1)

A BEIS HAKENESES AND THE LAWS OF NEGA'IM (cont'd)

ואי בעית אימא הא והא דלית בה בית דירה (דף יב,א) והא דכרכים והא דכפרים
(a)

Alternate Answer #2: They both do not have an apartment within; speaks of Kerachim (not subject to the laws of Nega'im), and one of Kefarim (subject to those laws).

ודכרכים אין מטמא בנגעים והתניא אחוזתכם אחוזתכם מטמאה בנגעים ואין ירושלים מטמאה בנגעים אמר ר' יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקדש בלבד הא בתי כנסיות ובתי מדרשות מטמאין בנגעים ואע"ג דכרכים נינהו
(b)

Question: But the Beraisa implies (in the opinion of R. Yehudah) that synagogues are subject to Tum'as Nega'im (even if they are of K'rachim)?!

אימא אמר רבי יהודה אני לא שמעתי אלא מקום מקודש בלבד
(c)

Answer: R. Yehudah meant all sanctified places.

במאי קא מיפלגי
(d)

Question: What is the Machlokes Tana Kama and R. Yehudah?

תנא קמא סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים ורבי יהודה סבר ירושלים נתחלקה לשבטים
(e)

Answer: Over whether (R. Yehudah) or not (Tana Kama) Yerushalayim was apportioned to Shevatim.

ובפלוגתא דהני תנאי
1.

This parallels an earlier Machlokes Tanaim.

דתניא מה היה בחלקו של יהודה הר הבית הלשכות והעזרות ומה היה בחלקו של בנימין אולם והיכל ובית קדשי הקדשים ורצועה היתה יוצאה מחלקו של יהודה ונכנסת לחלקו של בנימין ובה היה מזבח בנוי ובנימין הצדיק היה מצטער עליה לבלעה בכל יום שנאמר (דברים לג) חופף עליו כל היום לפיכך זכה בנימין הצדיק ונעשה אושפיזכן לגבורה שנאמר ובין כתפיו שכן
2.

The first Beraisa speaks of the parts of the Mikdash occupying the land of Binyamin and Yehudah, and of the Pious Binyamin yearning to contribute the land under the Mizbe'ach (and being compensated with the Aron).

והאי תנא סבר ירושלים לא נתחלקה לשבטים דתניא אין משכירין בתים בירושלים לפי שאינה שלהן ר' אלעזר בר <צדוק> [בר שמעון] אומר אף לא מטות לפיכך עורות קדשים בעלי אושפזיכנין נוטלין אותן בזרוע אמר אביי שמע מינה אורח ארעא למישבק איניש גולפא ומשכא לאושפיזיה
3.

The second Beraisa speaks of Yerushalayim as belonging to the entire people, and the resultant prohibition on charging for hospitality there (and the obligations which Chazal placed on visitors, in return).

ודכפרים מי מטמא בנגעים והתניא לאחוזה עד שיכבשו אותה כבשו אותה ולא חלקוה לשבטים חלקו לשבטים ולא חלקו לבית אבות חלקו לבית אבות ואין כל אחד מכיר את שלו מניין ת"ל (ויקרא יד) ובא אשר לו הבית מי שמיוחד לו יצא אלו שאין מיוחדין לו
(f)

Question: But a Beraisa limits the laws of Nega'im to homes which have highly specified ownership!?

אלא מחוורתא כדשנין מעיקרא:
(g)

Answer: Rather, we should use the first answers.

2)

HOW AND WHEN TO BE MECHANECH THE SUBSTITUTE KOHEN

ומתקינין לו כהן אחר: פשיטא אירע בו פסול קודם תמיד של שחר מחנכין אותו בתמיד של שחר אלא אירע בו פסול אחר תמיד של שחר במה מחנכין אותו
(a)

Question: How can we do the Chinuch for the substitute if the Pesul occurs after the Tamid Shel Shachar has already been brought by the first (no special Begadim to put on)?!

אמר רב אדא בר אהבה באבנט
(b)

Answer: The Avnet.

הניחא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול זה הוא אבנטו של כהן הדיוט אלא למאן דאמר אבנטו של כהן גדול לא זהו אבנטו של כהן הדיוט מאי איכא למימר
(c)

Question: But what of the opinion that the Avnet which is worn by the Kohen Gadol on Yom ha'Kipurim is identical to that worn year-round by the regular Kohanim?

אמר אביי לובש שמונה ומהפך בצינורא וכדרב הונא דאמר רב הונא זר שהפך בצינורא חייב מיתה
(d)

Answer (Abaye): He puts on all 8 Begadim and turns the flesh on the fire (an act prohibited to a Zar).

12b----------------------------------------12b
ורב פפא אמר (דף יב,ב) עבודתו מחנכתו מי לא תניא כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשתן מכאן ואילך עבודתן מחנכתן הכא נמי עבודתו מחנכתו
(e)

Answer (R. Papa): Doing the Avodah is [sufficient] Chinuch (as in the Beraisa regarding Keilim after Moshe's time).

3)

THE COMPOSITION OF THE AVNET

כי אתא רב דימי אמר אבנטו של כהן הדיוט רבי ורבי אלעזר ברבי שמעון חד אמר של כלאים וחד אמר של בוץ. תסתיים דרבי הוא דאמר של כלאים
(a)

There is a Machlokes Rebbi and R. Elazar b'R. Shimon whether the Avnet was Kilayim or only Pishtan.We attempt to adduce that Rebbi holds it is Kilayim.

דתניא אין בין כהן גדול לכהן הדיוט אלא אבנט דברי רבי ר' אלעזר בר' שמעון אומר אף לא אבנט אימת אי נימא בשאר ימות השנה טובא איכא כהן גדול משמש בשמונה והדיוט בארבעה אלא לאו ביום הכפורים אמרי
1.

The Beraisa, which must speak on Yom ha'Kipurim, cites the Avnet as the only difference between the garments of the Kohen Gadol and of a regular Kohen.

לא לעולם בשאר ימות השנה ובהנך דשוין
2.

No, the Beraisa could be speaking year-round and is only drawing contrasts between like-garments of the Kohen Gadol and the regular Kohen.

כי אתא רבין אמר אבנטו של כהן גדול ביום הכפורים דברי הכל של בוץ בשאר ימות השנה דברי הכל של כלאים
(b)

Ravin taught that there was no Machlokes regarding the Avnet of the Kohen Gadol. The Avnet of the Kohen Gadol on Yom ha'Kipurim was surely Pishtan, and during the year it was Kilayim.

לא נחלקו אלא באבנטו של כהן הדיוט בין בשאר ימות השנה בין ביום הכפורים שרבי אומר של כלאים ורבי אלעזר בר' שמעון אומר של בוץ
1.

The Machlokes was if the Avnet of the regular Kohen was Kilayim (Rebbi) or Pishtan (R. Elazar).

אמר רב נחמן בר יצחק אף אנן נמי תנינא
(c)

R. Nachman b. Yitzhok cited a supporting Beraisa wherein Rebbi teaches that the Avnet of the Kohen Gadol on Yom ha'Kipurim is unlike the Avnet of the regular Kohen.

(ויקרא ו) על בשרו מה תלמוד לומר ילבש
1.

The Beraisa revolves around the word "Yilbash".

להביא מצנפת ואבנט להרמת הדשן דברי ר' יהודה רבי דוסא אומר להביא בגדי כהן גדול ביום הכפורים שהן כשרין לכהן הדיוט
2.

R. Yehudah and R. Dosa argue over its interpretation.

רבי אומר שתי תשובות בדבר חדא דאבנטו של כ"ג ביום הכיפורים לא זה הוא אבנטו של כהן הדיוט ועוד בגדים שנשתמשתה בהן קדושה חמורה תשמש בהן קדושה קלה
3.

Rebbi gives two refutations to R. Dosa (our reason and a S'vara that an object of higher Kedushah should not be used for lesser).

אלא מה תלמוד לומר ילבש לרבות את השחקין
4.

"Yilbash" (according to Rebbi) would then teach that the garments need not be brand new.

ואזדא ר' דוסא לטעמיה דתניא (ויקרא טז) והניחם שם מלמד שטעונין גניזה רבי דוסא אומר שלא ישתמש בהן יוה"כ אחר
5.

R. Dosa is consistent with his opinion that the Begadim of a Kohen Gadol need not be placed in Genizah, but may only not be used for another Yom ha'Kipurim.

4)

SUBSEQUENT TREATMENT OF THE REPLACEMENT KOHEN GADOL

ת"ר אירע בו פסול ומינו אחר תחתיו ראשון חוזר לעבודתו שני כל מצות כהונה גדולה עליו דברי ר' מאיר
(a)

(R. Meir): Both Kohanim are treated as Kohanim Gedolim.

ר' יוסי אומר ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכ"ג ולא לכהן הדיוט אמר ר' יוסי מעשה ביוסף בן אלם בציפורי שאירע בו פסול בכהן גדול ומינוהו תחתיו ואמרו חכמים ראשון חוזר לעבודתו שני אינו ראוי לא לכהן גדול ולא לכהן הדיוט
(b)

(R. Yosi): The first is restored to his post, and the second cannot function as Kohen Gadol nor as a regular Kohen (citing an incident in support of his view).

כ"ג משום איבה
1.

He cannot be a co-Kohen Gadol for fear of enmity.

כהן הדיוט משום מעלין בקודש ולא מורידין
2.

He cannot be a regular Kohen out of respect for his elevated status.

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן (דף יג,א) הלכה כר' יוסי
(c)

(Rabah bar bar Chanah citing R. Yochanan): The Halachah follows R. Yosi.

ומודה ר' יוסי שאם עבר ועבד עבודתו כשרה
1.

R. Yosi also holds that if he does function as a Kohen Gadol, his Avodah is Kesheirah.

אמר רב יהודה אמר רב הלכה כר' יוסי
2.

Here, too, in the name of Rav, the Halachah follows R. Yosi.