[1] והעמידה הגמ' למסקנא דמיירי בביבר קטן - ובזה חייבו חכמים אם צד לשם והתירו לו לצוד משם אם היה ניצוד מעיו"ט.

[2] דהוא ניצוד שם, ולהיפך כשהבית סגור והיה נמצא שם קודם יו"ט מותר לצודו משם דהוא ניצוד ועומד.

[3] ולהיפך יהיה אסור לצודו משם.

[4] ולהיפך אם מכניס אותה לשם בשבת או ביו"ט עובר על איסור צידה.

[5] דכיון שדרכה להשמט בזויות וקשה לצודה הרי שאינה ניצודת מבעו"י, וחייב משום צידה. ולהיפך אם מכניסה בשבת וביו"ט למקום כזה לא עבר על איסור צד, כיון שעדיין אינה ניצודת בזה.

[6] וכן ס"ל גם לר' יהושע ולר' שמעון בן אלעזר.

[7] כלומר, ד"מותרים לקבל" דלא התיר רבן גמליאל אלא בטלטול, אבל באכילה מודה לחכמים שאסור.

[8] כלומר, שעדיין הוא זמן שיש מפירות אלו במחובר, והם אינם פירות שכבר תלשו את כולם בזמן הזה.

[9] ופירש"י דאפי' אליבא דר"ש אסור, דהוי כגרוגרות וצימוקים שבדיל מינייהו.

[10] רש"י ודעימיה ס"ל שמותר במוצאי יו"ט ראשון בכדי שיעשו, ולא צריך להמתין עד בכדי שיעשו במוצאי יו"ט שני של גליות (מלבד ביו"ט של ר"ה דיומא אריכתא שוינהו רבנן). והתוס' ודעימייהו חולקים וס"ל שצריך להמתין לבכדי שיעשו דמוצאי יו"ט שני.