TOSFOS DH Almanah l'Kohen Gadol Avdei Melug Lo Yochlu
תוספות ד"ה אלמנה לכהן גדול, עבדי מלוג לא יאכלו
(SUMMARY: Tosfos explains that this is even according to the opinion that Kinyan Peros k'Kinyan ha'Guf.)
אפילו למ"ד (גיטין דף מז:) קנין פירות כקנין הגוף דמי לא חשיב בהכי קנין כספו כיון שאין הגוף שלו
Explanation: Even according to the opinion that Kinyan Peros (the right to eat the produce) k'Kinyan ha'Guf (is like permanent ownership of the property itself), these (Avdei Melug) are not considered the Kohen's Kinyan, since the Guf is not his.
כמו שאין יוצאין בשן ועין לאיש אפילו למ"ד קנין פירות כקנין הגוף דמי כדאמר בהחובל (ב"ק דף פט: ושם)
Support: [Avdei Melug] do not go free if the husband destroyed an eye or tooth, even according to the opinion that Kinyan Peros k'Kinyan ha'Guf, like it says in Bava Kama (89b).
וקצת יש להביא ראיה דבתרומה אזלינן בתר קנין הגוף דבריש פרק בתרא דכריתות (דף כד:) אמר גבי המפקיר עבדו יצא לחירות דמעוכב גט שחרור אוכל בתרומה אע"פ שאין לרב פירות אלא הגוף
There is somewhat of a proof that Terumah depends on Kinyan ha'Guf. In Kerisus (24b) regarding one was Mafkir his slave, he goes free, he needs a Get Shichrur [and] he may eat Terumah, even though [after Hefker] the master owns only the Guf, but not Peros;
ואפילו למ"ד קנין פירות כקנין הגוף דמי אתיא.
This is even according to the opinion that Kinyan Peros k'Kinyan ha'Guf.
TOSFOS DH Minayin l'Kohen v'Chulei
תוספות ד"ה מנין לכהן כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why we did not ask from the Seifa.)
ממתניתין דקתני בסיפא בת ישראל שניסת לכהן דעבדי מלוג שלה אוכלין
Implied question: We could ask from the Seifa of the Mishnah, which says that if a Bas Yisrael married a Kohen, her Avdei Melug eat!
לא בעי למפרך דה"א דאכלי מכח האשה עצמה שאוכלת ולא מכח הבעל משום קנינו שקנה קנין
Answer: We did not ask from there, for one might have thought that they eat due to her herself, for she may eat, but not due to her husband, i.e. they are the Kinyan of his Kinyan;
להכי פריך מברייתא דקתני קנינו שקנה קנין אוכל
Therefore, we asked from the Beraisa, which teaches that a Kinyan who acquires a Kinyan, he (the latter Kinyan) eats;
וא"כ אפילו אינה אוכלת יש להם לאכול.
If so, even if she may not eat, they (her slaves) should eat!
TOSFOS DH l'Kohen she'Nasa Ishah v'Chulei
תוספות ד"ה לכהן שנשא אשה כו'
(SUMMARY: Tosfos explains why we discuss Nisu'in.)
ה"ה שאירס
Implied question: The same applies if he was Mekadesh! (Why does it discuss Nisu'in?)
אלא נקט נשא משום דארוסה מדרבנן לא אכלה משום דעולא (כתובות דף נז:) או משום סמפון.
Answer: It discusses Nisu'in, because mid'Rabanan an Arusah does not eat, due to Ula's concern [lest she feed Terumah to her siblings], or due to Simpon (lest she has a blemish that invalidates Kidushin due to Mekach Ta'os).
TOSFOS DH she'Ne'emar v'Chohen Ki Yikneh Nefesh
תוספות ד"ה שנאמר וכהן כי יקנה נפש
(SUMMARY: Tosfos explains why we were able to expound another law from this verse.)
והא דדרשינן לעיל בפ' הבא על יבמתו (דף נז.) פצוע דכא כהן שנשא בת גרים
Implied question: Above (57a), we expound [this verse] regarding a Kohen Petzu'a Daka who married a convert's daughter!
היינו מנפש יתירא.
Answer: There, we expound the word "Nefesh", which is extra.
TOSFOS DH v'Avadav she'Kanu Avadim
תוספות ד"ה ועבדיו שקנו עבדים
(SUMMARY: Tosfos explains that we find this even according to R. Meir.)
אפילו לרבי מאיר דאמר (בקדושין דף כג:) אין קנין לעבד בלא רבו אפילו ע"מ שיצא בו לחירות משכחת לה עבדים שקנו עבדים
Explanation: Even according to R. Meir, who holds that an Eved [Kena'ani] cannot acquire something without his master acquiring it, even [redemption money given] on condition that his master not acquire it, it is possible for slaves to acquire slaves;
במפקיר עבדו דאוכל בתרומה כדאמרינן בפרק בתרא דכריתות (ד' כד:).
The case is, he was Mafkir his slave. He eats Terumah [if his master is a Kohen], like it says in Kerisus (24b).
TOSFOS DH Gezeirah Shema Ta'achil l'Acher Misah
תוספות ד"ה גזירה שמא תאכיל לאחר מיתה
(SUMMARY: Tosfos explains why we do not decree about Avdei Tzon Barzel.)
ובעבדי צאן ברזל לא שייך למגזר אפי' למ"ד (בסמוך) הדין עמה
Explanation: Regarding Avdei Tzon Barzel, no decree applies, even according to the opinion that ha'Din Imah (she can demand to receive them back, if they are intact);
דכל זמן שלא גבתה אותם בב"ד אוכלין מכחו ואחר שגבתה ושמו לה ב"ד הרי כאילו קנתה עבדים לאחר מיתת בעלה.
This is because as long as she did not collect them in Beis Din, they eat due to him. After she collected them and Beis Din appraised them, it is as if she bought slaves after her husband died. (Obviously, if she cannot eat, they cannot eat!)
TOSFOS DH Ela me'Atah Bas Yisrael she'Nises l'Kohen Lo Ta'achil Shema v'Chulei
תוספות ד"ה אלא מעתה בת ישראל שניסת לכהן לא תאכיל שמא כו'
(SUMMARY: Tosfos explains that he asks also that she should not eat.)
תימה דלא דמי דהתם ליכא למיטעי דהא בחיי הבעל היתה אוכלת בעצמה ועכשיו אינה אוכלת
Question: This is different! There, one cannot err, for in her husband's lifetime she herself ate, and now she does not eat;
אבל כאן אם יאכלו עבדים בחיי הבעל אע"פ שבעצמה אינה אוכלת איכא למגזר שמא תאכיל גם לאחר מיתה
However, here if her slaves will eat in her husband's lifetime, even though she does not eat, we should decree lest she feed them also after death [of her husband].
ואית ספרים דגרסי בת ישראל שניסת לכהן לא תאכל ופריך דהיא עצמה לא תאכל שמא תאכל אחר מיתה
Alternate text: Some texts say "a Bas Yisrael who married a Kohen should not eat!" He asks that she herself should not eat, lest she eat after death.
ולספרים דגרסי נמי לא תאכיל איכא למימר דאכולי מילתא פריך שלא תאכל ולא תאכיל
Answer: Also according to the texts that say "she should not feed", we can say that he asks about the entire matter, that she should not eat and not feed;
אלא דנקט לא תאכיל משום דניחא ליה לאקשויי מעבדים אעבדים.
He mentioned that she should not feed, for he prefers to ask from slaves to slaves.
66b----------------------------------------66b
TOSFOS DH Karshinei Terumah
תוספות ד"ה כרשיני תרומה
(SUMMARY: Tosfos explains that Karshinim is primarily for animals, but it is also proper for people.)
אר"י דעיקרם קיימי למאכל בהמה דאם היו עיקרם לאדם היה אסור ליתנם לבהמה משום הפסד תרומה
Explanation (Ri): Karshinim (horsebean) is primarily for animals. If it were primarily for people, it would be forbidden to give it to animals, due to wasting Terumah;
ומ"מ חזו לאדם דאי לא חזו כלל לאדם פטורין מתרומה ומעשר כדאמר בריש כלל גדול (שבת דף סח. ושם).
In any case, it is [also somewhat] proper for people. If it were not proper for people at all, it would be exempt from Terumah and Ma'aser, like it says in Shabbos (68a).
TOSFOS DH Lo Ya'achilenah Karshinei Terumah
תוספות ד"ה לא יאכילנה כרשיני תרומה
(SUMMARY: Tosfos explains that a Yisrael may not get Hana'as Kiluy from Terumah.)
והא דתנן (עירובין דף כו:) מערבין לישראל בתרומה דשרי בהנאה
Implied question: A Mishnah (Eruvin 26b) permits making an Eruv for a Yisrael with Terumah. This shows that a Yisrael may benefit from it! (If so, why can't he feed it to his animal?)
אר"ת דהיינו דוקא הנאה שאין של כילוי אבל הנאה של כילוי כגון להאכיל לבהמתו אסור
Answer (R. Tam): A Yisrael may benefit only in ways that do not consume it, but not Hana'as Kiluy, e.g. to feed it to his animal.
וכן להדליקה ולהסיקה תחת תבשילו כדתנן
Similarly, he may not light it (e.g. oil) or burn it under his pot, like a Mishnah teaches;
במסכת תרומות (פי"א מ"י) מדליקין בשמן של תרומה במבואות האפילות ע"ג חולין (הגהת הרש"ש) ברשות כהן
Citation (Terumos 11:10): One may light Terumah oil in dark alleys for the sick with a Kohen's permission.
פי' כשיש שם כהן שצריך לאותה אורה דנר לאחד נר למאה אבל לא ברשות ישראל
Explanation: It is permitted when there is a Kohen who needs the light, for a lamp for one person serves 100 people. However, a Yisrael's permission does not help.
והא דאמר בכל שעה (פסחים דף לד.) אבא שאול גבל של בית רבי הוה והיה מחמם חמין בשמן של תרומה שנטמאה
Implied question: It says in Pesachim (34a) that Aba Sha'ul was the kneader in Rebbi's house. He used to heat water with Tamei Terumah oil!
אמר ר"ת דהיינו לכהנים שבבית רבי
Answer (R. Tam): That was for Kohanim in Rebbi's house.
וטעמא דלא אסור אלא הנאה של כילוי מפרש ר"י משום דדרשינן בפ' במה מדליקין (שבת דף כו. ושם) גבי אין מדליקין בטבל טמא
Explanation (Ri): The reason we forbid only Hana'as Kiluy it is based on a Drashah in Shabbos (26a) regarding the Isur to light Tamei Tevel;
את משמרת תרומותי בשתי תרומות הכתוב מדבר אחת תרומה טמאה ואחת תרומה טהורה
"Es Mishmeres Terumosai" discusses two Terumos, Tamei Terumah and Tahor Terumah;
מה תרומה טהורה אין לך בה אלא משעת הרמה ואילך פירוש עיקר הנאתה דהיינו אכילה אף תרומה טמאה אין לך בה עיקר הנאה דהיינו הדלקה אלא משעת הרמה ואילך
Just like the primary benefit from Tahor Terumah, i.e. eating, is permitted only after it is separated, the primary benefit from Tamei Terumah, i.e. lighting it, is only after separation.
ומהכא יליף דאין מדליקין בטבל טמא
This is the source that one may not light Tamei Tevel.
ובטבל טהור נמי משמע גבי עובדא דרבי פנחס בן יאיר (חולין דף ז.) דאסור הנאה של כלוי
Also regarding Tahor Tevel, the episode with R. Pinchas ben Ya'ir (Chulin 7a) connotes that Hana'as Kiluy is forbidden. (His donkey would not eat Tevel, for then R. Pinchas would benefit from Tevel.)
היינו משום דהדר ילפינן תרומה טהורה מטמאה
Explanation #1: This is because we return to learn Tahor Terumah from Tamei. (The verse equated them.)
ולא כמו שפירש שם בקונטרס דכ"ש בטבל טהור
Explanation #2 (Rashi there): [We may not light Tamei Tevel, and] all the more so [not] Tahor Tevel.
דכל שכן לא הוי אלא (הגהת ר"ש מדעסוי) דטהור מטמא הוא דילפינן
Rejection: This is not a Kal va'Chomer. Rather, we learn Tahor from Tamei.
וכי היכי דילפינן לאסור טבל בהנאה של כילוי הכי נמי ילפינן לאסור זו בתרומה דמשעת הרמה לא הותרה אלא לכהנים ולא לישראל.
Just like we learn to forbid Hana'as Kiluy of Tevel, we learn this also regarding Terumah. From when it is separated, Hana'as Kiluy is permitted only to Kohanim, but not to Yisrael.
TOSFOS DH Yisrael she'Sachar Parah mi'Kohen she'Ma'achilah Karshinei Terumah Af Al Pi she'Mezonoseha Alav
תוספות ד"ה ישראל ששכר פרה מכהן שמאכילה כרשיני תרומה אע"פ שמזונותיה עליו
(SUMMARY: Tosfos explains why one may feed Terumah to an animal rented from a Kohen.)
אר"י היינו משום דבהמה האוכלת היא קנין כספו של כהן וישראל אין נהנה אלא הדמים והרי הוא כמוכר תרומה לכהן והדמים שלו
Explanation (Ri): This is because an animal that eats is the monetary acquisition of the Kohen. The Yisrael benefits only from the value. It is as if he sells the Terumah to the Kohen, and the money is his;
אבל כהן ששכר פרה מישראל לא יאכילנה דלאו קנין כספו דכהן הוא דשכירות לא קניא.
However, when a Kohen rented a Yisrael's cow, he may not feed it. It is not the monetary acquisition of the Kohen, for rental does not acquire.
TOSFOS DH d'Mechayev bi'Geneivah v'Aveidah v'Chulei
תוספות ד"ה דמחייב בגניבה ואבדה כו'
(SUMMARY: Tosfos infers that we rule like this regarding Chiyuvim of a renter.)
כאן משמע דהלכתא כמ"ד דשוכר כנושא שכר דמי בהאומנים (ב"מ דף פ:)
Inference: This connotes that the Halachah follows the opinion that a renter is like a Shomer Sachar (one who is paid to guard a deposit. He is liable for theft and loss), in Bava Metzi'a (80b);
וכן הלכה כדמשמע בריש המפקיד (שם דף לו.) גבי שוכר ושואל פעמים ששניהם באשם כו'
This is the Halachah, like it connotes in Bava Metzi'a (36a) regarding a renter and a borrower [who swore falsely. It says that] sometimes both of them are liable an Asham...
ובפרק השואל (שם דף צז.) גבי ההוא דאגר כודני לבי חוזאי.
Also Bava Metzi'a (97a) regarding the mule rented to people of Bei Chuzai [connotes that this is the Halachah].
TOSFOS DH Aval Kohen she'Sam Parah mi'Yisrael
תוספות ד"ה אבל כהן ששם פרה מישראל
(SUMMARY: Tosfos concludes that we discuss a borrower, and not a renter.)
פירש בקונטרס כששכרה הימנו התנה להחזיר לו דמים אלו אם תכחש או תאנס או יוזלו הפרות
Explanation #1 (Rashi): When he rented it from him, he stipulated to return this value if it will be weakened, or Ones will occur, or cows will become cheaper.
ואר"י דאסור לעשות כן משום ריבית כדמוכח בפרק איזהו נשך (שם דף סד.)
Objection (Ri): This is forbidden, due to Ribis! This is clear from Bava Metzi'a (64a).
אלא איירי בשואל.
Explanation #2: Rather, we discuss a borrower.
TOSFOS DH Avdei Tzon Barzel Yotz'in b'Shen v'Ayin
תוספות ד"ה עבדי צאן ברזל יוצאין בשן ועין
(SUMMARY: Tosfos explains why this is unlike Rav Yehudah.)
תימה לר"י מה ראיה מייתי מהכא לרבי אמי דהא רב יהודה נמי מודה דיוצאין בשן ועין לאיש דחשיב כעבדו
Question (Ri): What is the proof from here to R. Ami? Also Rav Yehudah agrees that they go free due to Shen v'Ayin for the man, for he is considered his slave;
כי היכי דחשיב כספו לענין תרומה דתנן עבדי צאן ברזל יאכלו בתרומה דתרומה ושן ועין ענין אחד הוא כדפי' במתני'
This is just like he is considered his money regarding Terumah, like the Mishnah says that Avdei Tzon Barzel eat Terumah. Terumah and Shen v'Ayin are one matter [depend on each other], like I explained in the Mishnah.
ועוד הקשה הר' משה כהן דמי לא מודה רב יהודה דמיחסרי גוביינא וא"כ ברשותיה קיימי ושחרור מפקיע מידי שעבוד כדאמר לקמן גבי איצטלא דמילתא דפרסוה אמיתנא
Question (R. Moshe Kohen): Rav Yehudah agrees that they need to be collected. If so, they are in her husband's Reshus. Freedom uproots a lien, like it says below regarding the silk cloak spread over the Mes.
דאפי' לרב יהודה מפקיעין מידי שיעבוד
Even Rav Yehudah holds that [freedom] uproots a lien.
דאפי' שחרור דשן ועין דממילא אמרינן בהחובל (ב"ק דף פט: ושם) דמפקיע מידי שיעבוד
Even freedom due to Shen v'Ayin, which is automatic, we say in Bava Kama (89b) that it uproots a lien!
ואין לומר דרבה ורב יוסף דדייקי מהכא תניא כוותיה דרבי אמי לית להו דרבא דאמר שיחרור מפקיע מידי שיעבוד
Suggestion: Rabah and Rav Yosef infer that the Beraisa supports R. Ami, because R. Ami holds unlike Rava, who says that freedom uproots a lien.
דהא ממתני' דהשולח (גיטין דף מ: ושם) דייק לה
Rejection: Rava derived this from a Mishnah (Gitin 40b).
ואין לומר לית להו ההוא טעמא דלקמן כיון דמיחסרי גוביינא ברשותיה קיימי
Suggestion: Rabah and Rav Yosef do not hold that since they need to be collected, they are in her husband's Reshus.
דהא רבא אית ליה ההוא טעמא בסמוך ואפ"ה קאמר רבא לרב נחמן והא תניא כוותיה דרבי אמי
Rejection: Rava holds like this below, and even so, he said to Rav Nachman that the Beraisa supports R. Ami!
ותירץ ה"ר שמואל בר' חיים מוורדי"ש דדייק מאבל לא לאשה ומחיים לא איצטריך דפשיטא
Answer (R. Shmuel b'Ribi Chayim of Vardish): He (Rava) infers from "but not for the woman." There is no need to teach this in his lifetime. This is obvious!
אלא לאחר מיתה קאמר דאין יוצאין לאשה משום דהדין עמו.
Rather, it teaches about after death. They do not go free due to her (if she destroyed a limb), because ha'Din Imo.
TOSFOS DH ha'Ba'al Motzi mi'Yad ha'Lekuchos
תוספות ד"ה הבעל מוציא מיד הלקוחות
(SUMMARY: Tosfos explains like R. Chananel, that the sale is Batel immediately.)
פי' בקונטרס דאפילו מתה היא מוציא הוא מיד הלקוחות
Explanation #1 (Rashi): Even if she died, he takes from the buyers.
משמע מתוך פירושו דכל זמן שהאשה חיה אין הבעל יכול להוציאם כשמכר הוא עצמו
Inference: As long as she is alive, her husband cannot take from the buyers when he himself sold;
אלא כשמתה האשה דאז יורש כחה והיא היתה יכולה למחות בחיים
However, when she dies, he inherits her rights, and she could have protested while alive.
ותימה הוא דכיון שהמכירה קיימת כל זמן שהאשה שותקת למה תוכל לבטל מכירתו במחאתה על חנם דמחיים אין לה בהם כלום
Question #1: Since the sale is valid as long as she is quiet, why can she annul his sale through a needless protest? She has no rights in his lifetime!
ועוד דאפילו אם האשה תוכל להוציא מחיים נראה דאין הבעל יכול להוציא אחר מיתה ולא אמרינן דבמקום אשתו קאי כיון שמכר בעצמו
Question #2: Even if she could take the property in his lifetime, her husband cannot take it after death. We do not say that he is in place of her, since he himself sold it!
כדמשמע בפרק מי שהיה נשוי (כתובות דף צא:) גבי ההוא גברא דזבין כתובתה דאימיה בטובת הנאה אמר אי אתיא אם ומערערה לא מפצינא לך שכיבא אימיה אתא איהו וקא מערער
Kesuvos (91b) connotes like this. A man sold Tovas Hana'ah of his mother's Kesuvah (the right to collect it if she will be widowed or divorced). He said "if mother will come and protest, I will not compensate you." His mother died, and the son protested.
סבר רמי בר חמא איהו במקום אימיה קאי א"ל רבא נהי דאחריות דאימיה לא קביל עילויה אחריות דידיה קביל עילויה
Rami bar Chama wanted to say that he is in place of his mother (and he stipulated not to compensate if she protests). Rava said that he did not accept Acharayos for her protest, but for his own, he certainly did!
ונראה כפר"ח דאין המקח קיים כלל אפי' שעה אחת דתקון רבנן שלא תהא אשה צריכה לטרוח ולחזר להוציא מיד הלקוחות אחר מיתת הבעל
Explanation #2 (R. Chananel): The sale is not valid even for a moment. Rabanan enacted that she need not toil to take it from the buyers after her husband dies.
דלא דמי לאשה הטורפת מנכסים משועבדים לכתובה
Distinction: This is unlike a woman who takes from buyers property that had a lien on it for her Kesuvah.
דהתם הויא מכירה דשמא לא תהא אשה צריכה לטרוח שיפרעו לה כתובתה או תטרוף מבני חרי
There, it was a sale, for perhaps she will not need to toil, for they (they heirs or her husband) will pay her, or she will collect from Bnei Chorin (property that was not sold);
אבל היכא שאין יכולים לסלקה בשאר נכסים תקנו שהמקח בטל לאלתר.
However, when they cannot dispel her with other property, they enacted that the sale is Batel immediately.