[1] ממקרה זה דייק רבא שהברייתא הזו משובשת, דאל"כ הא לכו"ע שינוי קונה - וכיון ששינוי קונה מדוע הגנב השני משלם רק קרן. ולכן הוכיח שהברייתא משבשתא וצריך להפוך את הברייתא וכדלהלן, אולם רב פפא תירץ דהסיפא בית שמאי היא דאמרי שינוי במקומו עומד.

[2] דשינוי רשות בלא שינוי לא קונה - ומיירי שלא היה יאוש, ונשאר הדין שאין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל.

[3] דאף שלא היה יאוש, בכל אופן שינוי קונה.

[4] ורב ששת רצה להוכיח כדבריו דמיירי אחר יאוש, דהרי ר"ע אמר שהטעם שחייב ד' וה' משום "שנתשרש בחטא" - ואם מיירי לפני יאוש שלא אהני מעשיו אין כאן השרשה וחיזוק בחטא כי לא הועיל. ורבא דוחה שאין ראיה, דנשתרש בחטא - היינו "ששנה בחטא", וזה נעשה כאן מפני שמכר את הגניבה ולא החזיר.

[5] וא"כ שלו הוא טוב ושלו הוא מוכר ולא שייך לחייבו.