BAVA KAMA 21-25 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the ninth Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.



תוס' ד"ה טמון באש דפטר רחמנא היכי משכחת לה

(Summary: Tosfos clarifies why the question is confined to the opinion that 'Isho Mishum Chitzav'.)

פי' בשלמא למ"ד אשו משום ממונו, אין תימה דפטור 'טמון' ...


Clarification: According to the opinion that holds 'Isho mishum Mamono', it is not surprising that 'Tamun is Patur' ...

ואע"ג דבכל נזקי ממונו כמו 'קרן שן ורגל חייב 'טמון '...


Implied Question: Because, even though regarding all Nizkei Mamon, such as 'Keren, Shein and Regel', Tamun is Chayav ...

שבממון מצינו חילוקים בקרן שן ורגל להלכותיהן.


Answer: Because in connection with Mamon, we find differences in the respective Halachos of 'Keren, Shein and Regel'.

אבל באדם המזיק לא חלק הכתוב, דכתיב 'פצע תחת פצע" ודרשינן בסוף פירקין (דף כו:) 'לחייב על השוגג כמזיד ואונס כרצון'.


Adam ha'Mazik: Whereas by Adam ha'Mazik, the Torah draws no such distinction, as the Torah writes "Petza tachas Patza, from which we Darshen, at the end of the Perek (Daf 26b) that 'Shogeg is Chayav just like Meizid, and Oneis just like Ratzon'.

לפיכך אין סברא לדרוש 'אשו משום חציו'.


Conclusion: And that is why it is not logical to Darshen 'Isho mishum Chitzav'.



תוס' ד"ה מאי בינייהו

(Summary: Tosfos suggests alternative answers to the question.)

הוה מצי למימר 'איכא בינייהו כל הני דלעיל - 'כלב שנטל חררה ואנחי אנוחי בגדיש', דלרבי יוחנן משלם על שאר הגדיש חצי נזק, ולר"ל על שאר הגדיש פטור.


Suggested Answer: He could have explained that the difference lies in all the cases that the Gemara learned earlier - regarding 'a dog that took a cake nad placed it on the haystack, where, according to Rebbi Yochanan, he pays Chatzi Nezek for the remainder of the haystack, whereas according to Resh Lakish, he he is Patur from paying ...

ולרבי יוחנן אפילו לא הצית בגופו של עבד 'קם ליה בדרבה מיניה', ו'טמון' היכא שלא כלו חציו, חייב לרבי יוחנן.


Suggested Answer (cont.): And in the case there where, according to Rebbi Yochanan we apply 'Kam leih be'de'Rabah Mineih' even if he did not set fire to the body of the Eved, and where Tamun according to him, is Chayav where his arrows have not yet terminated.



תוס' ד"ה וליחייב בעל הגחלת

(Summary: Tosfos clarifies the question and elaborates.)

פירוש גם בעל הגחלת, ולא שיפטר בעל הכלב לגמרי, כדפ"ל (דף כב. ד"ה 'ואי') גבי 'חנוני אמאי חייב?'.


Clarification: He means even the owner of the coal, but not that the owner of the dog should be completely Patur, as Tosfos already explained above (on Daf 22a) DH 've'I'), in connection with the question 'Why the storekeeper is Chayav'.)

ועוד, אי בשלא שמר גחלתו ומפטר בעל הכלב, אמאי קאמר (לעיל יט:) 'מתני' באדייה אדויי, ודרב הונא בעלמא איתמר'?


Proof: Moreover, if it speaks where he did not guard his coal, and the owner of the dog is Patur, why did the Gemara earlier (on Daf 19b) establish the Mishnah by 'Adyeih Aduyei, and Rav Huna is speaking independently?

לימא דרב הונא קאי א'מתני' 'קשרו אדם, חייב הקושר נ"ש ובעל התרנגול פטור' כמו הכא דפטור בעל הכלב?


Proof (cont.): Why did it not say that Rav Huna is referring to the Mishnah 'Kashro Adam, Chayav ha'Kosher Nezek Shalem u'Ba'al ha'Tarn'gol Patur', just like here, where the owner of the dog is Patur?

אלא ודאי בשלא שימר גחלתו, חייב נמי בעל הכלב, ולכך לא מיתוקמא דרב הונא א'מתני' ...


Proof (cont.): It is therefore evident that even where he did not guard his coal, the owner of the dog is also Chayav, which explains why the Gemara did not establish Rav Huna on the Mishnah ...

ד'קשרו אדם חייב' משמע דחייב הכל הקושר, ובעל התרנגול יש לו להתחייב כמו כן.


Reason: Since 'Kashro Adam Chayav' implies that the one who tied it is Chayav to pay full damages, and the same applies to the owner of the chicken.



תוס' ד"ה וליחייב בעל הגחלת

(Summary: Tosfos explains the statement and elaborates.)

האי לישנא לאו דוקא ...


Clarification: This Lashon is La'av Davka ...

דהא מיתוקמא ד'אכלה בגדיש דבעל החררה'.


Reason: Seeing as the Gemara establishes it where the dog ate it by the haystack belonging to the owner of the cake.

אלא כלומר שיפטר בעל הכלב מחלקו של בעל הגחלת, ולא ישלם כי אם הרביע.


Clarification: What it therefore means is that the owner of the dog is Patur from the portion of the owner of the coal, and that he therefore pays only a quarter.

וא"ת, ואמאי לא פריך 'וליפטר בעל הכלב מן החררה'?


Question: Why does the Gemara not ask why the owner of the dog is not Patur from paying for the cake?

ונראה מכאן לדקדק דיותר יש לאדם ליזהר עצמו שלא יזיק אחרים משלא יוזק ...


Answer: It seems from here that a person is obligated to take more care not to damage others than he needs to take that he should not get damaged ...

שמחויב לשמור גחלתו מן הכלב, אע"פ שאין לו רשות ליכנס לביתו, כדי שלא יזיק אחרים, ואין לו לשמור עצמו כדי שלא יכנס כלב בביתו כדי ליטול חררתו.


Answer: (cont.): Since he is obligated to guard his coal from the dog, even though it has no permission to enter his house, to prevent it from damaging others, yet he does not need to guard himself against the dog entering his house in order to take his cake.

וכן משמע בהמניח (לקמן דף לא.) בשמעתין ד'קדרין', דפריך 'אי נתקל פושע, שני נמי ליחייב'


Support: And this is also implied in 'ha'Meni'ach' (later Daf 31a) in the Sugya of 'Two potters', where the Gemara asks that 'If Niskal is Poshe'a, let the second one also be Chayav?'

אלמא חשיב שני פושע לחייבו בנזק שלישי, ואינו פושע לענין שיפטר ראשון בנזקיו.


Support (cont.): From which we see that the second person is considered careless to render him Chayav if he damages the third person, but he is not careless with regard to the first person being Chayav in the event that he damages him.



תוס' ד"ה בששימר גחלתו

(Summary: Tosfos explains why he is Patur, despite the fact that the house is not fully guarded.)

וא"ת, ומה שמירה היא זו, כיון שיכול הכלב ליכנס שם בחתירה, דסתם דלתות חתורות הן אצל הכלב?


Question: What sort of guarding is this, seeing as the dog was able to dig its way in, seeing as dogs are generally able to tunnel their way underneath doors?

וי"ל, כיון דנטר כדנטרי אינשי, לא אטרחוהו רבנן טפי.


Answer: Seeing as he guarded the people guard, the Rabbanan did not trouble him to do more.



תוס' ד"ה בשחתר

(Summary: Tosfos suggests another possible answer and rejects it.)

ואם תאמר, ולישני 'כגון דנפלה גודא בליליא, וידע בעל הכלב ובעל הגחלת לא ידע?


Question: Why did the Gemara not answer that the wall fell during the night, and that the owner of the dog knew about it, but the owner of the coal did not?

ויש לומר, דאין זה רגילות דבעל הכלב ידע ובעל הגחלת לא ידע.


Answer: It is unusual for one of them to know about it, but n ot the other ...

ולקמן גבי 'עיזי דבשדות' רגילות הוא לפעמים.


Answer (cont.): Whereas in the case later on Amud Beis) regarding 'the goats in the field, such a thing does sometimes happen.



תוס' ד"ה סתם דלתות חתורות הן

(Summary: Tosfos explains why he is not Chayav on account of 'Techilaso bi'Peshi'ah ve'Sofo be'Oneis' and elaborates.)

תימה, דלמא משום דהוי 'תחילתו בפשיעה וסופו באונס' - 'תחילתו בפשיעה' משום פתוחה?


Question: Perhaps the reason that he is Chayav is because it is 'Techilaso bi'Pehi'ah ve'Sofo be'Oneis'? 'Techilaso bi'Peshi'ah' because of where it was open?

ויש לומר, דא"כ לא מיחייב בחתירה כ"א רביע, כי היכי דהוה מתחייב בפתוחה, שהיה בעל הגחלת מתחייב מחצה.


Answer: In that case, where the dog dug under the door, he would only be Chayav a quarter of the damage, just as he would be Chayav if it would be open.

אבל אין לתרץ דלא אמרינן 'תחלתו בפשיעה' בבתים פתוחים, 'וסופו באונס' בנעולים, כיון דגבי נעולים לא הוי שום פשיעה ...


Refuted Answer: One cannot answer that we do not say 'Techilaso bi'Pehi'ah' with regard to an open door, and 'Sofo be'Oneis' with regard to a closed one, seeing as by a closed door, there is no Peshi'ah at all.

כדאמרינן בהפרה (לקמן דף נב:) - דלא אמרינן 'מגו דהוי פושע לענין חרש, הוי פושע לענין פקח ... ' ו'מגו דהוי פושע לענין גמלים הוי פושע לענין שוורים'.


Source: Like the Gemara says in 'ha'Parah' (later, Daf 52:) - that 'We Do not say that since ('Migu') he is Poshe'a with regard to Cheresh, he is also Poshe'a with regard to a Pike'ach' or 'Since he is a Poshe'a with regard to camels, he is a Poshe'a with regard to oxen'.

דלא דמי, דהתם ודאי לא אמרינן מגו, משום דלגבי פקח או לגבי שוורים הניזקין לא פשע כלל.


Refutation: Because they are not comparable, since there, we definitely do not say 'Migu', since concerning a Pike'ach, or concerning oxen, he was not careless at all.

אבל הכא פושע הוא בכלב זה לענין זה הגדיש להיות ניזוק בגחלתו בפשיעה, היכא שלא שמר גחלתו.


Refutation (cont.): But here, on the other hand, he was careless with regard to the dog, in that the haystack will be damaged with his coal through carelessness, if he does not guard his coal.

לכך יש להתחייב אפילו נזוקין באונס, למאן דמחייב 'תחילתו בפשיעה וסופו באונס'.


Conclusion: Therefore, we are justified in rendering him Chayav even if the damage occurs be'Oneis, according to the opinion that holds 'Techilaso bi'Pehi'ah ve'Sofo be'Oneis, Chayav'.



תוס' ד"ה תפשוט דפי פרה כחצר הניזק דמי

(Summary: Tosfos discusses as to why one cannot resolve the She'eilah from various other sources from the Sugya and elaborates.)

תימה, דאמאי לא פשיט משאר בבי דמתני', דתנן 'השן מועדת לאכול הראוי לה', ומההיא ד'אכלה מצידי הרחבה, ומתוך החנות'?


Question #1: Why do the Gemara not resolve the She'eilah from the other sections of the Mishnah, since we learned there that 'Shein' is Mu'ad, to eat whatever is fit for it', or from the case where 'It ate from the side of the street' or ' ... from inside the store'?

ועוד, אותם שהיו מדקדקין מ'שיסה בו את הכלב', למה לא הביאו מתניתין 'כלב שנטל חררה' דדייק מינה השתא?


Question #2: Moreover, those who try to learn it from 'Shisah bo es ha'Kelev', why do they not cite the Mishnah 'A dog that took a cake'?, like the Gemara is doing at the moment?

ועוד, מאי קאמר 'מאי בעי ריפתך בפומא דכלבאי?', כיון שהכלב לקחה?


Question #3: And furthermore, what does the Gemara mean when it says 'What is your loaf doing in my dog's mouth, seeing as the dog took it?

ונראה לר"י, דמכל הנהו דמתניתין לא מצי למפשט, ולא מההיא ד'נטל חררה', משום דס"ד דאם לקחה הבהמה פירות בחצר הניזק ואכלה ברשות הרבים [או בחצר המזיק], חייב, דמחייבינן בלקיחה לחודא.


Answer: The Ri explains that one cannot resolve the She'eilah from the all the cases in the Mishnah, nor from that of 'Natal Chararah', because we would think that, if the animal took fruit in the Chatzar ha'Nizak and ate it in the R'shus ha'Rabim or in the Chatzer of the Mazik, the owner is Chayav, due merely to the fact that it took it from the domain of the Nizak.

וכן הסברא נוטה, דכיון דפשע בלקיחה, מה לנו באכילה?


Proof: Indeed, this is logical, because, since he was negligent with regard to taking the fruit, who cares where it ate it?

והא דממעטינן מ"שדה אחר" רשות הרבים, היינו לקיחה.


Answer (cont.): And when we preclude the R'shus ha'Rabim from "S'dei Acher", that is in connection with the taking alone.

וקמבעיא ליה כגון אם הושיט פירות בפי פרה, חש"ו ועכו"ם דלאו בני תשלומין נינהו, וכגון שהבהמה לא היתה יכולה ליקח אם לא שהושיט לה ...


Clarifying She'eilah: And the Gemara now asks what the Din will be, if one places fruit in the mouth of an animal, of a Chashu or an Akum, all of whom are not liable, in a case where the animal ... could not have taken it on its own ...

ואי כחצר הניזק דמי, חייב בעל הפרה, ואי כחצר המזיק דמי, פטור, כיון שנתנו אחר לתוך פיה.


Clarifying She'eilah (cont.): Now if the mouth is considered like the Chatzer of the Nizak, then the owner of the cow is Chayav, but if it is considered the Chatzer of the Mazik, then he is Patur, since it is someone else who placed it in its mouth.

והא דקאמר 'תפשוט', לאו ממתני' אלא מסוגיא דשמעתין, דאוקמה דאכלה בגדיש דבעל החררה ...


Clarifying Resolution: And when the Gemara says 'Resolve it ... ', it is not referring to the Mishnah, but to the Sugya in the Gemara, which establishes the case where it ate it by the haystack of the owner of the cake ...

שמע מינה דבעו לקיחה ואכילה בחצר [הניזק] ...


Clarifying Resolution (cont.): A proof that one needs both the taking and the eating in the Chatzer of the Nizak ...

אף על פי שאין טעם בדבר זה, מה צורך באכילה?


Question: Even though this is not logical, as why must it eat it there?

אלא דגזירת הכתוב הוא; ותפשוט כשנתן אחר לתוך פיה, דחייב, דכחצר הניזק דמיא ...


Answer: It is a Gezeiras ha'Kasuv; In any case, we can resolve the She'eilah and that when someone places the food into the mouth of the cow, he is Chayav, because it is considered the Chatzer of the Nizak.

דאי כחצר המזיק דמיא, ומצי אמר ליה 'מאי בעי ריפתך בפומא דחיותאי?' ה"נ מצי א"ל 'מאי בעי ריפתך בפומא דכלבאי?'


Proof: Because if it was the Chatzer of the Mazik, and the owner could say 'What is your loaf doing in my animal's mouth, by the same token he could say in our case 'What is your loaf doing in my dog's mouth?'


וזה הלשון לאו דוקא, דהכא לא שייך לשון זה, שהכלב לקח מעצמו ...


Explaining the Lashon: The Lashon 'What is your loaf doing ... ' is La'av Davka, seeing as the dog itself took it ...

אלא כלומר - כיון דגזירת הכתוב דבעי' אכילה בחצר הניזק, ואי פי פרה כחצר המזיק, אפילו כי אכלה בגדיש דבעל החררה הוי אכילה בחצר המזיק?


Explaining the Lashon (cont.): What the Gemara therefore means is that, since it is a Gezeiras ha'Kasuv that it must also be eaten in the Chazter of the Nizak, if the cow's mouth is considered the Chatzer of the Mazik, then even if it ate it by the haystack of the Ba'al ha'Chararah, it will have eaten it in the Chatzer of the Mazik?

ואגב דשייך לשון זה בנתן אחר לתוך פיה, נקט ליה.


Explaining the Lashon (concl.): And it only uses that Lashon since the same applies where someone else places it in its mouth.

ומייתי מ'שיסה בו את הכלב', דשסוי מיקרי אפילו הכניס יד חבירו בפי הכלב או הנחש, ו'השיך' היינו דתחב ודחק שיני הכלב ונחש בבשר חבירו ...


Explaining the Sugya: The Gemara then cites a proof from 'Shisah bo es ha'Kelev, because 'Shisuy' implies even where one places one's friend's hand in the mouth of the dog or of the snake, whereas 'Hishich' (which the Gemara cites after that), means where one stuck the teeth of the dog or the snake on to his friend's flesh.

וא"כ, אמאי חייב בעל הכלב, והלא ידו בחצר המזיק הוא? ולימא ליה 'מאי בעי ידך בפומא דכלבאי'?


Explaining the Sugya (cont.): If so, why is the owner of the dog Chayav, seeing as the victim's hand is in Chatzer of the Mazik? Why can he not say to him 'What is your hand doing in my dog's mouth?

והא דקאמר 'שן דחייב רחמנא היכי משכחת לה?' אף על גב דמשכחת לה שפיר כגון שהלקיחה היתה בחצר הניזק ...


Implied Question: And when the Gemara asks 'What is the case of Shein which the Torah renders liable?' even though it could have mentioned a case where the animal took the food in the Chatzer ha'Nizak ...

אלא משום דפשטיה דקרא משמע שהביעור היתה בחצר הניזק, קבעי 'היכי משכחת לה'.


Answer: Only since the simple explanation of the Pasuk is where the destruction too took place there, the Gemara asks how it speaks.

ובריש מסכת שבת (דף ג:) איכא נמי תפשוט מסוגיא דשמעתין - דקאמר 'תפשוט דבעי רב ביבי בר אביי'.


Precedent: At the beginning of Maseches Shabbos (Daf 3a) the Gemara also resolves a She'eilah from the current Sugya, when it says 'Resolve it from the She'eilah of Rav Bibi bar Abaye'.



תוס' ד"ה תא שמע שיסה בו את הכלב

(Summary: Tosfos discusses as to why the Gemara does not answer that it is not talking about where the animal kills.)

ותימה, דאמאי לא משני 'לענין קטלא לא אמרינן' ...


Question: Why does the Gemara not answer that it is not talking about where the animal kills ...

כדאמרינן בסמוך, דהך משנה היא רישא ד'השיך בו את הנחש', דמייתי בתר הכי בפ' אלו הן הנשרפין (סנהדרין דף עו: ושם)?


Precedent: As the Gemara will say shortly, since this Mishnah is the Reisha of 'Hishich bo es ha'Nachash' (where the Gemara says it)?

ושמא משמע ליה רישא בין לענין מיתה בין לענין נזקין.


Answer: Perhaps the Gemara understands the Reisha with reference to both Misah and Nizakin.

ולקמן נמי מייתי לה גבי בעיא 'משסה כלבו של חבירו'.


Proof: Later on too, the Gemara cites it ('Shisah bo es ha'Kelev') in connection with 'Meshaseh Kalbo shel Chavero' (on Daf 24b).



תוס' ד"ה דאפקיה לניביה וסרטיה

(Summary: Tosfos explains why the Gemara does not answer that it speaks in a different case.)

הו"מ לשנויי 'כגון שלא הכניס יד חבירו אלא הכלב עצמו לקחה, כששיסהו.


Implied Question: The Gemara could have answered that it speaks where he did not place his friend's hand, but where the dog itself grabbed it, when he incited it?

אלא דמשני לפי מה שסבור, דמיירי כשהושיט לו ידו.


Answer: Only it answers according to what it initially thought, that it speaks where he did.



תוס' ד"ה יכלי למימר לגדור מר גדירא בארעיה

(Summary: Tosfos declares Abaye's reply a Dichuy [and is not to be taken seriously].)

היה נשמט אביי שלא היה חפץ לילך לשם ...


Clarification: Abaye was evading the issue, since he did not want to go there ...

דהתנן (לעיל דף יט:) 'אכלה מתוך החנות, משלמת', ולא אמרינן היה לו לנעול חנותו.


Source #1: Seeing as we learned above (on Daf 19b) 'If the animal ate from inside the store, the owner must pay, and we do not say that he ought to have locked his store.

וכן 'אכלה מצידי הרחבה'.


Source #2: Similarly, where it ate from the side of the street (24a).

ולעיל נמי, לא פריך ד'ליפטר בעל הכלב מן החררה'.


Proof: Also in the Sugya earlier (on Amud Alef) the Gemara did not ask that the owner of the dog ought to be Patur on the cake.

ורב אלפס פסק כרב יוסף, וליתיה לדאביי ...


Halachah: The Rif Paskens like Rav Yosef ...

דדחויא בעלמא הוא.


Reason: Because (Abaye) is just pushing it off.



תוס' ד"ה הנהו עיזי דשוקא כו'

(Summary: Tosfos clarifies the case and elaborates.)

דוקא בהנהו דקיימי לשחיטה ...


Clarification: This refers specifically to goats that stand to be Shechted.

ואע"ג שישלמו מה שהזיקו ...


Implied Question: And even though the owner will pay for any damage that they do ...

לא בעי למיקם בהדייהו לדינא, וזימנין נמי דליכא סהדי.


Answer: The Nizak doesn't want to have to go to Beis-Din'; moreover, sometimes there are no witnesses.

אבל עז לחלבה ורחל לגיזתה, יכול לומר כשיזיק ישלם.


Clarification (cont.): But goats that are milked and sheep for their wool, the owner can argue that when they damage, he will pay.

כדאשכחן גבי 'עיזי דבי תרבו', דאמר ליה 'זיל אצנעינהו', ולא אמר ליה 'זיל שחטינה'.


Precedent: Like we find with regard to the goats of bei Tarbu, where he (Rav Yosef) said that they should look after them, but not that they should go and Shecht them.



תוס' ד"ה איזהו מועד כו'

(Summary: Tosfos clarifies a Sugya in Yevamos.)

אומר ר"י, דהא דאמרינן בהבא על יבמתו (יבמות דף סד:) דסתם לן תנא ד'שור המועד כרשב"ג דאמר בשלש זימנין הוי חזקה' ...


Clarification: The Ri explains that when the Gemara in 'ha'Ba al Yevimto (Yevamos, Daf 64b) says that the S'tam Mishnah holds like Raban Shimon ben Gamliel, who says that three times comprises a Chazakah ...

לא משום דתיהוי פלוגתייהו בשור המועד.


Clarification (cont.): This is not because they are arguing about a 'Shor ha'Mu'ad' ...

דמקראי דרשינן.


Reason (cont.): Since they Darshen Pesukim (See Mesores ha'Shas).



תוס' ד"ה שיהו התינוקות כו'

(Summary: Tosfos clarifies Rebbi Meir's opinion.)

אף על גב דאדם אית ליה מזלא ...


Implied Question: Even though a person has a 'Mazel' ...

מ"מ, כיון שנעשה שפל כל כך שהתינוקות ממשמשין בו, ודאי חזר לקדמותו.


Answer: Nevertheless, since the ox has become so placid that allows children to stroke it, it has definitely regained its original status.

ולא בא ר"מ למעט שלא תועיל חזרה שלשה ימים, אלא השמיענו דאפילו ביום אחד פעמים דאיכא חזרה, כגון ע"י תינוקות.


Clarification: Rebbi Meir is not coming to say that Chazarah (retraction) will not be effective, but that it can be effective even on one day, such as vis children stroking it.

וג' פעמים ביום אחד נראה דאין מועיל לדידיה לחזרה, אע"פ שמועיל להעדאה ...


Chidush regarding Chazarah: And three times on one day will not be effective with regard to Chazarah, even though it will with regard to Ha'ada'ah (becoming a Mu'ad) ...

דה"נ אשכחן לר"ש, דבשלשה פעמים הוי מועד ובחזרה בעי ג' ימים.


Proof: For so we see according to Rebbi Shimon, three times (even on one day) turns it into a Mu'ad, whereas Chazarah requires three days.



תוס' ד"ה ולא ישמרנו האידנא חייב

(Summary: Tosfos Rejects Rashi's first explanation and explains that Rashi himself retracted.)

פי' בקונטרס בפי' ראשונה - דלרבא בפעם ג' חייב נ"ש.


Rashi: In his first explanation, Rashi writes that, according to Rava, after the third time the owner must already pay full damages.

צ"ל לפי', הא דקאמר לקמן דאתו ג' כיתי סהדי בחד יומא, דלמ"ד 'לייעודי תורא' אייעד, ומשלמין בעלים נ"ש, אע"פ שלא ידעו תחלה.


Explanation: According to this explanation, we will have to say that when the Gemara (on Daf 24a) explains that three pairs of witnesses came on the same day, according to the opinion that says 'le'Yi'udi Tura' (the witnesses come to warn he ox), it is a Mu'ad and the owner pays full damages, even though he did not know about it first.

ואינו נראה, ד"והועד" בבעליו כתיב, ואח"כ "אם לא ישמרנו" - משלם נ"ש.


Refutation: But this is not correct, since "ve'Hu'ad" is written in connection with the owner, after which it says "Im Lo Yishmerenu" - he pays full damages.

וברייתא דלקמן קתני ד'אין השור נעשה מועד עד שיעידו בפני בעלים'.


Refutation (cont.): And the Beraisa later states that the ox does not become a Mu'ad, until it is warned in the presence of the owner.

וא"כ, אפילו למ"ד 'לייעודי תורא', צריך שידעו הבעלים תחלה ...


Refutation (cont.): That being the case, even according to the opinion that holds 'le'Yi'udi Tura', the owner has to know first ...

וכי אתו ג' כיתי סהדי בחד יומא והעידו בבעלים, לא ישלמו בעלים נ"ש עד נגיחה ד'?


Refutation (concl.): So that, when three pairs of witnesses come on the same day and testify on the owner, he is not Chayav to pay full damages until the fourth goring?

ורש"י עצמו חזר בו ...


Rashi Retracted: Rashi himself retracted ...

משום דבריש חזקת הבתים (ב"ב דף כח. ושם) קאמר סתמא דגמרא 'אי מה שור המועד עד נגיחה ד' לא מיחייב ... '


Reason: Because at the beginning of Chezkas ha'Batim (Bava Basra, Daf 28a & 28b) states S'tam that a Shor ha'Mu'ad is not Chayav until the fourth time.

ופי' ד'משמעות דורשין איכא בינייהו'.


Conclusion: And he therefore explains that they (Abaye and Rava) are only arguing over the source of the D'rashah.