1)

TOSFOS DH B'OCHLEI PEIROS GINUSAR SHANU (This Dibur belongs after the following one).

תוספות ד"ה באוכלי פירות גנוסר שנו

(SUMMARY: Tosfos explains why it is the salty food that is the Ikar, and neither the bread nor the fruits of Ginusar.)

שהמליח עיקר, שהוא בא להשיב הלב שנחלש מפני מתיקות הפירות, והפת שלאחריו טפל, ואינו בא אלא בשביל המליח.

(a)

Clarification: Since the salty food is the Ikar, seeing as it comes to revive the person after he became weak-hearted due to the sweetness of the fruit, and the bread that followed was merely Tafeil (secondary).

וא"ת, פירות הוי עיקר ומליח טפל, ולבריך על הפירות ולפטר כולהו?

(b)

Question: Why is the fruit not the Ikar and the salty food, the Tafeil?

וי"ל, דמיירי שלא אכל הפירות באותו מעמד.

(c)

Answer #1: It speaks where the fruits that he ate was in a different sitting.

א"נ, בשעה שאכל פירות גנוסר, לא היה שם עדיין מליח ופת, דלא היה יודע שיחלש לבו מחמת המתיקות.

(d)

Answer #2: Alternatively, it speaks where at the time that he ate the fruits of Ginusar, he did not yet have the salty food and the bread in front of him, because he was not aware that the sweetness of the fruit would make him so weak-hearted.

2)

TOSFOS DH MEVARECH AL HA'MALIACH

תוספות ד"ה מברך על המליח

(SUMMARY: Tosfos reconciles this ruling with our Mishnah 'ha'Pas Poteres es ha'Parperes'.).

ואף על גב דאשמעינן דפת פוטר את הפרפרת ...

(a)

Implied Question: Even though we have already learned that the bread exempts the Parperes ...

איצטריך לאשמעינן דפעמים דפת טפל.

(b)

Answer: It is necesary to teach us here that sometimes the bread is the Tafeil.

3)

TOSFOS DH REBBI AKIVA OMER AFILU ACHAL SHALAK V'HU MEZONO ETC.

תוספות ד"ה רבי עקיבא אומר אפי' אכל שלק והוא מזונו כו'

(SUMMARY: Tosfos reconciles Rebbi Akiva here with his opinion above on Daf 37.).

ולא דמי לההיא דלעיל (דף לז.) ד'ר"ג נתן רשות לר"ע לברך ... ' ...

(a)

Implied Question: This cannot be compared what we learned earlier (on Daf 37.) where Raban Gamliel gave permission to Rebbi Akiva to Bensch (over dates) ...

דשאני הכא, דאיקבע מזוניה עליה.

(b)

Answer: Since it is different here, seeing as one fixed one's meal over it.

4)

TOSFOS DH AL HA'EITZ V'AL PERI HA'EITZ

תוספות ד"ה על העץ ועל פרי העץ

(SUMMARY: Tosfos elaborates on the B'rachah Achronah over wine and over someone who eats Mezonos and the special fruit and who also drinks wine.).

אבל על היין מברכים 'על הגפן ועל פרי הגפן' ...

(a)

Halachah: But over wine, one recites the B'rachah (Achronah) 'al ha'Gefen ve'al P'ri ha'Gefen ... '.

דכיון דיין קובע ברכה לעצמו משום חשיבותיה, הוא הדין לאחריו.

1.

Reason: Since, on account of its importance it fixes an independent B'rachah (before drinking it), it does the same after drinking it.

ובחתימה יש שחותמין 'על הארץ ועל פרי הגפן', ויש שחותמין 'על הגפן ועל פרי הגפן'.

(b)

Halachah: With regard to the conclusion, there are some who say 'al ha'Aretz ve'al P'ri ha'Gafen'.

מיהו לכאורה משמע דא"צ לשנות החתימה...

(c)

Alternative Halachah: It would seem however, that it is not necessary to change the conclusion ...

שהרי אין אנו משנין רק לומר 'פרי הגפן' במקום 'פרי העץ'...

(d)

Reason: since the only change we make is to say 'P'ri ha'Gafen' instead of 'P'ri ha'Eitz'.

אבל היכא דלא מברכינן 'על העץ' אלא בסתמא 'על הארץ ועל הפירות', ביין נמי אין לשנות.

1.

Reason (cont.). But there where we do not say 'al ha'Eitz', only al ha'Aretz ve'al ha'Peiros', by wine too, no change is made.

ובס' המיימוני מצריך להזכיר בה מעין המאורע בשבת ובי"ט. וכן משמע בירו'.

(e)

Halachah: The Rambam requires that one mentions any special day, such as Shabbos and Yom-Tov in the B'rachah Achronah, and so it is implied in the Yerushalmi.

ומיהו לא נהגו העולם כן.

(f)

Minhag: This is not the accepted custom however.

ויכול להיות מה שמזכירים מעין המאורע, היינו דוקא בימיהם שהיו רגילין לקבוע א'יין וא'מיני פירות ...

(g)

Compromise: The reason for this may well be the fact that whereas it was customary in those days to fix a meal over wine and a variety of fruit ...

אבל האידנא לא קבעי.

1.

Compromise (cont.): We do not do so nowadays.

ופר"ח, היכא דאכיל מיני מזונות כגון דייסא ותאנים ושתי חמרא, מברך 'ברוך אתה ה' אמ"ה על המחיה ועל הכלכלה על הגפן ועל פרי הגפן ועל העץ ועל פרי העץ ועל תנובת השדה ... '.

(h)

Halachah: Rabeinu Chananel rules that someone who eats kinds of Mezonos, such as porridge and figs and who then drinks wine, recites the B'rachah 'Baruch Atah Hash-m ... al ha'Michyah ve'al ha'Kalkalah al ha'Gefen ve'al P'ri ha'Gefen ve'al ha'Eitz ve'al P'ri ha'Eitz ve'al Tenuvas ha'Sadeh ... '.

וחותם 'בא"י, על הארץ ועל המחיה ועל הפירות'.

(i)

Halachah (cont.): And he concludes 'Barush Atah Hash-m, al ha'Aretz ve'al ha'Michyah ve'al ha'Peiros'.

ולא הוי חתימה בשתים

(j)

Implied Question: This is not considered concluding with two different items ...

דהארץ היא המוציאה המחיה והפירות.

(k)

Answer: Since the land produces both the Mezonos and the fruits.

5)

TOSFOS DH INHU MEICHAL OCHLI V'ANAN MEVORCHIN

תוספות ד"ה אינהו מיכל אכלי ואנן מברכין

(SUMMARY: Tosfos reconciles this Gemara with Rabeinu Tam in Kidushin, who explains that R. Yochanan there made a statement with regard to his Talmidim from Bavel.).

משמע שאין נראה למקשן שידברו האמוראים דבבל בשביל בני ארץ ישראל.

(a)

Clarification: The questioner it seems, assumes that the Amora'im of Bavel would not speak on behalf of those of Eretz Yisrael.

אף כי כך פר"ת גבי (קדושין דף כט:) 'לעולם ישא אשה ואחר כך ילמוד תורה', ותנא אחריתי 'ילמוד תורה ואחר כך ישא אשה'.

(b)

Question: Despite the fact that Rabeinu Tam said that they would - regarding the Sugya in Kidushin (Daf 29:), where one Beraisa states 'A person should first get married and then study Torah', whereas another Beraisa says that 'One should study Torah first and the get married'?

ומסיק 'הא לן והא להו'.

1.

Question (cont.): And the Gemara there concludes 'The one Beraisa refers to us (the B'nei Bavel); the other, to them (the B'nei Eretz Yisrael)!'

ופירש ר"ת דר' יוחנן היה מדבר בשביל תלמידיו שהיו מבבל.

2.

Question (cont.): And Rabeinu Tam explains there that Rebbi Yochanan was talking on behalf of his Talmidim who were from Bavel?

דשמא הכא קים ליה למקשן דבאותה שעה שאמר רב חסדא הא מילתא, לא היה לפניו שום תלמיד מא"י; וכן לא שום תלמיד מבבל לפני רבי יוחנן.

(c)

Answer: Perhaps the questioner here knew for a fact that at the time that Rav Chisda made his statement, there were no Talmidim from Eretz Yisrael present. And likewise that there was no Talmidim of Rebbi Yochanan from Bavel present either.

וא"כ, לא היה מזכיר רב חסדא שהיה מבבל כי אם לבני בבל.

1.

Answer (cont.): That being the case, Rav Chisda, who was from Bavel, would only have referred to the B'nei Bavel.

ולהכי פריך - היאך יברכו בני בבל 'על הארץ ועל פירותיה', משמע דקאי דוקא על פירות של ארץ ישראל, והם אינם אוכלים אותן.

(d)

Conclusion: Hence the Gemara asks 'How could the B'nei Bavel say 'al ha'Aretz ve'al Perosehah', which implies specifically the fruit of Eretz Yisrael, seeing as they (the Talmidim who were present) did not eat them?

44b----------------------------------------44b

6)

TOSFOS DH SHEMEN V'HADAS AVIDNA K'KULHU

תוספות ד"ה שמן והדס עבידנא ככולהו

(SUMMARY: Tosfos attributes our Minhag to Rav Ashi's ruling.)

וכן אנו נוהגין כרב אשי ...

(a)

Minhag: Our custom is like Rav Ashi ...

דמברכינן בתר מיא ובתר ירקא 'בורא נפשות רבות ... '.

1.

Minhag (cont.): In that we recite after water and after vegetables 'Borei Nefashos Rabos ... '.

7)

TOSFOS DH V'LIVNEI MA'ARVA D'MEVORCHIN HACHI BASAR ETC.

תוספות ד"ה ולבני מערבא דמברכין הכי בתר וכו'

(SUMMARY: Tosfos proves that the B'rachah 'Lishmor Chukav' is confined to the B'nei Ma'arva, to the Mitzvah of Tefilin'.)

ואנן לא עבדינן כבני מערבא ...

(a)

Halachah: We do not do like the B'nei Ma'arva ...

דדוקא לדידהו, שהיה דרכם לסלקם בלילה, שייכא ברכה ד'לשמור חקיו', כדכתיב "ושמרת את החקה הזאת למועדה, מימים ... ".

(b)

Reason: Because the B'rachah of 'Lishmor Chukav' is applicable specifically to them, since they would remove their Tefilin at nighttime, as the Torah writes "And you shall observe this statute in its time by day ... ".

אבל אנו שמסלקין אותן בחצי היום או, אפי' נסלקן בלילה, לא שייך 'חקה'.

1.

Reason (cont.): Unlike us, who remove our Tefilin in the middle of the day, and perhaps even if we remove them at night, "Chukah" is not applicable.

דדוקא לדידהו, דקסברי 'לילה לאו זמן תפילין הוא', ו"מימים ימימה" אתא למעוטי לילות, שייכא ברכה ד'חקה'.

2.

Source: This is because it is only according to the B'nei Ma'arva, who hold that 'Night is not the time of Tefilin', since "mi'Yamim Yamimah" comes to preclude nights, that the B'rachah of "Lishmor Chukav" is applicable.

אבל אנן, דקי"ל ד'לילה זמן תפילין הוא', מוקמינן הפסוק "ושמרת החקה ... " בפסח;

3.

Source (cont.): Whereas we who hold that 'Night is the time of Tefilin', establish the Pasuk with regard to the Korban Pesach.

ומה שאין אנו מניחים אותן בלילה...

(c)

Implied Question: And the reason that we do not wear them at night-time ...

מפני שמא יפיח בהן.

1.

Answer: Is in case one comes to emit a smell whilst wearing them.

אפי' נמתין לסלקן עד הלילה, לא מברכינן.

2.

Answer (cont.): Consequently, even if we wait until night-time to remove them, we will not recite the B'rachah.

אע"ג דאנן קיימא לן דשבת וי"ט לאו זמן תפילין, אפ"ה לא מברכינן

(d)

Halachah: And even though we hold that Shabbos and Yom-Tov are not the time of Tefilin, still we do not recite a B'rachah (when removing them then) ...

דדוקא לדידהו דסבירא להו ד 'חקה', קאי א'תפילין מברכי.

(e)

Reason: Because it is specifically they, who maintain that "Chukah" pertains to Tefilin, who recite the B'rachah.

ותדע, שהרי אינהו נמי לא היו מברכין אלא א'תפילין לחודייהו, משום דכתיב בהו "חקה", אבל א'שאר מצות כגון ציצית ולולב וסוכה לא היו מברכין (וה"ה הכא).

(f)

Proof: Proof for this lies in the fact that even they recited the B'rachah exclusively over Tefilin, because the Torah writes there "Chukah"; but not by other Mitzvos, such as Tzitzis, Lulav and Succah.

וקשה, דהוי מצי לשנויי הכי, לאפוקי שאר מצות אפי' לבני מערבא?

(g)

Question: Then why did the Gemara not answer here 'to preclude other Mitzvos,even with regard to the B'nei Ma'arva'?

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF