[1] ס"ל דמה שכתוב (שמואל א', ב:כב) על בני עלי "ואת אשר ישכבון את הנשים הצובאות פתח אהל מועד", אין הכוונה כפשוטו, אלא מתוך ששיהו מלהקריב את קיניהן והיו מונעין אותם מלחזור אל בעליהן ומיעטו בזה פריה ורביה בישראל מעלה עליהן הכתוב כאילו שכבום.

[2] פי', לא רק שחזרה לבני אותו דור, אלא היו כאלה שעוד היו במקדש ראשון וראו שוב את מקדש שני, וזה סימן שהראשונים טובים יותר, ולכן שאמר ר' יוחנן "טובה צפורנן של ראשונים (דהיינו אפי' ציפורן שהוא אבר קטן שבאדם, עדיפה) מכריסן של אחרונים (הינו אבר גדול שבאדם)". והראיה, מזה שחזר בית המקדש להבנות לדור הראשונים שהיו בחורבן הראשון, ולא חזרה להבנות לדור של חורבן בית שני.

[3] וכתיב (בראשית ט:כז) "יפת אלהים ליפת וישכן באהל שם", והיינו דאע"ג שזכו בני יפת - שהם הפרסיים - לבנות את בית המקדש השני, מ"מ השכינה לא תשרה אלא במקדש שנבנה ע"י בני שם - דהיינו בני ישראל.