5) TOSFOS DH Mishum Chulsha d'Kohen Gadol Avdinan mi'Chatzos (cont.)

תוספות ד"ה משום חולשא דכ"ג עבדינן מחצות -

דאי כ"ג תורם א"כ ליחשביה להא טבילה דטביל בהדי חמש טבילות ועשרה קידושין שכ"ג טובל בו ביום


Proof: If the Kohen Gadol needed to do Terumas ha'Deshen, the Tevilah beforehand (and washing his hands before and after it) should be counted among the five times he must immerse and the 10 times he must wash his hands on Yom Kipur!

וכן עשה הפייט הוקמו מחצות דשן לנערה כפייס דשן הבערה אלמא שהיו מפייסין ביוה"כ מי תורם


Support: The Piyut says "they rose from midnight to move the ashes according to the lottery for the ashes of what burned". This shows that there was a lottery on Yom Kipur for Terumas ha'Deshen!

ור"י אומר דשפיר גרס כ"ג דלהכי מקדמי לתרום ולסדר מערכה ולסלק האברים שלא נתעכלו כדי שימצא כהן גדול מזומן כל מה שצריך מיד כשיעלה עמוד השחר קודם שיהיה רעב וחלש.


Defense of our text (Ri): The text that says "Kohen Gadol" is fine. [Another Kohen] is early to do Terumas ha'Deshen and arrange the Ma'arachah and remove the limbs that were not consumed, so the Kohen Gadol will find ready everything he needs when he goes up [on the Mizbe'ach] at dawn, before he is hungry and weak.


TOSFOS DH v'Hayah Kolo Nishma b'Shalosh Parsa'os

תוספות ד"ה והיה קולו נשמע בשלש פרסאות

(SUMMARY: Tosfos resolves a contradiction about how far he was heard.)

- תימה דבפרק שלישי דתמיד (דף ל:) תנן מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז דהיינו עשר פרסאות


Question: In Tamid (30b), a Mishnah says that in Yericho they heard the voice of Gevini Kruz. This is 10 Parsa'os away!

וי"ל דבי' פרסאות לא היו מבינין אלא קול הברה בעלמא


Answer: From 10 Parsa'os, they could perceive only a reverberation of his voice.

וכן יש לפרש אהא דאמרי' ריש פרק טרף בקלפי (לקמן לט:) דצירי דלתות היכל נשמעין בשמונה תחומי שבת והתם תנן מיריחו.


Support: We can similarly explain (below 39b) that the hinges of the doors of the Heichal were heard from eight Techum of Shabbos (a Techum is 2000 Amos), but the Mishnah [in Tamid] says that they heard them in Yericho.


TOSFOS DH Nival'in bi'Mlkoman

תוספות ד"ה נבלעין במקומן

(SUMMARY: Tosfos discusses whether also ashes of the outer Mizbe'ach were swallowed in their place.)

- פירש הרב פורת דהוא הדין דישון מזבח החיצון


Rav Pores' opinion: Also Dishun of the outer Mizbe'ach [was swallowed in its place].

ואין נראה לרבינו תם דמנא ליה האי סברא כיון דלא חשיב ליה בהדי הנך


Question #1 (R. Tam): What is the source for this reasoning? It is not counted with the other matters [that were swallowed in their place]!

ועוד הא אמרי' בפרק כל שעה (פסחים דף כו.) ובשילהי תמורה (דף לד.) ואפר הקדש לעולם אסור באותן שטעונין גניזה כדתניא ושמו בנחת ושמו שלא יפזר


Question #2: We say (Pesachim 26a, Temurah 34a) that ashes of Hekdesh are always forbidden, regarding matters that must be buried, like a Beraisa teaches "v'Sam'o" - gently; "v'Sam'o" - he does not spread them;

אלמא דלא הוי נבלע במקומן מדטעון גניזה


Inference: Since they must be buried, this shows that they are not swallowed in their place!

מיהו יש לומר קרא לאו אניסא סמך וה"ק אי לאו הוה ניסא שיהא נבלע במקומן טעון גניזה


Answer #1 (to Question #2): We can say that the verse does not rely on a miracle. It means that if not for a miracle that they will be absorbed in their place, they must be buried.

אי נמי נראה לי אם חפר שם והוציא אותו קאמר דאפר הקדש לעולם אסור


Answer #2: If one dug there and removed the ashes, we teach that they are always forbidden.

וכן פירש רש"י בסוף תמורה.


Support: Rashi explained like this at the end of Temurah.



TOSFOS DH Kli Etz ha'Asuy l'Nachas

תוספות ד"ה כלי עץ העשוי לנחת

(SUMMARY: Tosfos brings from Chagigah why it is not Mekabel Tum'ah due to the covering.)

בשילהי מסכת חגיגה (דף כו:) פריך והא מצופה זהב היה ומוכיח ממתני' דמסכת כלים (פי"א משנה ג) דבתר ציפוי אזלינן


Citation: At the end of Chagigah (26b), the Gemara asks "it was covered with gold", and proves from the Mishnah in Kelim (1:3) that the law depends on the covering!

ומשני שאני שלחן דרחמנא קרייה עץ דכתיב (יחזקאל מא) המזבח עץ שלש אמות וכו' עד וכתיב וידבר אלי זה השלחן.


It answers that the Shulchan is different, for the Torah called it "Etz" - "ha'Mizbe'ach Etz Shalosh Amos... u'Chesiv va'Ydaber Elai Zeh ha'Shulchan."


TOSFOS DH v'Urim v'Tumim

תוספות ד"ה ואורים ותומים

(SUMMARY: Tosfos explains that there were Urim v'Tumim, just they did not answer.)

- אורים ותומים הוו שאם לא כן היה כהן גדול מחוסר בגדים


Implied question: There were Urim v'Tumim in Bayis Sheni. If not, the Kohen Gadol would be missing Begadim [and he could not serve]!

אלא לא היו משיבין לנשאלין בהן.


Answer: [The Gemara means that] they did not answer one who asked from them.