בכורות דף לט. א

מום שבחניכים (-חוטין) מה דינו?

הפנימיות - ממקום השינים הטוחנות (והם עצמם כלפנים) החיצוניות - שנראים בחוץ בתחילת הפה
לתנא קמא נעקרו: הוי מום
 
נפגמו או נגממו: לא הוי מום
אפי' נעקרו או נפגמו הוי מום
לר' יהושע בן קפוסאי אפי' נעקרו לא הוי מום [1] אפי' נעקרו או נפגמו הוי מום

מה הן האוקימתות להעמיד את שתי הברייתות דלהלן?

תניא: ואת שתי הכליות
- ולא בעל כוליא אחת ולא בעל ג' כוליות
תניא אידך: [על הכבד על הכליות] יסירנה [2]
- לרבות בעל כוליא אחת
א. [3] חסרון מבפנים הוי חסרון חסרון מבפנים לא הוי חסרון
ב. [4] כשיודעים שנולדה בשתים - וחסרה אחת [5] שרואים שנבראת כן - באחת מעיקרא
ג. אין בריה באחת - ועל כרחך חסרה אחת יש בריאה באחת - ולא חסרה
ד. חסרה קודם קבלת הדם (אפי' אחר שחיטה) שחסרה אחר קבלת הדם [6]

בכורות דף לט: א

מעוך וכתות ונתוק וכרות, בגיד הוי מום לכו"ע, האם הוי מום גם כשנעשה בביצים?

מעוך (שנתמעך ביד ולא לגמרי)
כתות (שנתמעך בכלי לגמרי)
נתוק (שניתק החוטים ביד)
כרות (שניתק ע"י כלי)
לר' יהודה הוי מום הוי מום
לר' אליעזר בן יעקב לא הוי מום לא הוי מום
לר' יוסי הוי מום אינו מום

בכורות דף לט: א

דברים דלהלן אם נפגמו או נטלו האם הוי מום?

הזכרות - הגיד עצמו הזובן - כיס הביצים,
העריה - בנקבות (שלמים)
נפגם לא הוי מום הוי מום
ניטל ---- לא הוי מום

כמה חוטים נותנים בציצית לבית שמאי ולבית הלל? [תוד"ה כמה (הא')].

כמה חוטים איך מיירי
לבית שמאי ארבעה חוטים לבן וארבע תכלת אחר שכפלם - ובסך הכל שמונה
לבית הלל שלשה חוטים (ב' תכלת וא' לבן) לפני שכפלם - ובסך הכל ששה

כמה אצבעות צריך להיות גודל הגדיל, וכמה הענף? [תוד"ה כמה (הב')].

אליבא דבית שמאי אליבא דבית הלל
לרש"י בלישנא קמא מגביה הקשר
 
ד' אצבעות מהקרן
מגביה הקשר
 
ג' אצבעות מהקרן
לרש"י
 
בלשינא בתרא
לתוס' כאן גדיל ד' ענף ח' גדיל ג' ענף ו'
לרש"י במנחות גדיל ב' ענף ד' גדיל 1.5 ענף ג'
-------------------------------------------------

[1] אבל משמע שבכל אופן נפסל למזבח, ואתא ר' חנינא בן אנטיגנוס לומר שמן המתאימות לא משגיחים כל עיקר, ואפי' למזבח לא נפסל.

[2] "יסירנה" - משמע בלשון יחיד, לרבות שאפי' בכוליא אחת כשרה.

[3] לפי האוקימתא הראשונה לכו"ע "אין בריה בכוליא אחת", ואם יש רק אחת הוא משום חסרון אבר.

[4] ר' חייא בר יוסף מעמיד דלכו"ע יתכן שנולדה בכוליא אחת, וכן כו"ע ס"ל שחסרון מבפנים שמי חסרון.

[5] ודוחה הגמ' לאוקימתא זו, דהרי ברייתא זו ודאי לא מדברת בהיו וחסרו, דהרי כמו ששלש כליות פירושו שמעיקרא נולדה בשלש, כך באחת - פירושו שכך נולדה מתחילה.

[6] ואפי' שחסרה קודם זריקה אין זה פוסל, דהא דדרשינן "תמים יהא" שיהיו כל הויותיו תם ובן שנה, תרגמו לזה דוקא אבן שנה בלבד, שזה צריך שיהיה בן שנה גם בשעת הזריקה, אבל תמים לא צריך. דהא כל הזבחים שבתורה אפי' אם רק נשאר כזית בשר או כזית חלב (שיעור אכילת מזבח) - זורק עליהם את הדם.

-------------------------------------------------

עוד חומר לימוד על הדף