AVODAH ZARAH 2 - Two weeks of study material have been dedicated by Mrs. Estanne Abraham Fawer to honor the Yahrzeit of her father, Rav Mordechai ben Eliezer Zvi (Rabbi Morton Weiner) Z'L, who passed away on 18 Teves 5760. May the merit of supporting and advancing Dafyomi study -- which was so important to him -- during the weeks of his Yahrzeit serve as an Iluy for his Neshamah.



תוספות ד"ה לפני אידיהן

(SUMMARY: Tosfos discusses why Meseches Avodah Zarah follows Meseches Sanhedrin.)

בתר דתני סנהדרין דאיירי בעובד כוכבים ומזלות תנא נמי להא מסכת דע"ז בסדר ישועות


Explanation: After Meseches Sanhedrin which discusses idolatry (Ir ha'Nidachas, see notes of Rebbi Elazar Moshe Horovits) and constellations, it was appropriate to teach Meseches Avodah Zarah in "The Order of Salvations" (i.e. Nezikin, see Shabbos 31a).

ומיהו מכות ושבועות דשייכי בסנהדרין להכי תני להו בתר סנהדרין ואחרי כן חוזר לסדרו ושונה מס' ע"ז והוריות


Explanation(cont.): However, being that Makos and Shevuos deal with the Sanhedrin, they are taught immediately after Sanhedrin. Afterwards, the Mishnayos go back to their appropriate order by teaching Avodah Zarah and Horiyos.



תוספות ד"ה לפני אידיהן ג'

(SUMMARY: Tosfos observes that the Mishnah will sometimes start its statement with a number, and sometimes state the number at the end.)

זימנין דתני מנינא בסוף כי הכא וכן (קדושין ב.) האשה נקנית בג' דרכים (בכורים פ"ב מ"ו) ואתרוג שוה לאילן בג' דרכים


Observation: Sometimes the Mishnah will say the number at the end of its statement, as it does here. It similarly does so in Kidushin (2a), when it says, "A woman is acquired in three ways." Another example is the Mishnah in Bikurim (2:6), "An esrog is equivalent to a tree in three ways etc."

וזמנין דתני מנינא ברישא (נזיר סה:) בשבעה דרכים בודקין את הזב (יומא ב.) שבעת ימים קודם יוה"כ (גיטין ט.) בג' דרכים שוו גיטי נשים וכו'


Observation(cont.): There are also times when the Mishnah says the number before making the statement, such as the Mishnah in Nazir (65b), "In seven ways a Zav is checked." Similarly, the Mishnah in Yoma (2a) says, "Seven days before Yom ha'Kippurim (etc.)." Additionally, the Mishnah in Gitin (9a) says, "In three ways the Gitin of woman are equal to etc."



תוספות ד"ה אסור

(SUMMARY: Rashi and Rabeinu Tam argue regarding the explanation of this prohibition.)

פ"ה משום דאזיל ביום אידו ומודה לעבודת כוכבים


Opinion#1: Rashi explains that the reason for this prohibition is because it causes the idolater on the day of his holiday to than his idol.

מתוך לשונו משמע שר"ל אף ממקח וממכר


Observation: Rashi implies that this is even the reason why one cannot do business with the idolater (for three days beforehand).

וקשה על מה סמכו העולם לשאת ולתת ביום איד העבודת כוכבים עמהם


Question: This is difficult. What do people rely upon today, as they even do business with idolaters on the day of their holiday?

נהי דרוב אידיהם מן הקדישים הם מ"מ בכל שבוע יום אחד יש להם דלרבי ישמעאל (לקמן ו.) לעולם אסור


Question(cont.): While it is true that most of their holidays celebrate saints (and they are not very involved in these holidays that they would go offer Korbanos or thank their idol, see Chazon Ish Yoreh Dei'ah 62:9), they still have one day a week (that they celebrate religiously). According to Rebbi Yishmael (on 6a who says that one cannot do business etc. with them for three days before and three days afterwards), it should always be forbidden to do business with idolaters!

ואין לומר דהיינו טעמא משום (חולין יג:) דעובדי כוכבים שבח"ל לאו עובדי עבודת כוכבים אלא מנהג אבותיהם בידם


Implied Question: One cannot say that the reason why everyone does business with the idolaters is because of the reason in Chulin (13b) that idolaters outside of Eretz Yisrael are not really idolaters, but rather continue the custom of their forefathers. (Why isn't this is a good reason?)

דהא אמר שמואל בגמ' (לקמן ז:) בגולה אינו אסור אלא יום אידם בלבד משמע הא יום אידם מיהא אסור


Answer: This is because Shmuel says in the Gemara (7b) that in the exile, it is only forbidden to do all of these things on the day of their holiday. This implies that even in the exile, all of these things are still forbidden on the holiday itself.

לכך נראה דשרי משום איבה כדאמר בגמ' (שם דף ו:) גבי ר' יהודה נשיאה דשדר ליה ההוא מינא דינרא קסריינא ביום אידו אמר היכי איעביד לא אישקליה הויא ליה איבה


Answer#1: It therefore appears that the reason is due to hatred (that they will hate us if we do not do business with them at this time). This is as the Gemara (6b) states regarding Rebbi Yehudah Nesi'ah. A heretic sent him a new type of Dinar on his (the heretic's) holiday. Rebbi Yehudah said, what should I do? If I do not accept this gift, this will cause hatred (between us).

מיהו אין משם ראיה גמורה דשמא לאו משום איבה לישתרי אלא היה נוטל עצה כיצד יעשה שלא יהיה לו איבה


Implied Question#1: There is no clear proof that hatred gives room for leniency. It is possible that he would not have permitted this due to hatred, and was merely trying to get advice on a course of action that in order that the heretic should not hate him.

ועוד אי טעמא משום איבה תינח להלוותם ולהשאילם ולפרעם כשהעובד כוכבים תובע חובו אבל לשאת ולתת עמהם דהיינו מקח וממכר מאי איבה איכא וכי לא יוכל ישראל לומר איני צריך עתה למכור ולקנות וכן לשאול ללוות ולפרוע מה ידע העובד כוכבים שמניח משום אידו


Implied Question#2: Additionally, if the reason is due to hatred, it would be understandable why we should lend them money, lend them items, and pay them when an idolater demands payment. However, why is there going to be hatred if we do not do business with them? Can't the Jew merely say that I am not interested now in selling and buying? Similarly, why would it be permitted to borrow items or money from them, or to pay them back? How would the idolater know that we are refraining from doing so on this day because it is his holiday (in order that this should deemed causing hatred)?

לכך נראה דטעם ההיתר משום דעכו"ם שבינינו קים לן בגוייהו דלא פלחו לעבודת כוכבים


Answer#2: It therefore appears that the reason for this leniency is because we know that the idolaters among us do not bow down (i.e. serve) to idols. (The Maharam explains that they are not so tied up with their idol that they will thank him for these things, even on their holiday.)

ומהאי טעמא שרי לקמן בפ"ב (דף סה.) רב יהודה דשדר ליה קורבנא לאבידרנא ביום אידו אמר קים לי בגויה דלא פלח לעבודת כוכבים וכן רבא (שם) דשדר ליה קורבנא לבר שישך ביום אידו אמר קים לי בגויה דלא פלח לעבודת כוכבים


Answer#2(cont.): For this reason, Rav Yehudah (65a) sent a present to Avidrana on his holiday, as he said that he knows that he does not bow down to idols. Similarly, Rava (ibid.) sent a present to Bar Sheishach on his holiday, as he said that he knows that he does not bow down to idols.

א"נ יש לסמוך אההיא דתנא בירושלמי על מתני' דאסור לשאת ולתת תני בד"א בעובד כוכבים שאינו מכירו אבל בעובד כוכבים שמכירו מותר מפני שהוא כמחניף ותניא הנכנס לעיר ומצאן שמחים שמח עמהם שאינו אלא כמחניף להם


Answer#3: Alternatively, we can rely on the Beraisa quoted in the Yerushalmi regarding our Mishnah. The Beraisa states that it is only forbidden to do business with them at this time if it is an idolater that he does not know. If he knows him it is permitted, as he is merely flattering him. (The Maharam explains that the idolater knows that the Jew is continuing to deal with him so they can continue to have a good business relationship. He therefore will not thank his idols for "business as usual.") The Beraisa says that if someone goes into a city and finds that the idolaters there are happy (due to a holiday) he can be happy with them, as he is merely flattering them.

ור"ת היה מפרש אסור לשאת ולתת עמהם דוקא במידי דתקרובת ולא איירי כלל בלקנות דודאי שרי בין ללישנא דאזיל ומודה בין ללישנא דלפני עור לא תתן


Opinion#2: Rabeinu Tam explained that it is forbidden to deal with them in things that they offer to their idols. The Mishnah is not discussing buying from idolaters which is certainly permitted, both according to the opinion that he may go and thank his idol and the opinion that this is Lifnei Iver.

דלא אסרו אלא למכור דוקא מידי דתקרובת ולשאת ולתת הכי פי' לשאת מהן המעות ולתת להם מידי דתקרובת חליפי המעות


Opinion#2(cont.): This is because they only forbade selling items offered to idols, and "to carry and give," meaning to carry the money from them and to give them something they can offer to their idols in exchange for the money.

ומביא ראיה מדאיבעיא (לקמן דף ו.) בגמרא טעמא דלשאת ולתת עמהם אי משום הרווחה פירוש משום שמרויח ומשתכר ואזיל ומודה לעבודת כוכבים או דלמא משום ולפני עור לא תתן מכשול וקאמר נפקא מינה דאית ליה בהמה לדידיה


Proof: Rabeinu Tam proves this from the question in the Gemara later (6a) regarding the reason that it is forbidden to "carry and give with them." The Gemara asks whether this is because of profit, meaning that he profits and therefore goes and thanks his idols, or because of Lifnei Iver. The Gemara notes that the practical difference is if the idolater has another animal.

ואי מידי דלאו תקרובת אסור אמאי לא קאמר נפקא מינה למידי דלאו תקרובת דמשום הרווחה איכא אלא וודאי מידי דלאו תקרובת שרי


Proof(cont.): If selling something that is not used for sacrifices is also forbidden, why doesn't the Gemara say that the difference is regarding such an item? This should still be forbidden according to the reason that he will thank his idols (but not Lifnei Iver)! Rather, it must be (that the Gemara did not cite this example because) something that is not offered to an idol is permitted.

דלא שייכא אזיל ומודה במקח וממכר כיון שנותן המעות תחת החפץ והוא לוקח וגם אינו בטוח כ"כ שירויח בסחורה


Proof(cont.): It is not possible to say that he will thank his idols regarding regular business deals, being that he is giving money in exchange for an object. If he is buying the object, he is not certain he will profit from this merchandise (that he is buying).

ובעיא דגמרא הכי מפרש טעמא דאסור לשאת ולתת עמהם במידי דתקרובת משום הרווחה שיהיה לו בהמות רבות בריוח אפי' אית ליה לדידיה נמי אסור שמתוך שיהיה לו הרבה בהמות יקריב מן המובחר או משום לפני עור ונפקא מינה דכי אית ליה בהמה לדידיה שרי


Proof(cont.): The question of the Gemara is as follows. Is the reason that it is forbidden to deal with them in items that can be offered to their idols because he will now have many animals to sacrifice? If so, it will even be forbidden if he has other animals. Being that he has many animals, he can sacrifice the best ones. Alternatively, the reason may be Lifnei Iver. This would mean that if he already has an animal it should be permitted (as the Jew is not enabling the idolater to serve his idol, as he already has that ability).

ולפי פר"ת אין לתמוה על מנהג העולם שאפילו אם היו מחזיקין אותם כעובדי עבודת כוכבים שהרי אינם עושים שום תקרובת אלא במעות ובזה לא שייך הרווחה והרבה מעות מצויים להם לאותו דבר


Answer#4: According to Rabeinu Tam's explanation there is no question on the custom for everyone to deal with idolaters, even on their holiday. Even if we would assume that they are extremely into idolatry, they no longer sacrifice to their idol, but rather pledge money to the idol. In such a case it is not possible to say he has a lot of money now to choose from (as Rabeinu Tam explains the Gemara), as they already have a lot of money anyway for that purpose.

ומיהו נכון הוא להחמיר כשבא העובד כוכבים ואומר הלויני מעות לשקרי שקורין אופרי"ר


Opinion#1: However, it is appropriate to be stringent if an idolater comes and asks to borrow money for his lie, which is called "Ofrir." (This opinion seems to understand that this money is donated towards the idol itself, see below.)

אבל ר' אלחנן אמר כי גם באותם אופרי"ר אין שום איסור כי מה שהם נותנים אותם לגלחים ולכומרים אינו ממש לשם עבודת כוכבים אלא לצורך הנאתם


Opinion#2: However, Rabeinu Elchanan says that even the Ofrir money is not forbidden, as the fact that it is given to priests does not mean that it is for idolatry, but rather for their (the priests) pleasure.



תוספות ד"ה להלוותם

(SUMMARY: Tosfos explains that it is only forbidden to loan money at this time without taking interest.)

פר"ת דוקא בחנם אבל ברבית שרי משום דמצטער טובא כדאמרינן בקדושין (דף כ.) ליזבין איניש ברתיה ולא לוזיף ברבית


Opinion: Rabeinu Tam explains that it is forbidden to give them a loan without taking interest. However, one can lend him money with interest as this pains him greatly, as stated in Kidushin (20a) that a person should rather sell his daughter instead of borrow with interest.



תוספות ד"ה ולפרוע

(SUMMARY: Tosfos discusses collecting loans from an idolater.)

בגמרא (לקמן דף ו:) פסקינן כרבי יהושע בן קרחה דמלוה על פה נפרעין מהם מפני שהוא כמציל מידם


Observation: In the Gemara (6b), we rule like Rebbi Yehoshua ben Korchah that one can collect an oral loan from an idolater at this time, because it is as if he is saving his money from them.

ויכול להיות דאפי' מלוה בשטר נמי נפרעין מהם כדאמר בירושלמי אפי' מלוה בשטר אובדת היא שלא כל שעה אדם זוכה ליפרע מחובו


Observation(cont.): It is possible that one can even collect from them a loan that is documented, as the Yerushalmi states that even a loan that is documented is considered lost, as a person is not always able to collect his loan.

ולכך נראה לר"י דאותה מלוה שבשטרינו או אפי' אותם שיש לנו מהם חותמות שמותר ליפרע מהם ואפי' הוא אזיל ומודה שלעולם הוא חשיב כמציל מידם


Opinion: The Ri therefore understands that a loan recorded in our documents (with witnesses), and even those that have checks issued allowing the bearer to collect this money from the borrower's assets in other places (see Avodah Berurah), can be collected (at this time). This is even if he is going to thank his idol, as this is always considered saving the money from their hand.

והא דאמר רבי יהושע בן קרחה מלוה בשטר אין נפרעין


Implied Question: Rebbi Yehoshua ben Korchah says that one cannot collect a loan that is in a document. (How can we rule otherwise?)

היינו כשידנו תקיפה עליהם ואפי' הכי מלוה על פה נפרעין שלא יכפור פעם אחרת


Answer: This is only when our hand is strong over the idolaters (and our courts can force them to pay). Even so, one can still collect an oral loan, in order that he should not deny the loan a different time.

והיכא דאיכא משכון אומר בירושלמי דאין מלוה אובדת במשכון


Observation: When there was collateral taken for the loan, the Yerushalmi says that one cannot collect, as the loan is not lost when there is collateral.

מיהו בכל ענין חשיב כמציל מידם שכמה פעמים אובדת אפי' במשכון


Opinion: However, in any event this is still considered saving it from his hand, as many times a person will not be able to collect a loan, even when there is collateral. (See Avodah Berurah regarding whether or not this opinion argues on the previous observation.)



תוספות ד"ה מאי טעמא

(SUMMARY: Tosfos explains why our Gemara discusses why each text did not hold of the other text, unlike in other Gemaros where this is not discussed.)

פרק משילין (ביצה דף לה:) איכא חד תני משילין וחד תני משחילין וכן בהגוזל בתרא (ב"ק דף קטז:) חד תני מציקין וחד תני מסיקין ולא דייק כי האי גוונא


Implied Question: The Gemara in Beitzah (35b) says that one opinion has the text, "Meishilin" while the other has the text, "Mashchilin." Similarly, in Bava Kama (116b) one has the text, "Meitzikin" while the other has the text "Masikin." However, the Gemaros in these places do not discuss why each one holds their specific text is correct, and not that of the other opinion. (Why is this only discussed in our Gemara?)

ושמא לא שייך לדקדק משום דאידי ואידי חד משמעות לשון הוו להו


Answer: Perhaps those Gemaros do not ask this question because each implies a similar meaning (as opposed to the different meanings in our Gemara).

אכן קשיא מההיא דפרק החליל (סוכה דף נ: ושם ד"ה וחד) שואבה חשובה וכן בפ"ב דיבמות (דף יז. ושם) ראשונה ושניה דלא חד משמעות נינהו ולא דייק הכי


Question: However, there is a difficulty from the Gemara in Sukah (50b) where there are different texts of either "Sho'eivah" or "Chashuvah." Similarly, there are different texts in Yevamos (17a) of "Rishonah" or "Sheniyah." These clearly do not mean the same thing, yet these Gemaros do not deduce anything.

וי"ל הכא היינו טעמא דדייק הכי משום דמסתבר ליה טפי לשון עדות לפי שהוא עדות לשברם


Answer: Our Gemara does make this deduction because it holds the term implying testimony is more logical, because this is testimony to break them. (It therefore asks why the other opinion would have the text "eideihen" with an alef.

וקשיא לי על תירוץ זה דמאי מקשה תו ומאן דתנא עידיהן מ"ט לא תני אידיהן הא כבר פירשנו דהמקשה נמי היה יודע אותו טעם דלשון עדות עדיף


Question: I have difficulty with this answer. Why, then, does the Gemara ask why the opinion that the text has an ayin does not have the text with an alef? We already explained that the questioner knew why one would preferably have the text with an ayin, as the term regarding testimony is better!

ול"נ דהכי הקשה מאן דתני אידיהן אמאי לא תני עידיהן דהא עידיהן ממש כתיב בהדיא בקרא אבל אידיהן ממש לא כתיב בקרא אלא אידם ומשני תברא עדיף פי' לשון שבר ופריך א"כ מ"ט דמאן דתני עידיהן הא ודאי דתברא עדיף


Answer: It appears to me that the Gemara has the following difficulty. Why doesn't the one whose text is with an alef have the text with an ayin? The Pasuk explicitly states, Eideihen in the Pasuk! However, Eideihen with an alef is not explicitly stated in the Pasuk. Only Eidam is stated! The Gemara answers that it is preferable to state a term meaning breaking. The Gemara then asks, if so, why should the other opinion have the text with an ayin if it is better to say a term implying breaking?




תוספות ד"ה רומי חייבת

(SUMMARY: Tosfos explains why Rome is called "Rome the liable.")

משום דכתיב בהו (מלאכי א) וקראו להם גבול רשעה רשע תרגום חייבא


Explanation: (Rome is called "the liable") Being that the Pasuk says regarding Rome, "And they will call them the boundary of evil" and the word evil translates into liable.

ונמצא במעשה מרכבה כי במעשה דרבי חנינא בן תרדיון נגזר על רומי חורבן גדול


Explanation(cont.): It is found in the Beraisa of Maseh Merkavah that when the incident with Rebbi Chanina ben Tradyon occurred, great destruction was decreed for Rome.



תוספות ד"ה אמר להן

(SUMMARY: Tosfos explains Hash-m's question.)

פירוש שואל להם במה זכו בכל דור ודור


Explanation: This means that Hash-m asked them what merits they had in all of their generations.



תוספות ד"ה שווקים

(SUMMARY: Tosfos explains why Hash-m did not say they made marketplaces in order to do business.)

ה"ה דה"מ למימר לעשות בהם סחורה לכל דבר


Implied Question: Hash-m also could have answered that they made marketplaces to do business (and not their stated purpose which was in order that Bnei Yisrael could learn Torah). (Why wasn't this answer given?)

אלא מגנה אותם בדבר גנאי כל מה שיכול כלומר אפי' לצורך זונות עשיתם שווקים


Answer: Rather, Hash-m wanted to denigrate them as much as possible, as if to say that you even made marketplaces for the needs of prostitutes.



תוספות ד"ה וארו חיוא

(SUMMARY: Tosfos explains why the Persian Empire is considered more important than the Babylonian Empire.)

וא"ת אדרבה מלכות בבל עדיפא שנמשלה לארי דכתיב (ירמיה ד) עלה אריה מסבכו והארי מלך בחיות


Question: On the contrary, the kingdom of Bavel should be considered more important, as it is compared to a lion! This is as the Pasuk says, "The lion came up out of its shelter," and the lion is the king of the beasts.

וי"ל דאע"ג דארי מלך מ"מ דוב הוא עז יותר ובעל תחבולות כדאמר בפרק קמא דברכות (דף יג.) גבי צרות האחרונות משכחות הראשונות הניח מעשה ארי וספר מעשה דוב


Answer#1: Even though the lion is the king of the beasts, a bear is more brazen and is trickier. This is as the Gemara states in Berachos (13a) regarding second troubles causing previous troubles to be forgotten. It relates how after a person was attacked by a bear, he stopped telling the story of how he was saved by a lion, and started relating how he was attacked by a bear and saved (implying the bear was the greater threat). (It should be noted that we do not have the text regarding a bear in the Gemara in Berachos 13a.)

ורבי יצחק מפרש דבבל לא נמשלה לארי אלא בשעה שהיתה מושלת בכל העולם ועתה היא ממלכה שפלה אבל פרס גם עתה היא חשובה אחר רומי ותעמוד בחשיבותה עד סמוך לביאת המשיח כמו שמפרש בסמוך


Answer#2: Rebbi Yitzchak explains that Bavel was only compared to a lion when it ruled the world. Currently, it is an insignificant kingdom. However, Persia is still currently the second most significant kingdom, and will stay this way until it is almost time for Moshiach to come, as is explained later in the Gemara.



תוספות ד"ה הרבה גשרים

(SUMMARY: Tosfos explains why Rome did not state that they built bridges.)

אף על גב דרומי נמי תקנו גשרים כדאמר בפרק במה מדליקין (שבת דף לג:)


Implied Question: This is despite the fact that Rome also built many bridges, as stated in Shabbos (33b). (Why wasn't this stated regarding Rome as well?)

מ"מ אינם חשובים כ"כ בתקון גשרים כמו פרס


Answer: The Roman Empire was not as skilled in building bridges as was the Persian Empire.



תוספות ד"ה ואנן בנינן

(SUMMARY: Tosfos explains why the Persians didn't answer that they helped build the Beis Hamikdash.)

הא דלא קאמרי שבנו בית המקדש כששאל מהן במה עסקתם


Implied Question: They didn't answer that they helped build the Beis Hamikdash when Hash-m asked what they did. (Why didn't they give this answer, which seems a lot better than the one they gave?)

דלפי זה לא עשו אלא אותו הדור והקב"ה שואל במה זכו בכל דור ודור


Answer: According to this answer, it would only be reason enough for that generation to have merit. Hash-m asked them what every one of their generations did in order to have merit.



תוספות ד"ה מאי שנא

(SUMMARY: Tosfos explains that this question is only referring to Babylon and Greece.)

פי' בבל ויון שהם ארבע מלכיות שנשתעבדו בישראל וחשובים היו אבל מכל שבעים אומות לא בעי


Explanation: The Gemara is asking regarding Babylon and Greece, whom together with Rome and Persia are the four kingdom's that oppressively ruled over Bnei Yisrael, and were important. However, the Gemara does not have a question regarding the other nations amongst the seventy nations.



תוספות ד"ה משכא

(SUMMARY: Tosfos explains that Persia will fall to Rome a short time before the coming of Moshiach.)

והא דאמרינן עתידה פרס שתפול ביד רומי


Implied Question: We say that Persia will in the future fall to Rome. (This implies that its kingdom will not last so long!)

היינו סמוך לביאת המשיח כדאמרינן (סנהדרין דף צח:) עתידה מלכות רומי שתפשוט על כל העולם תשעה חדשים


Answer: This will be close to the coming of Moshiach, as the Gemara says in Sanhedrin (98b) that in the future, the kingdom of Rome will rule over the entire world for nine months.



תוספות ד"ה מאי

(SUMMARY: Tosfos discusses whether the proper text is Paran or Teiman.)

ופארן מארץ ישמעאלים כדכתיב גבי הגר (בראשית כא) במדבר פארן וסמיך אסיפיה דקרא וקדוש מהר פארן סלה


Explanation: Paran is from the land of the Yishmaelim, as the Pasuk says regarding Hagar (Bereishis 21), "In Midbar Paran." Our Gemara is relying on the second part of the Pasuk (Chavakuk 3:3, quoted in the Gemara), "And the Holy One from Mount Paran forever."

ולא גרסינן מאי בעי בתימן דתימן משעיר הוא דכתיב (עובדיה א) וחתו גבוריך תימן למען יכרת איש מהר עשו


Text#1: We do not have the text, "What did Hash-m want in Teiman?" This is because Teiman is in Sa'ir, as the Pasuk says, "And your strong ones, Teiman, will be cut off, in order that a man from Mount Eisav will be cut down."

מיהו קשיא לגירסת רש"י אמאי מייתי קרא דחבקוק למדרש הכי בקרא דאיתא בוזאת הברכה נמי הוזכר פארן


Question: However, there is a difficulty according to the text of Rashi. Why does the Gemara quote the Pasuk in Chavakuk to teach us this? The Pasuk in V'Zoas Ha'Berachah also mentions Paran!

וי"ל דאיכא למידרשיה כדדריש ליה בפרק שור שנגח ארבעה וחמשה (ב"ק דף לח. ושם) מפארן הופיע ממונם לישראל והוא הר סיני כדאמר פ' ר"ע (שבת דף פט. ושם) ה' שמות יש לו סיני פארן


Answer: It is possible to understand the Pasuk in V'Zoas Ha'Berachah as teaching the lesson from Bava Kama (38a) that from Paran the money of the Nochrim was given to Bnei Yisrael. In this context Paran means Har Sinai, as the Gemara says in Shabbos (89a) that the mountain upon which Bnei Yisrael received the Torah has five names: Sinai, Paran, etc.

ורבי אלחנן אומר דגריס שפיר מאי בעי בשעיר ומאי בעי בתימן והאי תימן לאו שם אומה הוא אלא שם רוח דרום כמו עורי צפון ובואי תימן כדדרשינן בספרי פרשת וזאת הברכה מד' רוחות נגלה הקדוש ברוך הוא לישראל שנאמר אלוה מתימן יבא ולכך ניחא שהוצרך להביא פסוק דחבקוק


Text#2: Rebbi Elchanan says that the text, "What did He want in Sa'ir, what did He want in Teiman?" is understandable. Teiman is not the name of a nation, but rather another way of saying "south." This is as indicated in the Pasuk, "Wake up north, and come Teiman (south)." This is as the Sifri teaches in V'Zoas Ha'Berachah that Hash-m revealed himself to Bnei Yisrael from four sides. This is as the Pasuk says, "Hash-m will come from Teiman." It is therefore understandable why the Gemara had to bring the Pasuk from Chavakuk (as the other Pesukim, including the one in V'Zoas Ha'Berachah, do not even mention the word Teiman).