1)

THE BERACHOS ON KINDS OF VEGETABLES (Yerushalmi Perek 6 Halachah 1 Daf 42b)

רבי חייא בר ווא בשם ר' יוחנן זית כבוש אומר עליו בורא פרי העץ

(a)

(R. Chiya bar Va citing R. Yochanan): A pickled olive, one says on it Borei Peri ha'Etz.

[דף מג עמוד א] רבי בנימין בר יפת בשם רבי יוחנן ירק שלוק אומר עליו שהכל נהיה בדברו

(b)

(R. Binyamin bar Yefes): Cooked Yerek, we say on it sheha'Kol Nihyah bi'Dvaro. (The same applies to what was pickled. The coming support for R. Binyamin is difficult for R. Chiya.)

א"ר שמואל בר רב יצחק מתניתא מסייע לרבי בנימין בר יפת אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין

(c)

Support (R. Shmuel bar Rav Yitzchak, for R. Binyamin bar Yefes - Mishnah): [Five species are Kosher for Maror,] but not if they are pickled or cooked;

אם בעיינן הן אדם יוצא בהן ידי חובתן בפסח.

1.

If they are intact [when pickled or cooked], one should be Yotzei his obligation on Pesach with them!

אמר ר' זעירא מאן ידע משמעה מן ר' יוחנן יאות לר' חייא בר ווא או ר' בנימין בר יפת לא רבי חייא בר ווא.

(d)

Rebuttal (R. Ze'ira): Who knows R. Yochanan's opinion better - R. Chiya bar Va or R. Binyamin bar Yefes? Is it not R. Chiya bar Va?! (We should rely on him!)

ועוד מן הדא מן מה דאנן חמיין רבנן רברביא עלון לאברייתא ונסבין תורמסין ומברכין עליהון בורא פרי האדמה. ותורמסי' לאו שלוקי' הן.

1.

Also, since we see great Rabanan go to Havra'ah (an Avel's first meal after the burial), and they take lupines and bless on them Borei Peri ha'Adamah. Are not lupines cooked?!

אין תימר מתניתין

(e)

Question: The Mishnah [about Maror connotes that what is pickled or cooked is not considered intact]!

שניא היא שאמרה התורה מרורין (תורמסין כיון ששלקן כבר) [צ"ל וכיון ששלקן - חרדים] בטלה מרירתן

(f)

Answer: [Maror] is different, for the Torah said 'Merorim'. Once he cooked them, their bitterness is gone.

אמר רבי יוסי ב"ר בון ולא פליגין זית ע"י (שדרכו) [צ"ל שאין דרכו - חרדים] לאכול חי [דף סא עמוד ב (עוז והדר)] אף על פי שכבש בעינו הוא. ירק כיון ששלקו נשתנה.

(g)

(R. Yosi bei R. Bun): [R. Chiya bar Va and R. Binyamin bar Yefes] do not argue. An olive, since it is not normal to eat it raw, even if it is pickled, it is considered intact. Yerek, once it is cooked, it changed [detrimentally. We explained this like CHAREDIM.]

2)

THE BRACHAH ON BREAD (Yerushalmi Perek 6 Halachah 1 Daf 43a)

רבי יעקב בר אחא אמר איתפלגין (רב נחמן ורבנן רב נחמן) [צ"ל רבי נחמיה ורבנן רבי נחמיה - חרדים] אמר המוציא לחם מן הארץ [דף מג עמוד ב] ורבנן אמרי מוציא לחם מן הארץ

(a)

(R. Yakov bar Acha): R. Nechemyah and Rabanan argued. R. Nechemyah says [that one says on bread] ha'Motzi Lechem Min ha'Aretz, and Rabanan say Motzi Lechem Min ha'Aretz.

אתיין אילין פלוגוותא כאילין פלוגוותא. לפת ר' חיננא בר יצחק ורבי שמואל בר אימי חד אמר לפת לא פת היתה וחרנא אמר לפת לא פת היא עתידה להיות [תהילים עב טז] יהי פסת בר בארץ בראש הרים

(b)

This argument is like the following argument. Lefes - R. Chinena bar Yitzchak and R. Shmuel bar Imi argued. One said [that] Lefes - [is an acronym for] "Lo Pas Haysah" (did not the ground not give out loaves for Adam ha'Rishon before he sinned?!), and one said Lefes - "Lo Pas Hi Asidah Lihyos" (the ground will give out loaves in the future) - "Yehi Pisas Bar ba'Aretz b'Rosh Harim." (RIDVAZ - ha'Motzi connotes the past; Motzi connotes the future.)

רבי ירמיה בריך קומי ר"ז המוציא לחם מן הארץ וקלסיה

(c)

R. Yirmeyah blessed ha'Motzi in front of R. Ze'ira, and he praised him.

מה כרבי נחמיה

(d)

Question: Does he follow R. Nechemyah [against Rabanan]?!

שלא לערב ראשי אותיות

(e)

Answer: [They hold that R. Nechemyah and Rabanan agree that ha'Motzi and Motzi both connote the past. They argue about whether we are concerned lest one slur together letters (at the end of one and the beginning of the next, i.e. ha'Olam - Motzi).

מעתה המן הארץ שלא לערב ראשי אותיות

(f)

Question: If so, he should say ha'Min ha'Aretz, lest he slur together (Lechem and Min)!

על דעתי' דר' נחמיה הבורא פרי הגפן ועל דעתייהו דרבנן בורא פרי הגפן

(g)

Question: According to R. Nechemyah, [one should bless] ha'Borei Peri ha'Gafen! (also Mem and Beis can be slurred, for they have a common pronunciation (AVI HA'EZRI Brachos 105), i.e. through putting the lips together - PF). According to Rabanan, one says Borei Peri ha'Gafen.

1.

Note: Others explain that they argue about whether we bless in past or future tense. This is difficult, for only regarding bread we brought a reason to argue about this!

ר' זריקן אמר ר"ז בעי אהן דנסב תורמוסא ומברך עילוי ונפל מיניה מהו מברכה עילוי זמן תניינות

(h)

Question (R. Zerikan citing R. Ze'ira): If one took a lupine and blessed on it and it fell from him, does he bless again [on others that he will eat]?

מהו בינו לבין אמת המים

(i)

Question: What is the difference between this and a stream? (One blesses, and after finishing his Brachah, he drinks different water than was in front of at the time of the Brachah!)

[דף סב עמוד א (עוז והדר)] אמרין תמן לכך כוין דעתו מתחילה ברם הכא לא לכך כוין דעתו מתחלה

(j)

Answer: There, he intended from the beginning [for water than will come later]. Here, he did not intend from the beginning [for other lupines].

תני ר' חייא אין מברכין על הפת אלא בשעה שהוא פורס.

(k)

(R. Chiya - Beraisa): We bless on bread only at the time he cuts it.

א"ר חייא בר ווא הדא אמרה אהן דנסב פוגלא ומברך עילוי והוא לא אתי לידיה צריך למברכה עילוי זמן תניינות

(l)

Inference (R. Chiya bar Va): (He did not say 'when do we bless...?', rather, 'we bless... only at the time he cuts it', to teach that if he blessed earlier, it is invalid, for it was not ready to eat.) This teaches that if one took a radish and blessed on it, and it did not come to his hand, he must bless on it a second time. (I.e. he did not know that it is filthy, and he must clean it before eating it - HA'PARDES 39.)

אמר רבי תנחום בר יודן צריך לומר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד שלא להזכיר שם שמים לבטלה:

(m)

(R. Tanchum bar Yudan): He must say 'Baruch Shem Kevod Malchuso l'Olam va'Ed', lest his mention of Hash-m's name be l'Vatalah.