1)

THE BRACHOS OF HAVDALAH (Yerushalmi Perek 8 Halachah 5 Daf 60a)

מתני' בית שמאי אומרים נר מזון בשמים והבדלה.

(a)

(Mishnah - Beis Shamai): [If one must bless after the meal and say Havdalah on Motza'ei Shabbos,] we make the Berachos in the following order -- on (the light of a) Ner (lamp), Birkas ha'Mazon, fragrances, and Havdalah;

ובית הלל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה.

(b)

Beis Hillel says, we bless on Ner, fragrances, Birkas ha'Mazon, and Havdalah.

בית שמאי אומרים שברא מאור האש.

(c)

Beis Shamai says, the text of the Berachah on a Ner is "she'Bara Me'or ha'Esh";

ובית הלל אומרים בורא מאורי האש:

(d)

Beis Hillel says, it is "Borei Me'orei ha'Esh."

גמ' תני אמר ר' יהודא לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף ועל מה נחלקו על המאור ועל הבשמים שבית שמאי אומרים בשמים ומאור. ובית הלל אומרים מאור ובשמים.

(e)

(Gemara - R. Yehudah): Beis Shamai and Beis Hillel did not argue about Birkas ha'Mazon, that it is first, nor about Havdalah, that it is last. About what do they argue? Ner and fragrances; Beis Shamai says, fragrances and Ner. Beis Hillel say, Ner and fragrances.

רבי בא ורב יהודא בשם רב הלכה כדברי מי שאומר בשמים ואחר כך מאור.

(f)

(R. Ba and Ravina citing Rav): The Halachah follows the one who says fragrances and afterwards Ner.

בית שמאי אומרים כוס בימינו ושמן ערב בשמאלו אומר על הכוס ואחר כך אומר על שמן ערב.

(g)

Beis Shamai say, he holds the cup in his right hand and the fragrant oil in his left hand. He says (blesses) on the cup, and afterwards on the fragrant oil.

בית הלל אומרים שמן ערב בימינו וכוס בשמאלו ואומר על שמן ערב וטחו בראש השמש.

(h)

Beis Hillel say, he holds the fragrant oil in his right hand and the cup in his left hand. He says on the fragrant oil, and smears it on the servant's head (lest he go out with a scented hand);

אם היה שמש תלמיד חכם טחו בכותל. שאין שבחו של תלמיד חכם להיות יוצא מבושם.

1.

If the servant is a Chacham, he smears it on the wall, for it is not praiseworthy for a Chacham to go out scented.

אבא בר בר חנא ורב חונא הוון יתבין אכלין והוה רבי זעירא קאים ומשמש קומיהון עלה וטעין תרויהון בחדא ידיה.

(i)

Aba bar bar Chana and Rav Huna were sitting and eating. R. Zeira was standing and serving in front of them carrying both of them (the wine and oil) in one hand.

אמר ליה אבא בר בר חנא מה ידיך חוריתא קטעין.

1.

Aba bar bar Chana (to R. Zeira): (Why do you do so?) Is your other hand cut off?!

וכעס עילוי אבוי. אמר ליה לא מיסתך דאת רביע והוא קאים משמש. ועוד דהוא כהן ואמר שמואל המשתמש בכהונה מעל את מיקל ליה. גזירה דהוא רבע ואת קאים ומשמש תחתוי.

2.

[Aba's] father was angry with him, and said 'is it not enough that you sit and he stands and serves [you] - and also, he is a Kohen, and Shmuel said that one who uses Kohanim transgresses Me'ilah - [further], you belittle him?! I decree that he sit and you stand and serve in place of him!

מניין המשתמש בכהונה מעל

(j)

Question: What is the source that one who uses Kohanim transgresses Me'ilah?

רבי אחא בשם שמואל אמר [עזרא ח כח] ואמרה להן אתם קודש לה' והכלים קודש מה כלים המשתמש בהן מעל אף המשתמש בכהנים מעל:

(k)

Answer (R. Acha citing Shmuel): "V'Amrah Lahen Atem Kodesh la'Shem veha'Kelim Kodesh" - just like [Kodesh] Kelim, one who uses them transgresses Me'ilah, also one who uses Kohanim transgresses Me'ilah.

2)

THE BRACHAH ON FIRE (Yerushalmi Perek 8 Halachah 5 Daf 60b)

פיסקא ב"ש אומרים שברא וכו'.

(a)

(Mishnah - Beis Shamai): He says "she'Bara [Me'or ha'Esh]."

על דעתהון דבית שמאי אשר ברא פרי הגפן על דעתיהון דבית הלל בורי פרי הגפן.

(b)

Question: According to Beis Shamai, [the Brachah for wine should be] Asher Bara Pri ha'Gefen, and according to Beis Hillel, Borei Pri ha'Gefen!

יין מתחדש בכל שנה ושנה האש אינו מתחד' בכל שעה.

(c)

Answer: (All agree that it is Borei Peri ha'Gefen.) Wine is new every year. Fire is not new all the time.

האש והכלאים אף על פי שלא נבראו מששת ימי בראשית אבל עלו במחשבה מששת ימי בראשית.

(d)

Fire and crossbreeds, even though they were not created in the six days of Creation, they crossed [Hash-m's] mind from the six days of Creation. (It is as if they were created then - Yefe Mar'eh.)

הכלאים

(e)

Implied question: Kil'ayim (when was it created)?

[בראשית לו כד] ובני צבעון איה וענה הוא ענה אשר מצא את היימים במדבר מהו יימים

1.

Answer: - Question: It says "u'Vnei Tziv'on Ayah v'Anah Hu Anah Asher Matza Es ha'Yemim ba'Midbar" - what are Yemim?

רבי יהודה בן סימון אומר המיונס

2.

Answer #1 (R. Yehudah ben Simon): There are atypical people.

ורבנן אמרין היימים. חציו סוס וחציו חמור.

3.

Answer #2 (Rabanan): They are mules - half horse and half donkey.

[דף ס עמוד ב] ואילו הן הסימנין

(f)

Question: What are the Simanim [to know which parent was a horse, and which was a donkey? (If the mothers of two animals are from different species, one may not mate the children or make them work together.)

אמר רבי יהודה כל שאזניו קטנות אמו סוס ואביו חמור. גדולות אמו חמורה ואביו סוס.

(g)

Answer (R. Yehudah): If the ears are short, the mother was a horse, and the father was a donkey. [If the ears are] long, the mother was a donkey, and the father was a horse.

רבי מנא מפקד לאילין דנשיאה אין בעיתון מיזבון מוליון תהון זבנין אילין דאודניהון דקיקין שאמו סוסה ואביו חמור.

(h)

R. Mana commanded people of the Nasi's house 'if you want to buy Mulyon (mules from a female horse), buy those whose ears are short - the mother was a horse, and the father was a donkey.'

מה עשה (צבעון - גר"א מוחקו) וענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצא מהן פרדה.

(i)

What did Anah do? He took a female donkey, and brought a male horse upon (to mate with) it, and a mule resulted.

אמר הקדוש ברוך הוא להם אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקן אף אני מביא (על אותו האיש דבר שהוא מזיקו) [צ"ל עליהם דבר שמזיקן - הגר"א].

1.

Hash-m said [to mankind] 'you brought to the world something that damages them - also I will bring upon them something that damages them!''

מה עשה הקדוש ברוך הוא זימן חכינה והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר.

(j)

What did Hash-m do? He took a snake, and brought a toad upon it, and a Chavarbar resulted.

מימיו לא יאמר לך אדם שעקצו חברבר וחיה נשכו כלב שוטה וחיה שבעטתו פרדה וחיה

(k)

No one will ever tell you that a Chavarbar stung him, and he lived, or that a rabid dog bit him, and he lived, or that a mule kicked him, and he lived.

ובלבד פרדה לבנה.

(l)

Limitation: This is only if it is a white mule. (If not, he could live.)

האש

(m)

Implied question: Fire (when was it created)?

רבי לוי בשם רבי בזירה שלשים ושש שעות שימשה אותה האורה שנבראת ביום הראשון. שתים עשרה בערב שבת ושתים עשרה בליל שבת ושתים עשרה בשבת.

(n)

Answer (R. Levi citing R. Bezirah): For 36 hours, the light that was created on the first day [of Creation] served (illuminated the world) - 12 hours on Erev Shabbos, 12 hours on Shabbos night, and 12 hours on Shabbos [day];

והיה אדם הראשון מביט בו מסוף העולם ועד סופו

1.

Adam ha'Rishon saw via it from one end of the world to the other end.

כיון שלא פסקה האורה התחיל כל העולם כולו משורר שנאמר [איוב לז ג] תחת כל השמים ישרהו למי שאורו על כנפות הארץ.

2.

Once it did not cease (when Shabbos night came), the entire world began to sing - "Tachas Kol ha'Shamayim Yishrehu", to the One whose "Oro Al Kanfos ha'Aretz."

כיון שיצאת שבת התחיל משמש החושך ובא ונתירא אדם ואמר אלו הוא שכתב בו [בראשית ג טו] הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב שמא בא לנשכני ואמר [תהילים קלט יא] אך חשך ישופני.

3.

Once Shabbos ended, darkness began to come. Adam feared, and said 'the [snake] about whom it is said "Hu Yeshufech Rosh v'Atah Teshufenu Akev", perhaps he comes to bite me (and I cannot see him), and he said "Ach Choshech Yeshufeni"!

אמר רבי לוי באותו שעה זימן הקדוש ברוך הוא שני רעפין והקישן זה לזה ויצא מהן האור הדא הוא דכתיב [תהילים קלט יא] ולילה אור בעדני ובירך עליה בורא מאורי האש.

4.

(R. Levi): At that time, Hash-m took two rocks and banged them together, and fire came out. About this it says "v'Laylah Ohr ba'Adeni", and he blessed on it "Borei Me'orei ha'Esh."

שמואל אמר לפיכך מברכין על האש במוצאי שבתות שהיא תחילת ברייתה.

(o)

(Shmuel): This is why we bless on fire on Motza'ei Shabbos, for this was the beginning of its creation.

רב הונא בשם רבי אבהו בשם רבי יוחנן אף במוצאי יום הכיפורים מברך עליה שכבר שבת האור כל אותו היום:

(p)

(Rav Huna citing R. Avahu citing R. Yochanan): Also on Motza'ei Yom Kipur one blesses on it, for the fire rested the entire day (one was not allowed to burn).

3)

CONDITIONS TO BLESS ON A FIRE AND FRAGRANCES (Yerushalmi Perek 8 Halachah 6 Daf 60b)

מתני' אין מברכין על הנר ועל הבשמים של גוים ועל הנר ועל הבשמים של מתים ועל הנר ועל הבשמים שלפני ע"ז

(a)

(Mishnah): We may not bless on a Ner or fragrances of Nochrim, or of Mesim, or those in front of idolatry;

ואין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו:

(b)

We may not bless on a Ner unless we can benefit from it;

גמ' תנא ר' יעקב קומי ר' ירמי' מברכין על הבשמים של גוים.

(c)

(Gemara - R. Yakov in front of R. Yirmeyah): We may bless on fragrances of Nochrim.

מהו פליג.

(d)

Question: Does he argue [with our Mishnah]?!

קיומונה במעשיו לפני חנותו

(e)

Answer: The case is, it is in front of his store. (Our Mishnah forbids only what he lights at his parties, for presumably, it is for idolatry.)

עששית אף על פי שלא כבת מברכין עליה.

(f)

A lantern, even if it did not extinguish (it was burning from before Shabbos), one may bless on it.

נר בתוך חיקו או בתוך פנס או בתוך אספקלריא רואה את השלהבת ואינו משתמש לאורה משתמש לאורה ואינו רואה את השלהבת לעולם אין מברכין עליה עד שיהיה רואה את השלהבת ומשתמש לאורה.

(g)

A lamp in his lap, or in a lantern, or he sees it through a glass - if he sees the flame but cannot use the light, or he can use the light but cannot see the flame - one may never bless until he sees the flame and can use the light.

1.

Note: It seems that the Reisha gives three common cases in which one can see the flame but not use the light, or vice-versa. Alternatively, the first three are always forbidden; above, we are Machshir the fire in a lantern, after he removes the glass.

חמשה דברים נאמרו בגחלת וחמשה בשלהבת

(h)

Five laws were said about a coal, and five about a flame (their laws differ).

גחלת של הקדש מועלין [דף סא עמוד א] בה והשלהבת לא נהנין ולא מועלין

(i)

A coal of Hekdesh, Me'ilah applies to it, and a flame [of Hekdesh], one may not benefit, but Me'ilah does not apply to it;

גחלת של ע"ז אסורה ושלהבת מותרת

(j)

A coal of idolatry is forbidden, and a flame is permitted.

המודר הנאה מחבירו אסור בגחלתו ומותר בשלהבתו

(k)

One who is Mudar Hana'ah from his friend (a vow forbids him to benefit from him), his coal is forbidden [to him], but his flame is permitted.

המוציא את הגחלת לרשות הרבים חייב והשלהבת פטור

(l)

One who is Motzi a coal to Reshus ha'Rabim is liable, for [one who is Motzi] a flame is exempt.

מברכין על השלהבת ואין מברכין על הגחלת.

(m)

We bless on a flame, and we do not bless on a coal.

ר' חייא בר אשי בשם רב אם היו גחלים לוחשות מברכין.

(n)

(R. Chiya bar Ashi citing Rav): If the coals were glimmering, one may bless.

ר' יוחנן דקרציון בשם רבי נחום בר סימאי בלבד הנקטפת.

(o)

(R. Yochanan of Kartziyon citing R. Nachum bar Simai): [He is exempt for Hotza'ah of a flame] only if [he fanned it, and] it jumped [from the matter that was burning - MAHARA FULDA.] (If not, he is liable for Hotza'ah of what was burning!)

תני גוי שהדליק מישראל וישראל שהדליק מגוי

(p)

(Beraisa): [One may bless on] a Nochri's [fire] that he lit from [the fire of] a Yisrael, and on [a fire of] a Yisrael who lit from a Nochri.

ניחא גוי שהדליק מישראל מעתה אפילו גוי מגוי.

(q)

Question: Granted, a Nochri's from a Yisrael [the fire rested on Shabbos. However, why does it permit a Yisrael who lit from a Nochri? The fire did not rest on Shabbos! If you will say that he blesses on the addition to the old flame,] if so [we should permit] even a Nochri from a Nochri!

אשכח תני גוי מגוי אין מברכין.

1.

A Beraisa was found that teaches that a Nochri from a Nochri, one may not bless! (CHAREDIM - that is a decree lest one bless on a Nochri's fire that was burning on Shabbos.)

רבי אבהו בשם ר' יוחנן מבוי שכולו גוים וישראל אחד דר בתוכו ויצא משם האור מברכין עליה בשביל אותו ישראל ששם.

(r)

(R. Avahu citing R. Yochanan): If a Mavuy is totally Nochrim, just one Yisrael lives there, and light came from it, one may bless on it, due to (we attribute that it is of) the Yisrael there.

רבי אבהו בשם רבי יוחנן אין מברכין לא על הבשמים של לילי שבת בטבריא ולא על הבשמים של מוצאי שבת בציפורין. ולא על (הנר ולא על - ר"ש סיריליו מוחקו) הבשמים של אור ערב שבת (בציפורין) [צ"ל בסוריא - ר"ש סיריליו] שאינן עשויין אלא לדבר אחר

(s)

(R. Avahu citing R. Yochanan): We do not bless on fragrances of Shabbos night in Tiverya, nor on fragrances of Motza'ei Shabbos in Tziporin, nor on fragrances of Thursday night in Surya, for they are for another matter (scenting clothing for the honor of Shabbos, or to soften the pain over its departure, or Simchah of its eminent arrival. They are not for smelling.)

ולא על הנר והבשמים של מתים.

(t)

(Mishnah): We may not bless on a Ner or fragrances of Mesim.

רבי חזקיה ור' יעקב בר אחא בשם רבי יוסי בי ר' חנינא הדא דאת אמר בנתונים למעלה ממיטתו של מת. אבל אם היה נתונים לפני מטתו של מת מברכין. אני אומר לכבוד החיים הן עשוין

(u)

Limitation (R. Chizkiyah and R. Yakov bar Acha citing R. Yosi bei R. Chanina): This is if they are above the bier of the Mes, but if they were in front of the bier of the Mes, we bless. I say that they are for the honor of the living.

ולא על הנר ולא על הבשמים של עבודה זרה.

(v)

(Mishnah): We may not bless on a Ner or fragrances of idolatry;

ולא היא של גוים היא של עבודה זרה.

(w)

Question: Is not 'of Nochrim' the same as 'of idolatry'?! (Why were both taught?)

תיפתר בעבודה זרה של ישראל.

(x)

Answer: [It teaches about] idolatry of a Yisrael.

4)

BENEFIT FROM THE NER (Yerushalmi Perek 8 Halachah 6 Daf 61a)

אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו.

(a)

(Mishnah): We may not bless on a Ner unless we can benefit from it;

דרש רבי זעירא בריה דרבי אבהו [בראשית א ד] וירא אלהים את האור כי טוב ואחר כך ויבדל אלהים בין האור ובין החשך.

(b)

Source (R. Ze'ira brei d'R. Avahu): It says "va'Yar Elokim Es ha'Or Ki Tov", and afterwards "va'Yavdel Elokim Bein ha'Or u'Vein ha'Choshech."

אמר רבי ברכיה כך דרשו שני גדולי עולם רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ויבדל אלהים אבדלה ודאי.

(c)

Support: (R. Berachiyah): So expounded two greats of the world - R. Yochanan and Reish Lakish "va'Yavdel Elokim" - a definite separation.

רבי יהודה בי ר' סימון אמר הבדילו לו.

(d)

(R. Yehudah bei R. Simon): He separated it for Himself (it is not proper for others to use that light).

ורבנן אמרין הבדילו לצדיקים לעתיד לבוא.

(e)

(Rabanan): He separated it for Tzadikim in the world to come.

משלו משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו שני איסטרטיגין זה אומר אני משמש ביום וזה אומר אני משמש ביום קרא לראשון ואמר לו פלוני היום יהא תחומך. קרא לשני ואמר לו פלוני הלילה יהא תחומך.

(f)

They gave a parable. This is like a king who had two appointees. This one said 'I will serve during the day', and this one said 'I will serve during the day.' He called the first and told him 'Ploni, the day will be your jurisdiction', and he called the second and told him 'Ploni, the night will be your jurisdiction';

הדא הוא דכתיב [שם ה] ויקרא אלהים לאור יום וגו' לאור אמר לו היום יהא תחומך ולחשך אמר לו הלילה יהא תחומך.

1.

This explains "va'Yikra Elokim la'Or Yom..." - to the light He said 'the day will be your jurisdiction', and to the darkness He said 'the night will be your jurisdiction.'

אמר רבי יוחנן הוא שאמר הקדוש ברוך הוא לאיוב [איוב לח יב] המימיך צוית בוקר ידעת השחר מקומו ידעת אי זה מקומו של אור ששת ימי בראשית איכן נגנז.

(g)

(R. Yochanan): This is what Hash-m told Iyov "hami'Yamecha Tzivisa Boker Yadata ha'Shachar Mekomo" - do you know what is the place of the light of the six days of Creation, where it was hidden?

אמר רבי תנחומא אנא אמרית טעמא [ישעי' מה ז] יוצר אור ובורא חושך עושה שלום (משיצא עושה) [צ"ל משנבראו עשה - ר"ש סיריליו] שלום ביניהן.

(h)

(R. Tanchuma): I learn from "Yotzer Ohr u'Vorei Choshech Oseh Shalom" - from when they were created, He made Shalom between them.

אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו

(i)

(Mishnah): We may not bless on a Ner unless we can benefit from it.

רב אמר יאותו ושמואל אמר יעותו.

(j)

Rav said [that the text says] 'Ye'osu' (with an Aleph). Shmuel said 'Ya'usu' (with an Ayin. Both of them refer to Hana'ah - HA'GAON RAV C. KANIEVSKY, SHLITA.)

מאן דאמר יאותו [בראשית לד טו] אך בזאת נאותה לכם. מאן דאמר יעותו [ישעי' נ ד] לדעת לעות את יעף דבר.

(k)

The one who said 'Ye'osu' (with an Aleph, supports this from) "Ach b'Zos Ne'os Lachem." The one who said 'Ya'usu' (with an Ayin, supports this from) "La'da'as La'us Es Ya'ef Davar."

תמן תנינן כיצד מעברין את הערים רב אמר מאברין. ושמואל אמר מעברין

(l)

(Mishnah): How are we Me'aber a city (append outskirts before measuring its Techum)? Rav said [that the text] is Me'abrim (with an Aleph). Shmuel said Me'abrim (with an Ayin).

מאן דאמר מאברין מוסיפין לה אבר. מאן דאמר מעברין כאשה עוברה.

1.

The one who says with an Aleph, [when a "limb" (protrusion) sticks out, e.g. in the southeast,] we add a limb [corresponding to it in the northeast, and extend the city until the line between them. We similarly add a limb in the southwest.] The one who says with an Ayin, this is like a Me'uberes (pregnant woman).

תמן תנינן לפני אידיהן של גוים רב אמר עידיהן ושמואל אמר אידיהן.

(m)

(Mishnah): Before Eideihen (Nochri festivals)... Rav said Eideihen with an Ayin. Shmuel said Eideihen with an Aleph.

מאן דאמר אידיהן [דברים לב לה] כי קרוב יום אידם. ומאן דאמר עידיהן [ישעי' מד ט] ועידיהם המה בל יראו ובל ידעו למען יבשו.

1.

The one who says with an Aleph, he learns from "Ki Karov Yom Eidam." The one who says with an Ayin, he learns from "v'Eideihem Hemah Bal Yir'u u'Val Yed'u l'Ma'an Yevoshu."

מאן מקיים שמואל טעמא דרב

(n)

Question: How does Shmuel explain [the verse that is] the reason for Rav?

ועידיהם המה שהן עתידין לבוש את עובדיהן ליום הדין.

(o)

Answer: Eideihem Hemah (they are witnesses) - in the future, they will shame those who served them, on the day of judgment.

אין [דף סא עמוד ב] מברכין על הנר עד שיאותו לאורו

(p)

(Mishnah): We may not bless on a Ner unless we can benefit from it.

רב יהודה בשם שמואל כדי שיהו נשים טוות לאורו.

(q)

(Rav Yehudah citing Shmuel): [He must get light] enough for women to spin [thread] through its light.

אמר רבי יוחנן כדי שתהא עינו רואה מה בכוס ומה בקערה.

(r)

(R. Yochanan): [It must be] enough for his eye to see what is in a cup or bowl.

אמר רב חנינא כדי שיהא יודע להבחין בין מטבע למטבע.

(s)

(R. Chanina): [It must be] enough to [see and] know to distinguish between one coin and another.

תני רבי אושעיא אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין.

(t)

(R. Oshaya - Beraisa): Even if [he is at the other end of] a big room 10 by 10 [Amos, and he cannot benefit from its light], we bless (for if he would come close, he could benefit - CHAREDIM).

רבי זעירא מקרב קמיה בוצינא

(u)

R. Zeira came close to the lamp [in order to bless].

אמרין ליה תלמידיו רבי מה את מחמיר עלינו הא תני רבי אושעיא אפילו טריקלין עשר על עשר מברכין:

1.

His Talmidim: Rebbi, why are you stringent upon us? R. Oshaya taught, even a big room 10 by 10, we bless!

5)

ONE WHO FORGOT TO BLESS (Yerushalmi Perek 8 Halachah 7 Daf 61b)

מתני' מי שאכל ושכח ולא בירך בית שמאי אומר יחזור למקומו ויברך.

(a)

(Mishnah - Beis Shamai): If someone ate and forgot and did not bless, he returns to his place and blesses;

ובית הלל אומרים יברך במקום שנזכר.

(b)

Beis Hillel says, he blesses in the place where he remembered.

ועד מתי מברך עד כדי שיתעכל המזון שבמעיו:

(c)

Until how long after eating may he bless? It is until the food is digested in his innards.

גמ' רבי יוסטא בר שונם אמר תרין אמורין חד אמר טעמון דבית שמאי וחד אמר טעמון דבית הלל.

(d)

(Gemara - R. Yusta bar Shalom): Two Amora'im - one of them gave the reason for Beis Shamai, and one of them gave the reason for Beis Hillel;

מאן דמר טעמון דבית שמאי אילו שכח שם כיס אבנים טובות ומרגליות שמא לא היה חוזר ונוטל כיסו אף הכא יחזור למקומו ויברך.

1.

The one who gave the reason for Beis Shamai - if he forgot there a pouch of gems and pearls, would he not return to take his pouch? Also here, he returns to his place and blesses!

מאן דמר טעמהון דבית הלל (אלין) [צ"ל אילו - ר"ש סיריליו] פועל עושה בראש הדקל או בתוך הבור שמא מטריחין שיחזור למקומו ויברך אלא מברך במקום שנזכר אף הכא מברך במקום שנזכר.

2.

The one who gave the reason for Beis Hillel - if a worker was working on top of a date tree or in a pit, do we exert him to return to his place and bless?! Rather, he blesses in the place he remembers. Also here (even if it is not hard to return), he blesses in the place he remembers.

עד מתי הוא מברך

(e)

(Mishnah) Question: Until when may he bless?

רבי חייא בשם שמואל עד שיתעכל המזון במעיו (וחכמים אומרים - עמודי ירושלים מוחקו) כל זמן שהוא צמא מחמת אותו סעודה

(f)

Answer #1 (R. Chiya citing Shmuel): 'Until the food is digested in his innards' is as long as he is thirsty due to that meal.

רבי יוחנן אמר עד שירעב:

(g)

Answer #2 (R. Yochanan): It is until he becomes hungry.

6)

LAWS OF ANSWERING AMEN (Yerushalmi Perek 8 Halachah 8 Daf 61b)

מתני' בא להן יין אחר המזון ואין שם אלא אותו הכוס

(a)

(Mishnah): If wine was brought during the meal, and there is enough only for one cup --

בית שמאי אומרים מברך על היין ואחר כך מברך על המזון.

1.

Beis Shamai says, [if he wants,] he blesses on the wine, and afterwards Birkas ha'Mazon;

ובית הלל אומרים מברך על המזון ואחר כך מברך על היין

2.

Beis Hillel says, he blesses Birkas ha'Mazon, and afterwards on the wine.

עונין אמן אחר ישראל מברך

(b)

We answer Amen after a Yisrael's Berachah;

ואין עונין אמן אחר כותי מברך עד שישמע כל הברכה:

1.

We do not answer Amen to a Kusi's Berachah unless we heard the entire Berachah.

גמ' אמר רבי בא ע"י שהיא ברכה קטנה שמא ישכח וישתה (ברם הכא על ידי שהיא משולשה על הכוס אינו שוכח - הגר"א ואחרים מחקוהו).

(c)

(Gemara - R. Ba): Since it is a small Brachah, perhaps he will forget and drink (without a Brachah).

הא אחר ישראל עונין אמן אף על פי שלא שמע

(d)

Inference: [We answer to a Kusi's Berachah only if we heard all of it.] However, we answer Amen to a Yisrael's Berachah even if he did not hear [all of it].

לא כן תני שמע ולא ענה יצא ענה ולא שמע לא יצא

(e)

Question: Did a Beraisa not teach that if one heard [the entire Brachah] and did not answer, he was Yotzei; if he answered and did not hear [all of it], he was not Yotzei!

חיי' ברי' דרב אמר בשלא אכל עמהן כזית

(f)

Answer (Chiya brei d'Rav): This is when he did not eat a k'Zayis with them. (He may answer, for he need not be Yotzei.)

(הכא מתניתא תני) [צ"ל תניא - חרדים] שמע ולא ענה יצא ענה ולא שמע לא יצא.

(g)

(Beraisa): If he heard [Hallel] and did not answer, he was Yotzei. If he answered and did not hear, he was not Yotzei.

רב בשם אבא בר חנה ואית דאמרי לה אבא בר חנה בשם רב והוא שענה ראשי פרקים.

(h)

(R. citing Aba bar Chanah, and some say Aba bar Chanah citing Rav): This is if he answered Roshei Perakim.

רבי זעירא בעי הי אינין ראשי פרקים

(i)

Question (R. Ze'ira): What are Roshei Perakim?

[תהילים קיג א] הללו יה הללו עבדי ה' הללו את שם ה'.

(j)

Answer: They are Hallelu Kah, Hallelu Avdei Hash-m, and Hallelu Es Shem Hash-m.

בעון קומי ר' חייא בר אבא מנין שאם שמע ולא ענה יצא

(k)

Question (to R. Chiya bar Aba): What is the source that if he heard and did not answer, he was Yotzei?

אמר מן מה דאנן חמי רבנן רברביא עבדין כן אינון קיימין בציבורא דאילין אמרין דין ברוך הבא ואילין אמרין בשם ה' ואילין ואילין יוצאין ידי חובתן.

(l)

Answer (R. Chiya bar Aba): We know this, for we see great Rabanan do so. They stand in the Tzibur, and these say "Baruch ha'Ba", and these say "b'Shem Hash-m", and both of them are Yotzei (even though they did not say the entire verse).

תני רב אושעיא עונה הוא אדם אמן אפילו לא אכל ואינו אומר נברך שאכלנו משלו אלא אם כן אכל.

(m)

(R. Oshaya - Beraisa): One may answer Amen even if he did not eat, but he does not say Nevarech she'Achalnu mi'Shelo unless he ate.

תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה

(n)

(Beraisa): One may not answer an orphaned Amen (this will be explained), a Ketufah Amen (he interrupted in the middle), or a Chatufah Amen (before the Mevarech finished the Brachah).

בן עזאי אומר העונה אמן יתומה יהיו בניו יתומים חטופה יתחטפו שנותיו קטופה [דף סב עמוד א] תקטף נשמתו. ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה

1.

Ben Azai says, if one says an orphaned Amen, his children will be orphaned. If he says a Chatufah Amen, his life will be Chatufah (ended prematurely). If he says a Ketufah Amen, his Neshamah will be detached. If one prolongs saying Amen, his days and year will be lengthened for the good. (We explained this like CHAREDIM.)

איזו היא אמן יתומה

(o)

Question: What is an orphaned Amen?

אמר רב הונא דין (דיתיב) [צ"ל דחייב - פני משה] למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה.

(p)

Answer (Rav Huna): This is one who is obligated to bless, and he answered, and he does not know to what he answered.

תנא גוי שבירך את השם עונה אחריו אמן.

(q)

(Beraisa): If a Nochri blessed Hash-m, one answers Amen after him.

אמר ר' תנחום אם בירכך גוי ענה אחריו אמן דכתיב [דברים ז יד] ברוך תהיה מכל העמים.

(r)

(R. Tanchum): If a Nochri blessed you, answer Amen after him, for it says "Baruch Tihyeh mi'Kol ha'Amim."

גוי אחד פגע את רבי ישמעאל ובירכו אמר לי' כבר מילתך אמירה

(s)

One Nochri encountered R. Yishmael, and blessed him. He responded "your matter (what you deserve for this) is already written" [in the Torah like it says below, so I need not return a Brachah, even though normally one must bless one who blesses him].

פגע אחרינא וקיללו אמר לי' כבר מילתך אמירה

(t)

Another [Nochri] encountered [him], and cursed him. He responded "your matter is already written."

אמרו לו תלמידיו רבי כמה דאמרת להדין אמרת להדין.

(u)

His Talmidim: Rebbi, what you said to this, you said to this! (How can you equate them?)

אמר לון כן כתיב [בראשית כז כט] אורריך ארור ומברכיך ברוך:

(v)

R. Yishmael (to his Talmidim): It is written "Orerecha Arur u'Mevarachecha Baruch." (The former is blessed, and the latter is cursed.)

הדרן עלך פרק אלו דברים
HADRAN ALACH PEREK ELU DEVARIM

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF