BAVA BASRA 166 (13 Tamuz) - Today's Daf is dedicated to the blessed memory of U.S. Army Staff Sgt. Seymour Ira Gottlieb (Yitzchak Shimon ben Chaim Shlomo Yosef ha'Levi, Z"L), who died in World War II on the 13th of Tamuz 5704 in the battle of St. Lo, France, fighting the Nazis to save his Jewish brethren in Europe.

1) TOSFOS DH Eima Naska (cont.)

תוספות ד"ה אימא נסכא (המשך)

ורבינו תם פירש בתשובתו דנסכא גריעא ובין הכא ובין בכתובות (דף קי:) פריך ואימא נסכא מכח דיד בעל השטר על התחתונה

(a) Answer #1 (R. Tam, in a Teshuvah): Ingots are worse. Both here and in Kesuvos (110b) it asks "say that it is ingots" because the bearer of a document has the lower hand.

וקשה כדפרישית

(b) Question: This is difficult, like I explained.

ואומר רבי דנסכא חשיבא טובא כיון שכתב סתם אימור דהיינו נסכא דמסתמא כך רצה לומר כיון שלא פירש המטבע

(c) Answer #2 (Tosfos' Rebbi): Ingots are more esteemed. Since [the document] wrote Stam, I should say that it means ingots, since he did not specify the coin;

ושיעור הזה לנסכא פחותה [אפשר] שהיו יודעים כמה הוי

1. This Shi'ur of the smallest ingot, perhaps they knew how much it is.

ולא תקשה הא דקאמר התם פריטי דכספא לא עבדי אינשי והכא קאמר באתרא דלא סגי פריטי דכספא

(d) Implied question: It says there that people do not make silver Periti, and here it says "in a place where silver Periti are not accepted"!

דהתם הכי פריך ואימא פריטי ממש (הגהת הב"ח) ומשני פריטי דכספא לא עבדי אינשי וכסף הכתוב בשטר משמע שכסף ממש הלוה לו ולא שוה כסף

(e) Answer: There, it asks "I should say literally Perutos!", and answers that people do not make silver Perutos, and Kesef written in the document connotes that he lent to him real money, and not Shaveh Kesef (something worth money);

אבל הכא פריך ואימא פריטי פירוש מעות ופונדיונין ואיסרין וכל שאר מטבע של כסף הפחותים מדינר קורין פריטי ולא פריטי ממש

1. However, here it asks "I should say Periti!" I.e. Ma'os, Pundiyonim, Isarim and all other silver coins less than a Dinar are called Periti. It does not mean literally Perutos.

ומשני דמיירי האי תנא באתרא דלא סגו פריטי דכספא שאין הולך מטבע של כסף פחותה מדינר באותה מדינה והך סוגיא איתא נמי במנחות:

2. It answers that this Tana discusses a place where silver Periti are not accepted. No silver coin less than a Dinar is accepted in that province. This Sugya is also in Menachos (107a).

2) TOSFOS DH Iy Hachi Reisha Nami

תוספות ד"ה אי הכי רישא נמי

(SUMMARY: Tosfos discusses why the Seifa is unlike the Reisha.)

פירש רבינו חננאל רישא נמי היינו ברייתא קמייתא כסף בדינרין אין פחותין משני דינרי זהב כסף וכן נראה לי

(a) Explanation (R. Chananel): Also the Reisha, i.e. the first Beraisa of "Kesef b'Dinarim", he does not give less than two gold Dinarim worth of silver. This seems correct to me.

ואע''פ שהגמרא רצה לחלקו לשתי ברייתות שאמר בכל אחת תנו רבנן אע''פ שבתוספתא שלנו ברייתא דזהב אין פחות מדינר זהב שנויה תחלה קודם ההיא דכסף

(b) Implied question: The Gemara wanted to divide [the clauses] into two Beraisos. It says regarding each "Tanu Rabanan", even though in our Tosefta (11:2) the Beraisa '"Zahav" is no less than a gold Dinar' is taught first, before the clause of Kesef!

נראה דההיא אינה שבתוספתא והגמרא היה יודע שכן היא מברייתא אחת שנויה

(c) Answer: It seems that it is not in the Tosefta, and the Gemara knew [this law] from a Beraisa that was taught. (Our version of the Tosefta was "corrected" based on our Gemara.)

וכעין זה נ''ל בתחלת ר''ה (דף ב:) שמחלק הגמרא ברייתא דתנו רבנן ואע''פ שהיא אחת

(d) Support: We find like this in Rosh Hashanah (2b). The Gemara divides a Beraisa [and says in the middle] "Tanu Rabanan", even though it is one [Beraisa].

והכי פריך אימא דהבא פריכא בתרי דינרי דהבא קאמר כיון שזהב (הגהת הב"ח) דינרין ודינרין זהב הן דינרי זהב כמו כן זהב בדינרין יהא של זהב כיון שבזהב משתעי שטר

(e) Explanation (cont.): The Gemara asks as follows. I can say that it means pieces of gold worth two Dinarim, since "Zahav Dinarim" and "Dinarim Zahav" are gold Dinarim, similarly "Zahav b'Dinarim" should be of gold, since the document discusses gold;

כי למה י''ל שלא יהא הדינרין זהב מאחר שכתב בשטר

1. Why should you say that the Dinarim are not of gold, since [gold] is written in the document?

ועוד כמו כסף בדינרין שהן דינרי זהב א''כ סתם דינרין הן של זהב

2. Also, just like "Kesef b'Dinarim" means [silver worth] gold Dinarim, if so Stam Dinarim are of gold!

אמר אביי יד בעל השטר על התחתונה לכך יש לנו לומר שהדינרין של כסף אע''פ שיש זהב בשטר

(f) Explanation (cont.): Abaye answered that the bearer of a document has the lower hand. Therefore, we should say that the Dinarim are of silver, even though there is gold [mentioned] in the document;

אבל רישא דברייתא בתרייתא זהב דינרין ודינרין זהב אע''פ שיש בה נמי דינרין דמשמע נמי של כסף וסתם דינרין של כסף הן מ"מ כל כמה דלא אמר זהב בדינרין (הגהת הב"ח) אין לומר שם שיהיו של כסף

1. However, the Reisha of the latter Beraisa, Zahav Dinarim and Dinarim Zahav, even though also it [mentions] Dinarim, which connotes also silver, and Stam Dinarim are of silver, in any case as long as he does not say "Zahav b'Dinarim" we should not say that they are of silver;

דזהב דינרין ודינרין זהב מוכח בהדיא שהדינר של זהב

i. This is because Zahav Dinarim and Dinarim Zahav explicitly prove that the Dinar is of gold.

ופריך רישא נמי דקתני כסף בדינרין יהיו של כסף

2. The Gemara asks that also the Reisha, which teaches Kesef b'Dinarim, should be of silver.

בשלמא אי לאו סיפא הוה אמינא טעמא דרישא דכתיב בדינרין (גירסת מהרש"א) הם של זהב עד שיפרש דינרין של כסף או זוזים

3. Granted, if not for the Seifa, I would say that the reason for the Reisha is because it is written b'Dinarim. They are of gold, until it specifies Dinarim of silver or Zuzim;

אבל כיון דאמר דדינרין הם של כסף אפי' כשמזכיר בשטר של זהב משום דיד בעל השטר על התחתונה אי הכי רישא נמי ולא גרסינן נמי ברישא (הגהת הב"ח)

i. However, since [the Seifa] says that Dinarim are of silver, even when the document mentions gold, because the bearer of a document has the lower hand, if so also in the Reisha (first Beraisa, we should say so). The text does not say "Nami b'Reisha" (Bach - this would connote the Reisha of the Seifa).

3) TOSFOS DH Amar Rav Ashi Reisha d'Kasav Dinarei

תוספות ד"ה אמר רב אשי רישא דכתב דינרי

(SUMMARY: Tosfos explains that he does not argue with Abaye.)

דדינרי אינו משמע אלא זהב אבל דינרין משמע בין כסף ובין זהב

(a) Explanation: "Dinarei" connotes only of gold, but Dinarim connotes whether of silver or gold;

ולהכי מוקמינן ההוא דסיפא בשל כסף משום דיד בעל השטר על התחתונה כדמשני אביי

1. This is why we establish the Seifa to discuss of silver, because the bearer of a document has the lower hand, like Abaye answered.

ולא גרסינן בספרים אלא אמר רב אשי דלא קאתי לדחויי (הגהת הרש"ש) דאביי

2. The text in Seforim does not say "Ela Amar Rav Ashi", for he does not come to reject [the answer of] Abaye.

ונראה לומר דאכולה ברייתא קמייתא קאמר רב אשי דכתב דינרי אפי' הכי כסף דינרי ודינרי כסף מוכיח דדינרי כסף קאמר שאין לפרשו בענין אחר מדלא קאמר בדינרי

(b) Explanation #1: It seems that Rav Ashi says about the entire first Beraisa that he wrote Dinarei. Even so, Kesef Dinarei and Dinarei Kesef prove that he refers to silver Dinarim. We cannot explain it otherwise, since he did not say b'Dinarei;

דאי מודה רב אשי דברישא דקמייתא לא מיירי בדכתב דינרי אמאי [מפליג בין בי''ת ללא בי''ת ליפלוג בין דינרי לדינרין

1. If Rav Ashi admitted that the Reisha of the first Beraisa does not discuss when he wrote Dinarei, why does it distinguish between a Beis (b'Dinarim) and without a Beis? It should distinguish between Dinarei and Dinarim!

אבל אין נראה לומר כן כי] כסף דינרי ודינרי כסף לא היו דינרי כסף כי זה לא היה דיבור ואין שום אדם כותב כן

(c) Rejection, and Explanation #2: We should not say so, for Kesef Dinarei and Dinarei Kesef are not silver Dinarim, for people do not speak like this, and no one writes so.

א''נ דינרי כסף וכסף דינרי בלא בי''ת איכא לספוקי ויחלוקו

(d) Explanation #3: Alternatively, Dinarei Kesef and Kesef Dinarei without a Beis, it is a Safek, and they divide (the difference between gold and silver).

אע''פ שיש לנו לומר המוציא מחבירו עליו הראיה ככל ספק ממון

(e) Implied question: We should say that ha'Motzi me'Chavero Alav ha'Re'ayah (to collect, one must bring a proof), like every monetary Safek!

שהרי יש ספק שתיקנו חלוקה כי ההוא דרב אסי (הגהת הרש"ש) דאמר בבכורות (דף מח.) האחין שחלקו (הגהת הב"ח) מחצה יורשין ומחצה לקוחות

(f) Answer #1: There is a Safek for which [Chachamim] enacted to divide, e.g. the case of Rav Asi in Bechoros (48a) - if brothers divided [an inheritance], they are considered half-heirs, and half-buyers [due to Safek].

ואפילו לא היו חולקים היכא דלא תפס היכא דתפס לא מפקינן מיניה לשון ר''י

(g) Answer #2: And even if they would not divide when he did not seize, when [the recipient] seized, we do not take from him. The Ri said so.

4) TOSFOS DH l'Fi

תוספות ד"ה לפי

(SUMMARY: Tosfos favors the text of Toras Kohanim.)

הספרים שגורסים עד שיהיו בדינרין ולא גרסינן בדינרין (הגהת הרש"ש) של כסף לא ידענא היכי פשיט מינה דדינרי של זהב ודינרין של כסף

(a) Question: According to texts that say "until they will be b'Dinarin", and the text does not say b'Dinarin Shel Kesef, I do not know how [Rav Ashi] resolved from here that Dinarei are gold and Dinarim are silver!

דלמא האי דקאמר דינרי (הגהת הב"ח) זהב גבי זהב מחמת הדביקות היא אבל בלא דביקות יאמר לעולם דינרין ולא דינרי וסתם דינרי של כסף עד שיפרוט דינרי זהב

1. Perhaps it says Dinarei Zahav regarding gold because it is Davuk (a compound noun), but without Devekus, he would always say Dinarim, and not Dinarei, and Stam Dinarim are of silver, unless it specifies Dinarei Zahav!

ולכך שנה גבי זהב דינרי [זהב] שהוצרך לפרש שהן של זהב ולבא בדביקות

i. Therefore it taught regarding gold Dinarei Zahav, because he needed to explain that they are gold, and to use the Davuk form.

אבל גבי כסף לא הוצרך לפרש שהן של כסף ושנה דינרין סתם לפי שאינו דבוק

2. However, regarding Kesef there was no need to explain that they are silver, and it taught Dinarim Stam, because it is not Davuk.

אפי' אם נפשך לומר כיון (הגהת הרש"ש) שיאמר זוזי בלא דביקות בלשון גמרא במקום זוזים בלשון משנה [א''כ] בלשון גמרא אי אפשר שיהו דינרי של כסף שלאותם קורא זוזי בלשון גמרא ולהכי קים ליה שדינרי הם של (הגהת הב"ח) זהב

(b) Implied suggestion: Since one says Zuzei without Devekus in the wording of the Gemara, in place of what the Mishnah would call Zuzim, if so in the wording of the Gemara it is impossible that [Dinarei] are silver Dinarim, for they are called Zuzei in the wording of the Gemara. Therefore, [Rav Ashi] knows that Dinarei are of gold.

הא ליכא למימר שאם מטעם זה רוצה להוכיח למה הביא מתניתין דכריתות (דף ח.)

(c) Rejection #1: You cannot say so, for if [Rav Ashi] wants to prove from this, why did he bring our Mishnah in Kerisus (8a)? (Amudei Shesh - he could prove from the Gemara, which says Dinarim (and not Dinarei) in many places! It is better to prove about the wording of the Gemara from the wording of the Gemara.)

ועוד כיון שהביא ראיה ממנה א''כ רוצה לומר שבלשון משנה שהיא עברי היו דינרי של זהב

(d) Rejection #2: Since he brought a proof from [the Mishnah], he wants to say that in the language of the Mishnah, which is Ivri, Dinarei are of gold.

ומצאתי בתורת כהנים עד שיהיו בדינרין של כסף ולפי גירסת תורת כהנים מוכח שפיר כיון ששנה דינרי גבי זהב ודינרין גבי כסף אע''פ ששניהם דבוקים

(e) Alternative text: I found in Toras Kohanim "until [the price of a Ken, i.e. a pair of birds] will be Dinarim Shel Kesef." According to the text of Toras Kohanim, it is properly proven since he taught Dinarei regarding gold, and Dinarim regarding silver, even though both of them are Devukim.

ונראה לספרים דגרסי' ברישא בדינרי לחוד אין צריך לגרוס בסיפא כסף דהא לשון בדינרי הוא של זהב

(f) Assertion: According to the texts that say in the Reisha only Dinarei, the text need not say in the Seifa "Kesef', for Dinarei are of gold. (Surely, it changed to Dinarim because they are silver.)

5) TOSFOS DH Hachi Garsinan... v'Ein ha'She'ar Aleha Chovah

תוספות ד"ה ה''ג... ואין השאר עליה חובה

(SUMMARY: Tosfos discusses whether this text is correct.)

וכן כתוב בכל הספרים הכא ובכריתות בפ''ק (שם) והכי איתא בתורת כהנים

(a) Version #1: This is the text in all Seforim here, and in Kerisus (8a), and so it is in Toras Kohanim.

אבל יש תימה מאי ליהוי הכא טעמא דרשב''ג דפליג לפי גירסא זו אבית שמאי ואבית הלל דתרוייהו מודו במפלת יום פ''א שחייבת על כל לידה ולידה

(b) Question #1: What is R. Shimon ben Gamliel's reason? According to this text, he argues with Beis Shamai and Beis Hillel, for both of them hold that if a woman miscarried on day 81 (after give birth to a female) that she must bring a Korban for each birth! (R. Shimon ben Gamliel holds that it suffices for her to bring one.)

ורבי יוחנן בן נורי ור''ע פ''ק דכריתות הכי אית להו שישאר עליה חובה אלא שר' יוחנן בן נורי אומר תאמר על האחרונה ותהא מותרת בקדשים

(c) Question #2: R. Yochanan ben Nuri and R. Akiva hold like this in the first Perek of Kerisus, that a Chiyuv remains on her, just R. Yochanan ben Nuri says that she should say [that she brings] for the last [birth], and she will be permitted to Kodshim;

פירוש ותו ליכא למיחש שתהא סבורה ליפטר מראשון (הגהת הב"ח) דודאי האחרון אינו פוטר את הראשון

1. Explanation: Then there is no concern lest she think that she is exempt, for surely the last does not exempt the first;

אבל אם לא אמרה על האחרון איכא למיחש שתהא סבורה שהראשון פוטר (הגהת בארות המים) אפילו לידה דלאחר מלאת כמו בתוך (הגהת הב"ח) מלאת ואתי למפשע שלא להביא יותר

i. However, if she does not say [that she brings] for the last, there is concern lest she think that [the Korban for] the first exempts even a birth after Melos (the end of Yemei Tohar), just like [it exempts for a birth] within Melos, and she will come to be negligent and not bring more;

ור''ע לא חייש לפשיעה ועל איזה שתאמר מותרת בקדשים אבל לתרוייהו השאר עליה חובה כרישא דהאי (הגהת מראה כהן) משנה דהכא

2. R. Akiva is not concerned for negligence. Whichever she says [that she brings for it], she is permitted to Kodshim. However, according to both of them, the rest is an obligation on her, like the Reisha of this Mishnah here.

ועוד היכי מייתי מעשה לסתור

(d) Question #3: How does [the Tana] bring an episode to contradict [the law taught]?

אי משום דמעיקרא הוו קיימי בדינרי זהב דהיינו מעשה לסייע

1. Suggestion: It is because initially [a Ken] was selling for a gold Dinar. This is an episode to support (they were so expensive for she must bring the rest)!

דהא משמע שזה היה טעות שהיו מחמירין כמו שמוכיח והולך שרשב''ג ביטל אותה חומרא

2. Rejection #1: It connotes that this was a mistake, that [people] were stringent, like it proceeds to prove that R. Shimon ben Gamliel nullified that stringency.

ועוד כיון שהיתה מותרת לאכול בקדשים למה היו עומדים בדינר זהב כיון שיכולות לאכול בקדשים

3. Rejection #2: Also, since she was permitted to eat Kodshim [after bringing one], why was the price a gold Dinar, since they can eat Kodshim [without bringing the rest]?

מיהו יש לומר משום בל תאחר היו דוחקות

4. Rebuttal (of Rejection #2): We can say that due to Bal Te'acher they used to force themselves [to bring all their Chiyuvim as soon as possible]. (This Dibur continues on Amud B.)

166b----------------------------------------166b

ובספר רבינו תם מצאתי במשנה כריתות במילתיה דרבן שמעון בן גמליאל והשאר עליה חובה ומתחלה היה כתוב ואין השאר עליה חובה ומחק ואין וכן היה נראה עיקר

(e) Version #2: In R. Tam's Sefer, I found in the Mishnah in Kerisus, in R. Shimon ben Gamliel's words, "[Kinim for] the rest [of her births] is a Chiyuv on her." Originally it was written the rest is not a Chiyuv on her, and he erased "not". It seems that this is primary.

אבל יש תימה שבכל הספרים הוא כתוב [ואין] בין בכריתות בין בתורת כהנים בין בכאן

(f) Question: In all Seforim it is written "not", in Kerisus, in Toras Kohanim, and here!

עוד יש לדקדק דלא גרסינן ואין דאי גרסינן ליה כי מוקי טעמא דר''ע לפשיעה לוקי טעמא דסבר כרשב''ג ולא שייך פשיעה לדידיה

(g) Support (for Version #2): The text does not say "not", for if it does, why do we establish R. Akiva's reason due to negligence? We should establish his reason because he holds like R. Shimon ben Gamliel, and according to him, negligence does not apply! (She has no Chiyuv to bring more.)

מיהו יש לדחות דמדקאמר תאמר על אחת מהן משמע שכולן חובה עליה

(h) Rejection: We can dispel [the support]. Since he said "do you say about one of them?", this connotes that [he agrees that] all are an obligation on her.

הג''ה (ובפירוש אשכנזים ראיתי כתוב רשב''ג ורבי יוחנן בן נורי ורבי עקיבא מדמי להו לטבילתה ופליגי אבית שמאי ואבית הלל. עד כאן)

(i) Comment: In Perushim Ashkenazim I found written that R. Shimon ben Gamliel, R. Yochanan ben Nuri and R. Akiva compare [her Chiyuv Korbanos] to her Tevilah (one suffices for many Tum'os), and they argue with Beis Shamai and Beis Hillel. Until here is a comment.

6) TOSFOS DH Rivatayim

תוספות ד"ה רבעתים

(SUMMARY: 1. Tosfos proves that two birds sell for a quarter Dinar. 2. Tosfos discusses the price of animal Korbanos.)

היינו רובע דינר כדפירש בקונטרס

(a) Explanation: This is a quarter Dinar, like the Rashbam explained.

והכי מוכח בפרק ארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף י: ושם) דקאמר עשירית האיפה בפרוטה מנלן

(b) Proof: This is proven in Kerisus (10b). It says "what is the source that one may bring Asiris ha'Eifah (a 10th of a Se'ah of fine flour for Minchas Chotei) for a Perutah?"

דת''ר האומר הרי עלי בסלע למזבח יביא כבש שאין לך דבר שקרב בסלע אלא כבש ותנן עמדו קינים בו ביום ברבעתים ומדחס רחמנא עליה דדלות למהוי חד משיתסר בעשירות (הגהת הב"ח) כו'

1. Citation (10b) Answer: A Beraisa teaches that one who says "it is Alai [to offer] on the Mizbe'ach a Sela" brings a lamb, for the only [Zevach] offered for a Sela is a lamb, and a Mishnah teaches "that day, a Ken sold for Rivatayim." Since the Torah had mercy on an Oni [to bring his Chatas for] one part in 16 of an Ashir's Korban [and a poor Yoledes brings one bird, i.e. one part in 32 of Ashirus, a very poor Oni brings Minchas Chotei for one part in 32 of this, i.e. three fourths of a Perutah. However, it is not proper to bring for less than a Perutah.]

i. Note: That Gemara connotes that it was feasible for the price to be less than a Perutah! However, a Mishnah (Pe'ah 8:7) discusses when four Sa'im (13 and a third Asiriyos ha'Eifah) sell for a Sela (768 Perutos). It seems unlikely that Asiris ha'Eifah would ever sell for a Perutah, i.e. less than one part in 50 of this price.

ומדרבעתים חד משיתסר בסלע שמע מינה דהיינו רובע דינר

2. Inference: Since Rivatayim is one part in 16 of a Sela, this shows that it is a quarter Dinar.

ונראה דגרס רבעתים ולא רבעתיים מאחר שהוא רובע דינר כדפרישית דאי גרסי' רבעתיים א''כ צריך לפרש דהיינו שתי רבעי חצי דינר דהיינו נמי רובע דינר וזה לא היה שום חשבון

(c) Assertion: It seems that the text says Rivatim, and not Rivatayim, since it is a quarter Dinar, like I explained. If the text were Rivatayim, we must explain that it is two quarters, i.e. half a Dinar, and this is also half a Dinar. There is no calculation [to resolve this].

ועוד דאמרינן לעיל בההוא פירקא (דף ט.) [גר] בזמן הזה צריך שיפרוש רובע לקינו אע''ג שמביא קן שלם שתי פרידין כדאמר התם אלמא כל הקן ברובע הוא

(d) Support: We say earlier in Kerisus (9a) that nowadays, a convert must separate a Rova (quarter Dinar) for his Ken, even though he brings a full Ken of two birds, like it says there. This shows that the entire Ken [costs] a Rova.

ובפרק קמא דכריתות (דף ח.) מפרש רש''י שני קינין ברבעתים ולפי זה יוכל להיות רבעתיים

(e) Alternative text: In Kerisus (8a), Rashi explained that two Kinim sold for Rivatayim. According to this, we can say that [the text is] Rivatayim.

אבל אינו מיושב דא''כ למה נקט שני קינין בשני רבעים היה יכול לומר שלשה (או שני) קינין בשלש רבעים

(f) Rebuttal: If so, why does it say that two Kinim sold for two quarters? It could have taught three Kinim for three quarters!

אלא נראה דגרסינן ברבעתים (הגהה בגליון מהמהרש"א) ופירוש קן ברובע ובדינרי זהב נמי קן בדינר זהב

(g) Conclusion: Rather, the text is b'Rivatim, i.e. a Ken for a quarter. Also [in the initial price] of gold Dinarim, a Ken sold for a gold Dinar.

אבל בתורת כהנים מצא רבי רבעתיים בשני יודין

(h) Disclaimer: However, [my] Rebbi found in Toras Kohanim Rivatayim with two "Yud"s.

וקשה לרבי מהא דאמרינן בפ' הוציאו לו (יומא דף נה: ושם ד''ה ונברור) במתני' ר' יהודה אומר לא היה שם אלא כן אחד של זהב בלבד ותני רבי יהודה אומר לא היו שופרות לקיני חובה מפני התערובות

(i) Question (Tosfos' Rebbi): In Yoma (55b), regarding the Mishnah "R. Yehudah says, there was only one gold base [on which to rest a bucket of blood]" it teaches "R. Yehudah says, there were not Shofaros for Kinei Chovah (boxes in which one puts coins to buy Chatas ha'Of and Olas ha'Of and offer them), due to a mixture (lest we find out that a donor died. His Chatas cannot be offered, and his coins are mixed with all the others);

ופריך ונישקול ארבע זוזי ונשדי במים והנך לישתרו

1. [The Gemara] asks that we should take four Zuz and cast them in the water (sea, so no one will benefit from them. We will say that they are for the Mes' Chatas,) and the rest [of the coins] are permitted;

משמע דדמי שני פרידין היינו שמונה זוזי והתם משמע חד משיתסר בסלע

2. Inference: This connotes that two birds cost eight Zuz. There (in Kerisus), it connotes that they are one part in 16 of a Sela (a quarter Zuz)!

ואומר רבי דהיינו ארבע זוזי פשיטי דהיינו איסתירא סלע מדינה דהויא פלגא דזוזא

(j) Answer (Tosfos' Rebbi): [In Yoma] it discusses four Pashut Zuz, i.e. Istira, a common Zuz (an eighth is silver, and the rest is copper. It is worth an eighth of a Tzuri Sela of pure silver), i.e. half a [Tzuri] Zuz.

אע''ג דאכתי הוה ליה למימר תרי זוזי דהיינו ריבעא דזוזא

(k) Implied question: Still, it should have said two Zuz, which is a quarter of a [Tzuri] Zuz!

לא דק

(l) Answer #1: It was not precise. (The Gemara often says four Zuz to refer to a sum of money.)

ושמא (הגהת הב"ח) ונקיט לה לפי היוקר שהיה בימיהם

(m) Answer #2: Perhaps it mentioned [four Zuz] according to inflation at the time.

ואכתי קשה לר''י דהתם קאמר כבש חטאת דקרב בסלע

(n) Question (Ri): There it says that a lamb is offered for a Chatas for a Sela;

והא אמרי' בפרק בתרא דכריתות (דף כז.) מפני מה לא נתנה תורה שיעור למחוסרי כפרה שמא יוזלו הטלאים ואין להם תקנה לאכול בקדשים

1. We say in Kerisus (27a) that the Torah did not fix a price for [Korbanos of one who is] Mechusar Kipurim, lest lambs cheapen, and they have no solution to eat Kodshim (perhaps no lamb will sell for the required amount)!

ופריך והא חטאת חלב דלא נתנה תורה שיעור משמע התם דלא בעי סלע

2. [The Gemara] challenges this. The Torah did not give a Shi'ur for a Chatas [to atone for eating] Chelev (even though it is not Me'akev eating Kodshim). This implies that it need not be a Sela!

ויש לומר דמצוה מן המובחר להביא בסלע דבעינן מבחר נדריך מיוחד שבעדרו ולהכי הוי דבר הגון להביא סלע בתחלה אע''פ שכשר בפחות כדאמרי' בפרק בתרא דכריתות (שם)

(o) Answer: The ideal Mitzvah is to bring for a Sela, for we require "Mivchar Nedarecha" - [the animal] should be the best in its herd. Therefore, it is proper to bring for a Sela l'Chatchilah, even though it is Kosher for less, like we say in Kerisus (27a);

מדאמר רחמנא איל בכסף שקלים מכלל דכבש בן שנה בסלע

1. Since the Torah said that a ram must be for [at least] two Shekalim of silver, this implies that a yearling lamb is a Sela.

i. Note: It says so in Kerisus (10b). Tosfos explains that it is merely a Mitzvah l'Chatchilah mid'Rabanan to bring a yearling for a Sela.

ועוד קשה לר''י דבפרק איזהו מקומן (זבחים דף מח. ושם) אמר חטאת בת דנקא והיינו מעה שתות דינר והוא חד מכ''ד בסלע

(p) Question (Ri): In Zevachim (48a) it says that a Chatas is bought for a Danka, i.e. a Ma'ah, a sixth of a Dinar, one part in 24 of a Sela!

ומשמע דדנקא דוקא כגון הראיה שתי כסף וחגיגה מעה כסף דבחגיגה פ''ק (דף ו. ושם)

1. And it connotes that a Danka is precise, just like the [Olas] Re'iyah for two [Ma'os] Kesef and the Chagigah (Shelamim) for a Ma'ah, [is precise] in Chagigah (6a)!

ובפ''ק דבכורות (דף יא. ושם) אמרינן פטרוזא בת דנקא על שה של פדיון פטר חמור והיינו מעה

2. And in Bechoros (11a) we say that even a thin Seh worth a Danka is Kosher for Pidyon of a firstborn donkey, i.e. a Ma'ah!

ושמא דנקא לאו דוקא

(q) Answer #1: Perhaps Danka is not precise.

אי נמי לכל הפחות דנקא דהכי אמור רבנן עין יפה סלע עין רעה דנקא

(r) Answer #2: It must be at least a Danka, for so Rabanan said. One who is generous brings for a Sela. One who is stingy brings for a Danka.

ועוד יש להקשות מהא דאמר במנחות בפרק בתרא (דף קז: ושם ד''ה כבש) הרי עלי שור כו' כבש יביא הוא ונסכיו בסלע

(s) Question: It says in Menachos (107b) that if one said "Harei Alai to bring an ox... a lamb, he brings it and its Nesachim for a Sela! (Here we permit a Chatas, i.e. a lamb or goat, for a Danka!)

וליכא לתרוצי הא דקאמר בחטאת בת דנקא והכא סלע שהנסכים משלימין לסלע

1. Suggestion: It says that a Chatas is bought for a Danka, and here it says for a Sela, for the Nesachim complete the Shi'ur of a Sela.

שהרי עשירית האיפה שיביא למנחת הכבש בפרוטה כדקאמר התם והיאך ישלים מן הנסכים בשלשה ועשרים חלקים של סלע

2. Rejection #1: Asiris ha'Eifah, which he brings for the Minchah of the lamb, is for a Perutah, like it says there. How can the Nesachim complete the other 23 parts of a Sela?

i. Note: We cited above from a Mishnah that sometimes four Sa'im sell for a Sela. In a great famine or siege, the price could be 13 times greater, and Asiris ha'Eifah would cost almost a Sela. However, at such a time, surely a Kosher animal would cost far more than a Sela!

ועוד אומר רבי דשיבוש הוא דחטאת אינה טעונה נסכים כדאמר בעלמא (מנחות דף צ:)

3. Rejection #2: This is a mistake. A Chatas does not require Nesachim, like we say elsewhere (Menachos 90b)!

אלא הכי איכא לשנויי כדפרישית

(t) Answer: Rather, one can answer like I explained (Answer #2. One who is generous brings for a Sela. One who is stingy brings for a Danka.)

7) TOSFOS DH Im Ken Lamah Kasuv (pertains to Mishnah, Daf 165b)

תוספות ד"ה אם כן למה כתוב (שייך למשנה בדף קסה:)

(SUMMARY: Tosfos explains the question.)

פירש ר''י דבשלמא אם צריך שיכתבו בשני מקומות קודם שיטה האחרונה שאין ללמוד מן השטר עד שכותבים פעמים

(a) Explanation (Ri): Granted, if he must write in two places before the last line, for we do not learn from [words in] the document until they are written twice ...

אתי שפיר מה שכותבין פעמיים בענין (הגהת הרש"ש) הראשון של שטר דהיינו הלואה ובענין השני שמדבר באחריות

1. It is fine that they write twice - in the first part of the document, i.e. the loan, and in the second part, which discusses Achrayus.

אבל מאחר שלמדין מן התחתון לבדו למה כותבין העליון באחד מהן דיו

2. However, since we learn from the bottom alone, why do they write the top? One of them suffices!

8) TOSFOS DH Im Ken Lamah Kasuv ha'Elyon she'Im Timchok v'Chulei

תוספות ד"ה אם כן למה כתוב העליון שאם תמחוק כו'

(SUMMARY: Tosfos explains why we ask only about the top.)

האי טעמא לא שייך בהא דאמר הכל הולך אחר התחתון

(a) Explanation #1: This reason does not pertain to what it says "everything follows the bottom."

דהא אין למדין מן העליון כלום ואם כתב למטה מנה אין למדין מן העליון מאתים אפי' (הגהת הב"ח) אם נמחק קצת מן התחתון

(b) Source #1: We do not learn anything from the top, and if he wrote 100 below, we do not learn 200 from the top, even if part of the bottom was erased.

ועוד דאות אחת לא שייכא כלל להני גווני אלא מילתא באפי נפשיה היא וקאי אהא דאמר כותבין בשטר סכום המלוה פעמיים (הגהת הב"ח)

(c) Source #2: One letter does not apply at all to these ways. Rather, it is a matter by itself. It refers to what it says that we write in a document the amount of the loan twice;

וקאמר מה שרגילים לכפול בדברים בשטר כגון שמות האנשים כדאמרינן בגמ' כגון חנן מחנני שאם תמחוק אות אחת מן התחתון ילמוד מן העליון שלומדין חנן מחנני והיינו באות אחת

1. It says that what we double matters in a document, e.g. names of the people, like it says in the Gemara Chanan from Chanani, that if one letter is erased from the bottom he learns from the top. We learn Chanan from Chanani, i.e. through one letter.

ובפירוש רבינו חננאל כתוב א''כ למה כותבין את העליון משמע כדפרישית

(d) Support: R. Chananel explained "if so, why do we write the top?' This connotes like I explained.

והא דלא קאמר א''כ למה כותבין את התחתונה

(e) Implied question: Why didn't it ask why we write the bottom?

לפי שהתחתונה עיקר

(f) Answer: It is because the bottom is primary.

וכן פירש רבי שלא הוצרך ליתן טעם למה כותבין התחתונה שהרי בכל טעות שיטעה בעליון יתקן ע''י התחתון אפי' בדבר שאין לומר שכן רצה לכתוב בעליון

(g) Support: Also [my] Rebbi explained that we did not need to give a reason why we write the bottom, because in every mistake one makes in the top, it is fixed through the bottom, even in something that we cannot say that he wanted to write in the top;

ולכך כותבין התחתון שאם יטעה יתקן מתחתון כי בשניהם לא יאותו שיטעה

1. Therefore we write the bottom, so if he errs, they will fix [the top] from the bottom, for it is not reasonable that he err in both of them.

9) TOSFOS DH Aval Lo mi'Shtei Osiyos

תוספות ד"ה אבל לא משתי אותיות

(SUMMARY: Tosfos resolves this according to both texts of our Mishnah.)

פירש רשב''ם אלא יתן למי ששמו כך ששתי אותיות לא חסר הסופר

(a) Explanation #1 (Rashbam): Rather, he gives to the one whose name is like this, for the scribe would not omit two letters.

ומשמע שלא היה מעמידו בנמחק האות

(b) Inference: He would not establish it when one letter was erased.

ואתא שפיר לספרים דגרסי במתני' שאם לא כתב אות אחת כו'

(c) Question: This is fine for Seforim that say in our Mishnah "if he did not write one letter..."

אבל לספרים דגרסי במתניתין שאם תמחק אין לפרש כן דהא משמע דקאי אמתניתין דקתני שאם תמחק אות אחת כו'

1. However, according to Seforim that say in our Mishnah "if it will be erased", we cannot explain so, for [the Beraisa] connotes that it refers to our Mishnah, which taught that if one letter will be erased [we learn from the top]!

ואות אחת דמתניתין נמי אין לפרש אלא כפי ברייתא זו

2. Also "one letter" in our Mishnah can be explained only like this Beraisa!

ואומר רבי דבגירסא זו צריך לפרש דבנמחקו שתי אותיות מיירי דכולי האי לא גמרינן מעליון ולא יגבה כלל

(d) Answer (Tosfos' Rebbi): In this text, one must explain that we discuss when two letters were erased. We do not learn so much from the top. He does not collect at all.

ואע''ג דאי לאו אהדר לדיבוריה לא הוה פסלינן ליה במאי דלא כתב אלא חדא זימנא

(e) Implied question: Had he not repeated his words, we would not disqualify it because it was written only once!

מכל מקום נכתב ונמחק (הגהת הב"ח) גרע מהיכא דלא נכתב כלל דכיון דשתי אותיות שבעליון אין ניכרות בו שמא לא החזיר דבריו אלא לשנות השם מאחר דחזינן ביה ריעותא בשתי אותיות

(f) Answer: In any case, written and erased is worse than when it was never written at all. Since two letters in the top are not recognized, perhaps he repeated his words only in order to change the name, since we see a Rei'usa in two letters.

הגה''ה (בתוספתא תניא לעולם התחתון ילמוד מן העליון במקושר באות אחת ולא בשתי אותיות

(g) Comment: The Tosefta teaches "we always learn the bottom from the top in a Mekushar in one letter, but not in two letters."

ונראה לר''י דבחזרת וקנינא מיניה מיירי דמחלקינן במקושר וצריך עיון. ע''כ הגה''ה)

(h) Assertion (Ri): It seems that it discusses the repetition of v'Kanina Minei (in the last line), which we distinguish in a Mekushar (and learn from the last line). This requires investigation. Until here is a comment.

10) TOSFOS DH Dilma Misramei Shem Ben Shalosh Osiyos

תוספות ד"ה דלמא מיתרמי שם בן שלש אותיות

(SUMMARY: Tosfos questions why we disqualify in every case.)

תימה היכא דלא הוי רובא מיהא אמאי לא ילמוד

(a) Question: When it is not the majority, why don't we learn?

ומדקאמר דלמא מיתרמי כו' משמע דמשום הך חששא פסולין בכולהו

1. Since it says "perhaps will occur..." this connotes that due to this concern, we disqualify all of them.

ותימה הוא ליגזור באחריני ולהפסידו משום הך חששא

2. It is astounding to decree about others and make him lose due to this concern!

11) TOSFOS DH Sefel v'Kefel

תוספות ד"ה ספל וקפל

(SUMMARY: Tosfos gives three explanations of this.)

פירש רבינו תם ספל ס' פלגי כמו שלשים חצאין דלעיל במי שמת (דף קמה.) חצאי סלעים קפל ק' פלגי

(a) Explanation #1 (R. Tam): Sefel stands for Samech Palgei (60 halves), like 30 halves above (145a) - half-Sela'im. Kefel is Kuf Palgei (100 halves).

ורבינו חננאל מפרש שתי לשונות ספל ספל ממש כדפירש הקונטרס קפל כלי אחד ששמו כן

(b) Explanation #2 (R. Chananel, Rashbam): Sefel is literally a bowl. Kefel is the name of a Kli.

ועוד לשון אחר פירש ספל סאה ופלגא קפל קב ופלגא

(c) Explanation #3 (R. Chananel): Sefel is Se'ah v'PaLga (a Se'ah and a half). Kefel is Kav v'Palga.

12) TOSFOS DH Asuchei Maschei

תוספות ד"ה אסוכי מסכי

(SUMMARY: Tosfos explains that this is a count.)

לשון מנין כמו סך מקרי דרדקי (לעיל דף כא.) סך קירי פלסתר (ע''ז דף יא:):

(a) Explanation: This is an expression of a count, like Sach of teachers of children (the number of Talmidim one may teach), and Sach Kiri Plaster (the predicted number, i.e. of years until the redemption of Yisrael, of the master is false).

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF