1) TOSFOS DH b'Asra d'Nehigi b'Pashut v'Amar Lei Avid Li Pashut...

תוספות ד"ה באתרא דנהיגי בפשוט וא''ל זיל עביד לי פשוט...

(SUMMARY: Tosfos points out that this is unlike the Gemara in Kidushin.)

משמע משום דא''ל עביד לי פשוט אבל אי א''ל סתמא זיל עביד לי גיטא ועביד ליה מקושר כשר אע''ג דבאתרא דנהיגי בפשוט

(a) Inference: This is because he said "make for me a Pashut", but if he said Stam "make for me a Get" and he made for him Mekushar, it is Kosher, even in a place where they are accustomed to do Pashut.

ובקדושין אמר אע''ג דלא אמר כי אם עביד לי גיטא דהכי איתא בגירסא התם באתרא דנהיגי בפשוט ועבד ליה מקושר

(b) Contradiction: In Kidushin (49a), it says that even if he said only "make for me a Get" (and he deviated from the local custom, it is Pasul). The text there says "in a place where the custom is to make Pashut, and he made for him Mekushar."

2) TOSFOS DH Amar Abaye Lo Nitzrecha Ela b'Ed Echad v'Chulei

תוספות ד"ה אמר אביי לא נצרכא אלא בעד אחד כו'

(SUMMARY: Tosfos discusses when one witness in a document joins with another witness.)

הכא משמע דוקא אחד בכתב ואחד בעל פה הא שנים בכתב כל אחד בפני עצמו מצטרפין

(a) Inference: Here it connotes that only one [witness] in writing and one orally [do not join], but two in writing, each [in a document] by itself, join.

ואליבא דרבי יהושע בן קרחה וכמאן דאמר (סנהדרין דף ל:) הלואה אחר הלואה מצטרפין

(b) Possibility #1: This is according to R. Yehoshua ben Korchah (who says that witnesses can join even if they did not see the testimony together), and like the opinion that [two witnesses, each of whom saw one of] two loans given one after the other [from the same lender to the same borrower] join [to obligate the borrower to pay].

א''נ למאן דאמר לא מצטרפין מ"מ שני שטרות כל אחד (הגהת הב"ח) של עד אחד כגון הודאה אחר הודאה שמפרש בכל אחד ואחד מנה דאודאי לך (הגהת הרש"ש) בהאי שטרא אודי נמי קמי פלניא מצטרפין

(c) Possibility #2: According to the opinion that [a loan after a loan] do not join, in any case two documents, each with one witness, e.g. admission after admission, that each one specifies "the 100 Zuz that I admit that I owe you in this document, I admitted also in front of Ploni" (the witness on the other document), they join;

דאי לא מצטרפין נמי בכי האי גוונא לינקוט הא וכל שכן אחד בכתב ואחד בעל פה

1. If they did not join also in this case, [Abaye] should teach this, and all the more so one [witness] in writing and one orally!

ומיהו יש לדחות דעד אחד בכתב ועד אחד בעל פה לא מיירי בכה''ג דהוה שייך למינקט ביה שניהם בכתב ובשני שטרות דלא מיירי (הגהת הב"ח) כגון ששנים מעידים שראו שלוה או שמעו שהודה

(d) Rebuttal: We can say that one in writing and one orally does not discuss such a case that it would be applicable to discuss both in writing and in two documents. It does not discuss e.g. that both testify that they saw him borrow or they heard him admit;

דכי האי גוונא הוי שייך למינקט שניהם [בכתב] אין מצטרפין אם אינו מצטרף שם

1. In such a case it would be feasible to teach that both in writing do not join, if [it is true that] they do not join in such a case;

אלא מיירי כגון שאותו שבכתב מעיד על ההלואה שראה אותה ושבעל פה מעיד שראה שמסר השטר הזה לו שהעד חתום בו

2. Rather, it discuss a case such as [the witness] in writing testifies about the loan that he saw, and the oral witness testifies that he saw him hand over this document in which the witness is written;

דבכי האי גוונא לא הוה מצי למינקט שניהם בכתב

i. In such a case it could not discuss both of them in writing.

ולהכי כשר (גירסת מהרש"א) נמי לאמימר שהרי יש במסירת שטר זה שני עדי מסירה

(e) Consequence: Therefore, it is Kosher also according to Ameimar, for there are two Edei Mesirah about the handing over of this document;

שהעד החתום הוא כעד מסירה דמוכיח שמסרו לו לוה למלוה (הגהת הב"ח) שהוא לא היה חותם אלא בצווי של לוה והעד שבעל פה מעיד שמסרו לוה למלוה

1. The witness who signed is like an Ed Mesirah, for he proves that the borrower gave it to the lender, for [the witness] would not sign unless the borrower commanded him, and the oral witness testifies that the borrower gave it to the lender.

הלכך כשר אף על פי שלא חתם עליו אלא עד אחד שהרי על מסירתו יש שני עדים וקי''ל כר''א

2. Therefore it is Kosher, even though only one witnesses signed on it, for there are two witnesses about the Mesirah, and we hold like R. Elazar (who says that Edei Mesirah Karsei, i.e. they empower the document);

אבל שניהם בכתב יחידין פסולין לכ''ע שאין על כל שטר ושטר אלא עד אחד

(f) Distinction: However, if both are written in documents with a lone witness, all agree that they are Pasul, for each document has only one witness;

וסברא הוא דלא אשכחן בשום מקום שטר בעד אחד לבד שיועיל

1. This is logical, for we do not find anywhere a document with only one witness that helps.

והכי משמע נמי מדחשיב עד אחד בכתב ועד אחד בעל פה בזה אחר זה

(g) Support #1: It connotes like this, since it counts one witness in writing and one oral witness one after the other;

ואי הוי כשניהם מעידין על ראיית המלוה או על שמיעת הודאה אמאי קרי להו זה אחר זה והלא יכולין להיות כאחד

1. Question: If it is like both testifying about seeing the loan or hearing the admission, why is this called one after the other? They can be at once!

כגון שכתב בשטר בפני פלוני אני החתום ובפני פלוני לוה פלוני מפלוני מנה ושבע''פ מעיד בפני פלוני ובפני פלוני החתום לוה פלוני מפלוני

i. E.g. he wrote in a document "in front of I, Ploni, who signed, and in front of Almoni, Reuven borrowed 100 Zuz from Shimon", and the oral witness testifies "in front of me, Almoni and in front of Ploni, who signed, Reuven borrowed 100 Zuz from Shimon"!

ולפי מה שפירש' דעד אחד שבעל פה היינו שמעיד על מסירת שטר שחתום בו העד אתי שפיר הא דבעי לקמן סתמא בעד אחד בכתב ועד אחד בעל פה אי מצטרפי

(h) Support #2: According to what I explained, that one oral witness means that he testifies about Mesirah of the document in which the witness signed, it is fine that below (165b, Chachamim of Eretz Yisrael) asked Stam about one witness in writing and one oral witness, whether or not they join;

דמשמע סתמא בלא פי' שלא ראו שניהם כאחד שההלואה והמסירה לא היו כאחד שלא היה יכול למצוא ששניהם מעידין על ההלואה אלא כענין זה

1. It connotes that Stam, without specifying, that both did not see at once, for the loan and the Mesirah were not together. One could find that both testify about the loan only in this way (if they were together);

שאם מעידין כל אחד על ראיית המלוה ושמיעת ההודאה אין השטר מועיל כלל והוי לגמרי כמאן דליתיה כיון שאין עד מעיד על מסירתו כדפרישית

2. If each testifies about seeing the loan or hearing the admission, the document does not help at all, and it is as if it does not exist, since no witness testifies about its Mesirah, like I explained.

ומיהו קצת קשה כי נראה שהעד החתום חשוב כעד בשעת מסירה שעל ידו ידוע לנו שמסר לוה למלוה

(i) Question: It seems that the signed witness is considered like a witness at the time of Mesirah, for through him we know that the borrower gave it to the lender!

ומיהו י''ל (הגהת מהרש"ל) דהאי דלא משכחי' צירוף בעד אחד בכתב ועד אחד בעל פה לת''ק דרבי יהושע בן קרחה היינו משום דכששניהם מעידין על ראיית המלוה או שמיעת ההודאה אין השטר מוכיח (הגהת הב"ח) שראו או שמעו כאחד

(j) Answer: The reason why we do not find that one witness in writing joins with one oral witness according to the first Tana of R. Yehoshua ben Korchah, is because when both of them testify about seeing the loan or hearing the admission, it is not proven from the document that they saw or heard together;

שראיית העד בעל פה היתה בשעת ראיה או בשעת שמיעה אבל ראיית העד שבשטר חשבינן לה כאילו היתה בשעת מסירה לפי שהרבה פעמים היתה בלא ראות המלוה כלל

1. What the oral witness saw was at the time he saw or at the time he heard. However, we consider the seeing of the witness in writing to be at the time of Mesirah, because many times [he signs] without seeing the loan itself at all;

כדתנן (לקמן דף קסז:) כותבין שטר ללוה אע''פ שאין מלוה עמו ומוקי לה אביי (ב''מ יג.) כמאן דאמר אפילו בשטרי [דלאו] אקנייתא דעדיו בחיתומיו זכין לו

i. A Mishnah (below, 167b) teaches that we write a document for a borrower even the lender is not with him, and Abaye (Bava Metzi'a 13a) establishes it like the opinion even if it is not a Shtar Hakna'ah (in which the borrower puts a lien on his land immediately), for when witnesses sign, they acquire for [the lender a lien on the borrower's land].

הלכך אע''פ שאינו מוכח מן השטר שלא ראה המלוה לא חשבינן ראייתו (הגהת הב"ח) שאין חשוב עד בראיה זו מאחר שאין ראייתו ידוע לנו ע''י השטר

ii. Therefore, even though it is not proven from the document that [the witness who signed] did not see the loan, we do not consider his seeing [to be important], for he is not considered a witness who saw through this seeing, since we do not know about his seeing through the document;

אלא עיקר עדותו אינה אלא בלבד שזה השטר מסר לוה למלוה להכי לא חשבינן עדותו כראיית המלוה אפילו אם ראו אותה (הגהת הב"ח)

iii. Rather, his primary testimony is only that the borrower gave this document to the lender. Therefore, we do not consider his testimony like seeing the loan, even if they saw it.

ובירושלמי (פרק ב דכתובות) גרסינן [זעירא בעי] עד אחד בכתב ועד בעל פה מהו [שיצטרפו ועד אחד בכתב כלום הוא לכך] צריכא כשהיו שנים מצו לקיים כתב ידו של ראשון ולא מצו לקיים כתב ידו של שני:

(k) Citation (Yerushalmi): Ze'ira asked about one witness in writing and one oral witness - do they join? [The Talmud (Yerushalmi) asked about his question] is one witness in writing [worth] anything?! [It answered that Ze'ira] needed [to ask] when two [signed on a document], and [the bearer] can validate the signature of one, but not of the other.

165b----------------------------------------165b

3) TOSFOS DH Mah Hasam Pesula d'Oraisa

תוספות ד"ה מה התם פסולא דאורייתא

(SUMMARY: Tosfos discusses whether this is like all opinions in Gitin.)

למאן דאמר בפרק המגרש (גיטין פו.) גבי יש בו זמן ואין בו אלא עד אחד הולד כשר בכתב ידו ועד דוקא אבל כתב סופר ועד פסול לגמרי אתי שפיר

(a) Observation: According to the opinion that in Gitin (86a) regarding [a woman who remarried after receiving] a Get with a date and only one witness, the child [from her new husband] is Kosher, that this is only when [her husband wrote it] in his own handwriting (it is as if he signed it), but if a scribe wrote it and one witness [signed], it is totally Pasul, this is fine.

אבל למ''ד נמי התם כתב סופר ועד נמי כשר הולד ואפי' בסופר דלא מובהק קשה אמאי קרי ליה הכא פסול דאורייתא

(b) Question: However, according to the opinion there that also when a scribe wrote it and one witness [signed], it is Kosher, even if the scribe is not expert (we cannot say that he would write only if he heard the husband command him), this is difficult. Why is it called a Pesul d'Oraisa?

וי''ל דההיא כאביי דהכא סבירא ליה

(c) Answer #1: That opinion holds like Abaye here.

אי נמי הכא מיירי שהסופר בעצמו חתם או שכתבו קרוב או פסול

(d) Answer #2: Here we discuss when the scribe himself signed it (so we cannot consider the document itself like the signatures of a second witness), or a relative or Pasul [witness] wrote it.

4) TOSFOS DH Hacha Nami Pesula d'Oraisa

תוספות ד"ה הכא נמי פסולא דאורייתא

(SUMMARY: Tosfos explains that it is not truly mid'Oraisa.)

לאו דאורייתא ממש דגט מקושר מדרבנן הוי כדאמר לעיל

(a) Implied question: It is not truly mid'Oraisa, for a Get Mekushar is mid'Rabanan, like it says above (160b)!

אלא מה שהולד ממזר מדרבנן כי היכי דהוי ממזר בפסול פשוט קרי ליה דאורייתא ולאו דוקא

(b) Answer #1: Since the child is a Mamzer mid'Rabanan, just like there is a Mamzer from a Pasul Get Pashut, it calls it [a Pesul] mid'Oraisa. It is not precise.

ורשב''ם פירש פסול דאורייתא דלא גבי מבני חרי

(c) Answer #2 (Rashbam): It is a Pesul mid'Oraisa that it may not be used to collect from Bnei Chorin (property that the borrower still owns. R. Simchah d'Esvi corrects the text to say "from Meshubadim", like the Rashbam wrote. Kovetz Shi'urim (610) says that the Rashbam holds that one witness in a document is like an oral witness, so two help for Bnei Chorin. Tosfos holds that he is not a witness at all, and even two in a Mekushar is "mi'Pi Kesavam" (the Torah requires mi'Pihem, i.e. oral testimony), so he does not collect even from Bnei Chorin. This is unlike what Tosfos wrote above (164a DH Gufa, and 165a DH Amar) that two witnesses in two documents join to force a person to pay - PF.)

ואין נראה לרבי דאפי' כי הוי פסולא דרבנן לא היה גבי מבני חרי

(d) Rebuttal (Tosfos' Rebbi): Even if it were a Pesul mid'Rabanan, he would not collect from Bnei Chorin!

5) TOSFOS DH Eima Naska

תוספות ד"ה אימא נסכא

(SUMMARY: Tosfos justifies the question.)

תימה לרבי מאי קושיא תפסת מועט תפסת

(a) Question #1 (Tosfos' Rebbi): What was the question? If you asserted a little (the minimum), you asserted (surely it is true. If you assert much, there is no indication that it is true!)

והכי הוי מצי לדחויי דנסכא פחות מדינר

(b) Answer: [Had we asked so,] we could have rejected that an ingot is less than a Dinar.

מיהו עוד קשה דבכתובות פרק בתרא (דף קי:) אמרי' כתוב בו בבל מגבהו ממעות שבבבל כתוב בו כסף סתם כל מה שירצה לוה מגבהו פירוש מטבע פחותה של כסף ופריך ואימא נסכא

(c) Question #2: In Kesuvos (110) we say that if it was written [in a document] Bavel, he pays coins of Bavel. If it is written Kesef Stam, the borrower pays whatever he wants, i.e. he gives the small silver coin. It asks "I could say that it is an ingot!"

ותימה דאי (הגהת הרש"ש) נסכא פחותה מאיסר שאין בה רק [שמונה] פרוטות מאי שנא נסכא ממיני פרוטות דהא מה שירצה קאמר התם היינו מטבע פחות של כסף

1. This is astounding. If an ingot is less than a [silver] Isar, which is only eight (and sometimes only six) Perutos, why is an ingot different than kinds of Perutos (small coins)? "What he wants" that was taught there means the smallest silver coin. (Tosfos asks why we assume that he may not pay an ingot.)

מדפריך עלה ואימא פריטי ומשני פריטי דכספא לא עבדי אינשי מכלל דמטבע פחותה של כסף דעבדי אינשי נותן לו

i. Source: [The Gemara] asked "say that it is Periti!", and answered that people do not make silver Periti. This implies that he gives the smallest silver coin that people make.

והכא נמי בשמעתין משמע הכי דגריעי מאיסר אם נפרש דמכח גריעותא מקשה אימא נסכא

2. Support: Also in our Sugya it connotes so, that [ingots] are worse than an Isur, if we explain that he asks due to inferiority "say that it is an ingot!";

דאי לא גריע טפי מאיסר ברישא הוי ליה לאקשויי ואימא פריטי

i. If they were not less than an Isur, initially he should have asked "say that it is Periti"! (This Dibur continues on the next Daf.)

OTHER D.A.F. RESOURCES ON THIS DAF