1)

TOSFOS DH KOL HEICHA D'NAFLI TULA MIN HA'KESALIM

תוס' ד"ה כל היכא דנפלי טולא מן הכתלים

(Summary: Tosfos clarifies the statement.)

ושיעור היה להם גובה בכתלים של ביברין.

(a)

Clarification: They had a fixed Shi'ur for the height of the walls of the enclosures.

2)

TOSFOS DH KOL SHE'OMER HAVEI METZUDAH U'NETZUDENAU ETC.

תוס' ד"ה כל שאומר הבא מצודה ונצודנו כו'

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's answer to reconcile this Gemara with the Gemara that we just learned that gives a different Shi'ur.)

וא"ת, והרי אמרינן לעיל שיעור אחר?

(a)

Question: Earlier, the Gemara gave a different Shi'ur?

ופ"ה דאידי ואידי חד שיעורא הוא.

(b)

Answer: Explanation #1: Rashi explains that the two Shi'urim are one and the same.

ודוחק הוא, דאם כן, אמאי מפרש אותו פעם אחרת, והלא פירש לעיל 'היכי דמי ביבר גדול ... ?'

(c)

Refutation: This is a Dochek however, because if so, why does the Gemara need to explain the Shi'ur again, having already discussed once 'What is the definition of a large enclosure'?

לכך נ"ל, דלעיל מיירי בבהמה וחיה, והכא מיירי בעופות.

(d)

Answer: Explanation #1: Tosfos therefore explains that the GeMara earlier was speaking about animals and beasts, whereas here it is speaking about birds.

ואע"ג דלעיל קאמר 'הא בביבר מקורה'?

(e)

Implied Question: And even though the Gemara said there 'This speaks about an enclosure that has a ceiling'?

מכל מקום לא פירש שיעור הביבר בכמה לא הוי מחוסר צידה.

(f)

Answer: Nevertheless, it did not explain what Shi'ur is needed for it not to be considered lacking Tzeidah.

והשתא ניחא דפריך עלה מאווזין ותרנגולין.

(g)

Conclusion: In any event, now we can understand why the Gemara queries it from geese and chickens.

3)

TOSFOS DH V'TANYA HA'TZAD EVOZIN V'TARNEGOLIN V'YONEI HARDESI'OS

תוס' ד"ה ותניא הצד אווזין ותרנגולין ויוני הרדיסאות פטור

(Summary: Tosfos explains why it is Asur min ha'Torah and not just mi'de'Rabbanan.)

וא"ת, והא קיימא לן 'כל פטורי דשבת פטור אבל אסור מדרבנן' ...

(a)

Question: We Pasken that whenever the term 'Patur' is used, it means Patur Aval Asur (mi'de'Rabbanan).

ומתניתין נמי מודה דפטור אבל אסור מדרבנן?

1.

Question (cont.): And our Mishnah also concedes that this is the case?

וי"ל, לפי מה שפירשתי במתניתין ניחא - דגזרינן מזונות גזירה שמא יבא לצוד מהן, דאם כן, ע"כ צריך לומר דאסור מן התורה ...

(b)

Answer #1: According to what Tosfos explained in the Mishnah, that we decree feeding the birds in case one comes to trap them, one must say that it is Asur min ha'Torah.

דאם אינו אסור אלא מדרבנן, לא הוה גזרינן ליתן מזונות משום שמא יצודם, דהוי גזירה לגזירה.

1.

Answer #1 (cont.): Since, if it was Asur only mi'de'Rabbanan, we would not decree feeding on account of trapping, as it would be a Gezeirah li'Gezeirah.

אי נמי, סמיך אההיא דתנן פ' האורג במסכת שבת (דף קו: ושם) דאמר התם רשב"ג 'מחוסר צידה, הצד לתוכו, פטור, דהא מחוסר צידה'.

(c)

Answer #2: Alternatively, the Gemara relies on the Mishnah in Perek ha'Oreg (Shabbos 106:) where Raban Shimon ben Gamliel says that if it is lacking Tzeidah, one is Patur, since it lacks being trapped.

[וא"כ], הצד מתוכו חייב.

1.

Answer #2 (cont.): In which case, someone who traps from it is Chayav.

והכי פריך - הואיל ואוקמת מחוסר צידה, דרוצה לומר כל שאומר 'הבא מצודה ונצודנו', א"כ היכי קאמרת הכא 'הצד אווזין ותרנגולין פטור' ...

2.

Answer #2 (cont.): And what the Gemara asks is 'Having established it where it is lacking Tzeidah, meaning that wherever one says 'Fetch a net and let's trap it!', how can one say here that someone who catches geese or chickens is Patur?

הא שפיר חשיב מחוסר צידה, כיון שצריך לומר 'הבא מצודה ונצודנו', ובמחוסר צידה, הצד מתוכו חייב, והכא הוי הצד מתוכו?

3.

Conclusion: Because since one needs to say 'Fetch a net and let's trap it!', it is lacking Tzeidah, and someone who traps from there is Chayav, which is the case here?

24b----------------------------------------24b

4)

TOSFOS DH ELA B'KAVRI D'ADIMI ETC.

תוס' ד"ה אלא בכוורי דאדימי וכו'

(Summary: Tosfos disagrees with Rashi's explanation.)

דודאי נצודו מערב י"ט, וקרי ליה בני יומן, כך פרש"י.

(a)

Explanation #1: Since they were definitely trapped on Erev Yom-Tov, Rashi explains, and it calls them 'B'nei Yoman'.

ולא נהירא, דפשיטא דמותרין לטלטל, ואתיא כדברי הכל; ומשמע דלא אתיא אלא כרבן גמליאל, דמתיר ספק מוכן?

(b)

Refutation: This is not correct however, because then it is obvious that one is permitted to move them, according to all opinions; whereas in reality, it implies that that it only goes according to Raban Gamliel, who permits Safek Muchan?

לכן נראה לי, דאין ודאי שהוא מערב י"ט אלא ספק.

(c)

Explanation #2: Tosfos therefore explains that it is not certain that it was trapped on Erev Yom-Tov, only it is a Safek.

והשתא אתיא כרבן גמליאל, דמתיר ספק מוכן.

(d)

Conclusion: In which case it goes according to Raban Gamliel,who permits Safek Muchan.

5)

TOSFOS DH V'LA'EREV ASURIN BI'CHIDEI SHE'YA'ASU

תוס' ד"ה ולערב אסורין בכדי שיעשו

(Summary: Tosfos discusses at length both the meaning of 'bi'Chedei she'Ya'asu' and which night is Asur.)

פרש"י - כדי שיעור לקיטתן, שלא יהנה ממלאכת י"ט.

(a)

Explanation #1: Rashi explains 'the time it takes to pick them, in order not to benefit from the work of Yom Tov.

ולערב ראשון קאמר - דממה נפשך הן מותרין: אם היה היום חול, הרי בחול נלקטו, ואם היה היום קדש, הרי הלילה הזה חול.

1.

Explanation #1 (cont.): And he is referring to the first night - since Mah Nafshach, they are permitted: If today was a weekday , they were picked on a weekday; whereas if today was Kodesh, then tonight is a weekday.

ובשני ימים טובים של גליות מיירי.

2.

Explanation #1 (conc.): And it is talking about the two day Yom-Tov of Galuyos.

והביא ראיה מביצה דלעיל (דף ד: ושם) ש'נולדה בזה מותרת בזה'.

(b)

Proof #1: And he brings a proof from an egg, above (Daf 4: & 5.) 'which is laid on one day and permitted on the next'.

ומההוא טביא דאתציד ביום ראשון ואכלו אותו ביום שני, בעירובין (דף לט: ושם).

(c)

Proof #2: And from the deer that was trapped on the first day and one may eat on the second, in Eruvin (Daf 39: & 40.)

ורבינו יצחק הלוי והגאונים אוסרין עד מוצאי יום טוב שני.

(d)

Explanation #2: Whereas Rabeinu Yitzchak ha'Levy and the Ge'onim forbid it until Motza'ei Yom-Tov Sheini.

ומפרש 'בכדי שיעשו' לילה הראויה לעשיה.

1.

Explanation #2 (cont.): And he explains 'bi'Chedei she'Ya'asu' with reference to a night which is fit to do work.

ומיהו בתשובת רבינו גרשום מאור הגולה מצאתי כמותי.

(e)

Support #1 for Explanation #1: However (Rashi writes) in a Teshuvah of Rabeinu Gershom Me'or ha'Golah, explained like he did ...

וגם רבינו קלונימוס איש רומי בקי בכל הש"ס שלח לי כתב מעיר גרמיז"א כמותי. כן פרש"י.

1.

Support #2 for Explanation #1: And also Rabeinu K'lonimus from Rome (an expert in Shas) sent him a note from Worms that agreed with his explanation.

והקשה הר"י לפרש"י, דפירש דלכך בעינן כדי שיעשו, כדי שלא יהנה ממלאכת יום טוב, א"כ, המבשל בשבת בשוגג, אמאי יאכל, הא נהנה ממלאכת שבת?

(f)

Question: The Ri however, queries Rashi, who explains that 'bi'Chedei she'Ya'asu' is in order not to benefit from work that has been performed on Yom-Tov, in that if so, why, if somebody cooks on Shabbos be'Shogeg, is one permitted to eat it, seeing as he is benefitting from work that one performed on Shabbos?

אלא ודאי אין זה הטעם, אלא הטעם שמא יאמר לנכרי 'לך ולקט!'

(g)

Conclusion: Consequently, the reason cannot be that, but rather because one might ask the Nochri to go and pick it.

ומזה הטעם אסורים עד מוצאי י"ט האחרון בכדי שיעשו, דאי אמרת דמותרין במוצאי יום טוב ראשון, חיישינן שמא יאמר לנכרי בי"ט ראשון 'לך והביא!' כדי לאכול מהן בשני.

(h)

Proof for Explanation #2: And that explains why they are forbidden until Motza'ei Yom-Tov Sheini bi'Chedei she'Ya'asu, because if it was only until Motza'ei Yom-Tov Rishon, we would still suspect that he might ask the Nochri to pick it, in order to eat it on the second day of Yom-Tov.

ואם כן, ע"כ לילה הראויה לעשיה קאמר.

1.

Proof for Explanation #2 (concl.): In which case, the Gemara must be referring to a night that is fit to do work.

ומה שהביא רש"י ראיה מביצה ... , יש לדחות אותה דהתם נולדה מאליה מן השמים.

(i)

Refutation #1 of Explanation #1: And as for Rashi's proof from the egg ... , one can refute that, inasmuch as the egg was laid by itself 'bi'Yedei Shamayim.

וגם ראיה שהביא מההוא טביא דעירובין (דף לט: ושם) יש לומר דמיירי שהיו המצודות פרוסות מעי"ט ומאליו נצודו.

(j)

Refutation #2 of Explanation #1: Likewise his proof from the deer, one can establish where the traps were set on Erev Yom-Tov and the animals were caught automatically.

וכללא הכי הוא: דדבר הבא מאליו או דבר מוקצה הבא בידים שהביא נכרי בשביל עצמו או בשביל נכרי אחר, ונתנן לישראל בי"ט ראשון, מותר בשני.

(k)

The Rules: The rules are as follows: Something that comes by itself or Muktzah that a Nochri brings from outside the T'chum on behalf of another Nochri (on the first day of Yom-Tov), and who then gives it to a Yisrael, is permitted on the second day of Yom-Tov.

אבל אם הביאו בשביל ישראל מן המחובר, אסור עד מוצאי יום טוב שני בכדי שיעשו.

1.

The Rules (cont.): But if he brought something that was initially detached on behalf of a Yisrael, it is forbidden until Motza'ei Yom-Tov Sheini bi'Chedei she'Ya'asu.

ואם לאו, שאין במינו במחובר, חוץ לתחום אסורין, תוך התחום, מותרין.

2.

The Rules (concl.): Whereas if there is none of that species that is attached to the ground, then from outside the T'chum, it is forbidden, but from inside the T'chum, it is permitted.

ור"י פירש - שאין במינו במחובר הבא מחוץ לתחום לא בעינן כדי שיעשו ...

(l)

The Ri's Opinion: The Ri explains that a species of which there is none that is attached to the ground that one brings from outside the T'chum, does not require bi'Chedei she'Ya'asu,

דלא החמירו אלא בדבר שנעשה בו מלאכה, דה"נ הקילו שמותר לישראל אחר אפילו בו ביום.

1.

Reason: Since the Chachamim were only strict with regard to something with which a Melachah has been performed, in the same way as they were lenient to permit another Yisrael (on whose behalf the article was not initially brought) even on the same day.

וקשה לרבי' יהודה, דאמרינן בפרק שואל (שבת דף קנא: ושם) 'הביאו חלילים למת מחוץ לתחום, לא יספוד בהן עד מוצאי יום טוב'. ומשמע התם 'בכדי שיעשו'?

(m)

Question: Rabeinu Yehudah queries this however, from the Gemara in Perek ha'Sho'el (Shabbos, Daf 151: & 152.) 'If they brought flutes for a dead person from outside the T'chum, one is not permitted to eulogize with them until Motza'ei Yom-Tov, and the implication there is - for the period of 'bi'Chedei she'Ya'asu'?

ויש לומר, דשאני התם דאוושא טפי מילתא, דהכל יודעין שהובאו בשבילו, ואיכא למגזר טפי.

(n)

Answer: It is different there, since it is more public, since everybody knows that they were brought on behalf of the deceased, and there is more reason to issue a decree.

ויש חלוק בין מת לדברים אחרים, כדאמר התם 'עשה קבר לאביו בי"ט, לא יקבור בו עולמית' ...

(o)

Support: And we find this distinction between a Meis and other issues, as the Gemara says there 'If someone dug a grave for his father on Yom-Tov, he may never be buried in it' ...

אע"ג דדברים אחרים מותרים בכדי שיעשו אחר שבת, או אחר יו"ט.

1.

Support (cont.): Even though other things are permitted after Shabbos or after Yom-Tov, once the time-period of 'bi'Chedei she'Ya'asu' has passed,

ואומר הר"ר שמואל מאייבר"א - דספק חוץ לתחום מותר.

(p)

Ruling: R. Shmuel from Aibra rules that in a case of Safek whether something came from outside the T'chum, it is permitted.

והביא ראיה מעירובין (דף מה:) גבי 'מיא בעיבא מיבלע בליעי ... .'

(q)

Proof: And he supports this with the Gemara in Eruvin (Daf 45:) with regard to 'the water is absorbed in the clouds ...

וקאמר דהוי ספק אם באו חוץ לתחום. וספק דדבריהם להקל.

1.

Proof (cont.): Where the Gemara concludes that it is a Safek whether they came from outside the T'chum, and that by a Safek de'Rabbanan, we are lenient.

ורבי' יהודה היה אוסר במחובר ובצידה אפי' לא הביאו בשביל ישראל רק בשבילו או בשביל נכרי אחר.

(r)

Stringent Ruling: Rabeinu Yehudah used to forbid what was attached and what was trapped even where the Nochri initially brought it, not for the Yisrael, but for himself or for another Nochri.

ולא משמע כן גבי מרחצת בשבת, דשרי (שבת דף קכב.), 'הואיל ואיכא נכרים בעיר'.

(s)

Refutation: But this is not implied with regards to a bathhouse on Shabbos, where the Gemara in Shabbos (Daf 122.) permits it 'Since there are Nochrim in the town'.

ואין סברא לחלק בין דבר אכילה לדבר אחר.

(t)

Refuted Answer: Nor is it logical to differentiate between food and other things.

ואומר הרר"י - די"ט שחל להיות בה' בשבת ובע"ש, או בא' בשבת ובב' בשבת, הבא ביום ראשון שרי ליום שלישי, ולא בעינן הראויה לעשיה, דשני ימים קודם לא שייך 'שמא יאמר לנכרי'.

(u)

Conclusion: The Ri says that if Yom-Tov falls on Thursday and Friday or on Sunday and Monday, what is brought on the first day is permitted on the third, and waiting for a day when it is fit to work is not necessary, because the suspicion that 'One may ask the Nochri' does not apply two days before.

ויש להחמיר בדבר. ובכדי שיעשו דאמר לפי' ר"י כדי שיתלשו ויובאו ממקום שנתלשו שם

(v)

Stringent Ruling: One should however be strict in this matter and in the Din of bi'Chedei she'Ya'asu according to the Ri the time it takes both to pick them and to bring them from the place where they were picked (See Maharam) ...

וכן בדגים בכדי שיצודו ויובאו ממקום שצד אותם.

1.

Stringent Ruling (cont.): And also with regard to fish, one whould wait the time it takes both to trap them and to bring them from the place where they were trapped.

גם יש לספק אם הביא קופה מלאה פירות, אם צריך להמתין כדי שילקטו באדם אחד או בכמה בני אדם.

(w)

Conclusion: It is also a Safek whether, if a Nochri brings a box of fruit, as to whether one needs to wait the time it takes for one person or for a number of people to pick it.

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF