1)

TOSFOS DH LO YEHEI ELA KE'PIRSHO

תוס' ד"ה לא יהא אלא כרפשו

(Summary: Tosfos explains why the Gemara did not ask the same question earlier in the Sugya of 'Huchlak Echad ba'Mayim'.)

הא דלא דייק הכי לעיל (דף כח.) ב'הוחלק אחד במים' ...

(a)

Implied Question: The reason that the Gemara did not ask the same question earlier (on Daf 28a) in the case of 'Huchlak Echad ba'Mayim' ...

משום דהתם לא איירי כששפכם בכוונה, אבל הכא תנא 'השופך', משמע ששפכם בכוונה במקום שנעשין רפש וטיט.

(b)

Answer #1: ... because there it is not speaking where the owner poured the water deliberately, whereas in the current case, 'ha'Shofech' implies that he deliberately poured it in a location where it will become mud.

א"נ, ברישא קתני 'הוחלקו', משמע דלא עשו המים אלא החלקה, אבל הכא קתני 'הוזק', משמע שבמים עצמן הוזק.

(c)

Answer #2: Alternatively, 'Huchl'ku' in the Reisha, implies that the water only caused the victim to slip, whereas 'Huzak' in the current case, implies that he was damaged by the water itself.

2)

TOSFOS DH BE'DE'TAMU MAYA

תוס' ד"ה בדתמו מיא

(Summary: Tosfos explains a. the statement and b. why the water does not become a Bor.)

פירוש ב'תמו מיא' נמי איירי.

(a)

Clarification: The Gemara means that it is also speaking where the water was finished.

וניחא ליה לאוקמי בין תמו בין לא תמו, ודוקא בכלים, מלאוקמי דוקא בלא תמו, ובין בכלים ובין בעצמו.

1.

Clarification (cont.): The Gemara preferred to establish the case both where the water was finished and where it was not, but specifically with reference to Keilim, than to establish it specifically where the water was not finished and with reference to both Keilim and to himself.

וא"ת, ואי תמו מיא, סתמא מפקר להו, והוי בור ופטור בו הכלים?

(b)

Question: If the water was finished, then the owner would normally declare it Hefker, in which case it would be a case of Bor, and one would be Patur on Keilim?

וי"ל, דלא תמו כל כך שלא יהא עדיין ראויין לשום דבר.

(c)

Answer #1: The water did not finish to the extent that it is not fit to be used for something.

ואי הוה גרס איפכא, הוה ניחא ...

(d)

Answer #2: If the text read the other way round, it would be even better ...

'מי סברת דתמו מיא ונכנסו בעפר ונעשה טיט? לא! דלא תמו מיא, שהמים צלולים עדיין, דמסתמא לא אפקרינהו.

1.

Alternative Text: 'Do you really think that the water was finished and that it sank into the ground and became mud? Not at all! It speaks where the water was not finished and where it is still clear, in which case, the owner presumably did not declare it Hefker.

3)

TOSFOS DH VE'CHAYAV BA'AL HA'KOSEL

תוס' ד"ה וחייב בעל הכותל

(Summary: Tosfos

וא"ת, כותל רעוע נמי איבעי ליה לאסוקי א'דעתיה שמא הצניעם שם כשהיתה בריא?

(a)

Question: Even if it is a rickety wall, one should have taken into account that one may have hidden the things there when the wall was sound?

וי"ל, דמ"מ ראוי המצניע להתחייב כיון שפשע.

(b)

Answer: Nevertheless, the Matzni'a deserves to be Chayav seeing as he was negligent.

ואין צריך להעמיד ברעוע מעיקרו.

(c)

Refuted Answer: And it is not necessary to establish the case by a wall that was rickety to begin with.

4)

TOSFOS DH SHE'LO TE'AKEV HA'MACHRISHAH

תוס' ד"ה שלא תעכב המחרישה

(Summary: Tosfos cites the Yerushalmi which gives a different reason.)

בירושלמי מפרש כדי שלא תעלה המחרישה.

(a)

Yerushalmi: The Yerushalmi explains that it was so that the plow should not dig up the thorns and the glass shards.)

5)

TOSFOS DH AFILU TEIMA REBBI YEHUDAH ETC.

תוס' ד"ה אפילו תימא רבי יהודה כו'

(Summary: Tosfos reconciles this with the ruling in the Mishnah 'Kol ha'Kodem bahen, Zachah and discusses a seeming contradiction between Raban Shimon ben Gamliel in our Mishnah and Raban Shimon ben Gamliel in Bava Metzi'a.)

וא"ת, והא מתני' קתני 'כל הקודם בהן זכה'?

(a)

Question: But does the Mishnah not say that 'The first person to take them may keep them'?

וי"ל, דכל הקודם בהן לאחר שלשים יום זכה.

(b)

Answer: The Mishnah is talking about someone who takes them after thirty days.

ותימה, למאי דס"ד דמתניתין בשעת הוצאת זבלים, תקשה ליה דרשב"ג א'דרשב"ג ...

(c)

Question #1: According to the Gemara's current contention that it is speaking about when one takes the manure out into the street, one can ask from Raban Shimon ben Gamliel on himself ...

דקתני במתני' ד'חייב לשלם' ... ובהבית והעלייה (ב"מ דף קיח:) תנא 'רשב"ג אומר, אף מתקן מלאכתו כל שלשים יום' ...

1.

Question #1 (cont.): ... seeing as in the current Mishnah he rules that he is Chayav to pay', whereas in 'ha'Bayis ve'ha'Aliyah' (Bava Metzi'a, Daf 118b) the Beraisa, citing Raban Shimon ben Gamliel, states that he has permission to arrange his work needs for thirty days' ...

ודייק מינה בגמ' דס"ל 'כל מקום שנתנו חכמים רשות להניח, והזיק, פטור מלשלם'?

2.

Question #1 (concl.): ... and the Gemara extrapolates from there that he holds 'Wherever the Chachamim permit one to place something, and it damages, he is Patur from paying?

ולפי לשון אחר שפירש בקונטרס דרשב"ג פליג א'ת"ק וס"ל דאפילו הניח ברשות, חייבין לשלם, קשה אפי' לפי המסקנא?

(d)

Question #2: And according to Rashi's second Lashon (in the Mishnah) - that Raban Shimon ben Gamliel argues with the Tana Kama and holds that even if he placed it with permission, he is Chayav to pay, then the Kashya will extend even to the final outcome of the Gemara here?

ושמא אין הענינים שוין, אע"ג דבשמעתין דהתם כייל להו בהדי הדדי.

(e)

Answer: Perhaps the cases (in the two Sugyos) are not comparable, despite the fact that the Gemara in Bava Metzi'a puts them together.

6)

TOSFOS DH MASNISIN SHE'LO BE'SHA'AS HOTZA'AS ZEVALIM VE'REBBI YEHUDAH HI

תוס' ד"ה מתני' שלא בשעת הוצאת זבלים ור' יהודה היא

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not give the same answer in the Sugya in Bava Metzi'a.)

תימה, דלא משני הכי בהבית והעלייה (ב"מ קיח: ושם) דקתני 'המוציא זבלו לרה"ר, המוציא מוציא והמזבל מזבל ... , ואם הזיק, משלם מה שהזיק' ...

(a)

Question: Why does the Gemara not give the same answer in 'ha'Bayis ve'ha'Aliyah' (Bava Metzi'a, Daf 118b and 119a), where the Mishnah rules that 'Someone who takes his manure into the street, may take it out, and that the one who fertilizes the fields should do so immediately, because if they cause damage, he will be obligated to pay'.

וקאמר בגמרא 'מתני' דלא כר' יהודה'?

1.

Question (cont.): ... and the Gemara states there that this does not conform to Rebbi Yehudah?

וי"ל, דהתם כי יעמיד מתני' נמי שלא בשעת הוצאת זבלים, אתיא דלא כר' יהודה ...

(b)

Answer #1: Because there, even if we were to establish the Mishnah not at the time when people take their manure into the street it will not go like Rebbi Yehudah ...

דהא שרי להוציא ע"מ לזבל לאלתר, ואפי' הכי קתני ש'משלם מה שהזיק', אלמא בדבר שיש לו רשות, משלם מה שהזיק ...

1.

Answer #1 (cont.): ... since it is permitted to take it out in order to fertilize the fields immediately, yet the Tana nevertheless says there that 'One must pay for the damage' ...

ולרבי יהודה משמע דלא משלם, מדקאמר 'שעל מנת כן ... '.

2.

Proof #1: Whereas from what Rebbi Yehudah says 'Because on that condition ... ', it would seem that he exempts him from paying ...

ועוד, מדלא קתני בהדיא 'ואם הזיק, משלם מה שהזיק'.

3.

Proof #2: ... and also because he did not specifically add 've'Im Hizik, Meshalem Mah she'Hizik'.

א"נ, מתני' דהתם משמע ליה בשעת הוצאת זבלים, מדקתני 'המזבל מזבל', ושפיר אית ליה רשות להניח שלשים יום.

(c)

Answer #2: Alternatively, the Mishnah there implies that it is speaking at the time when people take their manure into the street, since it says 'and the one who makes manure in the street, may do so', which is why he has permission to leave it there for thirty days ...

והא דאמר 'והמזבל מזבל' ...

(d)

Implied Question: And when the Tana says 've'ha'Mezabel Mezabel' ...

עצה טובה קמ"ל', כלומר מזבל לאלתר שלא יצטרך לשלם.

(e)

Answer: ... he is merely giving advice that one should fertilize the fields straightaway, to avoid having to pay.

30b----------------------------------------30b

7)

TOSFOS DH TIVNO VE'KASHO T'NAN MISHUM DE'MESHARKI

תוס' ד"ה תבנו וקשו תנן משום דמשרקי

(Summary: Tosfos explains why the Mishnah declares 'Gelalim' Chayav even though they are not slippery.)

והא דמחייב מתני' בגללים אע"ג דלא שריק ...

(a)

Implied Question: And the reason that the Mishnah declares 'Gelalim' Chayav even though they are not slippery is ...

היינו משום דלית ביה שבחא, ולא התירו להוציא בחנם.

(b)

Answer: ... because they are not subject to improvement, and the Chachamim did not allow one to take things out for no reason.

8)

TOSFOS DH DAVAR SHE'YESH BO SHEVACH KANSU GUFO MISHUM SH'VACHO

(Summary: Tosfos explains that from here we learn not to read the text 'Kol ha'Kodem bahen, Zachah', by 'Matzni'a Kotz u'Zechuchis' and by 'Geder she'Nafah li'Reshus ha'Rabim'.)

מכאן יש להוכיח דל"ג 'כל הקודם בהן, זכה' גבי מצניע קוץ וזכוכית וגדר שנפלה לרה"ר ...

(a)

Inference: One can prove from here not to have the text 'Kol ha'Kodedm bahen Zachah' in the cases of 'Matzni'a Kotz u'Zechuchis' and by 'Geder she'Nafah li'Reshus ha'Rabim' ...

דהתם ליכא שבחא.

(b)

Reason: ... since they are not subject to improvement.

9)

TOSFOS DH SJ'TAR SHE'YESH BO RIBIS KONSIN OSO VE'EINO GOVAH LO ES HA'KEREN VE'LO ES HA'RIBIS

תוס' ד"ה שטר שיש בו רבית קונסין אותו ואינו גובה לא את הקרן ולא את הרבית

(Summary: Tosfos clarifies Rebbi Meir's opinion, and reconciles this Sugya with the Sugya in Eizehu Neshech.)

נראה לר"י שר"מ קונס להפסיד החוב לגמרי - אפי' בהודאה ועדות אחרת ...

(a)

Clarification: The Ri explains that Rebbi Meir penalizes him to make him lose the debt completely - even by his own admission or by additional witnesses ...

כדמשמע לישנא ד'אין גובה לא את הקרן ולא את הרבית', דמשמע דאין גובה כלל.

1.

Source: ... as is implied by the Lashon 'Ein Govah lo es ha'Keren ve'Lo es ha'Ribis', implying that he cannot claim at all ...

וכן משמע מדמדמי ל'קנסו גופו משום שבחו', שמפסיד גוף הממון.

(b)

Proof: ... and this is also implied by the fact that the Gemara compares it to 'Kanso Gufo atu Shevacho', where he loses even the 'money' itself.

ואין להקשות, דבפרק איזהו נשך (ב"מ דף עב. ושם) מדמי הך דהכא ד'שטר שיש בו רבית' ל'שטרי חוב המוקדמין', ומוקי ההיא דשטרי חוב כר"מ ...

(c)

Refuted Question: One cannot ask from Perek Eizehu Neshech (Bava Metzi'a, Daf 72a & 72b) where the Gemara compares the case here of a 'Sh'tar which contains Ribis' to 'predated Sh'tarei-Chov', which it establishes like Rebbi Meir ...

והיכי מדמי, דהכא מפסיד גוף המלוה, והתם אינו מפסיד אלא השטר?

1.

Refuted Question (cont.): ... how can it compare them, bearing in mind that; whereas here he loses the entire debt, there he only loses the Sh'tar?

דמה שאין מפסיד שם אלא השטר לפי שלא היה עבירה בגוף המלוה אלא בשטר, אבל ברבית יש עבירה, דהלואה ברבית אפי' בלא שטר.

(d)

Refutation: That is because there, he loses only the Sh'tar because he did not commit an Aveirah in the actual loan, only in the Sh'tar; whereas here, taking interest is intrinsically an Aveirah, even where there is no Sh'tar.

אע"ג דאמרינן דמשעת כתיבה עבד ליה שומא?

(e)

Implied Question: Even though the Gemara says that he made the assessment (of Isur) from the time of writing?

בלא שטר נמי איכא איסורא בהלואה'

(f)

Answer: ... nevertheless, there is an Isur in lending on interest even where there is no Sh'tar.

הקשה ריב"א, אם יפסיד כל חובו לגמרי, מצינו הלוה חוטא נשכר?

(g)

Question: The Riva asks that if the creditor loses his debt completely, it transpires that the borrower, who also sinned, gains?

ואור"י, דאין זה קושיא, כי המלוה שמרויח קנסו בגוף מחמת השבח, ומתוך כך יזהר ...

(h)

Answer: This is not a Kashya, the Ri explains, since they penalized the money because of the benefit with regard to the creditor who benefits (from the sin), as a result of which he will be careful not to sin ...

אבל הלוה אין לנו במה לקנוס, שתחילתו על מנת לפרוע הוא לוה.

1.

Answer (cont.): ... whereas as far as the debtor is concerned, there is nothing with which to penalize him, seeing as at the outset, he borrowed in order to pay.

10)

TOSFOS DH VA'CHACHAMIM OMRIM GOVAH ES HA'KEREN ETC.

תוס' ד"ה וחכמים אומרים גובה את הקרן כו'

(Summary: Tosfos establishes the case and goes on to explain why the Sh'tar is not Pasul on account of the witnesses.)

משמע שגובה ע"פ השטר אפי' ממשעבדי.

(a)

Inference: This implies that one can claim with the Sh'tar even from Meshubadim.

וקשה לר"י, למה השטר כשר, כיון שהעדים עוברים על "לא תשימון" ...

(b)

Question: Why is the Sh'tar Kasher, asks the Ri, seeing as the witnesses transgressed the La'av of "Lo Sasimun"?

אע"ג דאינם עדי חמס, דאין מרויחין כלום?

1.

Refuted Answer: Even if, seeing as, since they gain nothing, they are not Eidei Chamas ...

הא קי"ל כאביי (סנהדרין דף כז.) ד'משומד אוכל נבלות להכעיס, פסול'.

2.

Refutation: .. because we Pasken like Abaye, who says (in Sanhedrin, Daf 27a) that a Meshumad, who eats Neveilos in order to provoke Hash-m, is Pasul.

והא דלא תני לה בזה בורר (שם כד:) ...

(c)

Implied Question: And the Tana in 'Zeh Borer' Ibid. Daf 24b) does not list them (the witnesses) ...

ה"נ לא תני לוה, אלא בכלל מלוה איתיה, כדמשני התם בגמרא גבי 'מלוה ברבית', 'מלוה הבאה ברבית'.

1.

Answer: ... for the same reason as he does not list the borrower - because he is included in 'the lender', as the Gemara answers there - when it interprets 'Malveh be'Ribis' as ' Milveh ha'Ba'ah be 'Ribis'.

ואין לומר דמיירי באין ניכר הרבית בשטר אלא כתוב סתמא 'פלוני חייב לפלוני מנה', וסברו העדים שהכל קרן ואח"כ נודע שהוא רבית ...

(d)

Refuted Answer #1: One cannot answer that it speaks where the Ribis is not discernable in the Sh'tar - where they wrote S'tam 'P'loni owes P'loni a Manah', and where the witnesses thought that it was all part of the Keren, and they only discovered later that it included Ribis ...

דבפרק איזהו נשך (ב"מ דף עב. ושם) מתרץ ר' יוחנן עלה דההיא ד'שטרי חוב המוקדמין פסולין', 'אפילו תימא רבנן, גזירה שמא יגבה מזמן ראשון' ...

(e)

Refutation: ... because in Perek Eizehu Neshech (Bava Metzi'a, Daf 72a & 72b, Tosfos DH 'Sh'tar) Rebbi Yochanan establishes the case of 'Sh'tarei-Chov ha'Mukdamin, Pesulin' even according to the Rabanan, in the form an enactment in case he claims from the earlier date.

ואי אין ניכר, בשטר שיש בו רבית נמי לגזור שמא יגבה רבית במקום קרן?

1.

Refutation (cont.): ... and if it is not discernable ... , then by a Sh'tar she'Yesh bo Ribis too, they ought to decree in case he claims the Ribis as the Keren?

ואין לומר שלכך הן כשרים - שלא עשו שומא ...

(f)

Refuted Answer #2: Nor can one explain that the witnesses are Kasher - seeing as it is not subject to assessment ...

דכיון שניכר מתוך השטר הרבית, לא יבא לגבות הרבית על ידי שטר זה.

1.

Refuted Answer #2 (cont.): ... because, since the Ribis is discernable in the Sh'tar, Beis-Din will not allow the Ribis to be claimed via such a Sh'tar ...

והא דתנן באיזהו נשך (שם עה:) ש'העדים עוברים בלא תעשה', היינו כגון שאין ניכר הרבית מתוך השטר ...

2.

Refuted Answer #2 (concl.): ... and when the Mishnah in 'Eizehu Neshech' (Ibid. 75b) rules that the witnesses transgress a Lo Sa'aseh', that speaks where the Ribis is not discernable in the Sh'tar ..

דהא אמרי' בשמעתין דמשעת כתיבה עבד ליה שומא, א"כ כשחתמו בשטר זה עוברים בלא תעשה.

3.

Refutation: Because the Gemara in our Sugya says that the moment they sign on the Sh'tar (in which the Ribis is discernable), they have made the assessment, in which case at that moment, they transgress the Lo Sa'aseh.

וי"ל, ד"לא תשימון עליו נשך" לאינשי במלוה ולוה וערב משמע להו, ולהכי לא מפסלי בהכי ...

(g)

Answer #1: In the eyes of the people, "Lo Sasimun alav Neshech" is confined to the creditor, the debtor and the guarantor (but not to the witnesses), which is the reason why they do not become Pasul by signing ...

כדאמרינן (שם דף ה:) ' "לא תחמוד" לאינשי בלא דמי משמע להו'.

1.

Precedent: ... as the Gemara says there (on Daf 8b) 'People think that "Lo Sachmod" only applies to where one does not pay for the article'..

א"נ, כגון שיש עדים שהיו אנוסין מחמת נפשות.

(h)

Answer #2: Alternatively, it is speaking where there are witnesses who testify that the witnesses on the Sh'tar were forced to sign on pain of death.

וכן צ"ל ב'שטרי חוב המוקדמים', דיש מעמידין אותה כר"מ, אבל לרבנן כשרים.

(i)

Precedent: And this is how we have to establish the case of 'Sh'tarei-Chov ha'Mukdamin (Pesulin)', which some establish according to Rebbi Meir, but according to the Rabbanan, they are Kasher ...

ואפי' רבי מאיר אין פוסל אלא מטעם קנס.

1.

Precedent (cont.): What's more, even Rebbi Meir declares them Pasul only in the form of a K'nas.

ואמאי, הלא עדים פסולים הם שחתמו על שטר מוקדם?

2.

Precedent (cont.): Why is that? Why are the witnesses not Pasul because they signed on a predated Sh'tar?

אלא י"ל שיש עדים שהיו אנוסים מחמת נפשות.

3.

Precedent (concl.): It must be because they were forced to sign on pain of death.

א"נ, כגון שאמרו 'טעינו בשנת המלך'.

(j)

Alternative Explanation: Alternatively, because they claimed that they erred in the year of the king (they thought it was the second year of the king when really it was the third).

ואומר ר"י דהלכה כרבנן ...

(k)

Halachah: The Ri rules like the Rabanan ...

אע"ג דקי"ל (כתובות דף ס:) כר' מאיר בגזירותיו ...

1.

Implied Question: Even though the Gemara rules (in Kesuvos, Daf 60b) like Rebbi Meir in his decrees ...

דוקא בגזירותיו ולא בקנסותיו.

2.

Answer: That refers specifically to his decrees, but not to his fines.

וכן פסקו הלכות גדולות כרבנן דר"מ מטעם זה ב'מעוברת חבירו ומינקת חבירו' (יבמות לו:) [עי' תוספות זבחים קד. ד"ה א"ר עקיבא].

(l)

Support: And similarly, the Halachos Gedolos Paskens like the Rabanan of Rebbi Meir in connection with 'Me'uberes Chavero and Meinekes Chavero' (in Yevamos, Daf 36b. See also Tosfos Zevachim, Daf 104a DH 'Amar Rebbi Akiva').

11)

TOSFOS DH DE'MI'SHA'AS K'SIVAH AVAD LEIH SHUMA

תוס' ד"ה דמשעת כתיבה עבד ליה שומא

(Summary: Tosfos queries the word 'Shuma' in this context.)

תימה לרבינו יצחק, מה שומא יש כאן ומה מזקת עדותן ללוה ...ו

(a)

Question: Rabeinu Yitzchak asked - what assessment is there here, and how does their testimony harm the borrower ...

הלא לא יגבו ב"ד הרבית ע"י שטר זה, כיון שניכר בתוכו רבית?

1.

Question (cont.): ... since as Beis-Din will not permit the Ribis to be claimed with this Sh'tar seeing as the Ribis in it is discernable?

12)

TOSFOS DH LEIMA KE'HANI TENA'I ETC

תוס' ד"ה לימא כהני תנאי כו'

(Summary: Tosfos discusses whether to erase the words 'Kol ha'Kodem bahen Zachah' according to Raban Shimon ben Gamliel.)

מכאן יש להוכיח דל"ג במתני' במילתיה דרשב"ג 'כל הקודם בהן זכה' ...

(a)

Refuted Text: From here it is evident that one should not have the text in the Mishnah in the words of Raban Shimon ben Gamliel 'Kol ha'Kodem bahen Zachah' ...

דאי גרסינן ליה, הוה ליה לאתויי ...

1.

Refutation: ... because if one did, the Gemara ought to have mentioned it ...

דעל כרחך רשב"ג א'גופן נמי קניס, דאי לאו הכי, במאי פליג א'תנא קמא?

2.

Refutation (cont.): Seeing as Raban Shimon ben Gamliel must penalize him on their bodies as well, because if he does not, in which point does he disagree with the Tana Kama.

וי"ל, דהוי מצי לדחויי דכולה רשב"ג היא, וה"ק - 'שהיה רבן שמעון בן גמליאל אומר ... '.

(b)

Reinstatement #1: It is possible to refute that and to say that the whole Mishnah goes according to Raban Shimon ben Gamliel, and the Mishnah means to say 'Because Raban Shimon ben Gamliel says ... '.

א"נ, ס"ד דוקא א'תבנו וקשו דאיכא שבחא טובא, אבל שאר דברים לא ...

(c)

Reinstatement #2: Alternatively, we would have thought (the Tana Kama holds) that 'Kol ha'Kodem Zachah' only applies to 'Kasho ve'Tivno', where there is a lot of improvement, but not to other things ...

ואתא רבן שמעון בן גמליאל למימר דכל המקלקלין שוין, אפי' לית בהו אלא שבחא פורתא.

1.

Reinstatement #2 (cont.): Therefore Raban Shimon ben Gamliel comes to teach us that it applies to whoever spoils the street, even if the gain is only minimal.

13)

TOSFOS DH VE'HADAR KA'AMAR DE'ASURIN MISHUM GEZEL

תוס' ד"ה והדר קאמר דאסורין משום גזל

(Summary: Tosfos rejects a possible answer to the question.)

ולא בעי למימר דאסורין משום גזל לאותו שקדם וזכה, ורשב"ג קאמר דמותרין ...

(a)

Refuted Answer: The Gemara does not want to say that they are Asur because of Gezel to the one who takes it first, and Raban Shimon ben Gamliel holds that it is permitted ...

דאין סברא דליפלגו בהכי.

(b)

Refutation: Because it is not logical to say that that is what they are arguing about.

14)

TOSFOS DH LI'ZE'IRI VADAY TENA'I HI

תוס' ד"ה לזעירי ודאי תנאי היא

(Summary: Tosfos rejects the suggestion that they are arguing over 'Halachah u'Morin Kein regarding the Sh'vach.)

דאין סברא לומר דפליגי ב'הלכה ומורין כן' לענין שבחא ...

(a)

Refuted Answer: Since it is not logical to say that they are arguing over 'Halachah u'Morin Kein' with regard to the Sh'vach ...

דפשיטא דלכולי עלמא מורין.

(b)

Refutation: ... since it is obvious that everyone holds 'Morin ... '.