YEVAMOS 66 - Dedicated l'Iluy Nishmas Hershel Avraham ben Simcha Yosef z'l by his daughter and son in law.

1)

WHICH SLAVES EAT TERUMAH? (Yerushalmi Perek 7 Halachah 1 Daf 38b)

מתני' אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט הכניסה לו עבדי מלוג ועבדי צאן ברזל עבדי מלוג לא יאכלו בתרומה ועבדי צאן ברזל יאכלו בתרומה

(a)

(Mishnah): If a widow was married to a Kohen Gadol, or a divorcee or Chalutzah to a regular Kohen, and she brought into the marriage Melug slaves and Tzon Barzel slaves, the Melug slaves do not eat Terumah, but the Tzon Barzel slaves eat Terumah;

ואילו הן עבדי מלוג אם מתו מתו לה ואם הותירו הותירו לה אף על פי שהוא חייב במזונותן לא יאכלו בתרומה

1.

These are Melug slaves - [they are brought into the marriage on condition that] if they die, it is her loss; if they increase, it is her gain. Even though [her husband] must feed them, they do not eat Terumah;

ואילו הן עבדי צאן ברזל אם מתו מתו לו ואם הותירו הותירו לו הואיל והוא חייב באחריותן הרי אילו יאכלו בתרומה:

2.

These are Tzon Barzel slaves - [they are brought in on condition that] if they die, he loses; if they increase, it is his gain. Since he has Acharayos (he bears or receives any loss or gain from them), they eat Terumah.

גמ' מניין לכהן שנשא אשה וקנה לו עבדים שיאכלו בתרומה

(b)

(Gemara - Beraisa) Question: What is the source that if a Kohen married a woman or bought slaves, that they may eat Terumah?

תלמוד לומר [ויקרא כב יא] וכהן כי יקנה נפש קניין כספו וגו'.

(c)

Answer: "V'Chohen Ki Yikneh Nefesh Kinyan Kaspo [Hu Yochal Bo]."

מניין לאשתו שקנתה עבדים ועבדיה עבדים שיאכלו בתרומה.

1.

Question: What is the source that if his wife bought slaves, or her slaves bought slaves, that [the latter slaves] eat Terumah?

ת"ל וכהן כי יקנה נפש קניין כספו. אף קנינו שקנה קניין אוכל.

2.

Answer: "V'Chohen Ki Yikneh Nefesh Kinyan Kaspo" - even if [the Kohen's] acquisition (wife or slave) acquired, [the latter acquisition] eats.

ר' יעקב בר אחא רבי הילא בשם רבי לעזר הם יאכלו והם יאכילו

(d)

(R. Yakov bar Acha citing R. Heila citing R. Lazar): [The verse ends "vi'Ylid Beiso] Hem Yochlu [b'Lachmo" - we read this] Hem Ya'achilu (they will permit others to eat).

בעבד שקנה עבדים על מנת שיהיה לרבו רשות בהן היא מתניתא. אבל בעבד שקנה עבדים על מנת שיהיה לרבו רשות בהן קניינו הוא.

1.

Limitation: The Beraisa discusses a slave who bought slaves on condition that the master has authority over them, but if a slave bought slaves on condition that the master has no authority over them, they are the slave's acquisition (they may not eat Terumah).

רבי יעקב בר אחא רבי הילא בשם רבי לעזר עבד שקנה עבדים על מנת שלא יהא רשות לרבו בהן ומת כל הקודם בהן זכה.

(e)

(R. Yakov bar Acha citing R. Heila citing R. Lazar): If a slave bought slaves on condition that the master has no authority over them, and the slave [who bought them] died, whoever is first to take them, acquired them.

והכא לא קניין קניינו הוא.

(f)

Question: (In our Mishnah, why do her Melug slaves not eat?) Are they not the Kinyan of [a Kohen's] Kinyan?!

רבי הילא בשם רבי לעזר הם יאכלו והם יאכילו הראוי לוכל מאכיל. ושאינו ראוי לוכל אינו מאכיל.

1.

Answer #1 (R. Heila citing R. Lazar): Hem Yochlu (we read this) Hem Ya'achilu - one who is proper to eat, feeds others. One who is not proper to eat, does not feed others.

ר' יוחנן אמר משום קנס.

2.

Answer #2 (R. Yochanan): It is a fine (because their marriage is forbidden).

מה נפק מן ביניהון

(g)

Question: What do they argue about?

[דף לט עמוד א] עבד ערל שקנה לו עבדים. אין תימר קנס אין כאן קנס. ואין תימר הראוי לאכול מאכיל. וזה הואיל ואינו ראוי לאכול אינו מאכיל.

1.

Answer: If a Arel (uncircumcised) slave [of a Kohen] acquired slaves - if [in our Mishnah, her Melug slaves do not eat] due to a fine, here there is no fine (for there were no Aveirah). If it is because [only] one who is proper to eat, feeds others, this [Arel slave], since he may not eat, he does not feed others.

רבי יעקב בר אחא אמר בעבדי צאן ברזל פליגין. רבי יוחנן אמר מכרן אינן מכורין.

(h)

(R. Yakov bar Acha): [R. Lazar and R. Yochanan] argue about Tzon Barzel slaves. R. Yochanan said that if [her husband] sold them, they are not sold [for he has only rights to eat the Peros, i.e. their labor. She owns their Guf.]

אמר ליה רבי לעזר אוכלין בתרומה מכוחו ואת אמרת אכין.

(i)

Question (R. Lazar): They eat Terumah due to him, and you say so?!

אמר ליה הרי עבדי מלוג הרי הן אוכלין תרומה מכוחו ואת אמר מכרן אינן מכורין..

(j)

Counter-question (R. Yochanan): [If a Kohen married a permitted woman,] her Melug slaves eat Terumah due to him, and you say (all agree) that if he sold them, they are not sold!

משלך נתנו לך בדין הוא שלא יאכל בתרומה והן אמרו שיאכל. והן אמרו מכרן אינן מכורין.

(k)

Answer (R. Lazar): From your [question against me, to prove that Terumah does not depend on ability to sell] we can (challenge) you! Really, [Melug slaves] should not eat Terumah (since he has no Achrayus for them, they are hers. Chachamim) said that they may eat (in a permitted marriage, for they gave a husband rights to eat the Peros, so they are like his), and they said that if he sold them, they are not sold. (However, Tzon Barzel slaves eat mid'Oraisa, for they are considered his; if he sold them, they are sold. We explained this like CHESHEK SHLOMO.)

ר' יעקב בר אחא בשם ר' יאשיה מתניתא מסייעא לדין. ומתניתא מסייעא לדין.

(l)

(R. Yakov bar Acha citing R. Yoshiyah): A Beraisa supports this one, and a Beraisa supports this one;

מתניתא מסייעא לרבי אליעזר עבדי מלוג יוצאין בשן ועין לאשה אבל לא לאיש. ועבדי צאן ברזל יוצאין בשן ועין לאיש אבל לא לאשה.

1.

Support (for R. Lazar - Beraisa #1): Melug slaves go free if she (the wife) knocks out a tooth or eye, but not if he (her husband) does. Tzon Barzel slaves go free if the husband knocks out a tooth or eye, but not if she does. (If he could not sell them, he could not cause them to go free!)

מה עבד ליה רבי יוחנן

2.

Question: How does R. Yochanan answer this?

קל הוא בשחרור

3.

Answer: It is a leniency of freedom;

כהדא דתני העושה עבדו אפותיקי מכרו אינו מכור. שיחררו משוחרר.

i.

Support (Beraisa): If one made his slave an Apotiki (designated that a loan will be collected only from the slave), and he sold him, he is not sold. If he freed him, he is freed. (This shows that there is greater power to free than to sell.)

מתניתא מסייעא לרבי יוחנן אחד עבדי מלוג ואחד עבדי צאן ברזל אינן ביום ויומיים ואינן יוצאין בשן ועין בין לאיש בין לאשה.

(m)

Support (for R. Yochanan - Beraisa #2): Melug slaves and Tzon Barzel are the same - the law of Yom Oh Yomayim (if one strikes his Eved Kena'ani and he dies more than 24 hours later, he is exempt) does not apply to them, and they do not go free due to [loss of] a tooth or eye, whether he or she [struck the slaves, for neither totally owns them].

מה פליגין בשמכרן לעולם או בשמכרן לשעה.

(n)

Question: What do [R. Lazar and R. Yochanan] argue about - when he sold them permanently, or if he sold them temporarily?

אין תימר בשמכרן לעולם (ולא) [צ"ל אבל - קרבן העדה] מכרן לשעה דברי הכל מכורין.

1.

If you will say that [they argue about] when he sold them permanently, but if he sold them temporarily, all agree that they are sold;

אין תימר בשמכרן לשעה אבל (לא - קרבן העדה מוחקו) מכרן לעולם דברי הכל אינן מכורין.

2.

If you will say that [they argue about] when he sold them temporarily, but if he sold them permanently, all agree that they are not sold.

נישמעינה מן הדא העושה שדהו אפותיקי לאשה בכתובתה ולבעל חובו על חובו מכרה הרי זו מכורה. [דף לט עמוד ב] הלוקח יחוש לעצמו.

(o)

Answer: We learn from the following [Beraisa]. If Ploni made his field an Apotiki to his wife for [collection of] her Kesuvah, or to a creditor for his debt, and he sold it, it is sold. The buyer is concerned for himself (lest the wife or creditor later take the field);

רבן שמעון בן גמליאל אומר לאשה בכתובתה אינה מכורה שלא עלת על (דעת) [נראה שצ"ל דעתה] שתהא אשה מחזרת על בתי דינים.

1.

R. Shimon ben Gamliel says, [if it was] an Apotiki to his wife for her Kesuvah, it is not sold, for she did not fathom that a woman [marries on condition that the sale will be valid, and she] will need to pursue Batei Din (to authorize her to collect from sold property).

אמרו אתייא דרבי לעזר כרבנן. דר' יוחנן כרשב"ג.

2.

Assumption: R. Lazar holds like Rabanan (they are not concerned lest a woman need to pursue Batei Din. Likewise, a sale of Nichsei Tzon Barzel is valid), and R. Yochanan holds like R. Shimon ben Gamliel.

הוי בשמכרן לשעה אנן קיימין. אבל אם מכרן לעולם דברי הכל אינן מכורין

3.

Conclusion: They argue about a temporary sale (for we equate their argument to that in the Beraisa, which is sold only until the wife or creditor will collect), but if he sold them permanently, all agree that they are not sold.

וולד בהמת מלוג לבעל. וולד שפחות מלוג לאשה.

(p)

The child of a Melug animal belongs to the husband (for even if the mother dies, the wife will get something back, i.e. the hide). The child of a Melug Shifchah belongs to the wife (if the husband receives the child, perhaps the mother will die, and the wife will not get back anything)!

חנניה בן אחי יהושע אמר וולד (בהמת מלוג כוולד שפחת) [צ"ל שפחת מלוג כוולד בהמת - קרבן העדה] מלוג.

1.

Chananyah ben Achi Yehoshua says, the child of a Melug Shifchah is like the child of a Melug animal (we are not concerned for death).

רבי לעזר אמר לחברייא הוון ידעין דו רבי יוחנן כחנניה בן אחי יהושע.

(q)

R. Lazar (to Rabanan): Know that R. Yochanan holds like Chananyah ben Achi Yehoshua.

רב ושמואל. רב כרבנן ושמואל כחנניה בן אחי יהושע.

(r)

Rav and Shmuel [argued about this]. Rav holds like Rabanan, and Shmuel holds like Chananyah ben Achi Yehoshua.

מתיב שמואל לרב על דעתך דאת אמר משל אשה הן מעתה יטול הבכור פי שנים.

(s)

Question (Shmuel, to Rav): According to you, who say that [the child of a Melug slave] is hers, a Bechor should not receive a double portion [for it is like Shevach, i.e. the Shifchah increased in value. Chachamim say that a Bechor does not get a double portion of Shevach!]

הגע עצמך שהכניסתן קטנים וגדלו הרי הן של אשה הן ואת מודה לי שהבכור נוטל פי שנים

(t)

Answer (Rav): Exert yourself [and you will find the answer]! If she brought in small slaves and they grew, they are hers, you agree to me that a Bechor receives a double portion (for the Shevach is in the matter itself. Also children are considered Shevach in the matter itself.)

תני הכניסתן ילדים נוטלתן נערים. הכניסה לו שני כלים היה אחד יפה בכתובתה נוטלתו בכתובתה.

(u)

(Beraisa): If she brought in children [and became adolescents], she takes them when they are adolescents. If she brought in two Kelim, if [they increased in value, and now] one was worth her Kesuvah (their total initial value), she takes it for her Kesuvah;

היה אחד ומחצה יפה ככתובתה רב הונא ורב נחמן בר יעקב. חד אמר הוא נותן דמי השני ונוטלו. וחורנה אמר היא נותנת דמי השני ונוטלתו.

1.

If one and a half were worth her Kesuvah, Rav Huna and Rav Nachman bar Yakov [argued about this. They are partners in the second Kli.] One of them said that he gives the [excess] value of the second and takes it. The other said that she gives the value of the second and takes it.

רבי אבא בר כהנא אמר קומי רבי אמי רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא אפילו היה יפה אחד (ומחצה - ספר ניר מוחקו) בכתובתה היא נותנת דמי השני ונוטלתו שלא עלת על (דעת) [צ"ל דעתה - אור זרוע, יבום תרנה] שישתמשו אחרים בכליה.

(v)

(R. Aba bar Kahana, in front of R. Ami, and R. Yakov bar Acha citing R. Yosa): Even if one of them was worth her Kesuvah, she gives the value of the second and takes it. She never fathomed that others will use her Kelim. (We explained this like SEFER NIR.)

רבי יעקב בר אחא בשם ר' זעירא מתניתא אמרה כן הכניסתן בדמים נוטלתן בדמים

1.

Support (R. Yakov bar Acha citing R. Ze'ira - Beraisa): If she brought in [possessions and they were appraised] in money, she takes them for money (she pays what they increased. Her husband cannot demand that she take only an amount equal to what she entered.)

רבי חייה בר אדא בעא קומי רבי מנא מהו עבדי מלוג.

(w)

Question (R. Chiya bar Rav Ada bar Ahavah, to R. Mana): What are Melug slaves?

אמר ליה כמה דאת אמר מליג מליג

1.

Answer (R. Mana): It is like you say 'Melig 'Melig' (one removes the feathers, and leaves the body intact. Here, the husband eats the Peros, and leaves the principal.)

תמן תנינן המקבל צאן ברזל מן הגוי הוולדות [דף מ עמוד א] פטורין. ולדי וולדות חייבין.

(x)

(Mishnah): If one accepted Tzon Barzel from a Nochri (he accepted to raise animals, and appraised their value), the children are exempt [from Bechorah when they mature and give birth, for the Nochri has a lien on them to get back his principal]. Children of the children are obligated (when they mature, the Kohen gets their Bechoros, the fourth generation from the Nochri's animals).

רבי ירמיה בעי תמן את אמר הוולדות לראשון. והכא את אמר הוולדות לשני.

(y)

Question (R. Yirmeyah): There, you say that children go to the first (the original owner, i.e. the Nochri). Here you (both Chananyah and the first Tana) say that children go to the second (the husband! Even according to texts that say that she gets the children, this is only of Melug animals, but not of Tzon Barzel!)

אמר רבי יוסה תמן על ידי שעיקרה לראשון הוולדות לראשון. ברם הכא על ידי שעיקרו לשני הוולדות לשני:

(z)

Answer (R. Yosah): There, the animal is primarily of the first (the Nochri, therefore the children pertain to him.) Here, the property is primarily of the second (the husband, just if she will be widowed or divorced, she gets it back), so the children go to the second.

2)

WHEN A WIFE'S SLAVES EAT TERUMAH (Yerushalmi Perek 7 Halachah 2 Daf 40a)

מתני' בת ישראל שנישאת לכהן והכניסה לו בין עבדי מלוג בין עבדי צאן ברזל הרי אילו יאכלו בתרומה

(a)

(Mishnah): If a Bas Yisrael (Kosher to Kehunah) married a Kohen and brought in slaves, both Melug slaves and Tzon Barzel slaves eat Terumah;

ובת כהן שנישאת לישראל והכניסה לו בין עבדי מלוג בין עבדי צאן ברזל הרי אילו לא יאכלו:

(b)

If a Bas Kohen married a Yisrael and brought in slaves, both slaves of Melug and of Tzon Barzel do not eat [Terumah].

OTHER D.A.F. RESOURCES
ON THIS DAF