יומא דף נה. א
מה מלמדים אותנו הפסוקים הבאים הכתובים בפר ובשעיר?
| "על" [1] | "לפני" [2] | |
| בפר | לכאורה מיותר [3], ומלמד ש"פני" הוא מזרח | מלמד ז' הזאות למטה |
| בשעיר | מלמד הזאה אחת למעלה [4] | לכאורה מיותר [5], ולאקושי "על" - "ללפני" [6] |
מהיכן יודעים שעושה הזאה אחת למעלה ושבע הזאות למטה בפר ובשעיר [7]?
| הזאה אחת למעלה | שבע הזאות למטה | |
| בפר | ילפינן משעיר [8] | וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים |
| בשעיר | וְהִזָּה אֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת [9] | ילפינן מפר |
יומא דף נה: א
מה הן הי"ג שופרות שהיו במקדש ולמה היו משמשים?
| מה הן? | למה היו משמשין? | |
| א. | תקלין חדתין | שם היו נותנים מעות מחצית השקל של שנה זו |
| ב. | תקלין עתיקין | שם היו נותנים מעות מחצית השקל של שנה שעברה |
| ג. | קינין | הם תורין - לעולות נדבה |
| ד. | גוזלי עולה | הם גוזלות - לעולות נדבה [10] |
| ה. | עצים | המתנדב עצים מביא לְשם דמי שני גזרי עצים |
| ו. | לבונה | המתנדב לבונה מביא לְשם דמי קומץ לבונה |
| ז. | זהב לִכְפוֹרֹת [11] | המתנדב זהב מביא לְשם דינר זהב לכלי שרת |
| ח. - יג. | ששה שופרות לנדבה | מי שמתנדב או שצריך לתת מעות לנדבה נותן שם [12] |
פרטי המטבעות החשובים לשיטת רש"י.
| דינרים צורים | דינרים מדינה (-זוזי פשיטי) | |
| רובע שקל צורי [13] | 0.50 | 4 |
| חצי שקל צורי | 1 | 8 |
| שקל צורי | 2 | 16 |
שיטת תוס' בד"ה ונברור.
| שקלים צורים | דינרים צורים | דינרים מדינה | |
| סלע צורי | 2 | 4 | 32 |
| חצי סלע צורי | 1 | 2 | 16 |
| רובע סלע | 0.50 | 1 | 8 |
| שמינית סלע | 0.25 | 0.50 | 4 |
| אחד חלקי 16 מסלע | 0.125 | 0.25 (-רובע דינר) | 2 [14] |
[1] בפר כתיב (ויקרא טז:טו-טז) "עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה", ובשעיר כתיב "וְהִזָּה אֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת".
[2] בפר כתיב (שם) "וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים", ובשעיר כתיב "וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת".
[3] דהרי לומדים את הזאה דלמעלה דפר מהזאה דשעיר (ע' טבלא הבאה), וסבר המקשן לומר דנלמד מכאן ד"על" ממש. ודחה התרצן שפסוק זה נצרך לדרשא אחרת, והוא דממה שכתוב כאן "עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה" - דהיינו צד מזרח, למדנו בנין אב שכל מקום שכתוב "פני" הוא צד מזרח. ומזה אנחנו יודעים דמה שאמר הכתוב (שם טז:ב) "וְאַל יָבֹא בְכָל עֵת אֶל הַקֹּדֶשׁ מִבֵּית לַפָּרֹכֶת אֶל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת" - שאיסור זה דוקא כשבא מהפתח שפניו מול הכפורת קדמה, אבל אם נכנס דרך גגים ועליות וכו', אינו באיסור זה. אכן ביארו התוס' (בד"ה אלא), דעדיין אין לנו מקור ללמוד ש"על" דפר אינו "על ממש" כפשטות הלשון, דאם נלמד מהיקש ומ"על" דשעיר, הרי "על" דשעיר עצמו נלמד מהיקש "מ"לפני" דשעיר, ובקדשים אין דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקש. ותירצו, שהוא רק גילוי מילתא ד"על" דפר הוא כ"על" דשעיר שאינו "על ממש". עוד תירצו, שמקשינן "על" דפר ל"לפני" דפר ללמד ש"על" לאו ממש.
[4] כמבואר בטבלא הבאה כיצד הוא הלימוד.
[5] כמבואר בטבלא הבאה שז' הזאות של מטה שבשעיר ילפינן לה מקרא דפר.
[6] ומלמד כמו שלפני הכפורת (הזאות דלמטה) הוא לאו על הכפורת, כך מה שאמר "על" (הזאה דלמעלה) אין הכוונה על הכפורת ממש אלא לפניה.
[7] כתיב (שם:טו-טז) "וְשָׁחַט אֶת שְׂעִיר הַחַטָּאת וְהִזָּה אֹתוֹ עַל הַכַּפֹּרֶת וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת. וְלָקַח מִדַּם הַפָּר וְהִזָּה בְאֶצְבָּעוֹ עַל פְּנֵי הַכַּפֹּרֶת קֵדְמָה וְלִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת יַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים" וגו'. ובפסוקים אלו למדנו על ההזאות של פר ושעיר, וכפי שמפורט להלן.
[8] כיון דכתיב (שם) "וְעָשָׂה אֶת דָּמוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְדַם הַפָּר" - הרי שהוקשו פר ושעיר זה לזה ללמד שאותו מספר הזאות שעושה בזה עושה בזה.
[9] מפסוק זה שכתוב בשעיר למדנו הזאה אחת, ד"הזה אותו" משמע אחת.
[10] לר' יהודה לא היה שופר לקיני חובה, אלא כל מי שהיה צריך להביא קיני חובה היה מביא או מעות או את העופות עצמן לכהן. טעמו של ר' יהודה משום שהיה חושש שמא נדע שמתה אחת מהנשים שהביאה שם מעות חטאת, ונמצא שמעורב במעות שבשופר חטאות המתות. ולברור ד' זוזי ולזרוק בנהר - ונאמר שזה המעות של אותה אשה שמתה, ס"ל לר' יהודה דלא מהני, דהוא לשיטתו בעלמא דאין ברירה.
[11] היינו כלי הקודש שהם נקראים כְפוּרֶי זהב. אכן יש גורסים זהב לכַפוֹרֶת.
[12] ובמעות אלו היו קונים עולות, והיו מקריבים אותם למזבח והעורות לכהנים.
[13] וזהו הסכום שנזכר ברש"י שצריך להפריש רובע לקינו, דהיינו רובע השקל שהוא חצי דינר צורי, שהוא ארבעה דינרי מדינה הנקראים ג"כ ארבע זוזי פשיטי.
[14] זהו המחיר של הקן לשיטת תוס', דס"ל שהוא רובע דינר (דהיינו רבע דינר צורי שהוא ב' דינרי מדינה), ולא רובע השקל כפירש"י. והוא אחד משש עשרה מעשירות, דהיינו מסלע.