1)
SENDING A FIRE (cont.)
שלח ביד פקח הפקח חייב וכו':
(a) (Mishnah): (If Yehudah came and blew the flame...)
אמר ר"נ בר יצחק מאן דתני ליבה לא משתבש ומאן דתני ניבה לא משתבש מאן דתני ליבה לא משתבש דכתיב (שמות ג) בלבת אש ומאן דתני ניבה לא משתבש דכתיב (ישעיהו נז) בורא ניב שפתים:
(b) (Rav Nachman bar Yitzchak): Both "Libah" and "Nivah (blew)" are reasonable texts of the Mishnah, as supported by Pesukim.
לבתה הרוח כולן פטורין:
(c) (Mishnah): If the wind fanned the flame, all are exempt.
ת"ר ליבה ולבתה הרוח אם יש בלבויו כדי ללבותה חייב ואם לאו פטור
(d) (Beraisa): If Yehudah blew and the wind fanned the flame, if Yehudah's blowing was enough, he is liable. If not, he is exempt.
אמאי ליהוי כזורה ורוח מסייעתו
(e) Question: Why is this? This should be like one who winnows with the wind (one is liable for this on Shabbos)!
אמר אביי הכא במאי עסקינן כגון שליבה מצד אחד ולבתו הרוח מצד אחר
(f) Answer #1 (Abaye): The case is, Yehudah blew from one side, and the wind from the other (so Yehudah did not assist the wind).
רבא אמר כגון שליבה ברוח מצויה ולבתו הרוח ברוח שאינה מצויה
(g) Answer #2 (Rava): When Yehudah was blowing, a normal wind was blowing. Later, an abnormal wind spread the flame.
ר' זירא אמר כגון דצמרה צמורי
(h) Answer #3 (R. Zeira): He did not really blow, he just exhaled like one warming his hands.
רב אשי אמר כי אמרינן זורה ורוח מסייעתו ה"מ לענין שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה
(i) Answer #4 (Rav Ashi): One who winnows with the wind is liable only regarding Shabbos, in which the Torah forbids intended labor;
אבל הכא גרמא בעלמא הוא וגרמא בנזקין פטור:
1.
Here, the blower only helped cause damage. Causation of damage is exempt.
2)
LIABILITY FOR A FIRE [line 17]
(משנה) השולח את הבערה ואכלה עצים או אבנים או עפר חייב שנאמר (שמות כב) כי תצא אש ומצאה קוצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבעיר את הבערה:
(a) (Mishnah): If Reuven sent a fire, and it consumed wood, stones or dirt, he is liable - "when a fire will go and find thorns, and consume a stack, Kamah (standing crop) or the field, the one who burned will pay."
אמר רבא למה לי דכתב רחמנא קוצים גדיש קמה ושדה
(b) (Gemara - Rava) Question: Why did the Torah need to write "thorns", "a stack", "Kamah" and "the field"?
צריכי דאי כתב רחמנא קוצים ה"א קוצים הוא דחייב רחמנא משום דשכיח אש גבייהו ושכיח דפשע אבל גדיש דלא שכיח אש גבייהו ולא שכיח דפשע אימא לא
(c) Answer: Had it written only "thorns", one might have thought that one is liable only for thorns, since they are used for fires and people are not careful with them;
ואי כתב רחמנא גדיש הוה אמינא גדיש חייב רחמנא משום דהפסד מרובה הוא אבל קוצים דהפסד מועט אימא לא
1.
Had it written only "a stack", one might have thought that one is liable only for a stack, for this is a big loss, but not for thorns.
קמה למה לי מה קמה בגלוי אף כל בגלוי
2.
We need "Kamah" to teach that one is liable only for exposed things.
ולר' יהודה דמחייב אנזקי טמון באש קמה למה לי
i.
Question: R. Yehudah obligates fire even for concealed things. What does he learn from "Kamah"?
לרבות כל בעלי קומה
ii.
Answer: This includes everything of stature (trees and animals).
ורבנן לרבות כל בעלי קומה מנא להו נפקא להו מאו הקמה
iii.
Chachamim learn this from "or the Kamah."
ורבי יהודה או מיבעי ליה לחלק
iv.
R. Yehudah says, we need "or" to know that one liable for burning even one of these!
ורבנן לחלק מנא להו נפקא להו מאו השדה
v.
Chachamim learn that from "or" written before "field".
ורבי יהודה איידי דכתב רחמנא או הקמה כתב או השדה
vi.
R. Yehudah says, since it needed to write "or" once, it was repeated for parallel structure.
שדה למה לי לאתויי לחכה נירו וסכסכה אבניו
3.
We need "the field" to obligate for scorching a plowed field or rocks.
ולכתוב רחמנא שדה ולא בעי הנך
(d) Question: The Torah could have written only "the field", and we would know that all the more so one is liable for thorns, stacks and Kamah!
צריכא דאי כתב רחמנא שדה הוה אמינא מה שבשדה אין מידי אחרינא לא קמ"ל
(e) Answer: That would not have sufficed. Had it written only "the field", one might have thought one is liable only for what is in the field (but not for the ground itself).
3)
WHAT TO DO AT TIMES OF PUNISHMENT [line 34]
אר"ש בר נחמני א"ר יונתן אין פורענות באה לעולם אלא בזמן שהרשעים בעולם ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה שנאמר כי תצא אש ומצאה קוצים אימתי אש יוצאה בזמן שקוצים מצוין לה
(a) (Rav Shmuel bar Nachmani): Punishments come to the world only when the wicked are in the world. The punishments start with the Tzadikim - "when a fire will go and find thorns" - the fire erupts when there are thorns (Resha'im);
ואינה מתחלת אלא מן הצדיקים תחלה שנאמר ונאכל גדיש ואכל גדיש לא נאמר אלא ונאכל גדיש שנאכל גדיש כבר:
1.
We learn that it starts with the Tzadikim from "and a stack (Tzadik) was consumed", not "and it will consume a stack" - it was already consumed.
תאני רב יוסף מאי דכתיב (שמות יב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין צדיקים לרשעים
(b) (Rav Yosef - Beraisa): "No one may leave his house until morning (on the night of Makos Bechoros)" - once permission to destroy is given (to the angel of death), he does not distinguish between Tzadikim and Resha'im (i.e. e kills both);
ולא עוד אלא שמתחיל מן הצדיקים תחלה שנאמר (יחזקאל כא) והכרתי ממך צדיק ורשע
1.
Further, he begins with the Tzadikim - "I will cut off from you Tzadik and Rasha."
בכי רב יוסף כולי האי נמי לאין דומין
2.
Rav Yosef: What does the Tzadik's righteousness help him?
א"ל אביי טיבותא הוא לגבייהו דכתיב (ישעיהו נז) כי מפני הרעה נאסף הצדיק
3.
Abaye: It is good that he (dies first and) doesn't see the destruction - "before the evil, the Tzadik dies".
אמר רב יהודה אמר רב (דף ס,ב) לעולם יכנס אדם בכי טוב ויצא בכי טוב שנאמר (שמות יב) ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר
(c) (Rav Yehudah): One should always start traveling and end traveling when the sun is out - "no one may leave his house until morning."
60b----------------------------------------60b
ת"ר דבר בעיר כנס רגליך שנאמר ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בקר ואומר (ישעיהו כו) לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך ואומר (דברים לב) מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה
(d) (Beraisa): When pestilence is in the city, stay inside. It says "no one may leave his house until morning"; also, "go my nation, in your room, close the door in back of you"; also, "the sword (of the angel of death) will kill outside, and inside, fear."
מאי ואומר
(e) Question: Why were all three verses needed?
וכי תימא ה"מ בליליא אבל ביממא לא תא שמע לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך
(f) Answer: From the first verse, we would not know (that one must stay inside at a time of pestilence) during the day;
וכי תימא ה"מ [היכא] דליכא אימה מגואי אבל היכא דאיכא אימה מגואי כי נפיק יתיב ביני אינשי בצוותא בעלמא טפי מעלי ת"ש מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה אע"ג דמחדרים אימה מחוץ תשכל חרב
1.
From the second verse, we would not know to stay inside even when there is fear inside. Perhaps it is better to be with people outside!
רבא בעידן רתחא הוי סכר כוי דכתי' (ירמיהו ט) כי עלה מות בחלונינו
(g) Rava would shut the windows when there was pestilence - "for death has come in our windows."
ת"ר רעב בעיר פזר רגליך שנא' (בראשית יב) ויהי רעב בארץ וירד אברם מצרימה [לגור] <ויגר> שם ואומר (מלכים ב ז) אם אמרנו נבא העיר והרעב בעיר ומתנו שם
(h) (Beraisa): If there is famine in the city, leave - "there was a famine in the land, and Avram descended to Mitzrayim to sojourn there." Also, "if we will go to the city, and there is famine in the city, we will die there".
מאי ואומר
(i) Question: Why was the second verse needed?
וכי תימא ה"מ היכא דליכא ספק נפשות אבל היכא דאיכא ספק נפשות לא
(j) Answer: The first verse does not teach about when there is possible mortal danger outside the city;
ת"ש (מלכים ב ז) לכו ונפלה אל מחנה ארם אם יחיונו נחיה
1.
We learn this from the continuation of the second verse, "let us come...(and if we will die, we will die)."
ת"ר דבר בעיר אל יהלך אדם באמצע הדרך מפני שמלאך המות מהלך באמצע הדרכים דכיון דיהיבא ליה רשותא מסגי להדיא
(k) (Beraisa): If there is pestilence in the city, one should not walk in the middle of the street, for the angel of death goes there. Since he has permission to kill, he goes openly.
שלום בעיר אל יהלך בצדי דרכים דכיון דלית ליה רשותא מחבי חבויי ומסגי
1.
If there is peace in the city, one should not walk on the sides of the street, for the Angel of death goes there. Since he has no permission, he goes covertly.
ת"ר דבר בעיר אל יכנס אדם יחיד לבית הכנסת שמלאך המות מפקיד שם כליו
(l) (Beraisa): If there is pestilence in the city, one should not go alone to the Beis ha'Keneses, for the angel of death leaves his Kelim there.
וה"מ היכא דלא קרו ביה דרדקי ולא מצלו ביה עשרה
1.
This is only when children do not learn there, and 10 men do not pray there.
ת"ר כלבים בוכים מלאך המות בא לעיר כלבים משחקים אליהו הנביא בא לעיר
(m) (Beraisa): If dogs cry, this shows that the angel of death is in the city. If they laugh, this shows that Eliyahu has come;
וה"מ דלית בהו נקבה:
1.
This does not apply if a female dog is there.
4)
KING DAVID'S QUESTION [line 34]
יתיב רב אמי ורב אסי קמיה דר' יצחק נפחא מר א"ל לימא מר שמעתתא ומר א"ל לימא מר אגדתא פתח למימר אגדתא ולא שביק מר פתח למימר שמעתתא ולא שביק מר אמר להם אמשול לכם משל למה הדבר דומה לאדם שיש לו שתי נשים אחת ילדה ואחת זקינה ילדה מלקטת לו לבנות זקינה מלקטת לו שחורות נמצא קרח מכאן ומכאן אמר להן אי הכי אימא לכו מלתא דשויא לתרוייכו (שמות כב) כי תצא אש ומצאה קוצים תצא מעצמה שלם ישלם המבעיר את הבערה אמר הקב"ה עלי לשלם את הבערה שהבערתי אני הציתי אש בציון שנאמר (איכה ד) ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה ואני עתיד לבנותה באש שנאמר (זכריה ב) ואני אהיה לה חומת אש סביב ולכבוד אהיה בתוכה
(a) (R. Yitzchak Nafcha): "When a fire will go and find thorns, and a stack is consumed or Kamah or the field, the one who burned will pay" - Hash-m said 'I must pay for burning the Mikdash. I will rebuild it with fire - "I will be like a wall of fire around (Yerushalayim)"';
שמעתתא פתח הכתוב בנזקי ממונו וסיים בנזקי גופו לומר לך אשו משום חציו:
1.
The verse initially discusses damage of a man's property ("when a fire will go" - by itself) and concludes with a man's damage ("the one who burned"). This teaches that one is liable for fire like for his arrows.
(שמואל ב כג) ויתאוה דוד ויאמר מי ישקני מים מבור בית לחם אשר בשער ויבקעו שלשת הגבורים במחנה פלשתים וישאבו מים מבור בית לחם אשר בשער [וגו'] מאי קא מיבעיא ליה
(b) Question: "David desired and said 'who will give me water (Torah) to drink from the well of Beis Lechem in the gate (the Sanhedrin)?' Three mighty ones... (drew the water and gave it to David, but he did not want to drink it)." What did David want to know?
אמר רבא אמר ר"נ טמון באש קמיבעיא ליה אי כר' יהודה אי כרבנן ופשטו ליה מאי דפשטו ליה
(c) Answer #1 (Rava): He wanted to know whether fire is exempt for something concealed in a fire (like Chachamim, or if one is liable, like R. Yehudah).
רב הונא אמר גדישים דשעורים דישראל הוו דהוו מטמרי פלשתים בהו וקא מיבעיא ליה מהו להציל עצמו בממון חבירו
(d) Answer #2 (Rav Huna): Pelishtim were hiding in stacks of barley of Yisrael. He wanted to know if may use others' money (burn the stacks) to save himself;
שלחו ליה אסור להציל עצמו בממון חבירו אבל אתה מלך אתה [ומלך] פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו
1.
The answer was that a commoner may not, but a king may break down walls to make a path for himself, and no one may protest (and all the more so, here he is permitted).
ורבנן ואיתימא רבה בר מרי אמרו גדישים דשעורין דישראל הוו וגדישין דעדשים דפלשתים וקא מיבעיא להו מהו ליטול גדישין של שעורין דישראל ליתן לפני בהמתו על מנת לשלם גדישין של עדשים דפלשתים
(e) Answer #3 (Rabanan): There were stacks of barley of Yisrael, and stacks of lentils of Pelishtim. He wanted to know if he may feed his animal from the barley, on condition that he will pay with lentils;
שלחו ליה (יחזקאל לג) חבול ישיב רשע גזילה ישלם אע"פ שגזילה משלם רשע הוא אבל אתה מלך אתה ומלך פורץ לעשות לו דרך ואין מוחין בידו
1.
The answer was "the security he will return, a Rasha will return the theft" (i.e. (a commoner) who steals and pays back is called a Rasha), but a king may break down walls to make a path for himself, and no one may protest.
בשלמא למאן דאמר לאחלופי היינו דכתיב חד קרא (שמואל ב כג) ותהי שם חלקת השדה מלאה עדשים וכתיב חד קרא (דברי הימים א יא) ותהי חלקת השדה מלאה שעורים
(f) Question: According to Rabanan, we can resolve the verses "there was a field full of lentils", "There was a field full of barley";
אלא למאן דאמר למקלי מאי איבעיא להו להני תרי קראי
1.
According to Rav Huna, why do the verses differ?
אמר לך דהוו נמי גדישים דעדשים דישראל דהוו מיטמרו בהו פלשתים
(g) Answer: There were also stacks of lentils, in which Pelishtim were hiding.
בשלמא למאן דאמר למקלי היינו דכתיב (שמואל ב כג) ויתיצב בתוך החלקה ויצילה
(h) Question: According to Rav Huna, we understand "he stood in the field and saved it" (from being burned).
אלא למ"ד לאחלופי מאי ויצילה
1.
According to the Rabanan, what was saved?
דלא שבק להו לאחלופי
(i) Answer: They did not take the barley on condition to repay lentils.
בשלמא הני תרתי היינו דכתיב תרי קראי (דף סא,א) אלא למ"ד טמון באש קמיבעיא ליה מאי איבעי ליה קראי
(j) Question: According to Rava, how do we understand the verses?
אמר לך טמון וחדא מהנך קמיבעיא ליה
(k) Answer: David asked whether fire is liable for concealed things, and also the question of Rav Huna or Rabanan.