[1] הנה הכה"ג מצד אחד צריך שתהיה לו אשה אחת נשואה בשעת עבודתו, ומצד שני אסור שיהיה לו שתי נשים, ועל כן מקשה הגמ' כיצד התקנה להתקין לו אשה אחרת, דאם לא נשא אותה מה תועיל התקנה, ולישא אותה לא יכול כי יהיה לו שתי נשים. והפתרון הוא שישא את השניה ויעשה את התנאים כדלהלן.

[2] ואז נמצא לכאורה שיש לו שתי נשים בשעת העבודה, כי אם זו שהתנה עמה שיהיה לה גט אם תמות חברתה - היא זו שעומדת למות, וחברתה נשארה בחיים ונמצא שעד שלא תמות נעשתה העבודה בשתי נשים, כי הראשונה שמתה היתה חיה בשעת חצי העבודה, והשניה ג"כ היא אשתו באותה שעה, לכן הפתרון שיכנס הכהן לבית הכנסת ואז ימצא שהשניה נתקיים תנאה והיא מגורשת ולא היה לו שתי נשים בשעת העבודה. ואם זו שהתנה עמה שיהיה לה גט כשיכנס לבית הכנסת היא זו שמתה באמצע העבודה, ואז נמצא שהשניה נשארת אשתו ויש לו שתי נשים, ג"כ הפתרון כנ"ל שיכנס לבית הכנסת ויתברר למפרע שזו שמתה כבר היתה מגורשת.

[3] ונחלקו רש"י ותוס' מה הדין אם היה הכהן גדול עומד ומקריב ושמע שמת לו מת - אליבא דר' יהודה. דלרש"י ממשיך, ומה שאמר ר' יהודה "מניח עבודתו ויוצא" - מיירי בכהן הדיוט. ותוס' (בד"ה היה) ס"ל, שלר' יהודה אפי' כה"ג מניח עבודתו ויוצא מחמת גזירת חכמים. עוד מבואר בגמ', שאם מת לו מת ביוה"כ גם אליבא דר' יהודה ממשיך לעבוד, דביוה"כ אין חשש שמא יאכל, דהכל אסורים לאכול. וכל זה ביום, אבל בלילה מותר גם לר' יהודה.