TOSFOS DH HA LA'AV HACHI HADRA BE'EINEIH
תוס' ד"ה הא לאו הכי הדרא בעיניה
(Summary: Tosfos explains why it is a Kashya on Rav Yosef and not on Rabah, and elaborates.)
וסתם מריש כיון שבנאו בבירה, מתייאשים הבעלים ממנו.
Clarification: Normally, if one builds a (stolen) Plank (beam) into a mansion, the owner gives up hope on it.
וא"ת, דמשמע דלא מקשה אלא לרב יוסף; אדרבה, כ"ש דקשה לרבה טפי - דלדידיה יאוש גרידא קני?
Question #1: It implies that the Gemara is asking exclusively on Rav Yosef. On the contrary, it is even more difficult according to Rabah - according to whom Yi'ush acquires on its own?
ולמאי נמי דמשני ד'מריש שמו עליו', אכתי תקשה לרבה, דמהכא משמע דיאוש לא קנה?
Question #2: And even according to the Gemara's answers that a Plank retains its name, the Kashya on Rabah remains, since the Gemara here implies that Yi'ush alone is not Koneh.
ונראה לפרש דבלא יאוש איירי, והכי פריך לרב יוסף -א"א בשלמא דשינוי השם לא כלום הוא, שפיר...
Answer #1: It therefore seems that the Gemara is speaking where there is no Yi'ush, and what the Gemara is asking on Rav Yosef is - it will be fine if Shinuy ha'Shem is not effective at all ...
אלא אי אמרת דשינוי השם קטן עם יאוש קני, א"כ שינוי השם גדול כי האי דמריש, יש לו לקנות בפני עצמו?
Answer #1 (cont.): ... but if a small Shinuy ha'Shem is effective together with Yi'ush, then a big Shinuy ha'Shem such as that of the plank ought to acquire on its own?
וכן משמע לעיל דשינוי השם חשוב גרידא קני- דפריך גבי' גנב טלה ונעשה איל' ' -ונקניה בשינוי השם'? דהוי שינוי השם חשוב.
Support: An this is also implied earlier (on Daf 65b) that a major Shinuy Hash-m will acquire by itself, when the Gemara asks in connection with a lamb that became a ram 'Why does he not acquire with Shinuy ha'Shem?' - since it is a major Shinuy ha'Shem.
ועוד יש לומר, דבכל מקום שינוי השם גרידא קני לרב יוסף בלא יאוש; ולכך יש לו להועיל במריש בלא יאוש...
Answer #2: Alternatively, one can answer that, according to Rav Yosef, Shinuy ha'Shem acquires by itself without Yi'ush. Consequently, the plank ought to acquire even without Yi'ush ...
דמה שצריך יאוש בעורות לאו משום קנין, דקנין הוי משום שינוי השם לחודיה, והיאוש אין צריך אלא כדי שיועיל מחשבת יחודו לשוייה אברזין...
Answer #2 (cont.): And the reason that one Yi'ush is required in the case of the skins is not in order to create a Kinyan, seeing as the Kinyan takes effect due to Shinuy ha'Shem on its own, but to enable the specifying thought (of the Ganav) to turn it into a robe ...
דאם לאו היאוש, אין כאן שינוי השם. וכן בהקדש בעי עמו יאוש, שאם אין יאוש אין שם הקדש חל עליו, ואין כאן שינוי השם.
Answer #2 (cont.): ... because if not for the Yi'ush, there would be no Shinuy ha'Shem.
וכן שינוי רשות; אם אין יאוש, אין שינוי רשות.
Answer #2 Extension: And the same will apply to Shinuy R'shus; If there is no Yi'ush, there will be no Shinuy R'shus.
אבל מריש, בלא יאוש נמי איכא שינוי השם, ויש לו להועיל בפני עצמו.
Answer #2 (concl.): In the case of the plank on the other hand, where the Shinuy ha'Shem is effective even without Yi'ush, it ought to be effective on its own.
וכן גבי 'טלה ונעשה איל', דאמרי' לעיל 'וניקני בשינוי השם?'
Conclusion Extension: ... and the same applies earlier (Ibid.) in connection with a lamb that became a ram, when the Gemara asked why he does not acquire with Shinuy ha'Shem?
TOSFOS DH TZINOR SHE'CHAK'KO VE'LI'BSOF KAV'O POSEL ES HA'MIKVAH
תוס' ד"ה צנור שחקקו ולבסוף קבעו פוסל את המקוה
(Summary: Tosfos cites a Machlokes as to how to establish the case and elaborates.)
כשיש לו לבזבז מד' רוחותיו איירי, שאם הוא פרוץ, אפי' מרוח אחד, לא היה פוסל המקוה ...
Explanation #1: It speaks where it (the pipe) has a rim on all four sides, because if it was breached even on one side, it would not render the Mikvah Pasul ...
כדמוכח במסכת מקואות (פ"ד מ"ד)- דדוקא טבלא שיש לה לבזבז, פוסל.
Source: As is evident in Maseches Mikva'os (Perek 4, Mishnah 4) - that only a board with a rim invalidates.
והר"י מסימפונ"ת פירש דאפילו פרוץ משני רוחות איירי, כדרך צנור, וכגון שחטטו לקבל צרורות, שלא יעכבו את הגשמים ...
Explanation #2: Whereas the Ri from Simpounes establishes it even if it is breached on two sides, like pipes tend to be, only it speaks where he formed a cavity in it to catch the pebbles, so that they should not hold back the rain-water.
כי ההיא דפ"ד דמקואות (מ"ג) 'החוטט בצנור לקבל צרורות, בשל עץ, בכל שהוא; ובשל חרס, ברביעית.'
Precedent: Like the case in the fourth Perek of MIkva'os (Mishnah 3) 'Someone who carves out a cavity in a pipe to catch the pebbles - if it is made of wood, then the Shi'ur is a Kol she'Hu (however small it is); whereas if it is made of earthenware, it must hold a Revi'is'.
וא"ת, א"כ, מאי קאמר 'מעיקרא קציצתא והשתא צנור', דמשמע דאפי' קבע תחילה, יש לפסול המקוה, לפי שמשתנה שמו ע"י חקיקה ...
Question: In that case, why does the Gemara asks that initially it was a lump of wood and now it is a pipe?, implying that even if he fixed it first it will invalidate the Mikvah, since its name changed due to the Chakikah (the carving out) ...
והלא אין משתנה שמו ע"י חטיטה שעושה לקבל צרורות, דאותה היא שגורמת לפסול את המקוה?
Question (cont.): But is it not a fact that its name is not changed on account of the cavity that he carved to receive the pebbles, which is what causes the Mikvah to become Pasul?
וי"ל, כיון שמשתנה שמו ע"י חקיקה, יש לחשבו כתלוש, והחטיטה שעושה כאילו עושה אותה בתלוש.
Answer: Since its name is changed via the Chakikah, it is considered detached, and the cavity that he then formed is considered as if he formed it when it was detached.
TOSFOS DH SHA'ANI SHE'IVAH DE'RABANAN
תוס' ד"ה שאני שאיבה דרבנן
(Summary: Tosfos refers to Bava Basra, where he elaborates.)
מפורש בפרק המוכר [את] הבית (ב"ב ד' סו. ושם ד"ה מכלל).
Reference: Tosfos explains this in Perek ha'Mocher es ha'Bayis (Bava Basra, Daf 66a, DH 'mi'Chelal').
TOSFOS DH HA'GANAV VE'HA'GAZLAN
תוס' ד"ה הגנב והגזלן
(Summary: Tosfos cites a question and answer from the Gemara in ha'Gozel Basra.)
בהגוזל בתרא (לקמן קיד.) פריך 'אי רבנן, קשה גזלן; אי רבי שמעון, קשה גנב? ומשני לה שפיר.
Clarification: The Gemara, in ha'Gozel Basra (later, Daf 114a) asks that 'Gazlan' poses a Kashya on the Rabanan, and 'Ganav' on Rebbi Shimon. And it answers satisfactorily.
TOSFOS DH ME'IKARA TIVLA
תוס' ד"ה מעיקרא טיבלא
(Summary: Tosfos explains why it is not Shinuy ha'Chozer li'Beri'aso'.)
ואע"ג ד'שינוי החוזר לברייתו' על ידי שאלה ...
Implied Question: Even though it is a Shinuy that is retractable by asking an expert ...
כדאמרינן בהאשה רבה (יבמות ד' פח.) ובסוף הנודר מן הירק (נדרים ד' נט.) ?
Source: ... as the Gemara states in 'ha'Ishah Rabah (Yevamos, Daf 88a), and at the end of 'ha'Noder min ha'Yerek' (Nedarim, Daf 59a)?
מ"מ, לא חשיב להו 'שינוי החוזר לברייתו' כיון דלא שכיחא.
Answer: Nevertheless, it is not considered a Shinuy ha'Chozer li'Beriyoso', because it is not common.
TOSFOS DH ULIN VE'ME'IKARA VE'HASHTA HEKDESH
תוס' ד"ה מעיקרא חולין והשתא הקדש
(Summary: Tosfos establishes the Kashya Kodshim for which one is responsible.)
בקדשים שאין חייב באחריות, לא הוה צריך ליתן טעם זה, דיש כאן שינוי רשות.
Clarification: By Kodshim for which one is not responsible, the Gemara would not have found it necessary to give this reason ...
אלא בעי לאוקומי אפי' בחטאת ובאשם.
Clarification (cont.): ... only the Gemara wants to establish the case even by a Chatas and an Asham.
דאע"ג דמעיקרא תורא דראובן והשתא תורא דראובן ...
Implied Question: ... because even though initially it was Reuven's ox and now it is still Reuven's ox?
מכל מקום שינוי השם יש כאן.
Answer: ... nevertheless, there is a Shinuy ha'Shem.
TOSFOS DH AMAR ULA MINAYIN LE'YI'USH SHE'EIN KONEH
תוס' ד"ה אמר עולא מניין ליאוש שאין קונה
(Summary: Tosfos discusses the opinion of Ula according to Rabeinu Tam and the Ri.)
משמע הכא דסבר עולא ד'יאוש לא קני' ...
Inference: It implies here that Ula holds that 'Yi'ush is not Koneh'.
וכן בהניזקין (גיטין ד' נה. ושם ד"ה מאי) דאמר עולא 'דבר תורה בין נודעה בין לא נודעה, אין מכפרת; מ"ט? יאוש כדי לא קני' ?
Precedent: Similarly, in 'ha'Nizakin' (Gitin, Daf 55a, See Tosfos there DH 'Mai') where he says that, 'Min ha'Torah, whether he knows about it or not, it (a stolen Chatas) does not atone. Why is that? Because Yi'ush alone is not Koneh'.
וקשה לר"ת, דבהגוזל בתרא (לקמן ד' קיד.) גבי פלוגתא דרבי שמעון ורבנן ד'גנב וגזלן', קאמר עולא 'מחלוקת בסתם, אבל בידוע, ד"ה יאוש קני?
Question: Rabeinu Tam queries this from the Gemara in ha'Gozel Basra (later, Daf 114a) where, in connection with the Machlokes Rebbi Shimon and the Rabanan concerning 'Ganav' and 'Gazlan', Ula establishes the Machlokes by S'tam, but where the owner knows about it, they both agree that Yi'ush is Koneh?
ואור"ת, דבכל מקום יאוש קונה, רק לענין קרבן, משום דהוי 'מצוה הבאה בעבירה.'
Answer: Explanation #1: Rabeinu Tam answers that generally, Ula holds that 'Yi'ush is Koneh', but not in connection with Korban, since it is a 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah'.
ומביא ראיה מההיא דהניזקין (גיטין ד' נה: ושם) דפריך התם לעולא מההיא ד'גנב והקדיש ואח"כ טבח ומכר, משלם תשלומי כפל, ואין משלם ד' וה'.
Support #1: And he supports this from the Gemara in 'ha'Nizakin' (Gitin, Daf 55b & 56a) which queries Ula from the case of someone who, after stealing an animal and declaring it Hekdesh, Shechts or sells it, who must then pay Kefel but not Arba'ah va'Chamishah ...
ותני עלה 'כה"ג בחוץ, ענוש כרת,' 'ואי אמרת יאוש לא קני, כרת מאי עבידתיה'?
Support #1 (cont.): ... and the Beraisa adds that the same case, ba'Chutz, is Chayav Kareis, on which the Gemara asks that 'If Yi'ush is not Koneh, why is he Chayav Kareis?'
והשתא בלאו ההיא ד'תני עלה' הוה ליה למפרך מגופה- דאי 'יאוש לא קני,' אם כן, אין לו כח להקדיש, ואמאי פטור מד' וה', הא לא טבח דהקדש?
Support #1 (cont.): Now, even without the Beraisa, the Gemara ought to have asked from the Mishnah itself - that if Yi'ush is not Koneh, then he does not have the power to declare it Hekdesh, in which case, why is he Patur from Arba'ah va'Chamishah, seeing as what he Shechted was not Hekdesh?
אלא ודאי לכל מילי מודה עולא דיאוש קני, רק לענין הקרבה.
Support #1 (cont.): It is therefore clear that Ula concedes that generally, 'Yi'ush is Koneh', except for when it comes to bringing it as a Korban.
ולהכי פריך מדתני עלה ד'בחוץ ענוש כרת,' אלמא ראוי לפתח אוהל מועד.
Support #1 (concl.): That is why the Gemara queries him from the ruling of the Beraisa, that ba'Chutz he is Chayav Kareis, from which we see that it is fit to be brought to the entrance of the Ohel Mo'ed?
ועוד מייתי ראיה ר"ת מריש לולב הגזול (סוכה ד' ל. ושם) דפסלינן לולב הגזול אפי' בי"ט שני; ומפרש רבי יוחנן משום 'מצוה הבאה בעבירה,' שנאמר "והבאתם גזול את הפסח," 'גזול דומיא דפסח' -בין לפני יאוש בין לאחר יאוש.
Support #2: Rabeinu Tam brings another proof from the beginning of 'Lulav ha'Gazul' (Succah, Daf 30a & 30b), where the Gemara declares Pasul a stolen Lulav even on the second day of Yom-Tov; Rebbi Yochanan there attributes it to 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah', as the Torah writes "And you bring there what is stolen and what is lame", 'Stolen, just like lame', says the Gemara, 'irrespective of whether it is before Yi'ush or after Yi'ush'.
בשלמא לפני יאוש, דלאו דידיה היא, אלא לאחר יאוש, הא קנייה ביאוש, מ"ט לא? לאו משום 'מצוה הבאה בעבירה.'
Support #2 (cont.): Before Yi'ush' is fine, since the animal is not his; but why is it Pasul after Yi'ush, seeing as he acquired it with Yi'ush? It must be because of 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah'.
משמע דסבר בכל דוכתי דיאוש קני, רק לענין מצוה הבאה בעבירה.
Support #2 (concl.): This implies that he (Rebbi Yochanan) holds that generally, Yi'ush is Koneh, unless it is in connection with a Mitzvah that comes via an Aveirah.
וקשה לר"י לפי', דאם כן, מאי פריך לעיל אביי לרבה מ"קרבנו," 'ולא הגזול,' דלמא בקרבן מודה רבה כמו עולא?
Question #1: The Ri queries Rabeinu Tam however, in that, if that is so (that Yi'ush is Koneh according to Ula) why did Abaye query Rabah above (on Daf 66b) from "Korbano", 've'Lo ha'Gazul' - when perhaps by Korban, Rabah concedes that Yi'ush is not Koneh, like Ula?
וכ"ת דסבר אביי אין חילוק, כמ"ד בסוכה (שם.) 'מתוך שיוצא בשאול, יוצא בגזול,' דלית ליה טעמא ד'מצוה הבאה בעבירה' ...
Refuted Answer: And if one suggests that Abaye does not differentiate, like the opinion in Succah (Ibid.) that holds 'Since one is Yotzei with a borrowed Lulav one is also Yotzei with a stolen one', because he does not hold of Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah ...
הא ע"כ אית ליה, דאי לאו הכי, כי אמרת נמי 'יאוש לא קני' תקשה ליה אמאי אסור להקריבו, כיון דשם הקדש חל עליו כדאמר, הוי יאוש ושינוי השם?
Refutation: ... he certainly does hold of it, because otherwise, even if Yi'ush would not be Koneh, he could ask Rabah why it is forbidden to bring the animal, seeing as Hekdesh takes effect on it, as he explained, it is Yi'ush plus Shinuy ha'Shem?
אלא ודאי משום דהוי 'מצוה הבאה בעבירה'?
Refutation (cont.): It must therefore be because of 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah'?
ועוד, בההיא דגיטין (ד' נה: ושם) דבעי רבא 'כי אוקמוה רבנן ברשותיה, משעת גניבה או משעת הקדישה ,?למאי נ"מ? לגיזותיה וולדותיה.
Question #2: And he also queries him from the Gemara in Gitin (Daf 55b), from Rava, who asks whether, when the Rabanan place the animal in the R'shus of the Gazlan, it is from the time that he stole it or from the time that he declared it Hekdesh. The ramifications of the She'eilah are regarding the shearings and the babies that appear in between the two occasions ...
ואליבא דעולא בעי לה, כדמוכח סוגיא דהתם.
Question #2 cont.): ... and the She'eilah is according to Ula, as is evident in the Sugya.
ואי בעלמא קני, הא ע"כ משעת יאוש גיזותיה וולדות דידיה הוו?
Question #2 (concl.): Now if Yi'ush would generally be Koneh, it is obvious that the shearings and the babies would be his from the time of Yi'ush?
ע"כ נראה לר"י - דבכל מקום לעולא יאוש לא קני ...
Explanation #2: Therefore the Ri explains that Ula holds that Yi'ush is not Koneh under any circumstances ...
וההיא דהגוזל בתרא (לקמן ד' קיד.) הוי יאוש ושינוי השם - דמעיקרא משכא והשתא אברזין.
Explanation #2 (cont.): ... and as for the case in 'ha'Gozel Basra (later, Daf 114a), that is because it is Yi'ush plus Shinuy ha'Shem - since initially it was a skin, and now it is a robe.
ואע"ג דגבי קרבן נמי הוי יאוש ושינוי השם, כדאמר לעיל ד'מעיקרא חולין והשתא הקדש' ?
Implied Question: Even though by Korban too, it is Yi'ush plus Shinuy ha'Shem, as the Gemara said earlier 'Initially it was Chulin and now it is Hekdesh' ...
מכל מקום כיון דאין קנוי לו אלא מחמת שהקדיש ולא היה קנוי לו קודם, פסליה רחמנא להקרבה משום 'מצוה הבאה בעבירה' ...
Answer: ... nevertheless, since he only acquired it because he declared it Hekdesh, and not before, the Torah disqualified it from being brought as a Korban, on account of 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah' (See Hagahos ve'Tziyunim) ...
ומיהו אם היה קנוי לו קודם הקדש , לא הוה חשוב מצוה הבאה בעבירה ...
Answer (cont.): But if he would have acquired it before being Makdish it, it would not be considered 'a Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah' ...
כדמוכח בפרק לולב הגזול (סוכה ד' ל. ושם) דאמר להו רב הונא להנהו אוונכרי 'כי זבניתו אסא מן הנכרים, לגזוז אינהו' ...
Proof #1: ... as is evident in Perek Lulav ha'Gazul (Succah, Daf 30a & 30b), when Rava Huna said to those peddlers 'When you purchase Hadasim from the Nochrim, let them cut them (off the tree)' ...
ופריך 'ולקנינהו בשינוי השם'? -משמע דאי קנו ליה, תו לא הוי מצוה הבאה בעבירה.
Proof #1 (cont.): ... on which the Gemara asks 'Why do they not acquire them with Shinuy ha'Shem?' - implying that if they would have acquired them, it would no longer be a 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah'.
ודוחק לומר דסבר כרבי יצחק בר נחמני, דלא חייש התם 'למצוה הבאה בעבירה'.
Refuted Counter-Proof: And it would be a Dochek to answer that the Gemara holds like Rebbi Yitzchak bar Nachmeni there, who does not hold of 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah'.
ועוד, אמר התם (ד' לא.) 'האי כשורא דמטללתא עבדו ביה רבנן תקנתא מפני תקנת השבים' ...
Proof #2: Furthermore, the Gemara says there (on Daf 31a) that the Rabanan applied the Takanah of 'Takanas ha'Shavim' to the beam of a Succah ...
וסוכה לא בעינן 'משלכם' ולא מיפסל אלא משום מצוה הבאה בעבירה, וכי קנייה בתקנתא דרבנן, לא חשיב מצוה הבאה בעבירה, כ"ש אי קנה קנין גמור.
Proof #2 (cont.): ... and a Succah is not subject to the Din of 'mi'she'Lachem', in which case it would only be Pasul because of 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah', and if where he acquires it only via a Takanah mi'de'Rabanan, it is not considered a 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah', how much more so where he acquires it with a proper Kinyan.
והא דאמר בריש הגוזל קמא (לקמן ד' צד.) 'הרי שגזל סאה חטין, טחנה, לשה, אפאה, והרים ממנה חלה, כיצד מברך? אין זה מברך אלא מנאץ' ...
Implied Question: And when the Gemara at the beginning of 'ha'Gozel Kama' (later, Daf 94a), states that if someone steals a Sa'ah of wheat, grinds it, kneads it, bakes it and separated Chalah from it, how can he recite a B'rachah over it, since that is not a blessing but a provocation? ...
ודחי ליה התם דמצי סבר בעלמא ד'שינוי קונה,' והכא משום מצוה הבאה בעבירה- אע"ג דקנה קודם לכן...
Implied Question (cont.): ... and it counters there that he may well hold that generally Shinuy is Koneh, and the reason there is because it is a Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah - even though he acquired it beforehand?
לענין ברכה, להזכיר שם שמים עליו, ראוי להחמיר יותר.
Answer #1: When it comes to reciting a B'rachah, which entails mentioning the Name of Hash-m, it is befitting to be more stringent.
אי נמי, התם דחוי בעלמא הוא.
Answer #2: Alternatively, the Gemara's answer is merely a Dichuy (pushing off the question, even though the answer is not a hundred per cent correct.)
והשתא לעיל פריך אביי שפיר מ"קרבנו," 'ולא הגזול' דאי יאוש קנה, אמאי מיפסל, הא לא חשיב מצוה הבאה בעבירה, כיון דקודם שהקדישה קנאה.
Explanation #2 (cont.): According to this, Abaye was justified when earlier, he asked from "Korbano", ve'Lo ha'Gazul' - because, if Yi'ush is Koneh, why is it Pasul, seeing as, since he acquired it before declaring it Hekdesh, it is not considered a 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah' ...
אלא ודאי יאוש גרידא לא קני אלא מחמת שהקדישה, דה"ל יאוש ושינוי רשות או יאוש ושינוי השם, כדמסיק לבסוף.
Explanation #2 (cont.): Clearly then, Yi'ush alone is only Koneh because he declared it Hekdesh, in which case there is Yi'ush and Shinuy R'shus or Yi'ush and Shinuy ha'Shem, as the Gemara ultimately concludes.
ולכך מפסל משום דה"ל מצוה הבאה בעבירה.
Explanation #2 (concl.): ... and the reason that it is Pasul is because it is a 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah'.
ובהניזקין (גיטין ד' נה: ושם) נמי, אי לא ד'תני עלה', מגופא דמתניתין לא מצי פריך לעולא ...
Explanation #2: Extension: And in ha'Nizakin too, (Gitin, Daf 55b & 56a) if not for the Beraisa that the Gemara quotes, it would not be able to query Ula from the Mishnah itself ...
דאע"ג דיאוש לא קני, שפיר חל הקדש, משום דה"ל יאוש ושינוי השם. ואדרבה, מגופה דמתניתין הוי סייעתא לעולא ...
Explanation #2: Extension (cont.): ... because, even though Yi'ush is not Koneh, Hekdesh will nevertheless take effect, since it is Yi'ush plus Shinuy R'shus. In fact, the opposite is true - that the Mishnah supports Ula ...
דאי יאוש קני, כי לא הקדיש נמי פטור מד' וה', דשלו הוא טובח ושלו הוא מוכר?
Proof: ... because if Yi'ush was Koneh, then even if he had not declared it Hekdesh, he would be Patur from Arba'ah va'Chamishah, since it is his own animal that he is Shechting or selling?
כדפריך מינה לקמן (ד' סח:) רבי יוחנן לריש לקיש דאמר 'יאוש קני.'
Precedent: ... as Rebbi Yochanan later (on Daf 68b), asks Resh Lakish, who holds that 'Yi'ush is Koneh' ...
ואדרבה, תימה דלא פריך מינה לרב יהודה דפליג התם א'עולא, וסבר ד'יאוש כדי הוי יאוש'.
Question: ... and on the contrary, it is difficult as to why the Gemara does not query Rav Yehudah, who argues there with Ula and holds that 'Yi'ush alone is Koneh' from this Beraisa? (Continued on Amud Beis)
67b----------------------------------------67b
TOSFOS DH AMAR ULA MINAYIN LE'YI'USH SHE'EIN KONEH (Continued from Amud Alef)
תוס' ד"ה אמר עולא מניין ליאוש שאין קונה
(Summary: Tosfos continues to elaborate on the Machlokes between the Ri and Rabeinu Tam.)
תימה דלא פריך מינה לרב יהודה דפליג התם א'עולא, וסבר ד'יאוש כדי הוי יאוש' התם א'עולא, וסבר ד'יאוש כדי הוי יאוש'?
Question: It is difficult as to why the Gemara does not query Rav Yehudah, who argues there with Ula and holds that 'Yi'ush alone is Koneh', from this Beraisa?
וליכא לשנויי כדמשני לקמן לריש לקיש- 'כגון שהקדישו בעלים ביד גנב' ...
Refuted Answer: Nor can one answer like the Gemara answers later (on Daf 68b) according to Resh Lakish - that the owner declared it Hekdesh after the Ganav stole it ...
דאם כן, מאי פריך התם לעולא 'כרת מאי עבידתיה'? הא מתחייב כרת שפיר, דראוי לפתח אהל מועד כיון שהקדישו בעלים?
Refutation: ... since, if that was the case, how can the Gemara query Ula as to why he is Chayav Kareis. Why should he not be Chayav Kareis, seeing as it is fit to be brought to the entrance of the Ohel Mo'ed now that the owner declared it Hekdesh?
וי"ל דהמ"ל 'ולטעמיך'.
Answer #1: The Gemara could have retorted 'According to you (Rav Yehudah) it is also a Kashya!'
אי נמי, דרב יהודה נמי אית ליה ד'יאוש לא קני', וטעמא דרב יהודה דאמר 'בין נודעה בין לא נודעה, מכפרת' -משום דלא חייש לטעמא דמצוה הבאה בעבירה.
Answer #2: Alternatively, Rav Yehudah too holds that 'Yi'ush is not Koneh', and the reason that he says that 'the animal atones whether it is known or not' is - because he does not hold of 'Mitzvah ha'Ba'ah ba'Aveirah'.
ולא גרסינן התם 'מאי טעמא? קסבר יאוש כדי קני'.
Answer #2 (cont.): And we do not have the text there 'What is the reason? Because he holds 'Yi'ush alone is not Koneh'.
ובסוכה (ד' ל. ושם) דקאמר 'אלא לאחר יאוש, הא קנייה ביאוש... '
Implied Question: And in Succah (Daf 30. & 30b) where the Gemara says 'But it speaks after Yi'ush; In that case, he acquired it with Yi'ush?' ... ...
ה"פ - הא קנייה ביאוש ושינוי השם...
Answer 1: ... what the Gemara means is that he acquires it with Yi'ush and Shinuy ha'Shem ...
ומה שאין מזכיר אלא יאוש משום דע"י יאוש שקודם לכן, קנאה בשינוי השם.
Answer 1 (cont.): ... and he only mentions Yi'ush because it is on account of the Yi'ush that occurred earlier, that he acquires the animal with Shinuy ha'Shem.
ואית ספרים דלא גרסי 'ביאוש,' אלא 'הא קנייה.'
Answer #2: In fact, there are Sefarim which do not have the text 'with Yi'ush', but simply 'He acquired it?'
ותדע, דהא התם ר' יוחנן קאמר ליה, ור' יוחנן אית ליה ד'יאוש לא קני,' דאמר לקמן 'חיוביה בין לפני יאוש בין לאחר יאוש'
Proof: The author of that statement there is Rebbi Yochanan, and Rebbi Yochanan holds that 'Yi'ush is not Koneh', since he says later on (Daf 68b) that he is Chayav whether it is before Yi'ush or after Yi'ush ...
ואי סבר דיאוש קני, אמאי חייב לאחר יאוש, שלו הוא טובח ושלו הוא מוכר?
Proof (cont.): ... and if he were to hold that Yi'ush is Koneh why is he Chayav after Yi'ush, seeing as what he Shechts or sells is his own.
ובהגוזל בתרא קאמר רבי יוחנן משמיה דרבי ינאי ד'שינוי רשות ואח"כ יאוש לא קני.
Proof (concl.): And in ha'Gozel Basra (Daf 115a) Rebbi Yochanan says in the name of Rebbi Yanai that Shinuy R'shus that is followed by Yi'ush is not Koneh.
ור"ת הקשה, דבהגוזל בתרא (לקמן ד' קיד.) משמע דלעולא 'יאוש כדי קני' ...
Question: And Rabeinu Tam asks (on the Ri) from the Gemara in 'ha'Gozel Basra' (later. on Daf 114a), which implies that, according to Ula, 'Yi'ush alone is Koneh' ...
דפריך ממתניתין ד'נטלו מוכסים חמורו ונתנו לו חמור אחר, הרי זה שלו' - וקאמר 'בשלמא לעולא, בידוע ודברי הכל'.
Question (cont.): ... since it asks from the Mishnah which rules that 'If a tax-collectors takes someone's donkey and gives him another one, it belongs to him'. on which the Gemara comments 'That is fine according to Ula, according to whom it speaks when it is known (that the owner gave up hope), and it goes according to everybody'.
'ונתנו לו חמור אחר' חשיב ליה התם יאוש כדי...
Question (cont.): And the Gemara there considers 've'Nasnu lo Chamor Acher' Yi'ush alone ...
דקאמר התם 'תנא, ואם נטל, מחזיר לבעלים הראשונים'. ומפרש דקסבר 'יאוש כדי לא קני'.
Proof: ... on account of the Beraisa there 'And if he accepted it, he must return it to its original owner'; and the Gemara explains that the Tana holds 'Yi'ush alone is not Koneh' ...
וטעמא נראה דלא חשיב ליה שינוי רשות משום דע"כ נותנים לו.
Question (concl.): ... and the reason that it is not considered Shinuy R'shus is because it is given to him against his will.
ותירץ ר"י' דברייתא ע"כ לא איירי כמתני'...
Answer: The Ri answered that the Beraisa cannot be speaking in the same case as the Beraisa ...
דהא במתניתין קתני 'הרי הוא שלו' וברייתא קתני 'מחזיר לבעלים הראשונים' .
Proof #1: ... seeing as the Mishnah rules that it belongs to him, whereas the Beraisa rules that he must return it to its original owner.
ועוד, דא"כ דא'מתניתין קיימא, תקשי מברייתא לרבה דאמר 'יאוש כדי קני' ?
Proof #2: Moreover, if the Beraisa was learned with reference to the Mishnah, one can ask from it on Rabah who says that Yi'ush alone is not Koneh?
אלא ברייתא איירי שהבעלים עומדים, ולא נתייאשו עדיין כשנתנו לזה ...
Answer (cont.): The Beraisa must therefore be speaking where the owner is standing there and has not yet given up hope when the tax-collector gives it to the recipient ...
ואע"ג דלסוף אחר דאתא לידיה נתייאשו, לא קני...
Answer (cont.): ... and even though he does give up hope after the latter has received it, he does not acquire it
דשינוי רשות דקודם יאוש לא קני, כדמשמע לקמן.
Reason: ... because Shinuy R'shus before Yi'ush does not acquire, as is implied later (115a - See Hagahos ve'Tziyunim).
ויאוש גרידא נמי לא קני אפי' לרבה...
Answer (cont.): And even Yi'ush is not Koneh according to Rabah ...
כיון דבאיסורא אתא לידיה. וצריך להחזיר הדמים.
Reason: ... because it came to his hand be'Isur, and he is obligated to return its value.
אבל מתניתין איירי לעולא בידוע שנתייאש מקמי דאתא לידיה, וכי אתא לידיה הוה ליה יאוש ושינוי רשות.
Answer (concl.): Whereas the Mishnah, according to Ula, speaks where he is known to have given up hope before the recipient received the animal, in which case, upon receiving it, he acquires it with Yi'ush and Shinuy R'shus.
TOSFOS DH AF GAZUL DE'LEIS LEIH TAKANTA
תוס' ד"ה אף גזול דלית ליה תקנתא
(Summary: Tosfos reconciles this with the Gemara earlier (on Daf 65b)
אע"ג דאמר לעיל (דף סה:) 'גנב טלה ונעשה איל, נעשה שינוי בידו, וקנאו'?
Implied Question: Even though the Gemara said earlier (on Daf 65b) 'Ganav T'leh ve'Na'aseh Ayil, Na'aseh Shinuy be'Yado, ve'Kan'o' ...
מ"מ כמו שהוא, לית ליה תקנתא.
Answer: ... nevertheless, in its present state, it cannot be rectified.
TOSFOS DH RAVA AMAR ME'HACHA KORBANO VE'LO HA'GAZUL
תוס' ד"ה רבא אמר מהכא קרבנו ולא הגזול
(Summary: Tosfos proves that the author of the statement is Rava and not Rabah, and elabortes.)
'רבא' גרסינן ולא 'רבה' ...
Establishing the Author: The correct text is 'Rava', not 'Rabah' ...
מדקאמר 'חד מינייהו רב פפא אמר', ולא היו טועים אלא בין רב פפא לרבא שהיה רבו, ופעמים כשהיה אומר רב פפא דברים בסתם, היו סבורים שדברי רבא הן...
Proof: Since the Gemara says that the author of one of the statements is Rav Papa, and although they might have confused Rav Papa with Rava (who was his Rebbe), and when he would sometimes make statements S'tam, they would think that they were the words of Rava ...
אבל בין דברי רב פפא לדברי רבה לא היו יכולין לטעות;
Proof (cont.): ... there was no way that they would confuse Rav Papa with Rabah.
ולעיל (דף סו:) גרס 'אמר ליה רבא "משכבו", 'ולא הגזול ...
Consequence: Therefore the corresponding text earlier (on Daf 66b) is 'Rava said to him (Rav Yosef) "Mishkavo", 've'Lo ha'Gazul'.
אע"ג דרבה הוה בר פלוגתיה דרב יוסף, ולרבה הקשה אביי?
Implied Question: ... And earlier, despite the fact that Rabah is the disputant of Rav Yosef, and Abaye queried Rabah ...
צריך לומר דרבה עצמו לא השיב לו כלום, אלא רבא השיב לו ...
Answer: ... we have to say that it was not Rabah himself who replied, but Rava ...
מדפריך הכא 'והא רבא הוא דאמר "דגזל קרבן דחבריה," וקאמר ד'חד מינייהו רב פפא אמרה'.
Answer (cont.): ... since the Gemara asks here on Rava that he was the one who said earlier that 'He stole his friend's Korban, and the Gemara concludes that one of them was said by Rav Papa.
וכן משמע, דבכל הספרים גרס לעיל 'אמר ליה רבא', ואי רבה השיבו, הל"ל 'אמר ליה', ולא היה צריך להזכיר רבה...
Proof #1: And so it seems, seeing as in all the Sefarim, the text in the Gemara earlier 'Amar leih Rava'; now if it was Rabah who answered him, then it ought to have said simply 'Amar leih', without adding the word 'Rabah' ...
כיון דמקשה לרבה.
Reason: ... seeing as it was Rabah who was being queried ...
וכן משמע בהניזקין (גיטין דף נה: ושם)- דרבא אית ליה ד'יאוש כדי לא קני' ...
Proof #2: And also in 'ha'Nizakin' (Gitin, 55b & 56a) it is implied that Rava holds 'Yi'ush alone is not Koneh'.
דבעי רבא 'כי אוקמוה רבנן ברשותיה, משעת גניבה או משעת הקדש? למאי נ"מ ...'; ואי יאוש קני, לכל הפחות משעת יאוש כבר הוא ברשותיה.
Proof #2 (cont.): When he asks whether, when the Rabanan place the animal in his R'shus, it is from the time of the theft or from the time of the Hekdesh.
ובפרק בתרא (דף קיא: ושם) קאמר רבא 'לעולם רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי' -משמע התם דאית ליה ד'יאוש לא קני'
Proof #3: And in the last Perek (of this Masechta, Daf 111b & 112a) Rava says that 'Really the domain of an heir is not equivalent to that of a purchaser' - there too it is implied that he holds that 'Yi'ush is not Koneh'.
והתם 'רבא' הוא ,דהוא בר פלוגתיה דרמי בר חמא.
Proof #3 (cont.): And there it is 'Rava' speaking, since he is the disputant of Rami bar Chama.
והא דאמר רבא בפרק אלו מציאות (ב"מ דף כו:) גבי מציאה 'נטלה לפני יאוש על מנת לגזלה, עובר בכולן' ...
Implied Question: And when Rava states in Perek Eilu Metzi'os (Bava Metzi'a, Daf 26b) in connection with where one picks up a lost object before Yi'ush with the intention of stealing it, that 'one transgresses all of them (the Mitzvos connected with returning a lost article) ...
ואע"ג דאהדריה בתר יאוש, מתנה בעלמא הוא דיהיב ליה.
Implied Question (cont.): ... and even if one returns it after Yi'ush, one is merely giving him a gift ...
אע"ג דיאוש לא קני?
Implied Question (concl.): ... even though Yi'ush is not Koneh ...
מ"מ, כיון דהועיל יאוש שיכול למוכרה או להקדישה, חשיב גזלן.
Answer: ... nevertheless, since Yi'ush is effective to the extent that one is permitted to sell it or to declare it Hekdesh, he is considered a Gazlan.
TOSFOS DH SHOR VA'SEH SH'NEI PE'AMIM
תוס' ד"ה שור ושה שני פעמים
(Summary: Tosfos explains why the Torah needs to write "Seh" twice.)
וא"ת, ו"שה" דכתיב ב' פעמים למה לי, הא בשבת לא כתיב 'שה' ?
Question: Why does the Torah see fit to write "Seh" twice, seeing as by Shabbos the Torah does not insert "Seh"?
וי"ל, דאי לא כתיב "שה" שני פעמים, הוה אמינא שבא "שור" למעוטי שאר מילי מדין שור ...
Answer: Had the Torah not written "Seh" twice, we would have thought that "Shor" comes to preclude other things from the Din of Shor (exclusively) ...
דלא הוו בתשלומי ה', ולאוקמינהו א'דין שה
Answer (cont.): ... that they do not pay five-fold, only four-fold, like a lamb.
להכי כתיב "שה" למעוטי לגמרי.
Answer (concl.): Hence the Torah writes "Seh" (a second time) to preclude them completely (from the Din of a lamb as well).
TOSFOS DH CHAMISHAH BAKAR YESHALEM TACHTAV
תוס' ד"ה חמשה בקר ישלם תחתיו
(Summary: Tosfos clarifies as to how we would Darshen the Pasuk.)
ומסברא הוה ידענא ד"חמשה בקר" קיימא א"שור" ו"ארבע צאן" קיימי א"שה".
Clarification: And we would understand from a S'vara that "Chamishah Bakar" pertains to "Shor" and "Arba Tzon" to "Seh".
TOSFOS DH EIN HA'GONEV ETC. (This Dibur belongs to the Mishnah)
תוס' ד"ה אין הגונב כו'
(Summary: Tosfos establishes the source of the ruling.)
בגמרא (דף סט:) דריש לה מ"וגונב מבית האיש," 'ולא מבית הגנב.'
Source: The Gemara (on Daf 69b) Darshens this from "ve'Gunav me'Beis ha'Ish", 've'Lo ni'Beis ha'Ganav'.
ולמאן דמוקי חד בגנב וחד בטוען טענת גנב, א"ש.
Statement: This goes well with those who explain that one Pasuk refers to 'Ganav' and the other, to 'To'en Ta'anas Ganav' ...
אבל למאן דמוקי תרוייהו לטוען טענת גנב, לא שייך כלל למדרש הכי?
Question: ... but according to those who establish both Pesukim by b'To'en Ta'anas Ganav, this D'rashah is not feasible?
וצריך לומר דלדידיה נפקא ליה למעוטי גנב אחר הגנב מקרא אחרינא.
Answer: One therefore needs to say that according to them, we learn that 'Ganav achar Ganav is Patur' from a different source.
TOSFOS DH DE'SANYA AMAR REBBI AKIVA ETC.
תוס' ד"ה דתניא אמר רבי עקיבא כו'
(Summary: Tosfos discusses why the Gemara asks some questions on Rav and others on Rabah.)
מכל הנהו דפריך הכא לרב ה"מ למפרך לעיל לרבה, ומהנהו דפריך לעיל לרבה ה"מ למפרך לרב.
Implied Question: All the current cases from which the Gemara queries Rav it could also have queried Rabah earlier in the Sugya, and all the cases from which the Gemara earlier queries Rabah it could also query Rav here ...
אלא דרבה דאיירי בגזלן פריך ליה ממילי דגזלן, ולרב דמיירי בגנב ניחא ליה למיפרך ממילי דגנב, אע"פ שאין סברא לחלק.
Answer #1: ... only it preferred to query Rabah (who is speaking about a Gazlan) from cases of Gazlan, and Rav (who is speaking about a Ganav) from cases of Ganav.
ועוד, דכמו שהוקשו בבית המדרש נקבעו בגמרא.
Answer #2: Moreover, the Gemara fixed the questions in the Gemara according to how they were asked in the Beis-ha'Medrash.
ולתרוייהו הוה מצי למפרך מההיא ד'גנב והקדיש', דפריך מינה לקמן רבי יוחנן לריש לקיש.
Conclusion: And the Gemara could have queried them both from the case of 'Ganav ve'Hikdish', from which Rebbi Yochanan will later query Resh Laskish (on Daf 68b).