TOSFOS DH I HACHI KASHAH METZI'ASA LE'RAV
תוס' ד"ה אי הכי קשה מציעתא לרב
(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not simply switch the opinions.)
דאין להופכו...
Refuted Answer: Since one cannot switch the opinions in the Beraisa ...
כיון דברייתא לא מוכחא מידי שצריך לתרצה ולהפכה.
Refutation: ... seeing as the Beraisa itself gives no indication of any problem that needs to be resolved in this way.
TOSFOS DH MAH T'VICHAH DE'AHANU MA'ASAV (This Dibur belongs on Amu Beis).
תוס' ד"ה מה טביחה דאהנו מעשיו
(Summary: Tosfos reconciles the opinion of the Rashbam's interpretation of a statement of Rebbi Elazar in the first Perek with the inference from Rebbi Elazar's statement here.)
משמע דסבר ר"א ד'שינוי קונה דאהנו מעשיו' משמע - לאפוקי מרשות בעלים ולקנותה, דומיא ד'אהנו מעשיו' דמכירה.
Inference: This implies that Rebbi Elazar interpret Shinuy Koneh because 'Ahanu Ma'asav' (what he did was effective) to mean that it takes it out of the owner's domain and to acquire it oneself, similar to 'Ahanu Ma'asav' with regard to selling.
וקשה לפי' רשב"ם דמפרש בפ"ק (ד' יא.) א'הא דאמר עולא א"ר אלעזר 'שמין לגנב ולגזלן' -דהיינו לענין פחת נבילה דהוי דנגזל, משום דלא קני לה גזלן בשינוי?
Question: This poses a Kashya on the Rashbam in the first Perek (on Daf 11a) where, in connection with the statement of Ula Amar Rebbi Elazar 'Shamin le'Ganav u'le'Gazlan' - he explains that this is with regard to the deterioration of the carcass which goes to the owner, since the Gazlan does not acquire it with Shinuy?
וי"ל, דדוקא בשינוי שאין הגזלן עושה בידים לא קני- כגון שמתה הבהמה...
Answer #1: When he said that he does not acquire it with Shinuy, it is referring specifically to a Shinuy which the Gazlan did not perform with his hands - such as where the animal died ...
אבל שינוי שעושה הגזלן בידים -כגון טביחה' מודה ר"א דקני.
Answer #1 (cont.): ... Rebbi Elazar concedes however, that a Shinuy which the Gazlan performs with his hands - such as Shechitah, acquires.
א"נ, אהנו מעשיו דטביחה היינו שמחסרה מן הבעלים, ולאו דקני ליה...
Answer#2: Alternatively, 'Ahanu Ma'asav' in connection with Shechitah means that he caused the owner a loss, and not that he acquires it ...
ולא הוי כ'אהנו מעשיו' דמכירה.
Answer#2 (cont.): ... in which case it is not quite the same as 'Ahanu Ma'asav' in connection with selling (See Mesores ha'Shas).
68b----------------------------------------68b
TOSFOS DH MAH T'VICHAH LE'ALTER AF MECHIRAH LE'ALTER
תוס' ד"ה מה טביחה לאלתר אף מכירה לאלתר
(Summary: Tosfos queries the Hekesh, inasmuch as Mechirah cannot take effect immediately Mamash.)
וא"ת, והא ממש 'לאלתר' קודם ידיעת בעלים אי אפשר להיות דומיא דטביחה, דה"ל יאוש שלא מדעת...
Question: 'le'Alter' cannot be taken literally, seeing as before the owner knows about it, it cannot take effect, as it does with Tevichah, since it would then be 'Yi'ush she'Lo mi'Da'as' ...
וקיימא לן כאביי ד'לא הוי יאוש'?
Question (cont.): ... and we Pasken like Abaye (in Bava Mtzi'a, Daf 22b), that it is not considered Yi'ush?
וי"ל, דטביחה נמי אין דרך לטבוח לאלתר עד שיבוא לביתו, ובתוך כך מסתמא יודעין הבעלים.
Answer: It is also not the way to Shecht immediately, until one arrives home, during which time one assumes that the owner got to know about it.
TOSFOS DH GENEIVAH BE'NEFESH TOCHI'ACH
תוס' ד"ה גניבה בנפש תוכיח
(Summary: Tosfos queries the comparison between Geneivah and Geneivah be'Nefesh'.)
וא"ת, גניבה בנפש שאני, דלא איתקש לטביחה?
Question: Geneivah be'Nefesh is different, in that it is not compared to Tevichah either?
וי"ל, דהכא נמי לא איתקש לטביחה, אלא בלא היקישא יליף לה מטביחה...
Answer: Geneivah S'tam is not compared to Tevichah either ...
ולהכי קאמר ר' יוחנן דאדרבה, אית לן למילף מכירה ממכירה.
Answer (cont.): ... which explains why Rebbi Yochanan was able to ask that, to the contrary, one should rather learn Mechirah from Mechirah?
TOSFOS DH REBBI YOCHANAN SAVAR CHIYUVEIH BEIN LIFNEI YI'USH BEIN LE'ACHAR YI'USH
תוס' ד"ה רבי יוחנן סבר חיוביה בין לפני יאוש בין לאחר יאוש
(Summary: Tosfos, assuming that the Halachah is like Rabah, points out that this clashes with Rebbi Yochanan, like whom we Pasken when he argues with Resh Lakish.)
תימה, דלכאורה קי"ל כרבה ד'יאוש כדי קני,' וקי"ל כר' יוחנן לגבי ר"ל דחיוביה אף לאחר יאוש.
Question: We probably Pasken like Rabah, that 'Yi'ush ia Koneh', and we also Pasken like Rebbi Yochanan against Resh Lakish , that he is Chayav even after Yi'ush.
ואמאי חייב אחר יאוש, כיון דיאוש קני, שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר?
Question (cont.): Now why should he be Chayav after Yi'ush, seeing as, since Yi'ush is Koneh, it is his own animal that he Shechts and that he sells?
וי"ל, דאפשר דלא קי"ל לא כרבה ולא כר' יוחנן, דכמה אמוראי נחלקו בשני אלו הדברים.
Answer: It is possible that we Pasken neither like Rabah nor like Yochanan, seeing as many Amora'im argue over these issues.
TOSFOS DH HU DE'AMAR KI'TZENU'IN
תוס' ד"ה הוא דאמר כצנועין
(Summary: Tosfos reconciles the Tzenu'im with a number of other Sugyos.)
וא"ת, והא צנועים מחללין אף אחר יאוש, דהא סתם גניבה הוי יאוש בעלים כרבנן דר"ש...
Question: The Tzenu'im transfer the Kedushah after Yi'ush, seeing as 'S'tam Geneivah is considered Yi'ush' like the Rabanan of Rebbi Shimon (later, Daf 114a) ...
א"כ, קסברי צנועין דיאוש לא קני, ור"ל מודה דאין יכול להקדיש אחר היאוש, דסבר יאוש קונה?
Question (cont.): ... in which case they hold that Yi'ush is not Koneh, whereas Resh Lakish concedes that one cannot declare Hekdesh after Yi'ush, since he holds that Yi'ush is Koneh?
וכ"ת דהוי יאוש שלא מדעת, שאינם יודעים אם לקטו אם לאו ...
Refuted Answer: And one cannot say that it is Yi'ush she'Lo mi'Da'as, since the owner does not know whether they picked it or not ...
הא גבי 'תמרי דזיקא' אמרי' באלו מציאות (ב"מ ד' כב: ושם) כיון דשכיחי דנתרי, חשיב יאוש מדעת.
Refutation: ... seeing as in the case of 'Tamri de'Zika' (Dates that the wind blew off the tree) the Gemara says in 'Eilu Metzi'os' (Bava Matzi', Daf 22b & 23a) that, since it is common for them to be blown of, it is considered Yi'ush mi'Da'as.
וי"ל, דהכא לא שכיח כולי האי שילקטו, שיראים מן הבעלים ולא דמי לתמרי דזיקא, וחשיב יאוש שלא מדעת.
Answer: Here it is not so common for people to pick the fruit, since they are afraid of the owner, and it can therefore not be compared to 'Tamri de'Zika', and is therefore considered Yi'ush she'Lo mi'Da'as.
ואפי' למ"ד 'יאוש שלא מדעת הוי יאוש,' איכא למימר דצנועין סברי כר"ש דאמר ד'סתם גניבה לא הוי יאוש בעלים'.
Answer (cont.): In fact, even according to the opinion that holds that 'Yi'ush she'Lo mi'Da'as is Yi'ush', it is possible that the Tzenu'in hold like Rebbi Shimon that 'S'tam Geneivah is not considered Yi'ush'.
וא"ת, והיכי מדמי הקדש לחילול, שכמו שיכול לחלל מה שביד חבירו כן יכול להקדיש, והלא אע"פ שאין יכול להקדיש פירות של חבירו, יכול לחלל הקדש של חבירו...
Question: How can one compare Hekdesh to Chilul, to say that just as one can be Mechalel what one's friend owns, so too, can one declare it Hekdesh, when we see that, even though Reuven cannot declare Shimon's fruit Hekdesh, he can be Mechalel his Hekdesh?
כדמשמע בריש האשה רבה (יבמות ד' פח.) דקאמר 'אי קדושת דמים, משום דבידו לפדותו; ואי קדושת הגוף, אי דידיה ...' ...
Source: ... as is evident at the beginning of 'ha'Ishah Rabah (Yevamos, Daf 88a), where the Gemara says 'If it is Kedushas Damim, it is because he is able to redeem it; whereas if it Kedushas ha'Guf if it belongs to him ... ' ...
משמע דבקדושת דמים אין חילוק בין דידיה לחבריה?
Source (cont.): ... implying that with regard to Kedushas Damim, there is no difference between whether it belongs to him or to his friend?
וי"ל, דלא דמי, דהקדש מאחר שהוקדש יצא מרשות בעלים, וכמו שהבעלים יכולין לפדותו כמו כן אחר...
Answer: One cannot compare them, since once Hekdesh has been declared, it leaves the domain of the owner, in which case just as the owner can declare it Hekdesh, so too, can anybody else ...
אבל כרם רבעי ,אע"ג דממון גבוה הוא ,הבעלים זכאים לאוכלה בירושלים.
Answer (cont.): ... whereas with regard to Kerem R'vai, even though it is Mamon Gavohah, the owner has the sole right to eat it in Yerushalayim.
וא"ת, אכתי הרי יכול לחלל מעשר שני של חבירו...
Question: Still, we see that one is able to transfer the Kedushah of the Ma'aser Sheini belonging to one's friend ...
דאמרינן בפרק האיש מקדש (קדושין דף נה: ושם) 'אין לוקחין בהמה טמאה עבדים וקרקעות ממעות מעשר שני, ואם לקח, יאכל כנגדן בירושלים'.
Source: ... since the Gemara, in Perek ha'Ish Mekadesh (Kidushin, Daf 55b & 56a) states that one cannot purchase a Tamei animal, Avadim or Karka'os with Ma'aser Sheini money; and that, if one did, he should purchase the corresponding amount of fruit in Yerushalayim' ...
ופריך, 'אמאי, יחזרו דמים למקומן?' ומשני 'כשברח' ...
Source (cont.): ... on which the Gemara asks 'Why can they not simply retract (so that the money is returned to the owner.)', to which it replies that it speaks where the seller fled (with the money)
אלמא מחללין מעות שביד המוכר?
Question (concl.): So we see that the purchaser is able to transfer the Kedushah from the money that is in the hand of the seller?
וי"ל, דהתם הוי כמו גזלן, דאי לא ברח, הוי הלוקח חוזר בו...
Answer #1: Because there he (the seller) is like a Gazlan, because, had he not fled, the purchaser would have retracted ...
והוי כמו 'גזל ולא נתייאשו הבעלים,' וכצנועין דהכא.
Answer #1 (cont.): ... and it is like 'Gazal ve'Lo Nisya'ashu ha'Ba'alim', similar to the Tzenu'in here.
אי נמי, התם קנסא בעלמא.
Answer #2: Alternatively, there it is merely a K'nas ...
וכן משמע התם מתוך הסוגיא
Support: ... as is implied there in the Sugya itself.
ומיהו בפרק לולב הגזול (סוכה ד' לט. ושם) משמע שיכול אדם לחלל [דמי] פירות שביעית של חבירו שלא מדעתו ...
Question: In Perek Lulav ha'Gazul however (Succah, Daf 39a & 39b) the Gamara implies that a person is able to be'Mechalel the value of the fruit of Shevi'is belonging to one's friend without his knowledge ...
דתניא, 'אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר ממזון שלש סעודות, ואם מסר, אומר "הרי מעות הללו מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי," ובא ואוכלן בתורת שביעית?'
Source: As the Beraisa states there 'One is not permitted to give the money of Sh'mitah fruit to an Am ha'Aretz to the value of more than three meals; and that if one did, he declares 'Behold that money is transferred on to the fruit that I have at home, which he subsequently eats with the Din of Shevi'is.
וי"ל, דאפקינהו רבנן מרשות עם הארץ כדי שלא יהא נכשל, ואוקמינהו ברשות זה שיוכל לחלל...
Answer: The Rabanan took that money out of the domain of the Am ha'Aretz to prevent him from transgressing, and placed it in the domain of the seller to enable him to transfer it ...
ד'הפקר ב"ד הפקר'.
Source: ... based on the principle 'Hefker Beis-Din Hefker'.
ומיהו קשה, דבפ"ק דבכורות (דף יא. ושם ד"ה הפודה) משמע ד'הפודה פטר חמור של חבירו, פדיונו פדוי, ואפילו שלא מדעתו' ...
Question: In the first Perek of Bechoros (Daf 11a See Tosfos, DH 'ha'Podeh') it implies that if someone redeems someone else's Petter Chamor, his redemption takes effect, even without the latter's knowledge' ...
מדבעי ליה 'פדיונו פדוי לפודה, או דלמא פדיונו פדוי לבעלים'. ואי מדעת בעלים, דומה היה דפדיונו פדוי לבעלים?
Question (cont.): ... since the Gemara asks 'Whether it is redeemed for the benefit of the redeemer or for the benefit of the owner' - and if it was with his knowledge, it seems obvious that it would be redeemed for the benefit of the owner.
ויש לומר, דפטר חמור לא דמי לכרם רבעי...
Answer: Petter Chamor is not comparable to Kerem R'vai ...
דכיון דאסור בהנאה, הוי כמו הקדש, לענין זה שיכול כל אדם לפדותו...
Reason: Because, since it is Asur be'Hana'ah, it is like Hekdesh, in that anybody is permitted to redeem it ...
ולא ממש הוי כהקדש, דבהקדש פשיטא לן דפדיונו פדוי לפודה ובפטר חמור מסקינן דפדוי לבעלים.
Reason (cont.): ... though not completely like Hekdesh, since it is obvious that Hekdesh is redeemed for the benefit of the redeemer, whereas the Gemara concludes that Petter Chamor is redeemed for the benefit of the owner.
ומיהו דבר תימה, דהיכי מדמי הקדש כלל לחילול...
Question: How can one compare Hekdesh to Chilul in the first place ...
דלמה לא יוכל לחלל נטע רבעי ומעשר שני של חבירו שלא מדעתו, כיון דזכות הוא לו - ד'זכין לאדם שלא בפניו?'
Question (cont.): ... why should one not be able to transfer one's friend's Neta R'vai and Ma'aser Sheini without his knowledge, seeing as it is merit for him - due to the principle 'Zachin le'Adam she'Lo be'Fanav' (Eruvin 81b)?
דהא דמבעי לן באין בין המודר (נדרים ד' לו:) 'התורם משלו על של חבירו, צריך דעת בעלים או לאו... '
Refuted Answer: ... because even though the Gemara in 'Ein bein ha'Mudar' (Nedarim, Daf 36b) asks whether someone who separates T'rumah on behalf of his friend requires his friend's consent or not ...
היינו טעמא כדקאמר התם ד'דלמא ניחא ליה למעבד מצוה בממוניה' ...
Refutation: ... that is only because 'It may well be that the owner prefers to perform the Mitzvah himself', as the Gemara explains there.
אבל הכא, וכי אין טוב להם למלקטים שיחללו אותם הבעלים, ממה שיאכלו בלא חילול [וע' תוס' קדושין נו. ד"ה מתקיף]?
Question (concl.): ... whereas here, would it not be better for the pickers for the owner to transfer the Kedushah, than that they eat it without transferring it? (See Tosfos, Kidushin Daf 56a DH 'Maskif').