TOSFOS DH MIDI D'HAVAH A'EVED V'AMAH
תוס' ד"ה מידי דהוה אעבד ואמה
(Summary: Tosfos disagrees with the source that Rashi cites.)
לא כפירוש רש"י שפירש משום דתנן בהחובל (לקמן דף פז.) 'עבד ואשה פגיעתן ... ' ...
Refuted Explanation: Not like Rashi explains - because we learned in the Mishnah (later, Daf 87.) 'Eved ve'Ishah Pegi'asan Ra'ah'.
דא"כ, ה"ל למינקט 'עבד ואשה'.
Refutation: Because in that case, it ought to have said 'Eved ve'Ishah'.
אלא מפרש ר"ת דנקט 'עבד ואמה', משום דקאי א'מתני' דסוף מסכת ידים.
Explanation: Only like Rabeinu Tam explained, that it mentions 'Eved ve'Amah' with reference to the Mishnah at the end of Maseches Yadayim.
וטעמא משום 'שמא יקניטנו רבו' דבסמוך מפורש התם.
Reason: And the reason is because the reason that 'maybe his master will make him angry' that the Gemara will mention shortly, is mentioned there.
TOSFOS DH LA'AV AF-AL-GAV D'KAVANASO L'HAZIK AFILU HACHI PETURIN
תוס' ד"ה לאו אע"ג דכוונתו להזיק אפ"ה פטורין
(Summary: Tosfos discusses why the Gemara does not learn Eved and Amah from a Kal ve'Chomer, and other problems with the Sugya.)
וא"ת, עבד ואמה גופיה נילף מק"ו דשן להתחייב, כיון דאכתי לא ידע טעמא ד'שמא יקניטנו רבו'?
Question #1: Why do we not learn Eved and Amah themselves from Shein with a Kal va'Chomer, seeing as we do not yet know the reason that 'maybe his master will make him angry'?
וע"ק, כיון דידע רישא דמתניתין דמסכת ידים (פ"ד מ"ז) מדנקט 'עבד ואמה' ולא נקט 'עבד ואשה', א"כ מסתמא ידע סיפא?
Question #2: Moreover, since the Gemara knows the Reisha of the Mishnah in Yadayim (Perek 4, Mishnah 7), seeing as it mentioned 'Eved ve'Amah and not Eved ve'Ishah (as we explained in the previous Dibur), it is fair to assume that it also knew the Seifa?
וע"ק, דעבד ואמה כשאין כוונתן להזיק נמי פטירי, וא"כ מאי מייתי?
Question #3: Furthermore, bearing in mind that Eed ve'Amah are Patur even if they not have the intention of damaging, what is the Gemara saying?
וי"ל, דשפיר הוה ידע המקשה טעמא ד'שמא יקניטנו רבו' ...
Answer: The questioner did indeed know the reason of 'Shema Yakniteihu Rabo' ...
ואפ"ה פריך כיון דעבד ואמה פטורין ואפילו באין כוונתן להזיק, ואע"ג דלא שייך טעמא ד'שמא יקניטנו רבו', דאנוס הוא; דפעמים דנתכוונו ויאמרו לא נתכוונו ...
Answer (cont.): Yet the Gemara asks that seeing as Eved ve'Amah are Patur even when they do not intend to do damage, even though the reason of 'Shema Yakniteihu Rabo' does not then apply, since he is an Oneis; because sometimes they had the intention of damaging but claim that they didn't.
לכך פטירי בכל ענין. נמצא שכוונתן גורם הפטור ...
Answer (cont.): That is why they are Patur in all cases. And it transpires that his intention to damage is the cause of the P'tur (See Maharam).
ה"נ קרן שכונתו להזיק, יש לנו לפוטרו.
Answer (concl.): Consequently, by Keren too, where his intention is to damage, one ought to declare him Patur.
ורב אשי פי' דאפילו באין כוונתו להזיק, איכא טעמא רבה.
Rav Ashi: Whereas according to Rav Ashi, even where he does not intend to damage, there is ample reason to declare him Patur.
TOSFOS DH K'SHE'HIZIK CHAV HA'MAZIK ETC.
תוס' ד"ה כשהזיק חב המזיק כו'
(Summary: Tosfos clarifies to which 'ke'she'Hizik ... ' this refers.)
לא היינו 'כשהזיק' קמא אלא מאידך 'כשהזיק' מרבה לה.
Clarification: This refers, not to the first 'ke'she'Hizik', but to the second one.
TOSFOS DH L'MECHSHEVEIH B'HADI MUMIN ETC.
תוס' ד"ה למחשביה בהדי מועדין כו'
(Summary: Tosfos discusses Shmuel's version of the Sugya and poses a general Kashya.)
ושמואל ס"ל דלא ה"ל לאשמועינן בסיפא, כיון דלא אשמעינן שום חידוש טפי מברישא.
Shmuel's Reasoning: Whereas according to Shmuel, the Tana ought to have mentioned the Seifa, seeing as it does teach us anything more than the Reisha.
אבל שן ורגל, אע"ג דתנא ליה ברישא, תנא ליה בסיפא גבי מועדין, משום חידוש דמפרש 'השן מועדת לאכול את הראוי לה והרגל מועדת לשבר דרך הילוכה'.
Shmuel's Reasoning (cont.): This is not the case by Shein ve'Regel, since, even though it mentions it in the Reisha, it mentioned it again in the Seifa together with the Mu'adin, on account of the Chidush which it states 'Shein is Mu'ad to eat whatever is fit for it, and Regel to break as it walks along.
וקרן נמי תנא ...
Shmuel's Reasoning (cont.): And it mentions Keren too ...
ואע"ג דתנא ברישא 'כשהזיק חב המזיק' לאתויי קרן ...
Implied Question: Even though it already mentioned it in the Reisha (where, as we learned 'ke'she'Hizik Chav ha'Mazik', to include Keren ...
מ"מ תנא ליה בסיפא, משום דתני ליה גבי חמשה תמים, מש"ה תנא ליה נמי בהדי מועדי.
Answer: It nevertheless mentions it again in the Seifa, because, since it mentions it in the case of the five Tamin, it mentions it also by the five Mu'adin.
וא"ת, אמאי לא חשיב אש ובור גבי מועדים?
Question: Why does the Tana not mention Eish and Bor together with the Mu'adin?
וי"ל, דלא חשיב אלא בעלי חיים, אבל בור ואש כך לי פעם ראשונה כמו פעם ג' וד'.
Answer: It only mentions live creatures, but by Eish and Bor, what difference does it make whether it is the first time or the third or fourth times?
TOSFOS DH KI'RE'I ADAM SHE'EIN MESHALEM ES HA'KOFER
תוס' ד"ה כראי אדם שאין משלם את הכופר
(Summary: Tosfos discusses why this is a Chumra, in spite of the fact that Adam is seemingly Patur from Kofer on account of the principle 'Kiyem leih be'de'Rabah Mineih'.)
הקשה ריב"א, מאי חומרא היא זו? האי ד'אין משלם את הכופר' משום ד'קים ליה בדרבה מיניה'?
Question: The Riva asks why this is a Chumra, seeing as the P'tur of Adam is based on the principle 'Kiyem leih be'de'Rabah mineih'?
ותירץ, דשוגג נמי פטור, מדתנא דבי חזקיה;
Answer: And he answers that it is because Shogeg by Adam is also Patur, due to the Limud of 'Tana de'bei Chizkiyah'.
ואור"י, דלאו פרכא היא כלל, דלא מפטר משום 'קים ליה בדרבה מיניה'.
Refutation of Question #1: According to the Ri however, the question does not get off the ground, since Adam is not Patur from Kofer on account of 'Kiyem leih be'de'Rabah mineih' ...
וכאן נמי אין שייך להזכיר תנא דבי חזקיה, דלקמן בפ"ב (דף כו.) משמע דאי לאו קרא ד"עליו", 'ולא על האדם', הוה ילפינן אדם משור שיתחייב מזיד מיתה וכופר ...
Refutation of Question #2: Nor can one mention Tana de'beih Chizkiyah here, seeing as later in the second Perek (on Daf 26.) it implies that if not for the D'rashah "Alav" 've'Lo al ha'Adam', we would have learned from Shor that Adam is Chayav both Misah and Kofer ...
ומ"עליו" פטרי ליה אפילו שוגג, דומיא דשור, דאין מזיד לשור.
Refutation of Question #2 (cont.): And it is from "Alav" that we declare him Patur even be'Shogeg, similar to an ox, which is not subject to Meizid.
ותנא דבי חזקיה דפוטר אפילו שוגג ...
Implied Question: And Tana de'bei Chizkiyah which renders Patur even be'Shogeg ...
היינו ממון שהזיק בשעת חיוב מיתה ...
Answer: Is speaking specifically about a case where one damages simultaneously to killing
ולאפוקי ממאן דדריש בפ' אלו נערות (כתובות דף לה. ושם) 'הא אם יהיה אסון, לא יענש', דדוקא דין אסון
Answer (cont.): And it comes to preclude from the opinion that Darshens in Perek Eilu Na'aros (Kesuvos, Daf 34: & 35.) that if there will be an accident (i.e. if the woman dies), then he is Patur from damages - Davka Din Ason (i.e. wherever the man is not Chayav Misah, he is obligated to pay) ...
אתא חזקיה, ואשמועינן לאו דוקא דין אסון לא יענש, אלא אפי' שוגג, לא יענש.
Answer (cont.): Therefore Chizkiyah comes to teach us that the Din of Ason is La'av Davka, and that even if it is only a case of Shogeg, he need not pay either.
TOSFOS DH KEIVAN D'KAYEF U'PASHIT URCHEIH HU
תוס' ד"ה כיון דכייף ופשיט אורחיה הוא
(Summary: Tosfos, citing a Yerushalmi, presents a major Halachos in Hilchos Adam ha'Mazik.)
בירושלמי יש דישן לא מחייב אלא כשהשכיב עצמו אצל הכלים, אבל אם ישן והביאו כלים אצלו ושברן, פטור.
Halachah #1: The Yerushalmi states that Yashen is only Chayav if one lies down in the vicinity of vessels, but that if one lies down and others bring vessels bring the vessels to the vicinity of the sleeper and he subsequently breaks them, he is Patur ...
דהם גרמו לו.
Reason: Because it is their fault.
וכן אם היה ישן והלך חבירו לישן אצלו והזיקו זה את זה הראשון פטור והאחרון חייב.
Halachah #2: Similarly, if after Reuven lies down to sleep and Shimon lies down next to him and they damage each other, Reuven is Patur and Shimon, Chayav.
TOSFOS DH U'L'TA'AMECH
תוס' ד"ה ולטעמיך
(Summary: Tosfos clarifies the statement.)
פירוש אפילו תימא 'מבעה' זה השן.
Clarification: In other words, even if 'Mav'eh' is equivalent to Shein.
TOSFOS DH ADAM SHEMIRAS GUFO ALAV
תוס' ד"ה אדם שמירת גופו עליו
(Summary: Tosfos extrapolates a change of text in the Mishnah from here.)
מכאן משמע דלא גרסינן במתני' 'וממונא' ...
Change of Text: From here it seems that we need to erase the word 'u'Mamona' from our Mishnah ...
מדלא פריך נמי הכא 'אדם ממונו הוא?'.
Reason #1: Seeing as it does not also ask here 'Is Adam his Mamon?'
ומשום בור ואש נמי צריך למחקו, כדפירשתי לעיל (ג: ד"ה וממונך).
Reason #2: In fact, one also needs to erase it on account of Bor and Eish, as Tosfos explained above (Daf 3: DH 'u'Mamoncha').
4b----------------------------------------4b
TOSFOS DH V'EIMA MAV'EH ZEH HA'MAYIM
תוס' ד"ה ואימא מבעה זה המים
(Summary: After explaining how the Gemara arrives at this suggestion, Tosfos discusses its source, clarifies various other Issues connected with it.)
פי' - כיון דקרא לא דייקי לא כמר ולא כמר.
Clarification: Seeing as the Pesukim support neither of the two stated opinions.
וא"ת, והיכן כתיב מים בתורה?
Question: Where is 'water' written in the Torah?
וי"ל, מ"ושלח", וכן הוא אומר (איוב ה) "ושולח מים על פני חוצות".
Answer: In the word "ve'Shilach", as it is written in Iyov (chapter 5) "And He sends (ve'Shilach) water over the surface of the streets".
ואע"ג ד"שילח בעירה" בבהמה איירי ...
Implied Question: Even though "ve'Shilah es Be'iroh" is speaking with reference to animals?
מ"מ, מים נמי משתמעי מיניה, מדאפקיה רחמנא בהמה בלשון "ושלח".
Answer: Nevertheless, we can learn water from there too, since the Torah uses the expression "ve'Shilach".
ולעיל, דבעי 'במאי מוקמינן לה?' לא מצי מוקמינן במים.
Implied Question: And above (on Daf 3.), when the Gemara asked how we establish it ('ve'Shilach") it did not (initially) want to establish it by water ...
דכי נמי מוקמת במים, אית לן לאוקומי במילי דשור, מדכתיב "בעירה".
Answer: Because even if we did, we would have to establish it in connection with an ox, since it writes "Be'iroh".
וא"ת, והני מים ה"ד, אי דמשקיל עליה בדקא דמיא ובכח ראשון, כחו הוא?
Question: How does this 'water' speak? If the Mazik poured over it/him a stream of water with Ko'ach Rishon, that is his Ko'ach (and therefore falls under the category of 'Adam').
ואי בכח שני, גרמא בעלמא הוא, כדאמרינן בהנשרפין (סנהדרין דף עז:)?
Question (cont.): Whereas if it is only via Ko'ach Sheini, that is merely G'rama (which is Patur), as we learned in 'ha'Nisrafin' (Sanhedrin, Daf 77:)?
וי"ל, דמיירי בכח שני, וקמ"ל דבכח שני נמי חייב.
Answer #1: It speaks in a case of Ko'ach Sheini, and the Tana is teaching us that Ko'ach Sheini is also Chayav.
א"נ בתר דנחו.
Answer #2: Alternatively, it is speaking where it damages after it has landed.
ולא דמי לבור, כגון 'פותקין ביבותיהן' דלקמן (דף ל.), ואע"ג דאתי במה הצד.
Implied Question: An it is not comparable to 'Bor', such as in the case of 'Poskin Biboseihen' later (Daf 6.), which, even though the Gemara learns it from a Mah ha'Tzad (which includes Bor) ...
הוה אמינא דאיצטריך לכותבו לחייב כלים, דמבור לא הוה שמעינן.
Answer: We would have thought that one nevertheless needs to write it, in order to render it Chayav on Keilim, which it would not be if we were to learn it from Bor.
והוה מצי למיפרך 'מאי לא זה וזה שיש בהן רוח חיים'?
Question: The Gemara could have asked what the Mishnah then means when it writes 'Lo Zeh va'Zeh she'Yesh bahen Ru'ach Chayim'?
אלא דבלאו הכי משני שפיר.
Answer: Only it answers the question well in any case.
TOSFOS DH MI K'SIV MAYIN NIV'U
תוס' ד"ה מי כתיב מים נבעו
(Summary: Tosfos discusses the implications of the question.)
וא"ת, כי כתיב נמי "נבעו", לא מיתוקמא מתניתי' במים, דמי קתני 'נבעה', כדדייק לעיל (דף ג:) גבי שן?
Question: Even if the Torah had written 'Niv'u', the Mishnah could not be speaking about Mayim, since it does not say 'Niv'eh' (in the Nif'al form), as the Gemara asked earlier (on Daf 3:) in connection with 'Shein' (See Maharsha).
וי"ל, דלא שייך לאקשויי אלא גבי שן דליתני 'נבעה' ...
Answer: The question that it ought to have said 'Niv'eh' applies only to Shein ...
שהשן עצמו נבעה, דמבעה משמע מגלה [דבר אחר שהיה מכוסה] ...
Reason: Since the tooth itself is revealed, whereas 'Mav'eh' implies that it reveals something else that is covered.
אבל במים שייך שפיר לישנא ד'מבעה'. שהמים רותחים קרויים מבעבעים.
Reason (cont.): Whereas by water, the term 'Mav'eh' is suitable, since boiling water is called 'Me'vab'in' (meaning that it bubbles).
TOSFOS DH SHELOSHAH-ASAR AVOS NEZIKIN
תוס' ד"ה שלשה עשר אבות נזיקין
(Summary: Tosfos explains that the thirteen are really only twelve.)
ודיניהם י"ב, דשוכר כשומר שכר הוי או כשומר חנם הוי.
Clarification: And their Dinim number twelve, seeing a Socher either has the same Din as a Shomer Sachar or as a Shomer Chinam.
TOSFOS DH SHOMER CHINAM V'HA'SHO'EL
תוס' ד"ה שומר חנם והשואל
(Summary: Tosfos explains why the Tana presents them in a different order than the Torah.)
שומר חנם פטור מן הכל חוץ מן הפשיעה, שואל חייב בכל חוץ ממתה מחמת מלאכה, ונושא שכר חייב במקצת בגניבה ואבידה ופטור באונסין.
Clarification: A Shomer Chinam is Patur from everything except for negligence, a Sho'el is Chayav from everything except for where the animal dies because of the work that it performed, whereas a Shomer Sachar is Chayav for some things (theft and loss) and Patur from others (where an Oneis occurred)
לכך נקט להו בזה הסדר ולא כסדר שנכתב בפרשה.
Clarification (cont.): This is why the Tana lists them in this way and not in the way that they are listed in the Parshah.
TOSFOS DH T'REI GAVNI ADAM
תוס' ד"ה תרי גווני אדם
(Summary: Tosfos explains why the Tana does not also list three kinds of Shor.)
וא"ת, כיון דתני תרי גווני אדם, ליתני נמי ג' אבות בשור - הקרן והשן והרגל?
Question: Just as the Tana lists two kinds of Adam, why does he not also List three kinds of Avos in connection with Shor - Keren, Shein and Regel?
וי"ל, דניחא ליה לכלול כולם בשור כמו תנא דמתני'.
Answer: He prefers to incorporate them all under the heading of 'Shor', like the Tana of our Mishnah.
TOSFOS DH V'EIDIM ZOMEMIN
תוס' ד"ה ועדים זוממין
(Summary: Tosfos cites a Machlokes Rishonim as to why they are Chayav even if the person on whom they testify already paid.)
פירש ריב"א דאפילו שילם על פי העדים זוממין, חייבין ...
Halachah: The Riva explains that they are Chayav even if the litigant paid on account of their testimony ...
דלא שייך בממון "כאשר זמם", 'ולא כאשר עשה' ...
Reason #1: This is because the principle of "Ka'asher Zamam", 've'Lo Ka'asher Asah" does not apply to Mamon ...
דאפשר בחזרה.
Source: Seeing as it is possible to return the money.
ור"י מפרש דלא צריך להאי טעמא, דגבי ממון מחייבינן להו בק"ו דגבי ממון 'עונשין מן הדין'.
Reason #2: The Ri however, maintains that this reason is unnecessary, because by Mamon one declares the Eidim Zomemin Chayav with a Kal va'Chomer, since in the realm of Mamon, we say 'Onshin min ha'Din.
והא דאמרינן במכות (דף ה:) 'הרגו, אין נהרגים'?
Implied Question: And when the Gemara says in Makos (Daf 5:) 'Hargu, Ein Neheragin' ...
היינו משום דהתם 'אין עונשין מן הדין'.
Answer: That is on account of the principle 'Ein Onshin min ha'Din'.
TOSFOS DH MENASECH
תוס' ד"ה מנסך
(Summary: Tosfos connects this with a Machlokes in Gitin.)
פליגי בה בהנזקין (גיטין נב: ושם) - חד אמר 'מנסך' ממש, וחד אמר מערב'.
Comment: They argue over this in ha'Nizakin (Gitin, Daf 52: & 53.). One opinion says that it is actual 'Menasech' (pouring out wine to Avodah-Zarah), whereas the other opinion defines it as 'Me'arev' (mixing Yayin Nesech with Kasher wine).