grew afterwards.

וא"ת, כי קאמר 'כל המתלקט,' הא לא היה מועיל למה שגדל אחר כך?

(k)

Question: In that case, when they say 'Kol ha'Mislaket too, it will also not help with regard to what grows afterwards?

וי"ל, דמ"מ מה שהיו יכולין לתקן היו מתקנים.

(l)

Answer #1: Nevertheless, whatever they could do to rectify matters, they did.

ועוד, דשמא היה בטל ברוב.

(m)

Answer #2: Moreover, perhaps what grows afterwards would be Bateil be'Rov ...

ואע"ג דדבר שיש לו מתירין אפילו באלף לא בטיל...

(n)

Implied Question: ... even though something that will become Mutar does not become Bateil even in a thousand (Beitzah 3b) ...

מכל מקום מדאורייתא בטיל.

(o)

Answer: ... nevertheless, min ha'Torah it is Bateil.

7)

TOSFOS DH EIMA KOL HA'MISLAKET

תוס' ד"ה אימא כל המתלקט

(Summary: Tosfos discusses the fact that Chilul (Pidyon) takes effect even on what is attached to the ground.)

משמע דחל פדיון במחובר לקרקע...

(a)

Clarification: This implies that Chilul takes effect even on what is attached to the ground.

שהרי קודם לקיטה היה מתחלל ...

1.

Source: ... seeing as it was Mischalel before it was picked?

שהרי אחר שנלקט שבא לרשות אחרים, אין לבעלים כח בהן לחלל.

2.

Proof: ... because once it has been picked and it has entered the domain of others, the owner no longer has the power to redeem it.

ותימה, דבתוספתא משמע דאין חילול במחובר...

(b)

Question: It is implied in the Tosefta that Chilul does not take effect on what is attached to the ground ...

דתניא בסוף מעשר שני: 'כרם רבעי: ב"ש אומרים "אין פודין אותם ענבים אלא יין," וב"ה אומרים "ענבים ויין," והכל מודים שאין פודין במחובר לקרקע?

1.

Source: ... when the Beraisa at the end of Ma'aser Sheini states in connection with Kerem R'vai: 'Beis Shamai say that one can only redeem it once it is wine, Beis Hillel say either grapes or wine; and they both agree that one cannot redeem it whilst it is attached to the ground ...

ונראה דטעמא דילפינן "קדש" "קדש" ממעשר.

(c)

Reason: ... and presumably this is because we learn "Kodesh" "Kodesh" from Ma'aser (Sheini).

ויש לומר, דהתם לא הוי טעמא אלא משום דמחובר אין דמיו, ידועין ולכך אין פודין אפילו על פי שלשה...

(d)

Answer: The reason there is only (mi'de'Rabanan) because as long as it is attached, its value is not known (See Maharam), which explains why it cannot even be redeemed with three people (See Hagahos ve'Tziyunim) ...

והיינו נמי טעמא דב"ש.

1.

Answer (cont.): And that is also Beis Shamai's reason.

8)

TOSFOS DH KOL SHE'LAKTU ANIYIM HA'YOM YEHEI HEFKER

תוס' ד"ה כל שלקטו עניים היום יהא הפקר

(Summary: Tosfos clarifies the statement and elaborates.)

תקנה עושה לעניים לפוטרם מן המעשר, כשמלקטין יותר מדינם -כגון ג' שבולים, ואוכלין בלא מעשר...

(a)

Clarification: He (Rebbi Dosa) instituted this Takanah on behalf of the poor, when they collect more than they are entitled to - such as three grains at one time, and eat them without taking Ma'aser from them ...

לפי שלקט שכחה ופאה פטורים מן המעשר ...

(b)

Reason: ... since Leket, Shikchah and Pe'ah are Patur from Ma'aser.

לכך אומר בעה"ב 'כל שלקטו יהיה הפקר' כדי שיפטור הכל ממעשר, דהפקר פטור ממעשר.

(c)

Clarification (cont.): That is why the owner declares that whatever they have picked should be Hefker, which is Patur from Ma'aser.

וצריך לומר, דבעל הבית אין מתייאש...

(d)

Chidush: And we are forced to say that the owner did not give up hope ...

א"כ למ"ד יאוש כדי קני - וחשיב יאוש מדעת כמו תמרי דזיקא תקשה ליה מה מועיל הפקר לפוטרו מן המעשר, והלא כבר זכו בהן עניים בתורת גזל על ידי יאוש?

1.

Reason: ... because if he did - and it would be considered Yi'ush mi'Da'as, like the dates blown down by the wind - one can ask how Hefker can be effective to exempt him from Ma'aser, seeing as the poor already acquired it in the form of theft through Yi'ush?

ומיהו זה אין להקשות אם בעל הבית מתייאש, למה צריך להפקיר כדי לפוטרו מן המעשר? והלא יאוש חשוב הוא כהפקר לפוטרו מן המעשר...

(e)

Refuted Question #1: One cannot however, ask that if the owner gave up hope, why would he then need to declare it Hefker in order to exempt it from Ma'aser, bearing in mind that Yi'ush is akin to Hefker to exempt from Ma'aser ...

כדמוכח באלו מציאות (ב"מ ד' כא:)?

1.

Source: ... as is evident in 'Eilu Metzi'os' (Bava Metzi'a, Daf 21b).

ועוד, דלמה לא יועיל 'כל שלקטו' לכ"ע, דאטו מי גרע מיאוש?

(f)

Refuted Question #2: Moreover, why will 'Kol she'Laktu ... ' not be effective according to all opinions? Why should it be any worse than Yi'ush?

דהא לא דמי יאוש דהכא דגבי גזלן ליאוש דמציאה ... דאי יאוש קני בכל ענין אפילו אם אין הגזילה ברשות הגזלן בשעת יאוש, אם כן,יאוש דהכא לא הוי אלא כלפי דידיה והוי כמתנה בעלמא;ואין לו לפטור מן המעשר?

(g)

Refutation: ... because the Yi'ush by Gazlan cannot be compared to the Yi'ush by Metzi'ah.

ואפילו את"ל דלא קני אא"כ הגזילה ברשות הגזלן, אבל אם היא ברשות הרבים בשעת יאוש, כל המחזיק בה זכה בה...

1.

Refutation (cont.): And even if one says that the Gazlan does not acquire the Gezeilah unless it is in his domain, but if it was in the R'shus ha'Rabim at the time that the owner was Meya'esh, then whoever takes it for himself would acquire it.

אי נמי למ"ד 'יאוש כדי לא קני כלל', וכל המחזיק בה זכה בה

2.

Question #2: Or according to the opinion that holds that 'Yi'ush on its own is not Koneh at all', and whoever takes it for himself acquires it ...

מ"מ, אין זה יאוש פוטר מן המעשר...

(h)

Answer #1: ... nevertheless, this Yi'ush does not exempt the Gazlan from Ma'aser ...

דנהי דנגזל אין יכול לתבוע מן המחזיק בה אחר יאוש, כדאמרינן בהגוזל בתרא (לקמן ד' קיא:)...

(i)

Reason: ... because, granted the owner cannot claim it from whoever takes it after Yi'ush, as the Gemara says in the last Perek (later, Daf 111b) ...

דדוקא 'גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלו, רצה מזה גובה רצה מזה גובה ' ...

1.

Source: ... since it is specifically if someone steals before the owner has been Meya'esh and someone comes and eats it that the owner may claim from whichever one he wants ...

אבל אחר יאוש, אין יכול לגבות כלום מן השני ...

2.

Source (cont.): ... but after Yi'ush, he cannot claim from the second one ...

מ"מ, כיון שכל אדם אסור להחזיק בה- מפני שהיא צריכה לגזלן ליפטר מן הנגזל...

(j)

. Reason (cont.): Nevertheless, since nobody else is permitted to take it - seeing as the Gazlan needs it in order to pay the owner ...

ואם כבר זכה בה אחר, לכל הפחות חייב לשלם דמים לגזלן ...

1.

Reason (cont.): ... and even if somebody else already took it, he is at least obligated to pay money to the Gazlan ...

כדאמר לעיל דאפילו למ"ד יאוש לא קני, חייב גנב שני לשלם קרן לגנב ראשון ...

2.

Source: ... as the Gemara said earlier (on 68a) that even according to the opinion that Yi'ush is not Koneh, the second Ganav is Chayav to pay the article to the first Ganav ...

לא חשיב כהפקר לפטור מן המעשר.

3.

Reason (concl.): It is not considered Hefker to exempt from Ma'aser ...

דטעמא דהפקר פטור מן המעשר -משום דכתיב "ובא הלוי כי אין לו חלק ונחלה עמך," 'יצא לקט ושכחה ופאה שיש לו חלק ונחלה עמך - ' והיינו טעמא דהפקר ...

(k)

Answer #1 (cont.): ... because the reason that Hefker is Patur from Ma'aser is because the Torah writes 'And the Levi who has no portion or inheritance with you shall come', to preclude Leket, Shikchah and Pe'ah, where he does have a portion and an inheritance with you (Sifri, Re'ei), and the same reason applies to Hefker ...

והכא אין לו חלק בה, שאסור לזכות בה, ואם זכה חייב לשלם לכל הפחות דמים.

1.

Answer #1 (concl.): ... whereas in the current case, he has no portion in it, since he is forbidden to acquire it, and if he does, he is, at the very least, obligated to pay its value.

ועוד, דבסתמא אין מתייאש אלא לגבי עניים, ואין מועיל לפטור מן המעשר עד שיהיה הפקר לעניים ולעשירים, כשמיטה.

(l)

Answer #2: Moreover, one can assume that the owner's Yi'ush is confined to the poor, and it is not effective to exempt him from Ma'aser unless it is Hefker for both the poor and the rich, like Sh'mitah (See Hagahos ve'Tziyunim).

69b----------------------------------------69b

9)

TOSFOS DH HA'LOKE'ACH YAYIN MIN HA'KUTIM

תוס' ד"ה הלוקח יין מן הכותים

(Summary: Tosfos refers to the Gemara in 'Kol ha'Get'.)

הכל מפורש בפרק כל הגט (גיטין דף כה. ושם).

(a)

This entire Mishnah is explained in Perek Kol ha'Get (Gitin, Daf 25a, Tosfos DH 'ha'Loke'ach Yayin).

10)

TOSFOS DH ELA LE'OLAM KOL HA'NILKAT

תוס' ד"ה אלא לעולם כל הנלקט

(Summary: Tosfos resolves an apparent contraction in two rulings of Rebbi Yochanan.)

הקשה רבינו טוביה - תקשה דרבי יוחנן א'דרבי יוחנן, דלית ליה לרבי יוחנן ברירה, והאמר רבי יוחנן 'הלכה כסתם משנה' -וסתם מתניתין דהלוקח כר"מ דאית ליה ברירה?

(a)

Question: Rabeinu Tuvya points out that one can query Rebbi Yochanan who does not hold of 'B'reirah' here, from his ruling 'Halachah ki'S'tam Mishnah' - and the S'tam Mishnah in 'ha'Loke'ach [min ha'Kutim' in D'mai 7:4] conforms to Rebbi Meir, who holds 'Yesh B'reirah'?

ואע"ג דסתמא דצנועים לית ליה ברירה...

(b)

Refuted Answer: And even though the S'tam Mishnah of Tzenu'im doesn't hold of B'reirah ...

מ"מ תקשה מאי אולמיה דהאי סתמא מהאי סתמא?

(c)

Refutation: ... the question remains however, what makes Rebbi Yochanan pick one S'tam over another?

ושמא רבי יוחנן היכא שמתנה בפירוש, לא קאמר ר' יוחנן דאין ברירה.

(d)

Suggested Answer: Perhaps Rebbi Yochanan does not say 'Ein B'reirah' there where one specifically stipulates.

ובריש כל הגט (שם) דקאמר רבי יוחנן 'אף אחרון אינו פוסל - משום דאין ברירה ... '

(e)

Question: And at the beginning of 'Kol ha'Get' (Ibid.), where Rebbi Yochanan says that also the last case there does not invalidate (the Get) ...

שאני התם דכתיב "וכתב לה," דמשמע שיהיה צריך שיהיה מבורר בשעת כתיבה ...

(f)

Answer: ... it is different there, since the Torah writes "ve'Kasav lah", implying that the written condition must be specific at the time of writing (even if one specifically stipulated).

כמו שמפורש בריש 'כל הגט'.

(g)

Proof: ... as the Gemara explains at the beginning of 'Kol ha'Get'.

11)

TOSFOS DH HAVAH AMINA TZENUYIM IS L'HU DE'REBBI DOSA

תוס' ד"ה ה"א צנועים אית להו דר' דוסא

(Summary: Tosfos explains the difference between the Havah Amina and Rebbi Yochanan and elaborates.)

ולא מן הדין... ד'גזל ולא נתייאשו הבעלים, שניהן אין יכולין להקדיש ולחלל ולהפקיר' ...

(a)

Clarification: Not strictly according to the Din, since 'if someone steals, then neither (the thief nor the owner) is able to declare it Hekdesh, to redeem it or be Mafkir it' ...

אלא מחמת תקנה הוא, דאוקמי רבנן ברשותיה לחלל ולהפקיר שלא יכשלו עניים וגנבים...

1.

Clarification (cont.): Only it is a Takanah, in that the Rabanan placed the article in the owner's R'shus to redeem it or to be Mafkir it in order to prevent the poor and the Ganavim from sinning ...

ורבי דוסא לית ליה דצנועין, דבעניים עבוד רבנן תקנה ולא בגנבים.

2.

Clarification (cont.): 'But Rebbi Dosa does not hold like the Tzenu'in', since the Rabanan made that Takanah on behalf of the poor but not on behalf of the Ganavim.

אבל השתא דקאמר ר' יוחנן 'צנועין ור' דוסא אמרו דבר אחד, ,' א"כ סובר הוא דלא מחמת תקנה אלא מן הדין.

3.

Clarification (concl.): But now that Rebbi Yochanan equated the Tzenu'in with Rebbi Dosa, he must hold that that it is not only due to a Takanah, but to the strict Din.

ולא בעי למימר דלענין ברירה דוקא ק'אמרי דבר אחד ,'דתרוייהו לית להו ברירה ...

(b)

Implied Question: The Gemara does not want to say that they only said the same thing regarding 'B'reirah' in that neither of them hold of it.

שהרי 'דבר אחד' משמע ממש דבר אחד.

(c)

Answer: ... since 'Davar Echad' implies that they literally share the same opinion.

וקשה, דבפרק העור והרוטב (חולין דף קכד:) אמר רבי יוחנן 'ר' ישמעאל ורבי דוסא בן הרכינס אמרו דבר אחד ,'דלאו ממש דבר אחד, דבמגע דוקא אמרו דבר אחד, אבל במשא פליגי...

(d)

Question: In Perek ha'Or ve'ha'Rotev (Chulin, Daf 124b) Rebbi Yochanan says that 'Rebbi Yishmael and Rebbi Dosa ben Horkinas say the same thing', though this cannot be taken literally, since they only agree with regard to Maga, but with regard to Masa, they argue ...

דהתם תנן 'שני חצאי זיתים מטמאים במשא ולא במגע, דברי רבי ישמעאל... '

1.

Source: ... seeing as the Mishnah there, citing Rebbi Yishmael, states that 'Two half-Zeisim render Tamei visa Masa but not via Maga ...

ובההיא דרבי דוסא תנן במסכת אהלות בפרק ג' (משנה א) 'כל המטמאין באהל שנחלקו והכניסן לבית, רבי דוסא בן הרכינס מטהר, וחכמים מטמאין וכו' .

(e)

Source (cont.): ... whereas regarding Rebbi Dosa, the Mishnah in Ohalos (3:1) states that 'Whatever is Metamei be'Ohel that is divided in two that one brings into the house, Rebbi Dosa ben Horkinas declares Tahor, and the Chachamim, Tamei ... .

משמע דר' דוסא בן הרכינס מטהר במגע ובמשא?

(f)

Question (cont.): ... implying that Rebbi Dosa declares Tahor regarding both Maga and Masa?

ויש לומר, כיון דבמגע אמרו דבר אחד, אין חושש אע"ג דלא שוו במשא.

(g)

Answer #1: Seeing as regarding Maga, they say the same thing, it doesn't matter if they argue over Masa.

ועוד אומר ר"י, דלגמרי מצית למימר דסבר רבי דוסא כרבי ישמעאל ...

(h)

Answer #2: Furthermore, says the Ri, it is possible to say that Rebbi Dosa holds (completely) like Rebbi Yishmael ...

והא דלרבי ישמעאל 'מצטרפים' היינו במרודד, ור' דוסא איירי במפוזר לגמרי, דלגבי משא בעי נושא, והוא דנישא שיהא מחובר יחד, כדקאמר עולא בההיא שמעתא ...

1.

Answer #2 (cont.): ... and Rebbi Yishmael says 'Mitztarfin' where the two halves are joined together, whereas Rebbi Dosa is speaking where they are completely separate, since Masa requires someone to carry them, and they need to be carried when they are joined, as Ula explains in that Sugya ...

ואוקי עולא כרבי דוסא ולא כרבנן...

2.

Answer #2 (cont.): ... and the Gemara establishes Ula like Rebbi Dosa and not like the Rabanan ...

דבלאו הכי פליגי בה תנאי בדעולא. ומה שיכול לתרץ אליביה, מתרץ.

3.

Answer #2 (concl.): Since in any event, Ula is subject to a Machlokes Tana'im, and whatever we can establish like Ula, we do.

אי נמי, עולא מוקי פלוגתייהו במרודד, ואתי כרבנן...

(i)

Answer #3: Alternatively, Ula establishes the Machlokes (between Rebbi Dosa and Rebbi Yishmael) where the two halves are joined together, and it goes like the Rabanan ...

ולית ליה דאמרו דבר אחד.

1.

Answer #3 (cont.): ... in which case, Rebbi Dosa and Rebbi Yishmael do not say the same thing.

12)

TOSFOS DH KARYEIH RACHMANA MA'ASRO U'MOSIF CHOMESH

תוס' ד"ה קרייה רחמנא מעשרו ומוסיף חומש

(Summary: Tosfos asks why Rava requires the fifth in order to prove that the Ma'aser belongs to the owner.)

תימה לר"י, דבלא חומש יכול לדקדק דאוקמיה רחמנא ברשותיה, מכיון שיכול לפדותו, ואין שום אדם יכול לעכב עליו; אבל אחר אין יכול לפדות בע"כ?

(a)

Question: The Ri asks that, without the Chomesh Rava could have extrapolated that the Ma'aser belongs to the owner, from the fact that he is able to redeem it, and that nobody can stop him from doing so, whereas nobody else can redeem it against his wishes?

וי"ל, דהא מה שהוא יכול לפדותו ולא אחר, היינו לפי שהוא בידו, אבל כשהוא ביד אחרים כמו כרם רבעי דלעיל אז לא יוכל לפדותו...

(b)

Answer: The reason that the owner can redeem it and nobody else is because he has it in his domain, whereas if it was in somebody else's domain, such as the case of Kerem R'vai, he would not be able to redeem it ...

אבל השתא דאשכחן שיהיה חשוב כ"כ שלו שמוסיף חומש, ואחר אפילו כשפודה מדעתו אין מוסיף חומש, ש"מ דלגמרי אוקמיה רחמנא ברשותיה, ואפילו הוא ברשות אחרים.

1.

Answer (cont.): But now that we find it to be considered his to such an extent that only he adds a fifth, but nobody else - even if he redeems it with his consent, it proves that the Torah has placed it in his R'shus, even if it is factually in somebody else's domain.

13)

TOSFOS DH KODESH KODESH YALIF MI'MA'ASER

תוס' ד"ה קדש קדש יליף ממעשר

(Summary: Tosfos reconciles this D'rashah with the Gemara in 'Keitzad Mevorchin', which appears to circumvent this Gezeirah Shavah and elaborates.)

תימה, דל"ל למידרש בפרק כיצד מברכין (ברכות ד' לה. ושם ד"ה אחליה) מדכתיב "קדש הלולים' ,"אחליה והדר אכליה... ' פירוש - כרם רבעי טעון חילול?

(a)

Question #1: Why does the Gemara in Perek Keitzad Mevorchin (B'rachos, Daf 35a, See Tosfor DH 'Achleleih'ih') need to learn from the Pasuk "Kodesh Hilulim" 'Achleih ve'Hadar Achleih' (redeem it and then eat it)!' to teach us that Kerem R'vai requires Chilul? ...

תיפוק ליה מ"קדש" "קדש" דמעשר?

1.

Question #1 (cont.): Why can we not learn it "Kodesh" Kodesh" from Ma'aser?

וי"ל, דאי לאו דאשכחן ביה פדיון, הוה ילפינן "קדש" "קדש" משביעית שאין לו פדיון כלל.

(b)

Answer #1: Because if we did not find Chilul by it (independently), we would learn "Kodesh" Kodesh" from Shevi'is, which is not subject to redemption at all.

ואין להקשות למה לי "קדש" "קדש " כלל, תיפוק ליה מ"הלולים?"

(c)

Question #2: One cannot however ask why we need "Kodesh" "Kodesh" at all? Why can we not simply learn it from "Hilulim" ...

דגזירה שוה ד"קדש" אצטריך למימר, דיש לו חומש, כדאמר בפ"ב דקדושין (ד' נד: ושם ד"ה 'גמר').

(d)

Answer to Question #2: ... since we need the Gezeirah-Shavah of "Kodesh" "Kodesh" to teach us that he must pay an extra fifth, as the Gemara explains in Kidushin (Daf 54b, See Tosfos There DH 'Gamar').

ורבינו חיים תירץ, דאי לאו "הלולים", מגזירה שוה לא הוה ידעינן שצריך חילול בשביעית, שאין מעשר שני נוהג בשביעית.

(e)

Answer #2 to Question #1: Rabeinu Chayim answers that, were it not for "Hilulim", from the Gezeirah-Shavah we would not know that it (Kerem R'vai) requires Chilul in the Sh'mitah year, since Ma'aser Sheini does not apply in the Sh'mitah-year.

והביא ראיה מירושלמי דמעשר שני פ"ה דקאמר ' -מה דאת אמרת אין מעשר שני נוהג בשביעית, דכוותיה אין נטע רבעי בשביעית ...'.

(f)

Support: And he supports this from the Yerushalmi in Ma'aser Sheini (Perek 5, Halachah 2), which states 'What you said that Ma'aser Sheini does not apply in the Sh'mitah, Neta R'vai does not apply in the Sh'mitah either' ...

ודייק התם שגם שלישית וששית שאין בהם מעשר שני, לא יהיה בהן נטע רבעי?

1.

Support (cont.): And the Gemara there tries to extrapolate that in that case, in the third and sixth years, when there is no Ma'aser Sheini, it should not apply either?

אמר רבי יוסי 'שלישית וששית יש בהם מעשרות, ושביעית אין בה מעשר כל עיקר'.

2.

Support (concl.): But Rebbi Yossi concludes that (it does, since) in the third and sixth years, the other Ma'asros apply, whereas in the seventh year, there are no Ma'asros at all.

14)

TOSFOS DH AVAL LEKET DE'MAMON DIDEIH HU

תוס' ד"ה אבל לקט דממון דידיה הוא

(Summary: Tosfos explains why the Gemara sees fit to make this distinction.)

לא הוה צריך למימר אלא דגבי לקט ליכא קרא?

(a)

Question: All the Gemara needed to say is that regarding Leket there is no Pasuk?

אלא לרווחא דמילתיה נקטיה דאפי' איכא קרא לא דמי אהדדי.

(b)

Answer: Only it is teaching as an additional Chidush, in that even if there would be a Pasuk they would not be comparable.