ביצה דף יג. א

הכניס שבלים לביתו במחשבה כדלהלן, האם יכול לאכול מהן עראי, או שכבר נתחייבו בתרומה?

חשב לתקנם מה שצריך
ולעשות מהם עיסה
חשב למוללן במלילות מעט מעט
ולאכול הגרעינים [1]
לרבי אוכל מהן עראי [2] אינו אוכל מהם אפי' עראי [3]
לר' יוסי
בר' יהודה
אוכל מהן עראי כשלא נמלך: אוכל מהן [4]
כשנמלך לעשות עיסה: אינו אוכל [5]

הכניס שבלים וקטנית באופנים דלהלן, האם יכול לאכול מהן עראי, או שכבר נתחייבו בתרומה?
[תוד"ה איכא].

שבלים קטניות
פירש לאכלן שלמים הכניסן בסתמא פירש לאכלן שלמים הכניסן בסתמא
לישנא
קמא
לרבי: טבל
לריב"י: אינו טבל
לכו"ע טבל לרבי: טבל
לריב"י: אינו טבל
לאיכא
דאמרי
לרבי: טבל
לריב"י: אינו טבל
לרבי: טבל
לריב"י: אינו טבל
לכו"ע לא טבל

ביצה דף יג: א

קדם הלוי ליטול מעשר שני לפני שעשו תרומה גדולה, האם צריך להפריש תרומה גדולה?

כשלא נעשה עדיין כרי כשכבר נעשה כרי
לר' אבהו בשם ר"ל פטור [6] חייב [7]
להו"א דרב פפא פטור

קילף שעורים ולא היה אוכלן אחת אחת אל שומרן בידו,
או שהיה מולל חיטים ומנפח ונותן לתוך חיקו, מה דינו לענין מעשר ולענין שבת?

קילף שעורים וכו' מולל חטים וכו'
לענין מעשר חייב חייב
לענין שבת מותר חייב חטאת
-------------------------------------------------

[1] דהיינו שחושב לאכול אותם כמות שהוא ע"י שימללם ויוציא מהם את הקליפה ויאכל את הגרעינים.

[2] דכיון שלא עשה בשבלים מה שצריך להן, דהיינו לדוש אותם וכו' עד שיהיו ראוים לעשות עיסה - לא נקרא שנגמרה מלאכתן.

[3] דכיון שהכניסם לדעה זו שלא לדושן וכו', הרי שכבר נגמרה מלאכתן ונתחייבו בתרומה ולא יכול לאכול מהן עראי. ואם יקח ביו"ט כמה מהם כדי לאכול מהם מלילות - צריך להפריש תרו"מ (ונמצא חיוב תרו"מ שמתחיל ביו"ט).

[4] ס"ל דבעינן שיעשה מהן דגן - דהיינו כרי, וכל שלא עושה מהם כרי הם פטורות. ודקדקו התוס' (בד"ה הא), דלפירש"י יכול לאכול מהן אפי' אכילת קבע - ולכן בכה"ג לא משכח"ל חיוב תרו"מ ביו"ט. והוקשה להם דאין הלשון משמע כן, דמשמע שרק אכילת עראי מותר. ולכן פירשו בהיפך.

[5] פי', אם הכניסם בדעה לעשות מהן עיסה, ושוב נמלך עליהם לאכול מהם מלילות, גם לריב"י חייב בתרו"מ. והטעם, דכיון שהכניסן על דעת לעשות מהם עיסה, הרי שנתחייבו בתרו"מ באותה שעה שיעשה מהן גורן, ועתה אם נמלך עליהם לאוכלם מלילות, הרי שעתה נגמרה מלאכתן - והם כבר חל עליהם חיוב תרו"מ לכשתגמר מלאכתן, ושוב לא יכול לאכול מהם עראי. ובכה"ג משכח"ל חיוב תרו"מ שחל ביו"ט גם לריב"י.

[6] דרשינן מדכתיב (במדבר יח:כו) "וַהֲרֵמֹתֶם מִמֶּנּוּ תְּרוּמַת ה' מַעֲשֵׂר מִן הַמַּעֲשֵׂר" - מעשר מן המעשר אמרתי לך, ולא תרומה גדולה ותרומת מעשר מן המעשר. פי', כיון שהוא כבר הגיע לשלב של מעשר - שצריך להפריש ממנו מעשר מן המעשר אין מפרישים ממנו כבר תרומה גדולה.

[7] דכתיב (במדבר יח:כט) "מִכֹּל מַתְּנֹתֵיכֶם תָּרִימוּ" - ומשמע שאפי' מן המעשר צריך להרים תרומה גדולה. ולכאורה הפסוקים סותרים, ועל כרחך שהפסוק המחייב מיירי שעשה כרי (-אידגן) - שכבר נתחייב במעשר. והפסוק הפוטר מיירי בשלא עשה עדיין כרי - ולא חל עליו חיוב.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף