YOMA 44 (14 Sivan) - Dedicated by Doug Rabin in memory of his mother, Leah Miriam bat Yisroel (Lucy) Rabin, in honor of her Yahrzeit.

1)

TOSFOS DH b'Shilo u'Beis Olamim Minayin

תוספות ד"ה בשילה ובית עולמים מניין

(SUMMARY: Tosfos discusses why sometimes we require a verse to learn from the Mishkan to the Beis ha'Mikdash.)

- וכי האי גוונא אמרינן לקמן בפרק הוציאו לו (דף נג.) גבי מעלה עשן ובפרק שני שעירי (לקמן דף סז:) תניא במדבר (גירסא בגליון) המדברה לרבות נוב וגבעון שילה ובית עולמים

(a)

Observation: We say similarly below (53a) regarding Ma'aleh Ashan and below (67b) a Beraisa expounds [regarding Se'ir ha'Mishtale'ach, the words] "ba'Midbar" and "ha'Midbarah" to include Nov and Giv'on, Shilo and Beis Olamim.

ובפרק שני דסוטה (דף טז. ושם) גבי עפר סוטה ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן קאמר שילה ובית עולמים מניין וכו'

1.

In Sotah (16a), regarding earth for a Sotah, it says "Min ha'Afar Asher Yihyeh b'Karka ha'Mishkan", we ask what is the source to include Shilo and Beis Olamim...

ובפ"ב דשבועות (דף טז:) דקאמר מכדי מקדש איקרי משכן ומשכן איקרי מקדש לימא או אידי ואידי משכן או אידי ואידי מקדש

2.

In Shevuos (16b, regarding liability for Tum'as Mikdash), we ask "since the Mikdash is called Mishkan and Mishkan is called Mikdash, the Torah could have written both times 'Mishkan', or both times 'Mikdash'!

אלמא אף על גב דמקדש איקרי משכן ומשכן איקרי מקדש איצטריך תרי קראי חד למקדש וחד למשכן ולא גמירי מהדדי

(b)

Inference: Even though Mikdash is called Mishkan and Mishkan is called Mikdash, we needed two verses, one for the Mikdash and one for the Mishkan. We would not have learned one from the other;

וקשה דבפרק קמא דחולין (דף כד.) גבי שנים שפוסלים בלוים קאמר יכול אף בשילה ובית עולמים כן ת"ל לעבוד עבודת (גירסא בגליון)

(c)

Contradictions: In Chulin (24a), regarding years that disqualify Leviyim, it says 'perhaps this is even in Shilo and Beis Olamim! "La'avod Avodas" (teaches that this is not so.' Without a verse, we would have learned to the Mikdash!)

ובפ"ק דעירובין (דף ב.) שלמים ששחטן קודם פתיחת דלתות ההיכל פסולין במקדש מנא לן אשכחן מקדש דאיקרי משכן

1.

In Eruvin (2a), we say "a Shelamim slaughtered before the doors of the Heichal were opened is Pasul. What is the source in the Mikdash? We find that the Mikdash is called Mishkan." (We did not require another verse!)

וי"ל בההיא דעירובין שמא איכא שום פסוק להשוות מקדש למשכן לההיא מילתא

(d)

Answer #1: (Normally we cannot learn one from the other.) In Eruvin (i.e. regarding Shelamim), perhaps there is a verse equating the Mikdash to the Mishkan for this law;

וכן בפ' קמא דחולין ובתר דמעטינן שילה ובית עולמים מלעבוד (גירסא בגליון) אז נוקי אותו פסוק לדרשא אחריתי

1.

Similarly, in Chulin [perhaps a verse would have equated Mikdash to Mishkan regarding Leviyim]. After we exclude Shilo and Beis Olamim from "La'avod", we expound the other verse for a different law.

וריב"א גרס בפרק שני דשבועות תרי קראי למה לי

(e)

Riva's text: In Shevuos, the Gemara asked why we need two verses. (We could learn from either to the other!)

ולי נראה אף על גב דמקדש איקרי משכן כו' אפי' הכי בההיא דשבועות דאיירי לענין טומאה סד"א לחלק בינייהו כיון דחלוקין הן לענין טומאה

(f)

Answer #2: Even though Mikdash is called Mishkan... [so normally we may learn one from the other], in Shevuos, regarding Tum'ah, one might have thought to distinguish them, since they are different regarding Tum'ah;

דאי כתב מקדש ה"א דין הוא דטמא שנכנס למקדש חייב שהרי איסורו איסור עולם

1.

Had the Torah written Mikdash, one might have thought that it is proper that a Tamei who entered the Mikdash is liable, for the Isur is permanent;

ואפילו בתר דנפיל מחיצה חייבין על המקום משום טומאה

i.

Even after the wall fell, one is liable for the place for [entering in] Tum'ah;

אבל במשכן לאחר שנסעו משם ופירקוהו והעמידוהו במקום אחר אין חייבין על מקומו הראשון

ii.

However, in the Mishkan, after they traveled elsewhere and dissembled the Mishkan and erected it elsewhere, one is not liable for the first place;

ואי כתב משכן ה"א דין הוא שחייב עליו לפי שנמשח בשמן המשחה ואסור ליגע בו בטומאה אפילו כשהוא מפורק

2.

Had the Torah written Mishkan, one might have thought that it is proper to be liable for it, since it was anointed with Shemen ha'Mishchah, and one may not touch it b'Tum'ah, even when it is dissembled;

אבל אבני היכל שנשרו מותר ליגע בהם בטומאה

i.

However, stones of the Heichal that fell off, one may touch them while Tamei.

ובהא נמי מיתרצא הא דמצרכינן קרא בפרק היה מביא (סוטה דף טז.) לרבות בית עולמים משום דאפקיה קרא בלשון טומאה דכתיב ונסתרה והיא נטמאה

(g)

Support: This also answers why we need a verse in Sotah to include Beis Olamim, because the Torah discussed [her Aveirah] in an expression of Tum'ah - "v'Nisterah v'Hi Nitme'ah."

וכל הלכות ספק טומאה גמרינן מסוטה

1.

Also, we learn all laws of Safek Tum'ah from Sotah.

להכי סד"א כיון דמקדש ומשכן חלוקים לענין טומאה כדפרי' לענין טומאת סוטה נמי יהא חילוק ביניהם

2.

Therefore, one might have thought that since the Mikdash and Mishkan are different regarding Tum'ah, like I explained, also regarding Tum'as Sotah they are different.

ותדע דהיינו טעמא דאיסי בן יהודה דמצריך קרא לרבות שילה ובית עולמים

(h)

Support: This [distinction] is the reason for Isi ben Yehudah, who requires a verse to include Shilo and Beis Olamim;

מדפליג עליה התם איסי בן מנחם ואמר אינו צריך ק"ו הוא

1.

There, Isi ben Menachem argues with him, and says that we do not need a verse, for there is a Kal va'Chomer.

ומה בטומאות קלות לא חילק הכתוב בין שילה ובית עולמים טומאת אשה חמורה לא כ"ש

i.

The Torah did not distinguish between Shilo and Beis Olamim regarding light Tum'os. Regarding Tum'ah of a woman, which is severe, all the more so [we do not distinguish]!

פירוש טומאות קלות הנכנס למשכן ולמקדש בטומאת הגוף חייב כרת אתרוייהו

ii.

Explanation: Light Tum'os are entering the Mishkan or Mikdash while Tamei. One is Chayav Kares for both of these;

אף על גב דיש חילוק ביניהן כדפרישית

2.

Implied question: There is a distinction between them like I explained (permanent Kedushah of the place, or touching them when dissembled)!

אפילו הכי השוה אותם לענין כרת הנכנס להם ומשום האי חילוק אין נראה לו לחלק

(i)

Answer: Even so, they are the same regarding Kares for one who enters them. He (Isi ben Menachem) does not consider it proper to distinguish them [regarding Sotah] due to this distinction (Kedushah of the place, or when dissembled).

ובמדבר (גירסא בגליון) המדבר

(j)

Implied question: Why did we need to expound "Midbar ha'Midbar" [to teach that Se'ir ha'Mishtale'ach applies also in Beis Olamim]?

סד"א דווקא במשכן כשהיו ישראל במדבר סמוכין למדבר

(k)

Answer: One might have thought that it applies only while Yisrael were in the Midbar, close to a Midbar [from which it is pushed off a cliff];

ודמעלה עשן

(l)

Implied question: Why did we need a verse for Ma'aleh Ashan?

משום דכתיב בההוא קרא אהרן

(m)

Answer: Since it says in that verse "Aharon" [one might have thought that it applied only in the Midbar].

והאי קרא דשמעתא

(n)

Implied question: Why did we need a verse in our Sugya [that even in Shilo and Beis Olamim, others must separate from the Heichal during Avodas Panim]?

סד"א משום דכתיב אהל מועד ולא איקרי אהל מועד אלא במדבר ומקרא יתירא הוא

(o)

Answer: It says "Ohel Mo'ed." One might have thought that it was called Ohel Mo'ed only in the Midbar. The verse is extra;

דלא הוה צריך למיכתב אלא וכל אדם לא יהיה בבאו לכפר בקדש וסד"א דאתא למעוטי שילה ובית עולמים

1.

It needed to say only "v'Chol Adam Lo Yihyeh b'Vo'o Lechaper ba'Kodesh." One might have thought that [b'Ohel Mo'ed] comes to exclude Shilo and Beis Olamim;

ובתר דמרבינן שילה ובית עולמים אהל מועד דכתב רחמנא למעוטי עזרות איצטריך.

(p)

After we include Shilo and Beis Olamim [from ba'Kodesh], we say that the Torah wrote Ohel Mo'ed to exclude the Azaros.

2)

TOSFOS DH Kach Porshin b'Sha'as Matan Par Kohen Mashi'ach

תוספות ד"ה כך פורשין בשעת מתן פר כהן משיח

(SUMMARY: Tosfos explains why we did not mention when putting blood of the bull and goat of Yom Kipur in the Heichal.)

ה"נ הוה מצי למימר בשעת מתן פר ושעיר של יוה"כ בהיכל

(a)

Observation: Alternatively, we could have said at the time that blood of the bull and goat of Yom Kipur are put in the Heichal.

אלא לא פסיקא ליה משום דיש מהן נמי לפני לפנים.

(b)

Explanation: The Gemara did not say so, for it is not uniform, for some of them are put Lifnai Lifnim.

3)

TOSFOS DH Mah Ma'aleh Yesh Bein Heichal v'Chulei

תוספות ד"ה מה מעלה יש בין היכל וכו'

(SUMMARY: Tosfos points out other differences between them.)

- טובא איכא דמזבח הזהב ומנורה ושלחן ומתן דמים בהיכל מה שאין כן בין האולם ולמזבח

(a)

Implied question: There are many differences! The gold Mizbe'ach, Menorah, Shulchan and Matan Damim are in the Heichal, and not between the Ulam and the Mizbe'ach.

אלא לענין פרישה קאמר.

(b)

Answer: The Gemara discusses only [differences regarding] separation.

4)

TOSFOS DH Mai Lav b'Sha'as Haktarah d'Lifnai v'Lifnim

תוספות ד"ה מאי לאו בשעת הקטרה דלפני ולפנים

(SUMMARY: Tosfos explains why Chachamim decreed about the time of Haktarah, but not of Haza'ah.)

- תימה לי מ"ש דגזרו לפרוש מבין האולם ולמזבח בשעת הקטרה דלפני ולפנים ולא בשעת הזאה

(a)

Question: Why did Chachamim decree to separate from between the Ulam and the Mizbe'ach at the time of Haktarah Lifnai v'Lifnim, but not at the time of Haza'ah? :

והא בין הקטרה בין הזאה מחד קרא נפקא לעיל

1.

We learn about separation] both [at the time of] Haktarah and Haza'ah from the same verse, above!

וי"ל בהקטרה דכתב בקרא בהדיא טפי גזרו בה רבנן ולא בהזאה דמייתורא דלכפר נפקא.

(b)

Answer: Haktarah is written more explicitly in the verse. Therefore Chachamim decreed about it, but not about Haza'ah, which is learned from the extra word "Lechaper".

44b----------------------------------------44b

5)

TOSFOS DH d'Ilu mi'Heichal Parshei Bein bi'Kedushah Didei

תוספות ד"ה דאילו מהיכל פרשי בין בקדושה דידיה

(SUMMARY: Tosfos explains the question.)

הכי פירושא לדידך לא הוה ליה למתני האי לישנא דבין בשעת הקטרה וכו'

(a)

Explanation: [The Makshan asks] according to you (R. Elazar), the Tana should not have taught "both at the time of Haktarah...";

אלא הכי איבעי ליה למתני שבהיכל פורשין בין בקדושה דידיה בין בקדושה דלפני ולפנים דמשמע בין דקטרת בין דמתן דמים ובין האולם ולמזבח אין פרישה אלא בקדושה דהיכל דקטרת ודמתן דמים

1.

Rather, he should have taught "in the Heichal they separate both for its Kedushah and the Kedushah of Lifnai v'Lifnim", which connotes both Ketores and Matan Damim", and between the Ulam and the Mizbe'ach they separate only for Kedushah of the Heichal", i.e. of Ketores and Matan Damim."

ואמאי נקטה הקטרה (הגהת בארות המים) דמשמע הקטרת ותו לא

2.

Why did he mention Haktarah, which connotes only Haktarah [of the Ketores]?

בשלמא לדידי דאמרי דפורשין בין האולם ולמזבח אף בשעת הקטרה לפני ולפנים ולא במתן דמים דלפני ולפנים ניחא הא דנקט הקטרה

3.

Granted, I (the Makshan) say that they separate from between the Ulam and the Mizbe'ach even at the time of Haktarah Lifnai v'Lifnim", but not at the time of Matan Damim Lifnai v'Lifnim. It is good that he mentioned Haktarah!

ומשני שם פרישה אחת היא ותנא הקטרה משום דעיקר קרא איירי בה וה"ה במתן דמים.

(b)

Answer: All separation is one. The Tana mentioned Haktarah because the verse primary discusses it, but the same applies to Matan Damim.

6)

TOSFOS DH Asya Kaparah Kaparah mi'Yom ha'Kipurim

תוספות ד"ה אתיא כפרה כפרה מיוה"כ

(SUMMARY: Tosfos asks how we learn to separation for other inner Chata'os.)

- תימה לי בשלמא שעירי עבודת כוכבים כתיב בהן כפרה בפרשת שלח

(a)

Question: Granted, regarding goats for [a mistaken ruling of the Great Sanhedrin about] idolatry, it says "Kaparah"

אבל פר כהן משיח דלא כתב ביה כפרה

1.

However, [what is the source for] the bull of a Kohen Mashi'ach (anointed with Shemen ha'Mishchah), about which it does not say "Kaparah"?

אף על גב דאיתקש לפר העלם דבר

2.

Suggestion: There is a Hekesh to Par Helam Davar (brought for a mistaken ruling).

מנלן למאן דאמר בפרק איזהו מקומן (זבחים דף נ.) דדבר הלמד בג"ש אין חוזר ומלמד בהיקש

(b)

Question: [We can still ask] what is the source according to the opinion that (Zevachim 50a) that something learned from a Gezeirah Shavah concerned teach through a Hekesh [regarding Kodshim]!

והא פר העלם גופיה בגזירה שוה דכפרה כפרה גמר

1.

The Par Helam Davar itself is learned from a Gezeirah Shavah "Kaparah-Kaparah."

ויש לומר למאן דאמר בזבחים פרק בית שמאי (דף מ:) לפר זה פר העלם ואף על גב דקרא בדידיה איירי

(c)

Answer - part 1 - Implied question: One opinion in Zevachim 40b says that "la'Par" refers to Par Helam Davar, even though the verse discusses this! (Why didn't he expound it to teach about something else?)

איצטריך למיהוי מאי דאתיא ליה מהיקשא כמאן דכתב בגופיה

1.

Answer: He needs [an extra mention of it] to make it considered that what was learned from a Hekesh [to Par Kohen Mashi'ach] as if it was explicitly written regarding Par Helam Davar [so it can teach through a Hekesh].

לדידיה ניחא הכא דאיכא למימר כי היכי דאמרינן דאהני לפר זה פר העלם למאי דילפינן ליה בהיקשא מפר כהן משוח למיהוי כמאן דכתב בגופיה

2.

According to this opinion, here we can say just like "la'Par" refers to Par Helam Davar, to make it considered that what was learned from a Hekesh to Par Kohen Mashi'ach as if it was explicitly written regarding Par Helam Davar...

הכי נמי אהני להאי מילתא דהכא דגמרינן מיוה"כ למיהוי כמאן דכתב בגופיה

i.

Also here, it helps for what was learned from [a Gezeirah Shavah to Par] Yom Kipur to be as if it was explicitly written regarding [Par Helam Davar] itself.

ולמאן דאמר לפר זה פר יום הכפורים יש לומר דלדידיה לא קשיא

(d)

Answer - part 2: According to the opinion that "la'Par" refers to Par Yom Kipur, it is not difficult;

דהא כיון דדריש ועשה לפר זה פר יום הכפורים כאשר עשה לפר זה פר כהן משיח

1.

He expounds "v'Asah la'Par" - to be Par Yom Kipur. "Ka'asher Asah la'Par" is Par Kohen Mashi'ach;

הרי איתקשו פר יוה"כ ופר כהן משיח להדדי וגמר מפר יוה"כ לפרישה

2.

This Hekesh equates Par Yom Kipur and Par Kohen Mashi'ach. We learn separation from Par Yom Kipur.

דאף על גב דשעירי עבודת כוכבים דילפינן להו התם מדכתב החטאת בפר העלם ודרשינן מיניה שעירי עבודת כוכבים

(e)

Implied question: There, we learn goats of idolatry from "ha'Chatas" written regarding Par Helam Davar. We expound goats of idolatry from it;

לא חשיב להו התם כאילו הוקשו לפר כהן משיח אלא לפר העלם דכתב ביה קרא

1.

It is not considered as if they are Hukshu to Par Kohen Mashi'ach, rather, to Par Helam Davar, which the verse writes!

שאני התם דהחטאת ייתורא בעלמא הוא ואין במשמעותו שיהא מוקש לפר כהן משיח

(f)

Answer: There is different, for Chatas is merely extra. There is no connotation that it is Hukash to Par Kohen Mashi'ach;

אבל פר כהן משיח ופר יום הכפורים בהילוך לישנא דקרא משמע שהוקשו זה לזה ועשה לפר זה דהיינו פר כהן כאשר עשה לפר יום הכפורים

1.

However, regarding Par Kohen Mashi'ach and Par Yom Kipur, the flow of the verse connotes that a Hekesh equates them - "v'Asah la'Par", i.e. Par Kohen, "Ka'asher Asah la'Par" to Yom Kipur.

וכן פירש שם ריצב"א אמילתא אחריתי.

(g)

Support: Also the Ritzva explained so there regarding another matter.

7)

TOSFOS DH b'Chol Yom Lo Hayah Lah Ni'ashtik

תוספות ד"ה בכל יום לא היה לה ניאשתיק

(SUMMARY: Tosfos brings Rashi's Perush of Ni'ashtik, and explains the Yerushalmi's text.)

- פרש"י טבעת להשמיע קול כדכתיב ונשמע קולו בבואו אל הקודש

(a)

Rashi's opinion: This is a ring to make a noise, like it says "his Kol will be heard when he enters the Kodesh."

ובירושלמי גרסינן נרתק שלא יכווה

(b)

The Yerushalmi's text: There it says Nartik (case), so he will not get burned.

ונראה לריב"א כעין נרתק של עור היה עשוי סביב ידה של מחתה לאחוז בה שלא יכווה

(c)

Explanation (Riva): It was like a leather case around the handle of the Machtah to hold it, so he will not get burned.

משום דכל כלי מתכות חם מקצתו חם כולו

(d)

Reason: This is because any metal Keli, when part is hot, all of it is hot.

ולפיכך היה צריך היום נרתק יותר מבשאר ימים לפי שהיו הגחלים שוהים במחתה זמן מרובה עד שהיתה חמה הרבה

1.

Therefore, today he needed a case more than on other days, because the coals are in the Machtah for a long time, and it got very hot.

ושוב מוציא אותה שהיא אחת מהעבודות הוצאת כף ומחתה

(e)

Explanation: Later he takes it out, for this is one of the Avodos, removing the Kaf and Machtah.

ופריך בירושלמי ואינו חוצץ ומשני קובעו במסמר

1.

The Yerushalmi asked "isn't this a Chatzitzah?", and answered that he fixes it with a nail.

כלומר על ידי מסמרין היה נקבע אותו נרתק לבית יד שיהא בטל ויחשב כגוף המחתה.

2.

Explanation: He uses nails to fix the case to the handle, so it will be Batel and considered like the Machtah itself.

8)

TOSFOS DH Zahav Tov

תוספות ד"ה זהב טוב

(SUMMARY: Tosfos explains good gold and Mupaz gold.)

- מפרש בירושלמי כשצורפים אותו אינו נחסר כלום

(a)

Explanation: The Yerushalmi explains that when they refine it, nothing is lacking.

זהב מופז על שם מקומו.

1.

Zahav Mupaz is called so based on the name of its place.

9)

TOSFOS DH veha'Yom mi'Kiton Shel Zahav (pertains to 43b)

תוספות ד"ה והיום מקיתון של זהב

(SUMMARY: Tosfos brings the source that he may be Mekadesh from a flask.)

- דאמר בפרק שני דזבחים (דף כב.) דבכל כלי שרת מקדש דכתיב ירחצו לרבות שאר כלי שרת, ריב"א.

(a)

Source: We say in Zevachim (22a) that he is Mekadesh in any Kli Shares. "Yirchetzu" includes other Klei Shares (Riva).

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF